מחשבות על פרק 5, עונה 8:
בגדול הייתי כותב אזהרת ספויילר, אבל מתוך תחושה שהרוב כבר ראו אותו אני מרשה לעצמי להסתפק במשפטים הבודדים האלה כדי שאם עוד לא ראיתם, עדיף שתמשיכו הלאה..
הפרק הכי מצופה של העונה (ואולי של הסדרה כולה?) הגיע ובעקבותיו הגיעו תגובות זועמות ברחבי הרשת שקוראות לו "אחד הפרקים הגרועים ביותר של הסדרה אי פעם". אני חושב שזה קשה לקרוא לו ככה, בטח כי הוא אפילו לא הכי גרוע שהיה להם העונה (אהמ אהמ פרק 4), ובטח כי אנשים שכחו את הפרק מעונה 5 שג'יימי וברון מגיעים לדורן ופותחים קרקס במדבר (ולמי שלא זוכר, הנה תזכורת):
https://www.youtube.com/watch?v=lsioCjw6130אז האם פרק 5 היה עד כדי כך רע? בשבוע שעבר תכננתי לכתוב פוסט על פרק 4, ותוך כדי שכתבתי אותו הבנתי שאני פשוט כותב פוסט נאצה מלא בכעס טהור אז החלטתי לוותר על זה. הכעס שלי כלפי הסדרה התחיל בעונה 5, נרגע קצת בעונות 6 ו-7 וצף שוב בעונה הזאת, אבל הוא עדיין מהול באהבה שיש לי כלפי העולם הזה וברגעים שהסדרה עדיין מצליחה לייצר, ואני חושב שבפרק הנוכחי היו רגעים כאלו לצד מה שכולם התעצבנו בגללו, שזה בעיקר הריסה שלמה של קשת דמויות ופיתוחי דמויות בשנייה. רגעים כמו טיריון מנסה לדבר ולריאנית עם השומרים של ג'יימי, אריה נפרדת מההאונד ובורחת דרך החורבן של קינגס לנדינג, וגם חוסר היכולת של ג'ון לחשוב על האישה שהוא אוהב כמישהי שהיא לא דודה שלו. סירייסלי, אם הוא היה מנשק אותה בחזרה יכול להיות שהוא היה מציל את כל העיר (מזל שזה לא קרה).
ובכל הקשור למה שהם עשו לקשת העלילתית והפיתוח של הדמויות השונות, אני לא לגמרי מסכים עם כל הכעס מאחורי העניין הזה, וזה למה שאני אנסה לדבר על זה דמות-דמות ולראות מה הם עשו טוב ומה לא:,
טיריון - אני חושב ששום דבר לא נפגם בבנייה של טיריון ולכן אין ממש סיבה להרחיב עליו לדעתי, הוא גם היה קצת נון פאקטור בפרק הזה למעט הסצינה שבה הוא מגיע לדאני כשהיא לבד, throwback לסצינה בעונה 6 בה יש לה את כל היועצים עדיין סביבה ממש באותו החדר. אני מאמין שהוא יקבל יותר זמן מסך בפרק האחרון, ושם באמת נעקוב אחרי המקום הבעייתי שהוא נמצא בו. האם הוא מחליט שהוא מתנגד לדאני על מה שהיא עשתה? האם הוא נשאר נאמן לה? זה יפה שטיריון מצא את עצמו פחות או יותר במקום שג'יימי היה בו עשרים ומשהו שנה לפני, כשהמלך המשוגע רצה לשרוף את כל העיר והבחירה של ג'יימי הייתה או להרוג אותו ולהפר את השבועה שלו כחבר במשמר המלך, או לתת לזה לקרות ולראות חצי מיליון איש נשרפים בגלל אדם משוגע אחד. אז טיריון עשה מה שהוא יכל, אבל עדיין ראה את כולם נשרפים, ועכשיו צריך להחליט. לדעתי הוא יחליט להתנגד לה וימות, אם כבר הם הלכו all the way עם זה שדאני "השתגעה לגמרי", עדיף שיגרמו לה להרוג מישהו שאנחנו אוהבים.
ואריז - חבל לי על לורד ואריז, העכביש החביב עלינו. פה יוצרי הסדרה באמת עשו עוול לדעתי. ואריז הלך במהירות מעולמנו כי הוא קיבל החלטה פזיזה לבגוד בדאני אפילו שהוא יודע שזה יוביל למותו. זה לא ואריז, מצטער. הסיבה שהוא זכה לשרת כל כך הרבה מלכים הייתה כי הוא לעולם לא שם שום דבר לפני הביטחון האישי שלו. הוא לא אמר כלום כשהמלך המשוגע עשה את המעשים המשוגעים שלו, הוא לא דיבר לזכות טיריון במשפט שלו, הוא לא הגן על נד כשסרסיי וליטל פינגר בגדו בו. הוא תמיד פעל בשקט, מאחורי הקלעים, בשביל "טובת הממלכה" כפי שהוא תמיד אמר. אז ללכת לג'ון ולהציע לו לבגוד בדאני? ג'ון, שהוא פשוט נד סטארק צעיר שכבוד, נאמנות ואמת באים אצלו לפני הכל עד לרמה שהם לרוב מובילים למפלתו? ואריז צריך לדעת טוב יותר מזה, אבל נגמר זמן המסך והיו חייבים להרוג אותו כבר. מצד שני, אולי זה איך שואריז מתנהג כשהוא נואש וכשאין לו זמן לפעילות מאחורי הקלעים? צריך לזכור גם שרשת הציפורים שלו נשארה בקינגס לנדינג, והוא לא ממש המאסטר אוף וויספררס שהוא פעם היה. האם המעשים הנואשים שלו הגיעו מתוך זה שהוא איבד את כל כוחו?
ג'ון - כמו טיריון, אני חושב שג'ון קיבל את הטיפול הנכון בפרק הזה. הוא ראה מה דאני מסוגלת לעשות ועכשיו השאלה היא מה הוא הולך לעשות בנידון? מי שעקב אחרי הפוסטים שלי, יודע שתמיד חשבתי שג'ון יהרוג את דאני בגלל שהיא תהפוך למשוגעת. חשבתי שזה יהיה תחת סוגיית הווייט ווקרס וטעיתי, אבל התאוריה שלי אולי עדיין עומדת בעינה. גם ג'ון עומד עכשיו בבחירה בעייתית, כי הוא ראה מה קורה למי שעומד נגד דאני והוא עדיין תחת שבועה. מצד שני, הוא אולי מפחד (ובצדק) ממה שיקרה אם היא תהיה המלכה.
דאני - הו דאני, מה קרה לך? ולמה זה קרה לך כל כך מהר? זה אולי מה ששאלתם את עצמכם כשראיתם אותה שורפת אנשים תמימים בהמוניהם, אבל האם זה באמת קרה כל כך מהר? מצד אחד דאני אמרה בעונה 6:
"I'm not here to be queen of the ashes"
ומצד שני זה בדיוק מה שהיא נהייתה, or is it? היא אמנם שרפה את קינגס לנדינג, והיא אמנם הרסה פיזית את כס הברזל, אבל יש עוד 7 בתים בווסטרוז ומיליונים של אנשים לשלוט בהם. השריפה של קינגס לנדינג הייתה מבחינתה שליחת מסר. אולנה טיירל אמרה לה:
"The lords of westeros are sheep. Are you a sheep? No, you are a dragon. Be a dragon".
כולם משווים את דאני לאביה, המלך המשוגע, אבל הוא רצה לשרוף את כולם מתוך ייאוש של מפסידן, היא שרפה את כולם מתוך כעס ונקמה, מתוך רצון לשלוח מסר לשאר היבשת. אאיגון הכובש שרף המון אנשים מתוך אותן הסיבות פחות או יותר. הוא הגיע לכבוש, לא להתחבב על ידי כולם. אחד מהדברים שיוצרי הסדרה אמרו על הפרק זה שדאני מאז ומתמיד לא הראתה שום אמוציות בהרג של אנשים. היא שרפה אנשים בחיים, נעלה אנשים בכספות, ראתה את אח שלה נהרג כששופכים עליו זהב מותך ולא - היה - איכפת - לה! היא לא זרה למוות, ואין לה בעיה להרוג אנשים בשביל לשלוח מסר. ג'ון הוציא אנשים להורג והיה לו קשה עם זה כל פעם, אבל לדאני זה פשוט לא מזיז. למה שזה יזיז לה הפעם? בטח כשהיא מלאת כעס ותחושת נקמה? האם חצי מיליון איש שהיא בכלל לא מכירה שונים מראנדיל ודיקון טארלי? מסר זה מסר. והסדרה כל הזמן שלחה לנו רמזים לגבי זה:
עונה 4, היא אומרת לג'ורה על האנשים של מירין:
"They have a choice, they can join to my new world or they can die in their old one"
עונה 2, כשהיא נמצאת מול ה-11 של קארת' ורוצה להיכנס לעיר:
"When my dragons are grown, we will take back what was stolen from me and destroy those who have wronged me. We will lay waste to armies and burn cities to the ground."
עונה 2, כשהיא בקארת' ורוצה את העזרה של סוחר היינות:
"I am not your little princess, I am Daenerys Stormborn of the blood of old Valyria and I will take what is mine, with fire and blood I will take it."
עונה 6, כשהיא השיגה את הקאלאסר שלה:
"I will crucify the masters, I will set their fleets afire. I will kill every last one of their soldiers and return their cities to the dirt. That’s my plan."
ואולי הציטוט החשוב מכולם, מעונה 5 כשהיא מדברת עם טיריון:
"Lannister, Baratheon, Stark, Tyrell, they’re all just spokes on a wheel. This one’s on top and that one’s on top and on and on it spins, crushing those on the ground. [...] We’re not going to stop the wheel. I’m going to break the wheel.”
ואכן, הגלגל נשבר. אין יותר כס הברזל, אין יותר קינגס לנדינג, וממש כמו שאאיגון הכובש השמיד את הארנהול בזמנו, דאני השמידה את קינגס לנדינג. היא כובשת, כמו שדאריו נהאריס אמר לה, היא לא שליטה. זה גם גורם לי לתהות האם היא בכלל תרצה להישאר בווסטרוז, מקום בו אין עבדות בכל מקרה בזמן שבאסוס יש הרבה יותר מה לתקן, והצבא שלה משם? אני לא באמת חושב שהיא השתגעה לגמרי, כי כמו שראינו, במובן מסוים היא תמיד הייתה קצת משוגעת, אבל זה מה שקורה כשמרגיזים את הדרקון, וסרסיי דאגה להרגיז אותה.
סרסיי (וג'יימי) - אני בכוונה לא מתעסק פה יותר מדי בג'יימי, בגלל שהוא לא היה רלוונטי בפרק ואני לא ממש יודע אם יש לי בעיה עם זה. צריך לזכור רגע מה הוא אמר לאדמור טאלי כשאדמור היה שבוי של בית פריי:
"That's exactly why I came here. I love Cersei. You can laugh at that if you want. You can sneer. Doesn't matter. She needs me. And to get back to her, I have to take Riverrun. I'll send for your baby boy. And I'll launch him into Riverrun with a catapult. Because you don't matter to me, Lord Edmure. Your son doesn't matter to me. The people in the castle don't matter to me. Only Cersei. And if I have to slaughter every Tully who ever lived to get back to her, that's what I'll do."
ואכן, סרסיי היא כל מה שחשוב לו והיא הייתה צריכה אותו, הוא גם כמעט הציל אותה עד שהם מתו ביחד.
"We will leave this world together, as we once came into it."
סרסיי אמרה את זה לנד סטארק בעונה הראשונה, היא תמיד ידעה שגורלה כרוך בשל ג'יימי. בנוסף, היא אמרה לנד באותה השיחה את המשפט הזכור ביותר מהסדרה כולה:
"When you play the game of thrones, you win or you die."
