סל ניוז

הרבה משחקים, כולל סל ניצחון מעבר לחצי לשארלוט על טורונטו.

גולדן סטייט חוזרים לנצח, וסאן אנטוניו מפרקים את בוסטון בחוץ.

ובפינת הסקופ: הקעקוע בעברית על יד ימין של סטף קארי (לא ממש הבנתי את המשמעות).

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

בטח מישהו סיפר לו ש"אהבה לעולם לא נכשלת" זה ביטוי בעברית.
או שלא הסתדר לו "יש בנו אהבה והיא תנצח"
מזל שלא רשמו לו "השלום מתחיל בתוכי"

איזה סל של ג'רמי לאמב
עונה כנראה לשאלה מי הכוכב השני של שארלוט..

וגם הוא שחקן חופשי הקיץ, לא?
עולה מהספסל בזמן האחרון (היום בלילה שיחק 25 דקות)

מישהו שם לב למשחק ההזוי שבו אינדיאנה שחטה את מובילת המערב ב- 36 הפרש.....?

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

כן.. שני דברים עיקריים קרו שם מהמעט שראיתי:
מוריי היה על הפנים, 2-12 + 4 איבודים. נראה מאוד לא מרוכז.

מעבר לזה, ההגנה של הפייסרס פשוט אדירה.
נייט מקמילן עושה שם עבודה נפלאה.

לא הייתה הפרת חצי לפני הסל של לאמב?

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

לא, זה סיאקם דוחף את היד ומעיף לו את הכדור

אינדי עם יתרון 2 משחקים על בוסטון, בדרך כנראה למפגש ישיר ביניהן בפלייאוף
הולך להיות קרב מעניין

יש עוד שני משחקים ישירים ביניהם לפני הפלייאוף, כך שזה יכול עוד להשתנות, אבל איך שהקבוצות נראות די ברור שאינדיאנה תסיים לפני הסלטיקס. קשה לי להאמין שאינדיאנה תשיג את פילי.
בוסטון בעונה מזעזעת, תצטרך פלייאוף הירואי בלי יתרון ביתיות כדי לא לסיים את העונה בטעם רע. מדהים שהם מסיימים אחרי אינדיאנה, קבוצה עם הרבה פחות כוכבים, בעיקר אחרי הפציעה של דיפו. החזרה של קיירי והיוורד לא שיפרו את הקבוצה, העתיד נראה פחות מבטיח גם מבחינת השחקנים הצעירים (טייטום ובראון לא ממש התקדמו השנה), גם מבחינת הדראפט (הבחירה של הקינגס הייתה אמורה להיות גבוהה), וגם מבחינת קיירי.

דווקא בראון נראה מצוין מאז האולסטאר
טייטום בהחלט מאכזב

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

קיירי זו הבעיה הכי גדולה. לא נשמע שבע רצון בכלל מהחברים שלו לחדר ההלבשה ומצוות האימון.
סיטואציה לא קלה לבוסטון.

בכלל, הכוכבים שולטים בליגה כרגע.
אתה חייב לייצר סביבה שבה הם יהיו מרוצים
(או ללכת בעיקר על בחירות דראפט; החבר׳ה האלו נוטים להישאר למשך חלון משמעותי).

כמות התזוזות של כוכבים בשנים האחרונות היא עצומה ביחס לעבר, בכל הרמות.
לברון, דוראנט וקוואי כסופרסטארים.
קיירי, פול ג׳ורג׳, AD בקרוב, פול, דרוזן, באטלר, גריפין, אולדיפו, פורזינגיס ועוד ככוכבים (או קרוב לכך).

יותר ויותר קבוצות, בייחוד בערים מרכזיות, בוחרות להשאיר לעצמן מקום לחוזה מקס אחד או שניים בקאפ, כדי ליצור מצב בו השחקנים יכולים להתאגד ולהגיע לשם.
לניו יורק ולקליפרס יש סיכוי טוב הקיץ להפוך למעצמות בין רגע.

