סל ניוז

https://mobile.askpeople.co.il/question/81932

https://www.israelhayom.co.il/article/233291

יש גם דוגמאות לאנשים כאלה. אני לא מתחבר לסלידה מהבנות שלו שנשמעת מדבריו, אבל לחלוטין יכול להבין את הסבל שהוא חווה.

כן, לפחות מהמדגם הלא מייצג שאני דיברתי איתו. אני יכול להגיד שגם אצלי, בתור אבא מעורב ופעיל, החיבור עם הגדולה (בת שנתיים וחצי) משמעותי הרבה יותר מאשר החיבור עם הקטנה (בת 7 חודשים), אצל אישתי אני לא חושב שיש כזה הבדל.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

ולהתנהלות הפסיבית שלו אתה מתחבר? לזריקת האחריות?

רצתה להתחתן - התחתנתי. רצתה ילדים ואני שלא רציתי ילדים מעולם - הסכמתי. זה נשמע כמו נושא חשוב לשיחה מקדימה, לא?

למה חתונה חשובה קצת קשה לי לענות, כי עוד לא התחתנתי וכי אני לא יודע אם זה חשוב לי בכלל ובאיזה אופן, ומה בדיוק משמעותי כאן. יודע שלא הייתי רוצה כל קשר לרבנות ושהאירוע עצמו הוא הרבה פעמים רצף של קלישאות "מרגשות".

אבל זוגיות בסוף בסוף זה נפלא, לא רק בגיל 50 60 70... קשר אמיתי וקרוב עם אדם שאתה אוהב ואוהב אותך עונה על צרכים שונים מסקס מזדמן בטינדר. גם בגיל 30.
ואני לא רוצה להיות סופר פלצן, אבל בעיניי רק בתוך הקשרים הקרובים האלה בנאדם יכול מדי פעם לגלות בעצמו חלקים טיפה שונים מהשטאנצ הקבוע שלו. לי זה חשוב.

נו, אבל הטקסטים האלו הם בדיוק מה שאנחנו אומרים.
הם לא רצו ילדים, הם עשו בכל זאת, עכשיו הם מצטערים.
זו הנקודה, אל תהיה הורה או בזוגיות אם אתה לא רוצה, זה לא אומר שזה רע או טוב, זה רק אומר שזה מה שזה. לנסות להוכיח למה זה רע, זה מטומטם בערך כמו להוכיח למה זה טוב.

יכול להיות שכל כך סבלת עם החברה הזאת שלא רצית לבוא אליה בשבתות, כי היא לא הייתה האישה המתאימה בשבילך. אולי עם האישה המתאימה עדיין תסבול מכל מיני דברים אבל לא באופן כללי

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

רק רוצה לנטפק ולהגיד שזה אחד הת'רדים הכי כייפים שהיו פה. גם מבחינת הנושא החשוב, גם מבחינת אופן הדיון וגם כי כיף לקרוא פה את הדברים שכולם (גם מי שאני לא מסכים איתו) כותבים.

אבל זה בדיוק העניין: אתה קורא תגובות כמו של שאקי, שמעיד על עצמו שלא רצה ילדים והיום הוא המאושר באדם. לעומת זאת אתה נחשף גם לאנשים שלא רצו/רצו ואשכרה לא איכפת להם להודות בקול רם שבדיעבד לא היו עושים זאת. זה מבלבל, כי לא כל מי שלא רצה לפני כן בהכרח יהיה חרא הורה ו/או אומלל. וכך גם ההפך - לא כל מי שמאוד רצה להיות הורה יהיה הורה טוב או מאושר.

אגב אני חייב לציין שאלה שמודים בכך שנושא ההורות הפך אותם לאומללים מאוד מפתיעים אותי. קשה לי לדמיין מישהו שיודה בכך בפה מלא. אבל האמת שחלקם לא צריכים להגיד זאת בקול רם כדי שאדע שזה המצב. אחד החברים שלי התחתן לפני מספר שנים (היה בן 25-26) והיום בגיל 30 עם שני ילדים הוא נראה מוזנח, שמן, סובל מבעיות כלכליות (מעיד על עצמו שהוא כמו כמו חי-מת, חי בשביל לעבוד ולפרנס את הילדים שלו) וניכרת עליו הקנאה כשהוא יודע איך אנחנו, אלה שלא כבולים, חיים: טסים לחו"ל מתי שרוצים, נהנים (ויחד עם זאת חוסכים המון המון כסף) והולכים לישון בלילה בלי כאבי ראש חזקים במיוחד. כיום הוא מעוניין להתגרש - מה שמביא אותי לעניין שעליו אפרט בהמשך.

