sheky כתב:
Att כתב:
כתבתי פעמים רבות שהנוסחא היא מורכבת יותר מזה
וציינתי שבעידן של ג״ס, שיש לה שני סופרסטארים ועוד שני שחקני טופ20, זה רחוק מלהיות מספיק.
נו'במת, אבל ממש נו'במת. איזה נוסחא יש? במבט על האלופות בעשור האחרון :
1) לייקרס - כוכב טופ 3 אחד ועוד אולסטאר אחד (גאסול) שנעזרו בסגל מסייע טוב מאוד.
2) דאלאס - כוכב טופ 5 אחד ועוד לא מעט אולסטארים בדימוס אחרי השיא.
3) מיאמי -שני שחקנים טוב 5-7 (כנראה טופ 5 ) ועוד שחקן טופ 20 מוקפים בווטרנים טובים (כמה מהם אולסטארים בדימוס)
4) ספרס - שלושה כוכבים בצד היורד של הקריירה (רק פארקר היה בחמישיות העונה/אולסטאר) ועוד קאווי שנראה כמו שחקן בדרך למעלה (12.8 נקודות בעונה, לא משהו מרשים מדי)
5) גולדן סטייט (אליפות ראשונה) - לא יודע איך להתחייס לאליפות הראשונה שלהם. סטפ גם היה מגה סטאר וקליי היה שחקן טופ 15-20 בליגה. דריימונד פרץ בעונה הזאת אבל עדיין לא נחשב לפני פתיחת העונה לשחקן טוב כמו שהוא נחשב בסיומה. איגי נחשב לשחקן מצוין אבל לא ברמה של אולסטאר.
6) שלושה כוכבים שאחד מהם הוא טופ 2 בליגה, עוד אחד טופ 15-20 (קיירי) ועוד אחד טופ 25 בערך (אולסטאר).
7) גולדן סטייט בבק טו בק - 2 שחקנים טופ 5 ועוד שני שחקנים טופ 20-25 (קליי כנראה טופ 15 ודריימונד טופ 20-25).
איזה נוסחא אתה יכול להוציא מהדבר הזה?? אם הנוסחא היא שאתה צריך 2 שחקנים טופ 5 ועוד שני שחקנים טופ 20 ועוד מאמן מצוין שידע לאחד אותם אז זה לא בדיוק "נוסחא", זה מקרה בודד שיש לך הסתברות אפסית להשיג אותו שוב (לא סתם זו כנראה הקבוצה הגדולה אי פעם).
וכמובן גם צריך לציין שלפחות ב2 מקרים (דריימונד וקאווי) אחת הפיסות המהותיות לאליפות לא הייתה כזאת בפתיחת העונה ואפילו לא בהכרח במהלכה אלא בעיקר בפלייאופס.
הנוסחא שהתכוונתי אליה כוללת התייחסות לכל עמדה וסידור פנימי בתוכה + מאמן + ספסל, בדומה למה שעשינו כאן השנה (אני לא כתבתי את הגרסה שלי הפעם כי לא היה לי מספיק זמן אבל שנה שעברה הדגמתי איך זה אמור להיות מחושב בעיניי) אבל גם הגרסה השטחית יותר שמתמקדת בסופרסטארים ובכוכבים שהם טופ20/טופ25 עובדת היטב ברוב המקרים.
1) לייקרס - סופרסטאר + שני שחקני טופ20 (גאסול וביינום שהיה אחד הסנטרים הטובים בליגה) - הנוסחה השטחית המדויקת (לא סגור איפה אודום היה ממוקם בעמדה שלו, סיכוי לא רע בכלל שגם הוא היה טופ5)
2) דאלאס - סופרסטאר + אסופת שחקנים שהיו שחקני טופ20 בעבר ואני לא בטוח איך להגדיר אותם - מבחינתי אנומליה שנכנסת רק בנוסחה הכללית יותר.
3) מיאמי - גם די קלאסי. שני סופרסטארים (לברון ו-ווייד) + שחקן טופ20 (בוש).
4) ספרס - לדעתי היו שם שלושה שחקני טופ20 - דאנקן, פארקר וקאווי כאשר קאווי תפקד על תקן סופרסטאר בסדרת הגמר, לפחות ממה שאני זוכר. בנוסחה הכללית יותר פופ נלקח בחשבון. זו הייתה אליפות של מאמן במידה רבה.
5) גולדן סטייט - בגרסה אחת יש סופרסטאר ושני שחקני טופ20, בגרסה המאוחרת שני סופרסטארים + שני שחקני טופ20. קלאסי לגמרי.
6) קאבס - סופרסטאר (לברון) + שני שחקני טופ20 (קיירי ולאב) - כנ״ל
רק דאלאס היא אנומליה מבחינתי. הספרס אולי אולי גם אם מתעקשים.
בקיצור 1/10 או 2/10 חרגו מהנוסחא הכללית שאינה מדויקת.
מה שעוד אפשר לשים לב - וזה לא חוק מחייב (דטרויט) אבל הוא לרוב מתרחש - זה שצריך סופרסטאר כדי לזכות באליפות. בעשור האחרון זה 10/10.
עוד משהו שאפשר לראות זה שלא קל להגיע לסופרסטאר+שני כוכבים. הקבוצות האלו לא פעם לוקחות יותר מאליפות אחת למרות התחרות והשחיקה (או לפחות מגיעות לגמר נוסף).