בראון, אחרי שנתן קפיצה מדהימה מהעונה מהראשונה לשנייה, הלך אחורה השנה או לפחות נשאר במקום.
קיירי בהחלט בעייתי. הבעיה העיקרית מבחינתי היא שהוא לא שחקן טופ 3 או 5 בליגה שיצדיק את ההתנהגות או תשומת הלב. לברון עשה בקאבס מה שהוא רוצה (תשאלו את אבא של תמיר בלאט), הארדן משחק לבד ותוקע את ההתקפה, דוראנט רב עם החברים לקבוצה, קאווי לא משחק ב-B2B - כל ההתנהגויות האלה נסבלות כי היתרון המקצועי הוא מטורף, שחקן שסוחב את הקבוצה. לצערי קיירי לא ברמה הזו - הוא טוב אבל הוא לא יותר מטופ 10, שזה לא מספיק.
הקבוצה לדעתי צריכה להתמקד בלקבל עבורו את המקסימום. בזה איינג׳ מעולה

אני מסכים שקיירי הוא יותר לכיוון טופ10 מאשר סופרסטאר ושיש כאן מדרגה שאולי לא שווה את הכאב ראש שהוא מביא איתו.
מצד שני, הוא מקרה ייחודי כי הוא כן שחקן שיכול להחזיק באחד-על-אחד כמה דקות טובות של קרב ברמה הכי גבוהה (כפי שעשה במדי הקאבס). אולי עוד נראה את זה בפלייאוף הקרוב.

למה הכוונה בלקבל עבורו את המקסימום?

איינג׳ הימר על זה שקיירי יישאר בסלטיקס.
בוסטון יכולים להישאר בלי כלום מההרפתקה הזו או להחתים אותו מחדש.
זה תלוי בו בשלב הזה.

אם וכאשר קיירי יחתום בסלטיקס על חוזה חדש, סביר להניח ארוך טווח, איינג׳ יכול אולי לשלוח אותו לקבוצה אחרת ולקבל עבורו את המקסימום.
כרגע ידיו כבולות והכדור בידיים הסוליסטיות והלא מרוצות של קיירי.

הוא בהחלט שחקן מיוחד אבל לדעתי לא שווה את המחיר בבלגן שהוא מייצר, הפגיעה בכימיה של הקבוצה וכו׳.

איינג׳ בהחלט יכול לקבל עבורו, והרבה. הוא יכול ללכת על סיין אנד טרייד, בהתבסס על זה שקיירי יכול לחתום בבוסטון על חוזה גדול יותר מבקבוצה אחרת. זה נותן לו יותר כסף ומצד שני מנוף לבוסטון להחליט לאן לשלוח אותו ומנוף למשא ומתן. נניח דוראנט אומר לניקס שהוא מגיע רק עם קיירי, הסלטיקס יכולים בקלות לדרוש את בחירת הדראפט של הניקס ב-2019 (שכבר תהיה שחקן שנבחר). וויליאמסון זה אולי מחיר גבוה מדי, אבל יש מצב שהניקס יסכימו אם זה שחקן אחר (בארט, מוראנט, רדיש)

אני לא באמת חושב שיש ספק שאם הניקס יכולים לקבל את דוראנט וקיירי הם יוותרו על הבחירה שלהם, נראלי די מובן מאליו (אא"כ זה ציון כמובן, וגם אז אני חושב שלפחות יש על מה לדבר)

אבל אני מקווה שדוראנט ווקוואי יבואו לקליפרס איכשהוא חחח

את הקעקוע על יד ימין ראיתי כבר לפני כמה שנים.
דווקא את הקעקוע בשמאל ראיתי עכשיו לראשונה.
מזל שהיועץ לא הציע לו להוסיף את המילה 'לילה' אחריו

על כמה הוא יכול לחתום בבוסטון וכמה בקבוצות אחרות?

לגבי הסלטיקס, הרי גם בתסריט הסביר אליפות כנראה לא הייתה מגיעה השנה (כי הווריורס כמה רמות מעל כולם בקטע מבאס), אבל עיקר הבעיה הוא שהמגמה המאוד חיובית שהייתה כמה שנים והגיעה לשיאה בגמר המזרח שנה שעברה עם סגל צעיר ופצוע, נעצרה לגמרי, ונראה שנתקעו בתקרה מסויימת.

השאלה היא איך יהיה הביצוע בפלייאוף. אני אופטימי. בתכלס, כל הקבוצות במזרח לא היו רוצות לפגוש את הסלטיקס, אפילו עם הביתיות, כי כנראה שמדובר בקבוצה המוכשרת ביותר בקונפרנס ו(באופן די אירוני בגלל גיל השחקנים) גם הכי מנוסה.

לגבי העונות הבאות, אני רואה 3 תסריטים אפשריים:
1. מצליחים לצרף כוכב נוסף, כנראה דייויס.
2. נשארים עם הסגל הקיים כולל קיירי.
3. קיירי עוזב ונשארים עם הצעירים.