אחת הצרות הגדולות ביותר היא שלפעמים אדם מרגיש אומלל בנישואין אבל ימנע מלהתגרש או לחלופין ינסה לדחות אותם כמה שאפשר כי הוא מבין שהאלטרנטיבה - להיות גרוש עם שני ילדים - היא נוראית הרבה יותר. המצב המשפטי בישראל בנושאי משפחה כשיש ילדים כ"כ מפלה את הגבר בהליך הגירושין, כך שגברים שמתגרשים יכולים להגיע למצב מחפיר, זאת ללא קשר לשאלה האם התחתנו ברבנות או בקפריסין או סתם חיו כידועים בציבור. זה אומר שלעתים אתה יכול לשלם מזונות ילדים יותר מהרווחים שלך, לחזור לגור אצל ההורים בגיל 40, להיות נתון תחת עיקולים תמידיים (כולל על קצבאות נכות מהביטוח הלאומי), איסורי יציאה מהארץ, הגבלה על החזקת רישיון נהיגה וכו'. והכל בעיקר נובע מחקיקה ארכאית ולא רלוונטית ותפיסה שמה שהיה נכון לפני 200 שנה ויותר נכון גם להיום.

אני נוטה לא להגיב לטקסטים סטייל גיל רונן, אז לא אתייחס לחלק האחרון.

ברור שיש אנשים שרצו משהו ואז זה קרה ואזה הם התבעסו, וברור שיש להיפך. אני די בטוח אבל שברוב המקרים אנשים יודעים מה הם רוצים ובוחרים נכון. ואז אני נשאר נאמן לדברי, רוצה? קדימה, נפלא. לא רוצה? מעולה גם כן.

ההודעות פה קצת..תמימות. מי שלא רוצה ? סבבה ?יש עולם שלם של אבחנות פסיכולוגיות שיכולות להיות קשורות בחוסר יכולת או רצון לתחזק מערכת יחסים זוגית או לחילופין לחטוף את הדיכאון של החיים פוסט לידת הצאצא. סכיזואידיות, הפרעות אי הסתגלות, חרדות ועוד ועוד.

לא מבין מה קשור דוגמא של פלוני לדעה של אלמוני. לידת ילד היא ללא ספק ארוע עקה מסויים שמצריך הסתגלות, שינוי וכל אחד באירועי עקה יסתגל באופן שונה. יש הרבה אנשים שהאירוע הזה מציף להם הרבה דברים שהם החביאו בבועה בזמן שהם טסו לחו“ל, זיינו בטינדר וראו משחקי nba לתוך הלילה. יש אנשים שיישברו. יש אנשים שיפרחו. מה זה יכול להגיד לך בדיוק על עצמך כל הדוגמאות הללו שיכתבו לך כאן ?

כמו הנס קסטורפ שעלה לבית המרפא על ההר..

_________________
Another gem from Tommy Heinsohn.

“I tell ya. I’d have to deck Nate. I’d have to deck him. He be coming and I’d lay one of those picks on him and he’d have to pick his teeth up off the court

הנקודה היא לא דוגמא ספציפית של פלוני אלמוני, אלא שאני יוצא מנקודת הנחה שברמה האובייקטיבית חיי נישואין ומשפחה (גידול ילדים) הם פחות טובים לעומת חיים לא משפחתיים. כמובן שיכול להיות שאני חושב כך כיוון שאני לא מסוגל לתפוס מה זה לגדל ילד שלך, אבל מצד שני אני כן רואה חיים של אנשים נשואים עם ילדים.

