ציפה דריפה אלמדלסי כתב:
נו, אבל הטקסטים האלו הם בדיוק מה שאנחנו אומרים.
הם לא רצו ילדים, הם עשו בכל זאת, עכשיו הם מצטערים.
זו הנקודה, אל תהיה הורה או בזוגיות אם אתה לא רוצה, זה לא אומר שזה רע או טוב, זה רק אומר שזה מה שזה. לנסות להוכיח למה זה רע, זה מטומטם בערך כמו להוכיח למה זה טוב.
אבל זה בדיוק העניין: אתה קורא תגובות כמו של שאקי, שמעיד על עצמו שלא רצה ילדים והיום הוא המאושר באדם. לעומת זאת אתה נחשף גם לאנשים שלא רצו/רצו ואשכרה לא איכפת להם להודות בקול רם שבדיעבד לא היו עושים זאת. זה מבלבל, כי לא כל מי שלא רצה לפני כן בהכרח יהיה חרא הורה ו/או אומלל. וכך גם ההפך - לא כל מי שמאוד רצה להיות הורה יהיה הורה טוב או מאושר.
אגב אני חייב לציין שאלה שמודים בכך שנושא ההורות הפך אותם לאומללים מאוד מפתיעים אותי. קשה לי לדמיין מישהו שיודה בכך בפה מלא. אבל האמת שחלקם לא צריכים להגיד זאת בקול רם כדי שאדע שזה המצב. אחד החברים שלי התחתן לפני מספר שנים (היה בן 25-26) והיום בגיל 30 עם שני ילדים הוא נראה מוזנח, שמן, סובל מבעיות כלכליות (מעיד על עצמו שהוא כמו כמו חי-מת, חי בשביל לעבוד ולפרנס את הילדים שלו) וניכרת עליו הקנאה כשהוא יודע איך אנחנו, אלה שלא כבולים, חיים: טסים לחו"ל מתי שרוצים, נהנים (ויחד עם זאת חוסכים המון המון כסף) והולכים לישון בלילה בלי כאבי ראש חזקים במיוחד. כיום הוא מעוניין להתגרש - מה שמביא אותי לעניין שעליו אפרט בהמשך.
אחת הצרות הגדולות ביותר היא שלפעמים אדם מרגיש אומלל בנישואין אבל ימנע מלהתגרש או לחלופין ינסה לדחות אותם כמה שאפשר כי הוא מבין שהאלטרנטיבה - להיות גרוש עם שני ילדים - היא נוראית הרבה יותר. המצב המשפטי בישראל בנושאי משפחה
כשיש ילדים כ"כ מפלה את הגבר בהליך הגירושין, כך שגברים שמתגרשים יכולים להגיע למצב מחפיר, זאת ללא קשר לשאלה האם התחתנו ברבנות או בקפריסין או סתם חיו כידועים בציבור. זה אומר שלעתים אתה יכול לשלם מזונות ילדים יותר מהרווחים שלך, לחזור לגור אצל ההורים בגיל 40, להיות נתון תחת עיקולים תמידיים (כולל על קצבאות נכות מהביטוח הלאומי), איסורי יציאה מהארץ, הגבלה על החזקת רישיון נהיגה וכו'. והכל בעיקר נובע מחקיקה ארכאית ולא רלוונטית ותפיסה שמה שהיה נכון לפני 200 שנה ויותר נכון גם להיום.