סל ניוז

טוב, נו, הבנאדם עם ממוצע של פאקינג 52 נק' ב-5 האחרונים ו-36 לעונה. בעוד עונה יחצה את רף 20,000 הנקודות.
נכון להיום ממוצע עונתי מס' 8 בכל הזמנים, ורביעי אחרי ווילט, אלג'ין ביילור וג'ורדן.

זמן לשאול - איפה אתם מדרגים אותו בין השוטינג גארדס הגדולים בכל הזמנים?
מבחינתי, נכון להיום, ואם מוציאים מהמשוואה חבר'ה ששיחקו בשנות ה-70 ומטה (ג'רי ווסט, ג'ורג' גרווין):
1. ג'ורדן
2. קובי
3. וייד
4. הארדן

וייד אמנם לא זכה ב-MVP, אבל כן זכה ב-MVP של סדרת הגמר, ולקח 3 אליפויות עם מיאמי. בדיונים הסטטיסטיים וייד תמיד יישאר מאחור, ולכן גם יש סיכוי שהארדן במרוצת ההיסטוריה ישיג אותו. אבל. בלי אליפות להארדן יהיה קשה להגיע לשם.

דעתכם?

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא יודע אם מעל דרקסלר כרגע, למעשה אני מניח שלא בגלל ההישגים הקבוצתיים של האחרון (אליפות כמס' 2 ושני גמרים כאלפא)
מניח שכבר עקף את אלן, מילר ואייברסון לדעתי, ולכן במקום החמישי

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מדהים שהרעמים שמרו על השחקן הכי פחות טוב מבין השלישייה שלהם.

אם אתה זורק 40 זריקות וקולע 5 מ-20 מ-3 נגד הפאקינג ניקס אתה יותר מזכיר לי את דיוויד אנקראם או ברנארד קינג מאשר קלייד דרקסלר וקובי.
בראי ההיסטוריה כרגע בלי אפילו גמר אחד ועם סדרת היחנקויות במאני טיים הוא אפילו לא בטופ 5 שלי לא בסקנד ולא ברכזים.
78 הנקודות האחרונות שלו לא היו מאסיסט. הוא פשוט הולך לבד ראש בקיר. קלע 25% מה-3 נגד הניקס ומקבל מחמאות במקום נאצות wtf
אנשים קיטרו כאן על ווסטברוק שאוסף סטטיסטיקה אז הארדן הוא טופ 5 היסטורי פתאום?
ומה עם הצד השני של המגרש? שם זה לא כדורסל?
לא יודע מה אתם מעשנים אבל זה לא יפה לא לשתף...

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

אני מסכים איתך ודורנט רמה מעליו.
הבחור לא הכי יעיל ונהנה משיפוט שנותן לו מתנות על פלופים ויצירת מגע.

אם מורידים כל קליעות העונשין הוא עדיין מלך הסלים
אם מורידים את השלשות הוא עדיין מלך הסלים
הוא דווקא שחקן התקפה יעיל בטירוף, ככה הסטטיסטיקה אומרת
הוא כבר לא בור בהגנה, ככה הסטטיסטיקה, ומראה העיניים אומר
והוא משחק בחמישיה כרגע, בגלל הפציעות, עם אריק גורדון וחבורה של שחקנים לא יוצרים. זה לגבי האסיסטים.

בקיצור, ססמאות זה קל, אבל הן היו נכונות, חלקן, פעם. לא השנה.

1. הפסיד למיאמי עם הת'אנדר ב-2012. אמנם כינור שלישי אבל עדיין גמר.
2. לא חושב שמישהו מדמיין אותו באמת בתור רכז. בטח לא כשהוא עם 5+ איב' למשחק. יש רכזים קצת יותר טובים בהיסטוריה - קארי, מג'יק, אייזיאה, סטוקטון, נאש, קיד, פול, אוסקר והרשימה עוד ארוכה.
3. איפה אתה ממקם אותו ברשימת השוטינג גארדס?
4. להפסיד במשחק 7 לגולדן סטייט הנוכחית זה הכי קרוב לאליפות שיכול להיות אחרי הקאמבק הכי גדול בהיסטוריה של הגמרים.
5. לגבי קלייד אני מסכים. לגבי קובי?? אותו אחד שאוהדי בוסטון שומרים פוסטרים שלו של 6/24 במשחק 7?