ההנחה שלך לא נכונה. הם שונים לעומת חיים לא משפחתיים. נותנים סיפוקים אחרים. אם הסיפוק שלך בחיים בא מלעשות מה שבא לך ללא שום דבר שיפריע לך בהגשמת המאוויים המיידיים אז בוודאי שחיים לא משפחתיים טובים יותר. גם אל תיקח כלב במקרה כזה. אבל לא את כולם חיים כאלה מספקים וטיסה לברלין בהחלטה של יומיים היא לא הסרגל לחיים טובים או לא.
כמו שציפה רשם, יש כאלו שזוגיות ומשפחה עושים להם טוב, אז כדאי שיעשו את זה ויש כאלו שלא, אז כדאי שימנעו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ההגדרה הנכונה יותר תהיה שהם קלים יותר ומחייבים פחות מחיי משפחה. כמו שעמוס כתב, טוב או לא טוב זה כבר עניין של העדפה אישית.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני רק רוצה לומר, בנוגע ללינק הראשון, שאני חושב שהאדם הזה מאוד סובל בחיים, אבל לא בהכרח דווקא מזה שיש לו ילדים. שים לב לאופן שבו הוא מקבל החלטות בתוך הזוגיות שלו. לי נראה שמתוך כמיהה גדולה לקשר אינטימי ופחד מלהיות לבד ההתנהלות שלו בסיטואציה היא כאילו הוא כלוא וחסר שליטה, אחד שמקבלים בשבילו החלטות וכל הזמן רק נאלץ להסכים בתקווה שזה יהיה שוחד מספק על מנת שלא ינטשו אותו.
והפחד מלהינטש ולהישאר לבד מופיע גם כשהוא מדבר על הבנות שלו: "ובשביל מה?.. בשביל שהן ייגדלו לדור המגעיל הזה שיש היום? ואחרי זה יעזבו אותי.. ".
נשמע כמו אדם שצריך טיפול (ולא בגלל שהילדות לא נותנות לו לישון), למענו ולמען משפחתו. זאת האמת. ממש לא אדם להיתלות בעמדתו.

רק לדייק את התיאור

זה שלא רציתי ילדים כמו שעוד לא הרגשתי מוכן עבורם מבחינה נפשית... ברגע שהבנתי עם עצמי שאני אף פעם לא ארגיש מוכן ובו בזמן זה כן משהו שאני רוצה אז אני ואשתי החלטנו ללכת על זה (כמובן שזה היה בשלב שהיינו די יציבים כלכלית).
גם החלק השני מוגזם, אני לא המאושר באדם... כמו בכל שלב בחיים גם ההורות מורכבת מספקטרום רגשות רחב שנע משמחה לעצב ומעצבים לנחת. סך הכל חווית ההורת משמחת אותי ואני מבסוט עליה לגמרי. לא תמיד זה היה ככה, לא בכל שלב בעתיד זה יהיה ככה אבל עבורי זו חוויה (בתור מכלול) מצוינת.

כמו שאחרים אמרו פה - זה משהו אינדיבידואלי, אין פה נכון או לא נכון ואין פה חובה לעשות כלום... רק החלטה של מה מתאים לך בתור אינדיבידואל.

אני בן 56, חי לבד ולא זוכר את עצמי עצוב בשניות האחרונות וגם לא באלה שקדמו להן טוב נו אולי רק אחרי ההפסד לאאק וגם זה לחמש דקות
בקיצור שטויות, בעידן המודרני אתה יכול לחיות לבד עד יום מותך שגם אותו תוכל לבחור
הכל בסדר אין בעיה של גיל
תעשה מה שציפה דריפה אומרת
אין סיבה להתחתן ולהביא ילדים אלא אם נקרת על דרכך מישהו או משהו שממש בא לך לחיות איתו וגם למשהו הזה בא לחיות איתך אז למה לא

או ההיפך. אני קודם כל רציתי מאד זוגיות ורק אז נקרתה בדרכי היפה בנשים, שהיא גם חכמה מספיק כדי שארצה לחיות איתה וגם טיפשה מספיק כדי שהיא תרצה לחיות איתי.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

למה רצית זוגיות?

כי הרגשתי בודד וזה לא היה כיף.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

מחרה-מחזיק.
במשך 34 שנים וחודש לא ראיתי את עצמי עם ילדים (הייתי בזוגיות כמה פעמים, כולל אחת של חמש שנים כמעט, אבל לא הצלחתי לדמיין ילדים).
במשך 9 שנים לא ראיתי את עצמי בזוגיות.
הפסקתי "לחפש".

ואז היא באה ואחרי 4 חודשים שאלתי אותה אם היא רוצה להיות איתי כל החיים, והיא אמרה כן. חודשיים וחצי אחר כך עברנו לגור יחד.
אולי נתחתן, אולי לא (היא רוצה, לי זה לא משנה).
נביא ילדים כי זה כיף ואני רואה כמה אחותי נהנית מזה עם האחיינית הראשונה שלי. זה גם מאוד ישמח את ההורים שיהיו להם נכדים - זה כיף, והם עשו בשבילנו מספיק כדי שנשמח אותם גם כן.

ובחזרה להתחלה - לפעמים כל מה שצריך זו מישהי מתאימה.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

משהו קטנטן, אל תביאו ילדים בשביל מישהו אחר, אפילו אם זה ההורים. תביאו ילדים בגלל שאתם רוצים. ההורים ישמחו זה בטוח וזה נפלא, אבל הם לא צריכים להיות במערכת השיקולים הזאת.
אני לא רואה בנישואין כמשהו משנה חיים. המחוייבות שלי לאשתי הייתה זהה לפני החתונה וגם אחריה. ילדים זה כן משהו משנה חיים ולכן רצוי שזה יבוא מרצון שלכם ולא מכוונה לרצות מישהו אחר, חשוב ככל שיהיה.

