Att כתב:
stavs כתב:
הם לא בנו דרך השוק - אריק גורדון, טייריק, ריאן אנדרסון, אשיק כל אלו הגיעו של טריידים. גם הולידיי.
זה שניו אורלינס אחר כך נתנו להם חוזים גדולים, אחרי שרובם נתנו עונות גרועות אצלם, זו כבר טעות אחרת, לא?
קודם כל, זה עוד יותר גרוע. אם אתה נותן בחירות בתמורה לשחקנים בינוניים אז בכלל הסתבכת והורדת את האפסייד שלך לרצפה.
ולא, זו לא טעות אחרת אלא טעות נגררת שנובעת גם היא מאותה אסטרטגיה.
בוא נשים דברים במדוייק. אריק גורדון הגיע לניו אורלינס בעסקת כריס פול. בסה"כ לפליקנס היה סגל עם אפסייד. גורדון נפצע כשעבר לפליקנס, אבל הוא נראה כוכב עולה ואני בטוח שכך גם הפליקנס התייחסו אליו. עונה קודם בקליפרס הוא סיים עם 22.3 נק' ונראה מעולה. ביחד עם דיוויס לפליקנס בתיאוריה היו 2 כוכבים צעירים. זה בהחלט סיטואציה בה אתה כבר מתחיל לבנות קבוצה לעתיד ולא מתעסק עם להרוויח בחירות דראפט. הבעיה הגדולה כמובן הייתה שגורדון חזר מהפציעה שחקן אחר לגמרי, איבד את האתלטיות שלו והיכולת. בקיץ שבו נבחר דיוויס הפליקנס המשיכו להתחמש והחתימו בסיין אנד טרייד (גוסטבו איון היה מה שהם החזירו) את ריאן אנדרסון, סטרץ' פורוורד צעיר שנתן כמה עונות נחמדות מאד בנטס ובמג'יק. סה"כ הם בנו תוך עונה שלישיה שעל הנייר נראתה כבסיס טוב מאד לקבוצה מנצחת, בטח אם דיוויס יהפוך למה שציפו ממנו. כמובן גם היה את אוסטין ריברס, בחירה מספר 10 באותו דראפט, שהפליקנס האמינו בו.
אבל יש רצוי ויש מצוי. הבעיה הגדולה, כמו שתמיד רשמתי, הייתה אריק גורדון, שפשוט לא היה אותו שחקן. אפשר להגיד שהפליקנס המשיכו לא להבין את היכולת שגורדון יכול לשחק והמשיכו להאמין שהוא השחקן מהעונה האחרונה של הקליפרס. ופעלו בהתאם לכך. אם ההערכה שלהם הייתה נכונה, אני משוכנע שהיינו מדברים אחרת לגמרי על הקריירה של דיוויס בנולא. אם זאת ההערכה, אז אתה יכול להבין את הטרייד שהביא את הולידיי לניו אורלינס. ויתור על נרלנס נואל, לא כזה נורא וויתור על בחירת סיבוב ראשון בשנה הבאה, בחירה שהפכה להיות מספר 10, אבל לפי התסריט הרצוי, הפליקנס היו אמורים להיות בפלייאוף בכלל, אז זה נראה מחיר סביר לחלוטין. בטח עדיף על בחירה מספר 6 בדראפט חלש, שהשחקן הטוב ביותר בנמצא (כמובן שהיה את יאניס, אבל בואו ונסתכל מי נבחר באזור הזה) משחק בכלל בעמדות הפנים, שם הפליקנס היו סגורים. בתמורה הם קיבלו רכז צעיר שכבר הגיע לאולסטאר (וכמובן פציע).
אם מסתכלים על הנייר (שסובל הכול) אז בסה"כ לפליקנס בעונה השניה של דיוויס היה סגל צעיר ומעניין. דיוויס עצמו (67 משחקים, עונה שניה שלא הגיע ל-70), אריק גורדון (64 משחקים ביכולת חלשה), ריאן אנדרסון (22 משחקים), ג'רו הולידיי (34 משחקים), טייריק אוונס (שהגיע בטרייד בו הפליקנס ויתרו על ואסקז ורובין לופז, והוא רק בן 24).
את הטעות הגדולה הבאה, ביחד עם אוונס (שאם אני זוכר נכון חתם על חוזה גדול), הם עשו כשהם החתימו את אריק גורדון על חוזה גדול וכך למעשה הם סגרו לעצמם את תקרת השכר, עם ריאן אנדרסון, אם אוונס ועם גורדון.
אני לא חושב שהבעיה של הפליקנס הייתה באסטרטגיה. הבעיה שלהם הייתה בהערכת הכישרון והתעלמות מכך שהשחקנים הצעירים שלהם לא עמידים ופציעים. הם לא נתנו יותר מדי בחירות דראפט (נרלנס נואל ובחירה מספר 10, היו הבחירות הגבוהות שהלכו, לא בחירות שמשנות מועדון). ושוב, הטעות הגדולה לא הייתה טריידים או מהלכים נואשים להביא שחקנים בינוניים (סטייל קליבלנד של לברון בקדנציה הראשונה או מינסוטה של גארנט), אלא חוזים נוראיים לשחקנים שכבר היו בסגל אצלם. כשהם יכלו לעשות חישוב מחדש (לא זוכר מתי זה היה) ולוותר על אריק גורדון ולנסות קצת להשיג גמישות כלכלית, הם קיבלו רגליים קרות והעדיפו ווישפול ת'ינקינג שאריק גורדון הוא בכל זאת גארד טוב מאד.