וזה בדיוק מה שקרה. היא רימתה את דאני וג'ון כשאמרה להם שהיא תשלח את הצבאות של הלאניסטרים צפונה להילחם במתים בניסיון להחליש אותם, והיא ידעה שאחרי בגידה כזאת, במידה ודאני תנצח, היא בוודאות תוצא להורג. אז היא לא הסכימה לוותר בשביל לנסות להישאר בחיים ולבסוף מתה ביחד עם אחיה האהוב. רצוי לציין לשבח את המשחק של לינה היידי, שהיה פשוט מבריק לדעתי בפרק הזה (ובתכלס בסדרה כולה, לדעתי היא השחקנית הכי טובה שם). לא אהבתי את הסוף, אבל אם זה הדבר היחידי שיש לי לכעוס עליו לגבי הפרק, שיהיה.. הנבואה אמנם אמרה שאחיה הקטן של סרסיי יחנוק אותה עם היד הקרה שלו, וכולם חשבו שמדובר בג'יימי, וזה לא בדיוק מה שקרה, אבל כמו שאמרנו כבר אחרי פרק 3... נבואות זה נבואות, והן לא תמיד מדויקות או מתממשות.
אני חושב שהסטנדרטים הגובהים של ריאליסטיות בסדרה הזאת (לא ריאליזם של "אבל יש שם דרקונים"! אלא כזה של הגיון בריא), או לפחות בהתחלתה הביאו אותנו לרמת קטנוניות בלתי פוסקת כצופים. אנחנו מתעצבנים אם דמות עושה משהו שהוא לא הגיוני בשבילה לעשות ולפעמים בצדק, אבל אנחנו שוכחים שמתוך ייאוש אנשים עושים דברים לא הגיוניים, ושלא הכל הוא כפי שאמור להיות. זה בסדר לכעוס על זה שלוקח לג'ון שנייה וחצי להגיע מווינטרפל לקינגס לנדינג (מי בכלל שולט בגשר התאומים עכשיו? דרך איפה הוא הגיע אם לא משם?) אבל לכעוס על זה שואריז ניסה לדבר עם ג'ון או שדאני החליטה לשרוף את כולם זה כבר מוגזם, כי זה כן נבנה לשם וזה לגמרי יכול היה לקרות.
עוד fun fact קטנה זה שבעונה 2 דאני מגיעה ל"בית הבלתי מתים" בחיפוש אחר הדרקונים שגנבו לה ונכנסה לחדרים בהם היא רואה שני חזיונות, הראשון מביניהם היה חדר הכס כשהוא שרוף ומכוסה בשלג. זה מה שקרה בסופו של דבר: חדר הכס באמת נשרף אבל הוא לא כוסה בשלג, האם זה אומר שהשלג עוד הולך להגיע? (כשאני אומר שלג אני מתכוון לג'ון סנואו אם לא ממש הבנתם את זה).
אריה בקטנה וקליגיין בואול: אהבתי את כל מה שקרה עם אריה וההאונד ואת מה שקרה עם אריה אחר כך, כדי לחוות את התחושות של זוועות כמו בקינגס לנדינג כשיש רצח המונים ופאניקה, זה חשוב לחוות את זה דרך דמות אהובה שנוכל להזדהות איתה כצופים. אם אריה לא הייתה שם, זה היה מאבד הרבה מהאימפקט אז הבחירה הזאת הייתה טובה לדעתי. מה גם שעכשיו אריה תרצה להרוג את דאני וזה יוסיף עוד עניין, אז בכלל. הבנתי גם למה ההאונד בחר להישאר שם, הוא חי את חייו פחות או יותר בשביל מטרה אחת - לנקום באחיו. אמנם אחיו היה מת גם בלי שהוא ילחם בו, אבל הוא לעולם לא היה מרגיש שלם עם זה שהוא לא מי שהרג אותו. הדו קרב עצמו היה קצת משעמם לדעתי, והמוות שלהם היה סימבולי כי בסוף אש היא מה שהרגה אותם (או נפילה עצומה אבל בואו נגיד שאש!).
יאללה, עוד פרק אחד למנאייק.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