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

הדברים שהוא עושה מדהימים, והאחוז האפקטיבי בהחלט מעל הממוצע
חוץ מזה, השנה לפחות הוא שומר לא פחות ממצוין בפוסט

_________________
תודה לאלוהי הבירה

גם ב5-20 זאת היתה תצוגה התקפית יעילה וטובה לקבוצתו, הוא קלע ב44% כששאר השחקנים קולעים בפחות (וגם בקושי יש לו עם מי לשחק), וזה עוד כשלא לוקחים בחשבון שהוא הולך לקו כל-כך הרבה שזה נקודות בטוחות. אין בכלל מה להשוות לווסטברוק, הוא קולע ב37% לשלוש, ו35% עדיין סבירים ב5 האחרונים, לעומת ראסל שלא יודע לקלוע ופשוט צריך להפסיק.
מהשלוש יהיו ימים של 25% ויהיו ימים של 45% זה עדיין יעיל ליוסטון שיזרוק הרבה כשקפלה ופול פצועים.

בכלל, להגיד שמה שהארדן עושה זה לא מרשים כי תראו כמה הוא זורק, הוא קולע מנסה לצבור סטטיסטיקות, ולכן הוא לא כמו קובי, זה משפט בעייתי.
הארדן העונה קולע 36 נקודות למשחק ב23.9 זריקות למשחק, קובי קלע בשיאו 35 ב27.4 זריקות למשחק.
הארדן על 54.4 eFG לעומת 49 של קובי.
הוא מנצח בלי פול וקאפלה בערך כמו שהוא ניצח איתם העונה, לא מבין איך אפשר לבוא אליו בטענות.
מה שהוא עושה בחודש-חודשיים האחרונים זה באמת הצגה אחת גדולה של כדורסל ענק

עם השלישיה הראשונה של התותח אני בסדר (כל אחד שראה פעם משחק כדורסל, אפילו קטסל, צריך להיות בסדר איתה). מכאן אני כבר חלוק בדעתי. מבחינת סטט', מה שהזקן עושה ביוסטון עובר בגדול את גלייד. אבל גלייד בתחילת שנות התשעים גם הוא היה אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה, היו כאלו שהגדירו אותו שני רק למייקל בעונה שבה הוא לקח את הבלייזרס לגמר. אם חושבים על זה, לבלייזרס שהגיעו ל-2 גמרים לא היה כזה סגל טוב. פורטר היה שחקן טוב, אבל לא מהטובים באמת בליגה. וויליאמס היה פאוור פורוורד מהימן, לא שונה בהרבה מגראנט או אוקלי. דאקוורת' היה בעייתי וג'רום קרסי היה סתמי. דרקסלר סחב אותם ל-2 גמרים ושנים בצמרת המערב (רק מעמיד בפרספקטיבה את העבודה שעשה ריק אדלמן, אחד המאמנים הכי חביבים עלי בהיסטוריה).
למרות זאת, בעיקר בגלל הסדרה של שנה שעברה הייתי מעביר את הארדן מעל גלייד. מעל מילר, אייברסון וריי אלן בוודאות.

שאלה מעניינת היא השוואה לסקורר אחר של הרוקטס, ט-מאק? לי אין התלבטות, אבל מעניין לשמוע דעתכם.

רק דבר אחרון. מה זכה ברנרד קינג שיושמץ כך?
ב-5 השנים לפני הפציעה, כשהיה בשיאו, האיש לא ירד מ-52.8% מהשדה. הייתה לו עונה של 58.8%. בעונה שבה היה מלך הסלים הוא קלע ב-53%. אחרי הפציעה האחוזים ירדו, אבל על 47.2% מהשדה אייברסון וקובי היו חותמים בכיף, כי לאחוז הגרוע בקריירה שלו הצמד לא הגיעו בעונה הטובה ביותר שלהם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ההשוואה לטימאק במקום גם בגלל שלשני השחקנים יש משהו מאד לא מתאמץ באופן בו הם משחקים כדורסל. בכל מקרה, הארדן לדעתי טוב יותר ולו בגלל יכולת המסירה ואולי גם העובדה שטימאק עשה את שהוא עשה עם אתלטיות וגובה עדיפים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הארדן הוא ממש תופעה מעניינת.

מעבר לסקילס הנדירים שיש לו - היכולת לקלוע, עבודת רגליים, דריבל.
יש לו עוד כמה דברים שממש מייחדים אותו:
הוא שמאלי, יש לו מסה רצינית מאוד (והוא אתלט ביחס אלייה), והתחמנות שלו (שמתבטאת בסחיטת עבירות, אבל לא רק. גם בשינויי המהירות לדוג').

