סל ניוז

רוב האנשים אכן לא יודעים את זה אבל אין לי צל צילו של ספק שאם היה מדובר באוסקר שקשור בסרט ישראלי, ההד היה גדול.

למיטב זכרוני הזכיה של לאסלאו בפסטיבל קאן עוררה גם כן עניין רב. גם יוסף סידר. חשוב לזכור שעם כל הכבוד לקאן, המעמד של האוסקר (מבחינה ציבורית, לא מקצועית) הוא ללא השוואה. אני מניח שיותר אנשים זוכרים מועמדויות ישראליות לאוסקר (ואלס עם באשיר, מאחורי הסורגים, סאלח שבתי, בטח היו עוד) מאשר את הזכיה של סידר עם הערת שולים.

אני מניח שמשה ומיכל יודעים בלי גיגול.

היה גם את טופול שהיה מועמד לפרס שחקן ראשי באוסקר של 1972. הישראלי היחידי לדעתי בקטגוריה הזו שהיה מועמד.

המממ... יש שחקנית ישראלית שאפילו זכתה.

פורטמן?
לא נחשבת, היא בכלל אנטישמית.

אני חושב שמה שייצור תשומת לב זה פחות זכיה של ישראלים ויותר זכיה של התעשיה הישראלית. כמו שאף אחד לא זוכר את הלפמן(?) הישראלי שזכה בנובל על עבודתו בארה"ב אבל את שכטמן ויונת כולם זוכרים.

צודק, אם כי פורטמן לדעתי יותר נתפסת כאמריקאית מישראלית, הגם שחיה כאן עד גיל 4 ויש לה ת"ז כחולה....

עכשו כתבה בערוץ 12 על ה-30 מיליון ש"זרקו" במשרד הספורט על ג'ירו - תחרות אופניים

בופור
עג'מי

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

וגם ארשום כאן שנורטון מאד אהב. ראיתי את הסרט סוף סוף, במנותק לגמרי מהשיח הפוליטי (שלמען האמת נראה לי לא קשור, הסתכלתי על הסרט משל היה סרט איסלנדי ולא ישראלי). סרט נהדר על עצב ומעגליות בחיים עם שלוש מערכות מובחנות לגמרי שהוא גם הסרט הכי דייויד לינצ'י שעשה מישהו שלא קוראים לו דייויד לינץ' (במיוחד החלק השני). ועם תמונת סיום נהדרת. סרט מצוין בהחלט.
אז הנה ראי, תוסיף את זה ל "עיניים עצומות לרווחה" (שלמען האמת, 15 שנה אחרי, אני בקושי זוכר).

ובנושא אחר, בגלל שמתישהו דיברו כאן על אנימה - WHEN MARNIE WAS THERE, הוא דוגמה מובהקת והאמת היא שדי מפתיעה לאנימה שהוא לגמרי מתחת לכל ביקורת. סרט נוראי, וזה מפתיע בגלל שזה בא מסטודיו ג'יבלי הידוע לטובה (ושראיתי את רוב הסרטים שיצאו משם, אם לא את כולם). אבל באמת איזה גוש זבל מוחלט הסרט המפגר הזה, למרות שהוא "כאילו" עושה את כל הדברים הנכונים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הרי לכם, קוראים יקרים, לעולם אל תזלזלו בכוחה של הדגמה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ראיתי אתמול (אמנם לא בקולנוע) את "הנוקמים - מלחמת האינסוף" ואשכרה עף לי המוח.
אני לא עף על העולם של מארוול (אם כי יש להם יציאות לא רעות) אבל מלחמת האינסוף פשוט זורם מצוין.
אהבתי את הנבל שם, אהבתי איך הסרט זורם טוב וגם אהבתי שהיו לא מעט הפתעות

קיצר, הופתעתי לטובה ונשאר רק לראות איך הם ממשיכים את זה בסרט ההמשך בשנה הבאה

מצטרף לתשבחות.
אחלה סרט, שאשכרה גרם לי לחכות לסרט הבא.

בהחלט

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אפשר גם סרטים לא בקולנוע, נניח... נטפליקס?
בשנים האחרונות יצא לי לראות כמה סרטים דוקומנטריים.
אחת לכמה זמן יוצא שלבמאי של סרט דוקומנטרי מזדמן להיות חלק מהיסטוריה.
זה קרה ב"אזרח מס' 4", כשאדוארד סנודן פנה לבמאית לורה פויטראס בנוגע למידע סודי שיש לו על ה-NSA.
ב"איקרוס", הבמאי בריאן פוגל מתחיל בניסיון לחשוף פרשיית סמים בתחרות אופניים קטנה ומגיע לחשיפה של פרשיית הסמים הגדולה בהיסטוריה שמומנה במלואה ע"י רוסיה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

צריך לראות סרטים ספציפיים מהרשימה הבלתי נגמרת של היקום של מארוול בשביל להנות מהנוקמים החדש? אני שומע רק דברים טובים עליו וגם אני רוצה לראות למרות שלא עקבתי אחרי כל סרט ביקום שלהם כי לרוב אני מוצא אותם די בינוניים.

