Chauncey כתב:
בקיצור, זה רעיון רע להעניק פרס להנהלות גרועות, אלה שלוקחות את הקבוצות שלהן לאיזור המקום השמיני מלמטה.
אבל זה רעיון מעולה להעניק פרס להנהלות העוד יותר גרועות, אלה שלקחו את הקבוצות שלהן כמה מקומות למטה יותר.
כל הבסיס של ההיגיון שלך מעוות ומשוחד לכיוון שיטת הלוטרי. אתה כבר לא חושב בכלל במונחי כדורסל, של מי ניצח יותר או פחות, אתה רק מדרג הנהלות לפי הביצועים והאסטרטגיה שלהן תחת חוקים מוגדרים, שאומרים שהקבוצות הגרועות ביותר מקבלות סיכוי טוב יותר להנחית כוכב מאשר אלה שנמצאות ב-"איזור הדמדומים של הליגה".
אז סבבה, אפשר להבין את ההיגיון שאומר שתחת החוקים הקיימים, או הקודמים, חכם יותר מבחינה אסטרטגית של ניהול פרנצ'ייז בליגה הזאת, לקחת את הקבוצה שלך למטה ולא לסיים באמצע. היגיון הגיוני. אבל זה, בערך, מה שהליגה מנסה לשנות כאן.
אז אפשר להתווכח על השיטה עצמה והאם שינוי האחוזים הוא התשובה הנכונה להורדת תגמול על הפסדים, אבל מלכתחילה לבוא בגישה שאומרת שלא צריך "לצ'פר" את מי שגרוע ומנצח קצת, אלא צריך לצ'פר את מי שממש גרוע ומנצח ממש קצת כי הוא בהכרח מתנהל נכון יותר, זה כבר קצת מוזר, שכן המטרה בספורט מעולם לא הייתה להשיג עמדה טובה יותר בהגרלות, אלא לנצח משחקים. זה שההנהלות החכמות לשיטתך, הפסידו קצת יותר מההנהלות הלא חכמות כי זה היה חכם יותר תחת חוקים מסויימים, זה הגיוני. לא להבין שזה מצב אבסורדי לליגת ספורט שהבסיס שלה לצרכנים הוא משחק הכדורסל ולא משחק המוחות של המנג'רים (עם כל הכבוד להתעניינות הגוברת של העכברים במידע הזה, הם לא משלמים 200 דולר לכרטיס בשביל לראות מו"מ בין שני מנג'רים, ערוצי הטלוויזיה לא משדרים את קרבות המוחות ביניהם, ולא שמעתי עדיין על אף אחד שקנה גופיה של הינקי ואפילו לא של איינג')? לא להבין שיש את כל הסיבות שבעולם לשנות את השיטה הזאת, ולא להבין שבשיטה אחרת, אלה שיפסידו הכי הרבה כבר לא יהיו החכמים הכי גדולים, ולכן לא יהיו אלה ש-"זכאים לפרס"? זה כבר קצת מוזר כאמור.
יש כאן כמה טיעונים לא נכונים:
1. ההנהלות אינן גרועות בגלל המיקום אליו הגיעו אלא בגלל המהלכים שביצעו.
ההנהלות של שארלוט ושל ניו אורלינס ושל וושינגטון, למשל, עשו המון המון טעויות, שכוללות אסטרטגיה מזעזעת, חוזים גרועים וקבלת החלטות רעה.
השחקן הכי טוב של שארלוט הוא קמבה ווקר, שחקן שלא נמצא בטופ5 של העמדה שלו. מי השחקן הכי טוב אחריו?
אני לא חושב שיש להם שחקן נוסף ממוצע ומעלה בעמדה אחרת. קשה להגיע למצב גרוע יותר מבחינה ניהולית בליגה הזו, גם אם מתאמצים מאוד.
2. המטרה היא לא לצ׳פר את מי שיש לו את האסטרטגיה הנכונה ביותר אלא את מי שהוא באמת הגרוע ביותר כדי שיוכל להשתפר, בין אם זה במכוון או בין אם זה כי לברון עזב את הקבוצה שלו. ברגע שאתה שם מקלות בגלגלים של מי שממש גרוע אתה לא מאפשר לו לרכוש כישרון ואז המוביליות בליגה בסכנה.
3. משחק המוחות של המנג׳רים כמו שכתבת מעורר עניין רב. לדעתי חלק גדול מהעניין ההולך וגובר בליגה קשור לכך.