על פניו האפשרות השלישית הכי פחות טובה להם, אבל אני דווקא הכי הייתי רוצה לראות אותה מתממשת.
זה נובע מזה שאני לא מחזיק מהאופי, מהיציבות, והמחויבות ההגנתית של קיירי (כמו שכתב דניאל, אצל הכוכבים הכי גדולים, אפשר לחיות עם זה, אבל הוא לא כמוהם), וגם מהעובדה שאני רוצה לראות יותר אחריות בידיים של בראון ורוז׳ייר שהראו בשנה שעברה שהם יכולים לקבל אותה.
עוד סיבה חשובה בעיני זה שאני פשוט לא אוהב את הגישה של הרבה שחקנים בשנים האחרונות שבה השחקן שם את עצמו במרכז ולא מתחייב למועדון (התחיל מלברון, המשיך עם דוראנט ועבר לחצי מהכוכבים כפי שציינו מעליי). זה בסופו של דבר מסנדל את המועדונים (כי קשה לתכנן לטווח ארוך והרבה קבוצות ממשכנות את העתיד רק בשביל להשאיר את הכוכב מרוצה), תוקע את הליגה (כי כולם ילכו לשווקים הגדולים והקטנות יפסידו), ומוריד לאוהדים את הסנטימנט לקבוצה (כי אוהד מתחבר יותר לקבוצה שנבנתה משחקנים אלמונים שפורצים והופכים לכוכבים, מאשר לחבורת כוכבים שמתאספים ביחד בשביל ליצור איזה סופר-טים חדשה ונוצצת).
ואני מבין שאין דרך למנוע את זה, אבל אני פשוט הרבה יותר מתחבר לשחקנים שלא עסוקים כל הזמן ב'מורשת' שלהם, אלא מתרכזים בלנצח את המשחק הבא.

בסופו של דבר, אני אופטימי לגבי העתיד של הסלטיקס וזה מתחיל מזה שיש הנהלה מעולה ומאמן מצויין וממשיך עם המון צעירים מוכשרים ובחירות דראפט עתידיות, ופחות בגלל שיש לנו את קיירי בסגל.

נשמע לי תרחיש לא סביר בעליל

אחלה הודעה עודד ל. סיכמת יפה את תחושותיי.

הרגשה מוזרה מאז שקיירי הצטרף שהוא נטע זר בקבוצה. אדיש לעזיבה אפשרית שלו בקיץ ולדעתי איינג' שומר על רוז'ייר בקבוצה קודם כל בגלל זה.

לא אופטימי לגמרי לגבי הפלייאוף הזה. הקבוצה הזו בניגוד לשנה שעברה לא מפגינה איזושהי רוח קרב ומנטליות ווינרית וזה לא ישתנה בלחיצת כפתור טרם הפלייאוף. תוסיף את זה לעובדה שגורדון היוורד הוא עדיין נעלם גדול ושהבחירה של הקינגס תהיה נמוכה מהצפוי וזו שנה רעה בכל החזיתות עבור הסלטיקס. אם כי יש עדיין בסיס מעולה שנים קדימה.

_________________
Another gem from Tommy Heinsohn.

“I tell ya. I’d have to deck Nate. I’d have to deck him. He be coming and I’d lay one of those picks on him and he’d have to pick his teeth up off the court

מסכים עם כל ההודעה פרט לקטע הזה.
דוראנט היה 9 עונות באוקלהומה והרגיש שהמועדון לא שם אותו בעמדה לקחת אליפות.
לברון היה 7 עונות בקליבלנד שבהם השחקנים הכי טובים שהיו איתו אלו שאקיל המזדקן ומו וויליאמס.
דיוויס סוגר עונה שביעית במועדון כושל שלא נתן לו כלים להתמודד בצמרת הליגה.
אפשר להבין למה אחרי ששחקן עוזב את קבוצת הבית שלו הוא לא ירצה להיות שוב ב"בעלות" הקבוצה אלא להיות אחראי על גורלו.

כמו שATT תמיד נוהג להגיד מרבית השחקנים שנבחרים בדראפט על ידי קבוצה נשארים שם סדר גודל של 7 שנים בדרך כלל. זה לא תוקע את הקבוצה אלא נותן לה חלון מוגבל להראות לשחקן שהיא עושה עבורו מה שהוא עושה עבורה.

גם לגבי התחברות האוהדים אני לא מסכים איתך. אוהדים מתחברים להצלחה, מי כמוך כאוהד מכבי יודע את זה אם תשאל את האוהד הממוצע בליגה אם הוא מעדיף קבוצת סיבוב שני עם שחקנים שצמחו בקבוצה או קבוצה עם דוראנט-קיירי-ציון מה לדעתך הוא ישיב? ברור שאם אפשר לבנות אלופה משחקנים שצמחו אצלך גולדן-סטייט סטייל זה אידיאלי אבל זה דבר נדיר.

