Att כתב:
עמוס לב כתב:
אז מה כן הצעת? לא לתת לוול את החוזה כנראה היה גורם לכך שהוויזארדס היו במקרה הטוב מקבלים איזה 50 סנט על הדולר של ג'ון וול, במקרה הרע הוא היה בורח להם בלי כלום.
הצעתי לשלוח אותו בטרייד בשיא הערך שלו, שנה או שנתיים לפני תום החוזה (המצוין) שלו.
הוא היה מניב לך כוכב או בחירה גבוהה.
לחילופין ניתן היה לעשות מעשה קליפרס, להחתים אותו על חוזה חדש ולשלוח אותו מיד בטרייד. פחות טוב בעיניי.
זאת אומרת שאם יש לך כוכב, שהוא לא שחקן שיוביל קבוצה באליפות, אבל עשה פלייאוף נהדר, הביא אותך למרחק משחק אחד מגמר המזרח, הוא בן 27 ובעוד שנתיים נגמר החוזה המצוין שלו, אתה שולח אותו כאן ועכשיו בטרייד?
כלומר, אם ויקטור אולדיפו ואינדיאנה מגיעים חצי גמר המזרח, מודחים במשחק 7 אחרי שאולדיפו עושה פלייאוף של נניח 28, 6 ו6, אתה שולח אותו בטרייד?
ואני אשאל שאלה אחרת, כי חשבתי שזה היה המצב עם וול לפני שכתבת שנשארו לו שנתיים בחוזה - אם וול היה מסיים חוזה, או נניח שיש לך שחקן אחר שהרגע סיים פלייאוף מצוין ומוגדר כ3-4 הכי טוב מבין הפוינט גארדים והוא מסיים חוזה ורוצה חוזה מקסימום, מה אתה עושה איתו?
כי את הדעה שלך לגבי זה שאין לך טעם לתת חוזים כאלו למי שלא ייקח אנחנו מכירים, אבל מה עושים עם כל האחרים?
אני דרך אגב, מעריך את התשובה המפורטת שענית לשאלה הקודמת שלי, אבל היא עדיין לא הצליחה להבהיר לי את הטקטיקה של איך נמנעים מחוזים כמו של וול מבלי לעשות טעויות נוראיות (כמו הטריידים שאורלנדו עשו, לדבריך).