סל ניוז

קצתי בסרטי מארוול שהרסו את הקולנוע. אקשן, בום טראח, אנימציית מחשב מוגזמת וכלום עלילה.
תודה לאל שפסטיבל הסרטים שהרגע הסתיים החזיר במעט את האמון בפורמט המסך הגדול. למעט נפילה אחת, נהניתי מאוד מכל הסרטים שיצא לי לראות.

בהחלט. אנטמן והצרעה גרוע למדי
מה ראית בפסטיבל?

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הנפילה הייתה בסרט של פיטר דינקלג' "עכשיו אנחנו לבד". יומרני וחסר כיסוי.
קולט היה יופי של סרט, לא הכרתי את השחקן ששיחק את בעלה של קירה נייטלי אבל הוא היה נהדר.
תיק נעדר עם וינסנט קאסל היה הסרט הטוב ביותר שראיתי בפסטיבל, משחק נהדר.
רוחו הארגנטינאי היה לא רע בכלל
הנסיך המאושר (על אוסקר וויילד) שוחק נפלא אבל התסריט לא היה מספיק טוב.
אהבה מריקוד ראשון היה סרט הולמרקי חביב אבל לא ברמת פסטיבל (למרות שהקשישים באולם המתוגגו)

רציתי מאוד לראות את לורו, הורגת הענקים, המתרגם ואהבה בימים קרים אבל לא יצא.

אבל בשורה התחתונה, בניגוד לקולנוע הפופולארי שהוא פורמט מת בעיניי, הסרטים האלו די הזכירו לך למה אתה אוהב קולנוע.

אני לא יודע אם אני מסכים איתך לחלוטין. רוב הקולנוע הפופולרי אכן גרוע למדי, ועדיין יוצאים מספיק סרטים ראויים מהפורמט
אפילו מארוול עשו אמנם את אנטמן והצרעה הגרוע, אבל גם את אוונג'רס האחרון שהיה נהדר בעיניי, כמו גם את דדפול שהיה בסך הכל די אחלה (שניהם).
SHAPE OF WATER של גיירמו דל טורו, הוא סרט "פופולרי" ובעיניי אחד מחמשת הסרטים הטובים של השנים האחרונות.

אבל אני כן מסכים שעל כל סרט פופולרי טוב אחד יש לפחות שני סרטי "פסטיבלים" טובים כשהסרטים המעולים באמת הם כמעט תמיד סרטי קולנוע בעלי תקציב צנוע למדי. פרט לצורת המים, צריך לחזור על 2014 כדי לראות סרט פופולרי שהוא גם יצירת מופת בעיניי (EDGE OF TOMORROW של טום קרוז).

אבל אני כן רוצה לומר עוד משהו - גם סרטי אינדי אמריקאים, לאחרונה לפחות הם הרבה פעמים לא טובים כל כך, והאמת היא שנדמה לי שבעשור האחרון יש לי העדפה קלה לקולנוע זר בכלל. (במיוחד אסיאתי למען האמת, את האירופאי הממוצע אני לא כל כך סובל).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מסכים עם הסיפא שלך.
ישנה גם התקדמות גדולה בקולנוע הרוסי על תפוצותיו והפולני.

בקשר לEDGE OF TOMORROW לא הייתי מגזים לקרוא לו סרט מופת. אחלה סרט אבל מופת בוודאי שלא.
בנוגע למארוול, ראיתי רק שלושה סרטים שלהם שבאמת אהבתי (שומרי הגלקסיה 1-2 ולוגן) כל השאר זה פשוט פח זבל אחד גדול ופניהם כפני הקולנוע העכשווי.
אנחנו חיים בעידן המסך הקטן. אף אחד כבר לא צריך להכנע למגבלה של שעה וחצי- שעתיים, אפשר לעבד תסריט או ספר לכמה עונות ולפרוס אותו על יריעה רחבה יותר שהוא ראוי לה.
אבל מצד שני, כן, חבל לי שכבר אי אפשר ליהנות בקולנוע הפופולארי. אני פשוט סובל שם פעם אחר פעם. לא זוכר מתי נהניתי שם לאחרונה.

ואם כבר קולנוע גרוע, "מבצע פינאלה" של נטפליקס הוא אחד הגרועים שראיתי בשנים האחרונות.
תסריט גרוע, בימוי גרוע, משחק בינוני (אם כי בן קינגסלי מצוין כהרגלו).
סוג סיפור שברור לי שספילברג מוציא ממנו במינימום סוג של "גשר המרגלים" וכאן התוצאה מביכה למדי.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

וכאן המקום לומר עוד משהו (ואולי זה שייך לת'רד המקביל) - הטלוויזיה של שני העשורים האחרונים אכן טובה מאד, טובה מהקולנוע בשיאה.
אבל.... נדמה לי שיש קצת רגרסיה. הסופרנוס, שוברים שורות והסמויה הם כבר זיכרון די רחוק. כמו גם העונה הראשונה של "טרו דטקטיב". למעשה, בחמש השנים האחרונות אני יכול רק להגיד ש"הנותרים" (במיוחד העונה הראשונה) ו"פארגו" (שתי העונות הראשונות) הן ברמה של הסדרות הגדולות באמת, וגם הן כבר הסתיימו לפני שנתיים.
מה שלא אומר שאין עדיין אחלה טלויזיה (ואני צורך המון טלויזיה, לפחות 15 סדרות בשנה). אבל מופת.... לא ממש.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני חושב ש"הכתר" זו כן סדרת עילית, אבל כן, צודק.