לעומת זאת בראיה שלי של נישואין כמשהו לא כזה משמעותי, אחת הסיבות המרכזיות לחתונה הייתה בשביל לרצות את ההורים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הייתי גם מוסיף (מהניסיון שלי), היא שבמקור לא הבאתי ילדים בשביל עצמי או בשביל הורים או בשביל כלום. אלא בעיקר כי צריך.
אבל אחרי שהם באו, אין ספק שהם בין השאר גם "בשבילי". זה סוג של מתנה שבהתחלה אתה לא ממש רוצה לקבל, אבל ברגע שקיבלת אתה מאוד שמח.
רק אם קיבלת מתנה כזו פעם אתה תבין. מבחוץ קשה להבין.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

מסכים מאוד.

רק לגבי חתונה, או ליתר דיוק-אירוע חתונה, בעיני היא כן יכולה להיות משמעותית מאוד בהיבט אחד-כלכלית. ההבדל בין חתונה שמנוהלת כלכלית נכון לחתונה שלא יכול להיות בין רווח של עשרות אלפי שקלים להפסד של עשרות אלפי שקלים (ובמקרים קיצוניים אפילו רווח של מאות אלפים לעומת הפסד של מאות אלפים), לזוג שמתחיל חיים משותפים זה עניין דרמטי לטעמי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני מאוד אשמח שתרחיב איך אפשר להרוויח מחתונה.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

הכל עניין של תכנון נכון, הכנסות אפשר לצפות מראש בסדר גודל די סביר (בטח ובטח אם יש עזרה מהמשפחה ואתה יודע פחות או יותר כמה ההורים/סבא וסבתא/אחים עומדים לתת) ומשם לגזור את הוצאות זה לא כ"כ מסובך, אבל זה כן דורש לשבת ולחשוב על המון דברים קטנים ולהתייעץ הרבה בכל מיני קבוצות פייסבוק. אנחנו הכנו קובץ אקסל מסודר עם כל ההכנסות, כל ההוצאות וכל המוזמנים, ובסוף יצאנו ברווח קצת גדול יותר מהמתוכנן מכיוון שהיינו שמרניים בהערכה של כמה יביא כל אורח, וזה למרות שהיו פחות אורחים ממה שחזינו. החלק שהוא באמת נעלם זו כמות האורחים, אנחנו שלחנו כ-400 הזמנות, אחרי אישורי הגעה היינו על 270-280 ובפועל הגיעו קצת פחות מ-270, זה נשמע זניח, אבל בפועל מדובר במשהו כמו 3000 ש"ח, לא סכום מבוטל בכלל.

לגבי ההוצאות, עניין של להשקיע זמן בסקרי שוק בכל תחום, להחליט מראש מה זה מאסט ועל מה אפשר לוותר ולא לשכוח להכניס כלום לאקסל, מהברורים מאליהם (אולם, בר, קייטרינג, צלם, די.ג'יי) ועד לכל מיני דברים שאף אחד לא טורח לחשוב עליהם לפעמים (טיפים, אישורי הגעה, תוספות שונות ומשונות, תשלום לרב/מונית, צימר/מלון עבורכם או עבור המשפחה אחרי החתונה וכו'). אולם בד"כ יותר זול מגן (לא תמיד), חתונה בחמישי יותר יקרה מכל יום אחר (יום ראשון-שני הכי זול אאז"נ), חתונה באביב יותר יקרה לעומת חורף שהוא מאוד זול (גם אוגוסט חודש יחסית זול ביחס נניח למאי-יוני). לקנות אלכוהול לבד יותר זול מאשר להזמין דרך הבר, אבל אז אתה מסתכן בכך שיגמר, בזמן שבר רציני בד"כ יבטיח לך גיבוי למקרה שאנשים שותים יותר ממה שתוכנן. צלמים למשל, אצלנו היו הבדלים גדולים מאוד בהצעות מחיר, בין 9000 ל-13000, שדווקא הצלם שנתן את ההצעה הכי נמוכה הציע הכי הרבה תמורה (וגם הכי אהבנו את הצילום שלו), כשחשוב לברר מה בדיוק כלול ולא כלול במחיר, כי יש דברים שנשמעים מובנים מאליהם אצל אחד עולים אקסטרה אצל מישהו אחר.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף