סל ניוז

יש רגעים שפילי מתחברת וזה ממש מרשים. פתאום רואים כמה כוח אש יש שם. עצם זה שבאטלר ניהל את המשחק בהתקפות רבות היה מאוד משמעותי.
במשחק רץ האיכויות של סימונס גם באו יותר לידי ביטוי וזה היה נראה ממש טוב. אפילו רדיק יחסית הגיע למשחק.

אין מה לומר - אני לא יודע אם באטלר בירידה או בעלייה, אבל בינתיים הוא ממש מצדיק את ההבאה שלו ונותן דברים הרבה יותר מיוחדים ממה שהאריס יכול לתת. מול טורונטו שזו קבוצת הגנה מאוד קשוחה, ובקצב משחק יחסית איטי, הוא מצליח לייצר כשהכל צפוף ותקוע.
זה היה משחק סופר חשוב לביטחון שלו ולביסוס המנהיגות שלו בפילי ואני מעריך שזה הולך להיות הוא ואמביד עד הסוף המר.

הפלייאוף וההגנה האמיתית והחזקה שמתלווה אליו פתאום מאירה את כל השחקנים באור מעט אחר. פתאום לרדיק מאוד קשה ואני מעדיף לראות קלע פחות קטלני אבל יותר גבוה וחזק בחמישיה.
פתאום מונרו הוא שחקן מועיל כי הוא מוסיף מסה בצבע ויכולת לחפור נקודות. באטלר טוב זה דבר הכרחי. מעניין לחשוב על שחקנים "שלא מתאימים למשחק המודרני" שאולי כן היו יכולים דווקא להיות משמעותיים בסדרות ההגנתיות של המזרח.

דבר נוסף - פעם שנייה שפילי פותחת סדרה בצורה גרועה ונראה שלא מתמודדת במאצ' אפ, ופעם שנייה שהיא יוצאת מזה. אחרי המשחק הראשון הייתי בטוח שלא תהיינה להם תשובות אבל טעיתי בהחלט. אז א. ברט בראון לא פראייר והוא עושה התאמות טובות ממשחק למשחק. ב. זאת קבוצה לא מחוברת וחסרת ביטחון, והיא הולכת ומתחברת ככל שמתקדמים. מקבלת אופי וחלוקת תפקידים יותר ברורה. תהליך מאוד מעניין.