וואלה העונות הראשונות של משחקי הכס לא משהו מבחינתך?
וגם בית הנייר!!1

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

כתום זה השחור החדש סידרה מעולה לדעתי (העונה האחרונה טיפה פחות אבל עדיין), וסיפורה של שפחה הולכת לכיוון המעצבן קצת אבל זו עדיין סידרה שעשתה כמה דברים מרשימים מאוד. אני הפסקתי גם לעקוב אחרי סמוך על סול אבל המעריצים טוענים שהיא מדהימה.

וזה בלי קשר לדעתי שניצחון הטלוויזיה על הקולנוע ושל הסדרות על הסרטים זו בכייה לדורות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

למה?

סמוך על סול טובה (עוד לא ראיתי את העונה הנוכחית) אבל באמת שנופלת בכל פרמטר מאחותה הגדולה.
"סיפורה של שפחה", בעיניי נתנה עונה ראשונה סבירה ועונה שניה מזעזעת. אפילו להזכיר אותה לצד כמה מהסדרות האחרות שהוזכרו, זו פאדיחה.
"משחקי הכס" אכן היא סדרה "גדולה" שנתנה כמה עונות עצומות, אבל קודם כל - העונות האחרונות היו בהחלט פחות טובות. ושנית, גם ברגעיה הגדולים, היא היתה גדולה בגלל שהיא אפוס עם דרקונים, אבל לא באמת עם האיכויות של "הסמויה" או "הסופרנוס"

ולבסוף "בית הנייר", אני עדיין באמצע הבינג' (אמצע העונה השניה למעשה). אחלה של סדרה והכל, ואני כנראה אדבר עליה עוד כמה ימים כשאסיים, באמת סדרה כיפית עם כמה דמויות אדירות לחלוטין וכמה רגעים נהדרים (צ'או צ'או צ'או), . לא יודע, אני צריך להחליט כשאסיים אבל כרגע היא כן ברמה מתחת לשמנת של השמנת. ואני לא בטוח אם היא הוכיחה הרבה יותר מאשר עונות ראשונות אדירות אחרות (ע"ע "פריזון ברייק" או "הירוז") של סדרות שהיו וואן סיזן פוני (ONE SEASON PONY), ואז הפכו להיות חרא בלבן.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מאנו, אני פעם אכתוב מניפסט ארוך על העניין, אבל בשורה התחתונה האורך הוא הסיפור. סרטים שאני אוהב ראיתי מספר דו ספרתי של פעמים. סידרה שאני אוהב במקרה הטוב אני אראה פעמיים וגם זה באופן חלקי. ועבור סרט באורך של שעתיים זה ריאלי לדבר במושגים של יצירה שלמה וקוהרנטית ומוקפדת עד הפרט האחרון. הסיכוי שמשהו כזה יקרה בסידרה שיש בה עשרות פרקים והיא נכתבת ומבוימת משבוע לשבוע ומעונה לעונה הוא קלוש. וכמעט כל הסדרות הנוכחיות מידרדרות מאוד בעונות האחרונות שלהן וסובלות מבעיות קוהרנטיות קשות.

זה על קצה המזלג.

נורטון, אני מסכים פחות יותר עם מה שכתבת. ועדיין העונה הראשונה (השניה סובלת בדיוק מהבעיות שכתבתי עליהן למאנו) עשויה לעילא ולעילא מבחינה ויזואלית וכוללת כמה רגעים טלוויזיוניים חזקים מאוד.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ואני כן מסכים עם ראובן במידה מסוימת. כלומר, יש המון ברק בקולנוע טוב. בשביל זה מספיק לחשוב על ההברקות של סיומי סרטים בדורות גדולים יותר בהוליווד, כדי להבין שבטלויזיה קשה לעשות את זה (דוגמאות? THE PASSENGER של אנטוניני או "יצרים" של אותו במאי. אלו דברים שלדעתי אי אפשר לעשות בטלויזיה, לא משנה איך, כמה ולמה).
בסופו של דבר, יצירה ענקית שמרוכזת על פני שעתיים ומצליחה לפרוס את משנתה ולעשות את זה בטוב טעם, ביצירתיות אין קץ ובגאונות כמו כל כך הרבה סרטים בעבר, היא מרשימה יותר מטלוויזיה, גדולה ככל שתהיה).