אממ.. אני חושב שצריך לראות כמה סרטים כדי להבין מי נגד מי, כי אף סרט של מארוול לא עומד בזכות עצמו. אוכל להעיד על עצמי שלא ראיתי את כל סרטי מארוול, אולי 60% ראיתי (ואיך אפשר להאשים אותי כשהם בינוניים מאוד ברובם?) ולא היתה לי בעיה מיוחדת להבין מה הולך שם.

והסרט עצמו באמת פנטסטי.

איזה סרטים? ראיתי את הנוקמים הראשון, עם השני לא טרחתי כי הבנתי שבינוני מינוס, ראיתי וולברין האחרון אבל מתאר לעצמי שהוא מן הסתם לא רלוונטי, ראיתי ספיידרמן האחרון ואת קפטן אמריקה מלחמת האזרחים, אבל לא ראיתי את הפנתר ואת ת׳ור.

לא יודע כמה אני מוכן לסבול בשביל סרט אחד שאומרים שהוא טוב לשם שינוי.

הבנתי שיש שם מפגשים בין הנוקמים לבין שומרי הגלקסיה. שומרי הגלקסיה הוא אחלה סרט בזכות עצמו וממש לא קורבן גדול לראות אותו (גם השני נחמד אבל לא באותה רמה).

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

את שומרי הגלאקסיה דווקא ראיתי, לא ציפיתי שיהיו שם ולכן לא הזכרתי אותם, אחלה סרט באמת. נשמע אם ככה שראיתי מספיק בשביל להנות מהסרט.

גם ת'ור האחרון חמוד לאללה ושווה לראות

ראית די והותר כדי להבין מה קורה שם לחלוטין.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

כשאני חושב על זה, מלבד רקע על הדמויות אתה לא באמת חייב לראות סרט ספציפי כדי להבין מה הולך בסרט הזה. אולי מומלץ לראות את מלחמת האזרחים.

Ant man and the wasp - סה"כ סרט סביר, לא מחדש יותר מדי ביחס לסרט הראשון.

Crazy Rich Asians - קומדיה רומנטית נחמדה שיורדת על כל הסטריאוטיפים של העשירים/סינים.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

האמת היא ש 2018 מאד מאכזב אותי בינתיים בקולנוע.
ועם זאת, שתי המלצות חמות מאד.

Calibre - הוא סרט בריטי על שני חברים שהולכים למסע צייד בעיירה שנראית כמו הגרסה הבריטית של "אוזארק". כלומר, המון היל-ביליס, אבל במבטא בריטי וזה נשמע טוב יותר. ואז משהו קורה, ועוד משהו, ואז השמיים מתחילים ליפול. בסרט שעושה המון כבוד לכל הצדדים שלו, ולרגע לא מזלזל בדמויות שלו או בצופה.

Leave no Trace - הוא סרט רגיש, עמוק וכואב - אני מניח על התבגרות ועל פרידה ועל הבנה עצמית. מה גם שהוא יפה עד כאב בגלל ההתרחשויות ביערות המוריקים של וושינגטון סטייט ואורגון ומספר על אב עם PTSD ובתו המתבגרת שחיים ביחד ביער. מהיוצרת של WINTER BONE שגילתה לעולם את ג'ניפר לורנס לפני 8 שנים, אבל עשתה סרט הרבה יותר טוב עכשיו.

ועוד אחד
The Tale - קיבל הרבה רעש, והוא סרט טוב, אבל לא "מאד". הרבה משחקים בין זמנים ועם שבירת הקיר הרביעי בסרט שמגדיר את ה ME-TOO אבל לפעמים נשאר מעט תמוה. מה שלא אומר שהוא לא שווה צפייה, אבל הוא בהחלט רחוק מלהיות סרט השנה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני מאוד נהניתי מהטורף החדש שקיבל ביקורות מעורבות. סרט עם עלילה מטופשת ברובה אבל עם אקשן סבבה, דיאלוגים שנונים בבית מדרשו של שיין בלאק ואחלה קאסט (אוליבייה מון מת אבא שלה) שנותן גם כבוד לסרט הראשון (שבו בלאק היה אחד השחקנים).