סל ניוז

הייוורד לפני הפציעה שיחק ביוטה שבנתה את ההתקפה שלה לצרכים שלו. בבוסטון, גם בלי הפציעה, זה לא היה קורה.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אני לא חושב שלהייוורד היתה בעיה לבוא לידי ביטוי בהתקפה שלא נבנית סביבו, מה גם שהוא היה אמור לקבל מקום מאד מרכזי בהתקפה. הבעיה איתו היא שהפציעה פשוט גמרה לו את האתלטיות, וכשההגנות מתהדקות ומתברר שהוא לא יכול לעבור אף אחד בכדרור-הוא הולך על זריקות מבחוץ וזה לא שהוא סטף. ועם כל כדור שלא נכנס הבטחון יורד, עד לפארסה שראינו במשחקים האחרונים מול מילווקי.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

במקרה או שלא - נקבת ברשימה בת 9 קבוצות שאינן בפלייאוף הנוכחי (מתוך 14 בסך הכל...) בתוספת דטרויט שהגיעה לפלייאוף על הקשקש. להגיד שאלו קבוצות שצריכות ללכת לבנייה מחדש - לא אמירה כה משמעותית לאור זאת.
השאלה המעניינת יותר (והמדוברת מאוד, ובצדק, בפרט כאן בפורום) היא האם קבוצות שהם רמה או שתיים מעל (נניח קבוצות סיבוב ראשון/שני במשך מספר שנים) צריכות בנסיבות מסוימות ללכת לבנייה מחדש חרף מה שיש להן ביד?
זו שאלת 100 מיליון הדולר (לטעמי לפחות)

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

בדיוק.
הרי על פניו, אין באמת שום הבדל בין פורטלנד של הקיץ הקודם והבא, לוושינגטון של השנתיים הקודמות, זו ש-ATT התעקש בדיעבד שהייתה חייבת לפרק את הקבוצה חסרת הסיכוי שבנו שם.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

יכולהיות שאני לא זוכר נכון אבל זכור לי שבהקשר של וושינגטון בעיקר דיברתי על כך שהיו צריכים לשלוח את וול בטרייד במקום לתת לו חוזה סופר מקס.

בנוגע לשאלה האם קבוצות סיבוב ראשון/שני צריכות לפרק את מה שיש להן - זה מאוד מאוד תלוי.
הסיפור המרכזי הוא הערכת ה-core של השחקנים שיש לך (וחלוקת משכורות בהתאם).

בתחילת העונה היו כאן דיונים רציניים על ממפיס כקבוצת פלייאוף אפשרית ואני כתבתי שאין מצב, אין להם את הגרעין לכך.
יש להם ווטרנים ואנחנו יודעים בדיוק מה הם שווים ואיפה הם ממוקמים, פחות או יותר, בעמדה שלהם.
עם שני שחקני טופ10, במקרה הממש טוב, אתה לא מגיע לפלייאוף במערב.
גם לא אם תרכוש את ג׳סטין הולידיי.

הגרעין של פורטלנד, לעומת זאת, הוא צעיר מאוד ויש לו אפסייד (בטח לפני שנתיים אבל גם עכשיו).
אנחנו מדברים על שחקן טופ5 + שחקן טופ10 (עם פוטנציאל לטופ25 בליגה) + שחקן טופ10 וכולם צעירים ומתפתחים ובמגמת עלייה.

זו קבוצה שיש לה חלון הזדמנויות של כמה שנים למצוא כשרון נוסף שיכול לדחוף אותה קדימה.
אני לא חושב שהאפסייד הוא אליפות (למרות שאולי עם הברקה בדראפט או ערבוב חוזר של הרוסטר כמו שמוריי עושה) אבל לא כל הקבוצות מכוונות לשם.

במלים אחרות, זו החלטה מורכבת אבל אני לא הייתי יוצא לבנייה מחדש עם הקבוצה הזו.
בגרעין של וושינגטון אני מאמין פחות. אני חושב שסופרמקס לוול, רכז ללא קליעה שנשען בעיקר על האתלטיות שלו, הייתה החלטה גרועה מאוד.

טרי רוזיר במילים די חזקות ומפתיעות בעידן הנוכחי.
מציין שהיה לו קשה לשחק ליד קיירי וגורדון הייוורד בגלל שהם מחזיקים בכדור הרבה (מוזר שהוא מציין את הייוורד שלא נחשב לבול הוגר).
קשה לראות אותו נשאר שם.

https://www.youtube.com/watch?v=EBRYxN4MLPk&t=65s