אז נכון, גם הקולנוע לא יכול לעשות דברים שהטלויזיה עושה. החפירה אל נבכי דמות כמו זו של טוני סופרנו לא יכולה להיעשות בקולנוע, אלא אם מסתמכים על הטיות פסיכולוגיות מובנות. המתח המטורף של "העוקץ" למשל, כבודו במקומו מונח, אבל הוא בעיניי לא משתווה לתחושת המתח והאימה של "שוברים שורות". כי כאמור, יש דברים שאפשר לעשות בקולנוע הכי טוב שיש, ויש דברים שאפשר לעשות בטלויזיה הכי טוב שיש, ושניהם כבודם במקומם מונח. אבל בהחלט אפשר להשוות את הטלויזיה הטובה לתזה אדירה בת מאות עמודים בעוד קולנוע טוב יותר דומה לרגעי ה"יוריקה".

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אה, מבחינה ויזואלית אין על "סיפורה של שפחה", האופן בו האדום של השמלות והלבן של השלג של בוסטון משתלב בהמון המון תמונות בסדרה הוא מפעים.
אבל זה לא הרבה יותר מפעים מאשר תמונה של רמברנדט, ואחרי כמה דקות של התפעמות העסק מתחיל אפעס, מאד לשעמם.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

על סיפורה של שפכה ויתרתי בתחילת העונה השנייה כאשר היא נהייתה פורנו סבל.

פרוידיאני או מכוון?

באיחור אופנתי של 44 שנה הייתי צריך להשלים את "המנסרים מטקסס".
שהוא סרט אימה סלאשרי מיתולוגי, שלכאורה סלל את הדרך לרוצחי המסיכה בהמשך הז'אנר.

ובכן, עלילה די חלשה, מרבית הסלאשרים סתמיים. סצנות רדיפה מייגעות. חוסר תחכום. טקסטים פשוטים ודי עילגים ומשחק בינוני מינוס. אפילו בסטנדרט של שנות ה-70'.
דווקא היו לי ציפיות גבוהות, כי סרטי העבר האחרונים שראיתי היו טובים בהרבה (ווסטוורלד הסרט, התפוז המכני ועוד).

היעד הבא - היצ'קוק.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

אני לא בטוח שזה נכון כמו שרמת השיפוט שלנו עלתה. את הסופרנוס, שובר ופארגו היה פחות למה להשוות כמו היום שאתה צריך להשוות סדרות חדשות אל אלו. צריך לקחת את זה בחשבון.
זה כמו שבעבר לא היו כאן מסעדות שף יוצאות דופן אז "קרן" של חיים כהן הייתה יוצאת דופן אבל היום "יפו-תל אביב" שלו היא עוד מסעדת שף חביבה...
אני כן חושב שסול (עד העונה) היא סדרה מופתית (אפשר לזהות את היד של גיליגן ממרחקים) אני גם חושב שריי דונובן בעונותיו הראשונות היה חוויה אמיתית. הייתי מוסיף גם את דה ניק המעולה.
הצמד וווסטוורלד בעונה הראשונה שלהן גם הביאו את הניחוח הזה של משהו אפי (ווסטוורלד חירבנו את זה לחלוטין בעונה השנייה והצמד הפכה למשהו נחמד בינתיים)
גם קוורי הראתה ניצוצות של גדולה (ונעלמה)
אני חושב שיש כאן עדיין טלוויזיה גדולה, פשוט פעם אחת אנחנו שופטים אותה במדדים מחמירים יותר (ובצדק) ופעם שנייה, אנחנו מגלים שמאוד קשה ליצור המשכיות. ואם נשאיל לרגע את הידע שלנו מהNBA, זה מה שמבדיל בין שחקנים טובים לגדולים. היכלת ליצור המשכיות. אותו הדבר עם סדרות.

זו הפעם הראשונה אי פעם שאני רואה השוואה לתמונה של רמברנדט ולא כמחמאה יוצאת דופן...

האיטיות היא אכן תכונה משמעותית של הסידרה (למרבה הצער לא רק שלה, נראה שמאז ש24 עברה מן העולם כבר לא טורחים לעשות טלוויזיה בקצב שהוא לא אדאג'יו מולטו). בעונה הראשונה לדעתי זה עובד מצוין ובשניה זה לא עובד בכלל.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

לא בכוונה... אבל יצא לי אחלה שם לסרט פורנו.

מעניין איך יקראו לפריקוול שלו.

(לא מאמין שאני כותב דברים כאלה)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

כבר חשבו על זה לפניך, יש לאלעד גלעדי מופע סטנדאפ עם השם הזה

Well, great minds think alike

"רפסודיה בוהמית" - אחלה בחלה שבעולם. משחק מצויין, שחזורים מדהימים. גם אם ניכר שהלהקה הייתה מעורבת מאד בהפקה ודאגה להוציא את עצמה טוב, התוצאה מעולה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.