Att כתב:
Hacohen כתב:
א. זרקת משהו על הזריקות של ויגינס, אמרתי שהעונה האחרונה לא היתה טובה ושלפני שתי עונות הוא היה שחקן של 22.8 נק' למשחק ב46% מהשדה שזה יעיל בכל קנה מידה לשחקן חוץ. בכל מקרה, כמובן שפספסת את הנקודה העיקרית שלא היתה כאן לגבי יכולותיו של ויגינס אלא רק לציין ששחקן שהוא רק סקורר לא ייחשב לכוכב בדרך כלל. בוודאי שאם הוא גם סקורר לא יעיל.
ב. אין שום קפיצה לוגית. משחקים לא נגמרים 0-1, ובוודאי שהNBA המודרני הוא משחק של סקור גבוה שבו יצרנות נקודות היא התכונה הבסיסית והחשובה ביותר לכוכב. אתה לא מתווכח איתי, אתה מתווכח עם המציאות. תעבור על רשימת המשתכרים בליגה, תעבור על החמישיות All NBA, על המועמדים לMVP. כמה שחקנים שלא מסוגלים לייצר הרבה נקודות בשיטתיות יש?
ג. וואו, אתה ממש לא מבין מה כותבים...לגבי בוסטון הלילה, ההגנה שלה לא היתה טובה וזה כמובן השפיע (אני אזכיר בפעם הטריליון שמעולם לא טענתי שהגנה היא לא חשובה), כתבתי ממש כאן בת'רד על המשחק עצמו ועל ההגנה הרעה. אבל הכוונה היתה שבזמן שמילווקי רצה על ההגנה הרעה של בוסטון, בוסטון לא הצליחה לעשות כלום מול ההגנה של מילווקי, ולא בגלל שהאחרונה היתה כ"כ טובה. קיירי לא היה טוב, ואז שחקן שאתה עף עליו כמו הורפורד פשוט לא מסוגל לעשות כלום. הוא לא יכול לייצר לעצמו. כנ"ל הייוורד. כנ"ל מרכוס מוריס. לטאטום ולבראון יש יכולת מסוימת לייצר אבל לא שיטתית ולא מספיק טובה. אז כשה"כוכב" הורפורד עומד כמו גולם במעגל התקפה אחרי התקפה, וכשהייוורד לא מסוגל לעבור את אמא שלי בכדרור, לבוסטון לא היה מענה לריצה של מילווקי ברבע השלישי.
סקורר יעיל בהחלט יכול להיות כוכב, גם אם זו תרומתו העיקרית. מלו ואייברסון לא היו כוכבים?
כוכב - לפחות בעיניי - הוא שחקן שנותן לך יתרון יחסי במאצ׳ אפ ברוב הערבים, מול רוב השחקנים בעמדה שלו. לכן אני מתבסס על דירוגים ומגדיר כוכב (ברוב המקרים) כטופ5 בעמדה שלו וטופ25 בנ.ב.א.
הוא יכול להיות שחקן יוצא דופן הגנתית או יוצא דופן התקפית או עדיף, two way player.
אל הורפורד בעיניי הוא שחקן שמשחק טוב מאוד בשני הצדדים.
אז נכון, הוא כנראה לא יהיה הקלע המוביל שלך או ייצור מצבים בעצמו (למרות שלעתים הוא עושה גם את זה) אבל בשביל זה בסלטיקס יש את קיירי, הייוורד, טייטום ובראון. יכול להיות שהם לא מספיקים וזו כבר בעיה אחרת. בגולדן סטייט גרין הוא לא שחקן ההתקפה המוביל ובכל זאת, הוא כוכב ואחת מהסיבות המרכזיות לכך שג״ס זכו באליפות וניצחו 73 משחקים עוד לפני שדוראנט הגיע לשכונה.
בעיניי הבעיה המרכזית של הסלטיקס אתמול בלילה הייתה הגנתית. מילווקי פשוט עשה מה שהם רוצים והגיעו לאחוזים מדהימים במשחק פלייאוף.
ונדב, זה נחמד שמעולם לא טענת שהגנה היא לא חשובה ושהשחקן האהוב עליך הוא הנפלד ויש לך פוסטר שלו על יד המיטה, אבל אתה פשוט לא חושב (או לפחות לא מתבטא כאן) באופן שתואם לכך.
אני די חסר אונים מול חוסר היכולת שלך להבין את הנקרא.
ברור ששחקן שהוא בראש ובראשונה סקורר (או יצרן נקודות, אם הוא מנהל משחק) יכול להיות כוכב, זה מה שאני אומר לעזאזל. שכוכב/שחקן מוביל הוא קודם כל יצרן נקודות, אחר כך גם דברים אחרים. אם אתה רק סקורר אבל עושה את זה לא יעיל ולא נותן ערך מוסף מעבר לזה, אז אתה אנדרו ויגינס ובאמת לא נחשב לכוכב. מה לא ברור בזה?
ענייני הדירוגים שלך כבר הפכו לחוכא ואטלולא בכל רחבי הפורום, אז תרשה לי לדלג. מה שאני כן ממליץ לך זה לפתוח את ההגדרה של "טיעון מעגלי" ולשנן אותה (אבל הרבה, כי פעם-פעמיים של קריאה כנראה לא תספיק).
אין לי בעיה עם הטיעון "אל הורפורד שחקן טוב". אני גם חושב שהוא שחקן טוב. אבל כתבתי על זה כבר לא מעט, מאז שהורפורד עבר לסלטיקס המעמד שלו פה בפורום פתאום השתדרג פלאים, ואני לא כ"כ הבנתי. הורפורד מראה כל הקריירה את אותם הדברים, וזאת כבר קריירה לא קצרה ברוך השם: הוא שחקן הגנה מצוין, הוא חכם, הוא עושה נקודות לחם וחמאה ובשנים האחרונות הוא גם פיתח קליעה מבחוץ. אבל בסופו של דבר הוא סקורר מוגבל, לא מייצר לעצמו נקודות ביעילות ובשיטתיות, ריבאונדר בינוני ובאופן כללי שחקן שטוב מאד שיש לך בקבוצה, אבל הוא לא הראשון שאתה רץ לשים עליו את הכסף כמי שמוביל אותך.
לגבי גרין, גם פה חזרתי על הדברים אלוהים יודעת כמה פעמים. גרין נמצא בסיטואציה הכי טובה מבחינתו ומבחינת גולדן. מכיוון שגם הוא שחקן מוגבל בסקורינג, אם הוא יעבור לקבוצה ברמה של סיבוב ראשון בפלייאוף ומטה, הוא לא יוכל לעשות הרבה. הוא תמיד יהיה שחקן הגנה מצוין שמבין את המשחק ונותן ערך לקבוצה שלו, אבל הוא לא כוכב.
ולגבי הסיפא שלך, אני פשוט אסיים כפי שהתחלתי ואומר שאי הבנת הנקרא זו לא הבעיה שלי.