אני לא בטוח שעם חוקים שמאפשרים לשמור עם יותר מגע (ואחיזות) הארדן כל כך מתבלט. בחוקי השכונה אני מעדיף לקחת המון שחקנים היסטוריים ועכשוויים לפניו.

בהרבה מצבים הוא מכניס את המסה העצומה שלו לתוך המגן, במשהו שבכלל נראה כמו עבירת תוקף (מרוב שזה נראה כואב, וגם מכיוון שהרבה פעמים זה באמת עבירות תוקף שלא נשרקות) ואיכשהו יוצא מהדבר הזה עם שתי זריקות עונשין כי הוא יוצר מגע עם הידיים שהשופטים חייבים לשרוק עליו.
ממש כמו במה שנוגע לשינויי המהירות שלו - בנונשלנטיות גמורה, הוא עובר ממצב של הליכה לצעד ראשון מתפרץ. ממצב של יצירת מגע כואבת עם הכתף מצדו שלא נשרקת - הוא יודע להכניס את היד בצורה כזאת שיעשו עליו פאול (לפי ספר החוקים הקיים). הוא שחקן מתעתע, ושחקן של שטחים אפורים, הוא ממש גאון ועוד ישנו את החוקים בגללו. ואת כל זה הוא עושה ביד שמאל.

אני חושב שלמרות הכשרון העודף של טי-מאק להארדן יש שני יתרונות בולטים עליו:
א. למרות שפת גוף אדישה, יש לו דרייב גדול יותר לניצחון מאשר לטי-מאק הסופר לייד-בק.
ב. הוא פריק של סטט' מתקדמת - הוא יודע בדיוק איך למקסם את צבירת הנקודות שלו ומשיג המון המון נקודות לא סקסיוץ ויעילות.
טי-מאק חי על החצי מרחק, היה לו טווח מרשים גם מ3, אבל הוא אף פעם לא הסתמך על הקליעה משם ולא נראה לי שעבד עליה כדי להפוך אותה למה שהיא יכלה להיות - ואין לי ספק שהוא יכול היהלהפוך לאחד שקולע 2-3 שלשות ב38% ומעלה.
על הגעה לקו גם אין מה לדבר.
בגלל זה הארדן בסופו של דבר משפיע יותר על משחקים, יודע יותר לנצח ובעיקר סוחט טוב יותר את הלימון שלו.
כי טי-מאק, אם היה מוכוון אליפויות כמו שחקנים אחרים, היה צריך להיות הרבה יותר חזק בדיונים כאלו.

וכמובן שנקודה אחרונה ומאוד משמעותית שלא התייחסתי אליה היא הבריאות - טי-מאק לא רק היה פצוע כרוני בגב ובברך, גם השחקן הטוב ביותר שצוות איתו היה פצוע כרוני בעצמו, כשלדעתי לאורך התקופה שלהם ביוסטון הם היו בריאים ממש לסירוגין.
אלמלא הפציעות אני בטוח שמגריידי היה עושה יותר בקריירה, אבל עדיין - אני מרגיש שזה כן עושה לו קצת הנחה, כי האיש היה מסוגל לייצר באמת כדורסל מדהים ובכל זאת היה אנדראצ׳יבר בסופו של דבר.

עוד משהו לגבי הארדן, ותסלחו לי שאני יוצא רגע מהאקסל והסטט' ונכנס לתוך הפרקט עצמו.
מה שהופך את הארדן לכ"כ טוב, לדעתי, הוא שהוא מביא סגנון משחק שלא ראינו עד היום בליגה. הוא משלב את הכישרון שלו עם הבנה של חוקי המשחק ואיך הוא צריך לשחק כדי לנצל את החוקים למקסימום האפשרי.
מדברים הרבה על כך שהוא הולך הרבה לקו. נכון, השופטים עוזרים לו לפעמים, אבל זה נכון לגבי כל סופרסטאר שראינו - מייקל, קובי, לברון, וייד ואחרים.
הארדן בנה את המשחק שלו מסביב לחוקים. רוצה לעצור אותי? תעשה פאול ותשלח אותי לקו לקלוע ב-86%. לא רוצה לעשות פאול? אני אגיע עד לטבעת ואסיים באחוזים גבוהים (63% בקריירה במרחק 0-3 פיט), או שאתפור עליך שלשה עם סטפ בק ג'אמפר משוכלל ומהוקצע.