והמשפט האחרון גם לא ממש ברור לי - אתה מרגיש שדוראנט מתעסק פחות בלנצח את המשחק הבא מלילארד? לברון פחות מחויב להצלחת הקבוצה מאמביד? לא רואה את ההתנגשות בין מורשת לבין נצחונות.

אני חושב שהאכזבה מקיירי התחילה השנה, אפילו במהלכה. שילוב של הגישה שלו, היכולת הבינונית של הקבוצה שהוא מוביל ואיך שאר השחקנים נראים. משהו חשוב לגבי היכולת שלו - כשהוא הצטרף לקבוצה הוא לדעתי היה הבטחה - שחקן שעבר כל כך הרבה והוא רק בן 25. אני חושב שהציפייה הייתה שברגע שהוא ייצא מהצל של לברון הוא יהפוך לכוכב על בליגה, אולי קצת בהתבסס על מה שקרה להארדן כשעזב את יוסטון. צריך לזכור שבוסטון נתנו די הרבה בשבילו, וזה נחשב היה לטרייד טוב בעיקר בגלל הציפייה הזו.
אני חושב שדי ברור שהציפיות האלו לא התממשו.
מהתרחישים שעודד ציין למעלה, אני חושב שה-2 הוא הכי פחות טוב - או שהולכים אול אין עכשיו ומביאים את דיוויס, או שכבר עדיף לשחרר ולתת לצעירים להתפתח. עם קיירי ובלי דיוויס אנחנו קצת תקועים כמו שרואים השנה.
הייתי שמח לראות מה אפשר לקבל עליו, בניגוד למה ש-idansha כתב בצורה מאד לקונית (אמר ולא יסף) אני כן חושב שזה תרחיש ששווה לבחון, ויותר מזה, אני בטוח שאיינג' בוחן.
מסכים מאד עם מה שהחתול רשם, פרט למשפט האחרון - הימור לא נכון הקיץ וכל הבסיס המעולה של השנים הקרובות הולך לאיבוד. תרחיש 1, מביאים את דיוויס בכל הכוח ומוותרים בשבילו על טייטום, הייוורד, סמארט ובחירות הדראפט. בניגוד לגארנט, הפעם זה לא זה, דיוויס עוזב בקיץ שאחרי וגם קיירי מחפש את הדרך החוצה. אנחנו נשארים עם בראון ורוזייר (אולי קצת מבחירות הדראפט), לא ממש בסיס מעולה. תרחיש 2 הוא שדיוויס לא מגיע אבל גם קיירי לא חותם מחדש ופשוט עוזב. המצב קצת יותר טוב, אבל זה עדיין דורש שם אותנו עם בחירות אמצע סיבוב ראשון בקיץ הזה וציפייה לראות מה קורה עם הבחירה של הגריזליס.
הערך של קיירי עדיין גבוה מאד, ולדעתי אפשר להמיר אותו בקיץ לבחירה טופ 5 או אפילו טופ 3. זה כבר שם אותנו במצב יותר טוב.

אני חושב שזה שדוראנט, קוואי, דייויס וקיירי מראה סימני שאלה (ואצל חלק מהם אלה סימני קריאה) לגבי העתיד שלהם במועדון, פוגע משמעותית בקבוצה.

כששחקן עוזב את הקבוצה הראשונה שלו הוא הופך להיות מעין שכיר חרב, שדואג לפני הכל לעצמו (וזה הגיוני, יש כאן שיפט מנטלי מ"אני חלק מקבוצה" ל"אני מנהל את הקריירה שלי").

אני מסכים שזה מייצר לחץ ותסיסה לא פעם בקבוצות החדשות שלהם, כאשר ההרהורים לעזוב שוב צפים.

אני תמיד הנחתי שהינקי ימיר חלק מהנכסים שלו לטובת כוכבים מוכחים אבל אני לא בטוח שלא כדאי ללכת על בחירות דראפט בלבד, אם אפשר.
המודל הכי טוב היה יכולהיות אוקלוהומה סיטי, אם רק הייתה משאירה את הארדן. תחשבו כמה שנים היו יכולות להיות להם ביחד...
ג"ס עשתה את זה עם בחירות דראפט בלבד לפני שצרפה את דוראנט. זה כנראה המודל הכי יציב לאורך זמן.