וכן, גם מה שכתב מאנו. בעבר הוא היה מחכה בפיקנרול לרגע שהשומר שלו יעבור אחרי החסימה, ובאותה שנייה היה רץ להתנגש בהם וזורק לשלוש כדי לסחוט 3 זריקות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אף אחד לא טוען שהוא לא סקורר אדיר. ברור שהוא כן.
אבל להגיד שהוא לא רכז כי הוא מאבד יותר מידי זו בדיחה רעה.
מי בכל הסטריק הזה מאז שפול נפצע בפעם ה-9078897987 הוא כן הרכז? ריברס שנוגע בכדור פעם ב-5 התקפות? מישהו אחר מהניצבים בסרט של הארדן?
אל תצחיקו אותי.
רוב ההתקפות שלהם ה-4 האחרים לא נוגעים בכדור.
כדי להיחשב טופ 5 בהיסטוריה צריך יותר מאשר להפסיד פעם בגמר ככינור שלישי ופעם בגמר הקונפרנס בטח שבפעם הראשונה הוא אפילו לא היה מקום שני בקבוצה שלו.
קליעה בסיטונאות זה מגניב אבל הוא צריך להגיע לתכשיט או שניים לפני שאני אדרג אותו לפני כאלו עם 2 או 3 טבעות עם קבוצה על הגב שלהם.
ורק כדי להימנע מהתגובות שכבר נכתבו שוב: כן שחקן ענק, כן סקורר מהטובים שראינו. טופ 5 אי פעם? קדחת השחת.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

הארדן שחקן ענק. מה שמדהים שכל עונה הוא קובע מחדש את העונה הכי טובה בקרירה שלו, כבר 10 שנים זה ככה. הוא רק הולך ומשתפר כשחשבנו שהוא הגיע למקסימום האפשרי מבחינתו
סקורר מצוין, מוסר מצוין קלעי טוב מכל טווח, חודר, עונשין, קבוצתי. אבל - הוא לא סקורר כמו דוראנט ולא קילר כמו קארי ולא מוסר כמו נאש. הוא לא עושה כלום בגדול ולא יקח אליפות לדעתי.

הארדן קצת אוברייטד בעיני. אני חושב שאנשים מפספסים כמה נק' חשובות לגביו בהשוואה לדרקסלר


הארדן הגיע פעמיים לגמר אזורי והפסיד. מעולם לא הגיע לסדרת גמר, מינוס 2012 ככינור שלישי שנחנק בגמר. דרקסלר היה בליגה של הגדולים - פעמיים גמר NBA, עוד פעם גמר אזורי. אליפות ככינור שני ליד האקים.

והסיבה המרכזית שבגללה הארדן אוברייטד, ומשום מה עוברת מתחת הרדאר:
הארדן כבר הרבה שנים שחקן על בעונה הרגילה, וסופרסטאר לא יעיל בפלייאוף. כל סדרה אני רואה אותו ומשום מה לא מתרשם, לא נראה שהוא משתלט על משהו מול הגדולים באמת, אלא מופיע כסופרסטאר אבל מוגבל יותר מול הגנות מתדהקות. יורד בצורה לא יעילה. כשבעונה הרגילה הוא עושה 30 למשחק ב45%, עם מאזן נפלא מה3, ואיזה 8 אס' ו6 רב' בגדול לאורך השנים... בקיצור - מספרים מדהימים. בפלייאוף הוא יורד באופן קבוע ל27 נק' באחוזי פח מהשדה ואחוזי סירחון מהשלשה כשהוא זורק ימבה. עם אזור ה7 אס' (על 4.4 אב') וגם בריבאונדים הוא יורד ל5.5. בקיצור לא משהו לספר עליו הביתה. אז הוא הגיע לגמר אזורי, נו, הוכיח שהוא בדרג מעל פול גריפין וכו'. זה עדיין לא דרקסלר. להארדן מעולם לא היתה ריצת פלייאוף מרשימה מאוד. היו שתי ריצות טובות, אבל הוא לא בדיוק התפוצץ, סתם ירד מרמת מגה-סופרמן לרמת סופרסטאר חביב שקולע באחוזי קוטג', מוס' כמה אסיסטים ומאבד הרבה. לדרקסלר היתה ב92 ריצת פלייאוף מדהימה. דיברו עליו באותה נשימה עם מייקל בשיאו. הוא לקח אליפות לצד האקים. הוא עבר את מג'יק כמדומני והגיע לעוד גמר מול הפיסטונס. בעיני הוא הרבה יותר מוכח מהארדן.

כן הארדן לקח MVP, מה לעשות שדרקסלר בשיאו היה בזמן של בירד-מג'יק-מייקל-האקים בשיאם.

בקיצור:
מייקל
קובי
ווסט
וייד
דרקסלר
הארדן. בנתיים. אולי עוד MVP והופעת פלייאוף טובה עם גמר NBA, הוא יעבור את קלייד. וגם זה רק אולי.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אני אגב מסכים מאוד עם פלאש שהארדן נהנה מהגנות הליגה הסדירה, מחוסר הריכוז, מהיעדר המחוייבות וההקרבה. זה ממש מקום שאפשר לנצל כשאתה תחמן מדופלם.

בפלייאוף הוא באמת הרבה פחות מרשים.

גם אני חשבתי ככה כשקראתי על המשחק, ואז כששמעתי שהוא אמר בראיון משהו בסכנון של "הם לא היו מסוגלים לשמור עליי", אז בכלל גיחכתי - אם הם לא יכולים לשמור עלייך, אז למה קלעת באחוזים עלובים?
אבל אז נכנסתי לבדוק.
אני יודע שיש בטח סטט' מתקדמות יותר טובות, אבל אני פשוט מסתכל במצב כזה על האחוזים של השחקן לעומת שאר הקבוצה: הארדן קלע ב-44%, בעוד שאר הקבוצה ב-38%. בהרבה משחקים של קובי שהוא היה קולע מעל 40 זה היה הפוך.

אני די בטוח שהיסטורית יזכרו את קליי תומפסון יותר ממנו מהדור הנוכחי. אני גם די בטוח שג"ס יעדיפו את קליי תומפסון עליו אם נניח היו מציעים להם את הטרייד הזה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

באמת היה מעניין לראות משחק של הארדן בו הוא מחליט באופן מודע לתת לפול לנהל את המשחק פול טיים.
ולכן אני מסכים שקליים עדיף עליו בגולדן סטייט

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מאוד אוהב את קליי אבל אני בספק אם הוא עדיף עליו בגולדן סטייט.
אם כן, זה בגלל ההגנה על גארדים כמו קיירי.

גולדן סטייט מעדיפים את קליי בגלל מי שהוא - מר 60 נק' ב-11 כדרורים, או 43 ב-4 כדרורים, או איך שתרצו לקרוא לו. הוא לא צריך לגעת הרבה בכתום בשביל להיות אפקטיבי. הארדן כן. רוב הכוכבים כן.

להגיד על הארדן שהוא לא סקורר כמו דוראנט כשהוא בינתיים קולע 36 נק' למשחק העונה... נו שוין.

זה שהארדן משחק פליימייקר בהעדרו של פול לא אומר שהוא יודע לרכז. ויחס האס'/איב' די מדויק בהיבטים האלו.

לגבי ההישגים של הארדן עד כה - להפסיד פעמיים בגמר המערב לגולדן סטייט הנוכחית, זה הכי רחוק שאפשר להגיע במערב. עם כל הכבוד לקלייד דה גלייד, הוא לא פגש במערב קבוצה כמו גולדן סטייט. לעבור את פיניקס של צ'יימברס וקווין ג'ונסון או יוטה של סטוקטון-מלון רחוק מלעבור קבוצה עם 3-4 הול אוף פיימרים בואך 5.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

הוא לא סקורר כמו דוראנט. דוראנט אצל דאנטוני שם 40 למשחק לדעתי.

אי אפשר להתעלם מקונטקסט כאן. שניהם בסיטואציות כל כך שונות אז פשוט להשוות ממוצע נק' לא אומר הרבה. הארדן ענק. דוראנט כנראה הכלי התקפי הכי טוב בהסטוריה של המשחק. אין דברים כאלה.

אם כבר, היכולת של הארדן לניהול משחק (כשיש לו עם מי לשחק) הופכת אותו לכזה מעניין.

אתה לא חושב שגולדן סטייט היו יותר טובים התקפית עם הארדן במקום קליי?
זו שאלה אבל אני מעריך שכן.

הטיעון לגבי הסיטואציה של קליי תקף גם להיפך. זה שהארדן משחק אחד-על-אחד ביוסטון, לא אומר שהוא לא מסוגל לנוע ללא הכדור ולהיות חלק מסגנון קבוצתי יותר.