סל ניוז

תגידו, אז כמה סטיב קר מאמן גדול ברמה היסטורית? בתחושה שלי אין סביבו הייפ שמדבר על הייחודיות וההישגיות שלו. האם זה מוצדק?

_________________

אני חושב שגם עמיר עוזי היה לוקח אליפות עם הסגלים האלה של גולדן סטייט.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

קשה קשה מאוד לשפוט את הקריירה שלו.

גם בגלל זה שישר על העונה הראשונה כמאמן הוא כבר החזיק בסגל חלומי ומגוון.
גם בגלל שהסגל הזה הוא יחסית עם שחקנים נוחים לאימון בלי הרבה דרמות כמו סטף, קליי, איגודאלה ודוראנט. פה ושם קצת גרין, קצת דוראנט אבל לא משהו חריג מדי.
אין הרבה מלחמות אגואים. העובדה שהקבוצה רצה ובמאזן טוב גם מורידה לחץ.
יש לו עוזרי מאמנים טובים. הוא גדל על ברכי פיל ג'קסון וכמובן לקח חלק מהאלמנטים של התקפת המשולש.

אבל בגדול מינוס קליבלנד בפיינלס (שהיא כמעט תמיד הייתה יריבה נחותה), הוא לא ממש התמודד מול אתגרים קשים באמת.
זה יגיע רק שהקבוצה הנוכחית תתפרק.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

סטיב קר קיבל קבוצה שנראתה קצת תקועה ועם תקרה ברורה. עונה לפני כן הווריירס לא השתפרו כמצופה מהם, סיימו שוב במקום ה-6 במערב ועפו בסיבוב הראשון. חלומות על אליפות? לא היו שם. ואז קר הגיע, שינה את שיטת המשחק, ידע למקסם יותר את סטפ קארי וכמובן להיבנות סביב השלשות. הוא ידע לקחת את דריימונד גרין, שחקן סיבוב שני תורם שנה קודם ולהכניס אותו לתפקיד מפתח בחמישיה. אי אפשר להוריד מהאימפקט של קר על הווריירס ב-2 העונות הראשונות שלו איתם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מאמן היסטורי.

הראשון שהיו לו את הביצים להמר על קבוצה שבנויה על שני קלעי חוץ.
הראשון שנתן לשחקן לזרוק זריקות שמאמן אחר היה מעיף לספסל עליהן.

לגמרי מה שעמוס אמר.

הוא הגיעה לקבוצה תקועה מאוד. לפני העונה הראשונה שלו נתנו בוגאס 50.5 נצחונות לעונה (שישית בליגה) כאשר לדאלאס, יוסטון, טורנוטו והויזארדס נתנו 49.5 שזה כמעט אותו דבר כמו של GSW.
הסגל שהוא קיבל בעונה הראשונה שלו לא נחשב לחלומי, הוא אחד הגורמים שהפך אותו לכזה. גרין הוא דוגמא טובה שהפך משחקן של 6.2 נקודות 1.9 אסיסטים ו5 ריב' ב21 דקות לשחקן של 11.7 נקודות, 3.7 אסיסטים ו8.2 ריב' ב31 דקות.

וניהול האגואים שם הוא לא טריוויאלי, גרין ודוראנט הם לא אנשים קלים מדי (גרין מהצד התחרותי, לא נראה שיש לו אגו ממש) וגם לך תדע איך קליי היה מתפתח באווירה אחרת.

ואני ממש לא מסכים שלא היו לו סדרות קשות שהוא לקח. אוקלהומה ב2016, יוסטון בשנה שעברה, קליבלנד ב2017... זה שהוא הפסיד לקאבס ב2016 לא הופך אותם לסדרה הקשה היחידה, זו פשוט הסדרה היחידה שהוא הפסיד.

אפשר לשאול כמה קר היה אפקטיבי במסגרת אחרת או איך הוא יהיה אפקטיבי בלהרים קבוצת טנקינג לצמרת הליגה אבל מה שהוא עשה עד עכשיו הוא לא פחות ממדהים לדעתי.

למה אתה עוצר אחרי 2 עונות?



זו תגובה רצינית?

_________________

החוכמה היא לחבר בין כל הכוכבים עם האגו ......

בעייתי לשפוט ככה מאמנים.
כל הסיפורים והכתבות של "מאוחרי הקלעים" על כמה הוא גאון וכמה דברים הוא עושה בצורה מיוחדת והם הסודות להצלחה זה לא מרשים אותי. יכול להיות שאפשר היה לעשות כתבות דומות על כל מאמן בליגה. בסופו של דבר לשאר המאמנים בליגה אין את הסגל שיש והיה לו.
יש לא מעט מאמנים שבשנה אחת היללו אותם, ושנה אחרי זה בסיטואציה שונה הם נכשלו. זה אבל כבר דיון שלם על מידת ההשפעה של המאמן וכמה זה באמת משנה אם זה מאמן א' או מאמן ב' לעומת חשיבות סגל השחקנים.
בית הלחמי זו דוגמא טובה. שנה שעברה ובוודאי בקיץ כולם היללו אותו והכתירו אותו כבר למאמן הכי טוב בארץ בערך... ולאיפה הוא הגיע השנה?

מסכים עם כמוס לגבי השנתיים הראשונות ועם ודים לגבי הנימה הכללית.
קר עשה עבודה נהדרת עם הווריורס בהתחלה בלהפוך אותם מקבוצה חביבה לקבוצה מעולה, הוא גם עשה אחלה התאמה בגמר הראשון מול בלאט כשהכניס את איגי לחמישייה ומגיע לו המון קרדיט על יצירת השושלת.
ועם זאת, קשה לשפוט אותו כשהוא נמצא בסיטואציה שבה הוא היום - אני חושב שהוא עושה עדיין עבודה מצוינת, אבל הסיטואציה שלו היום כל כך מוצלחת, שבאמת לאט צריך להיות מאמן מבריק כדי להצליח בה.

אז יכול להיות שמגיע לקר ציון 9 על מה שהוא עשה בגולדן סטייט ויכול להיות שמגיע לו 10, אבל אם אני מנסה לדרג אותו כמאמן בראי ההיסטוריה, אז באיזשהו מקום אני מרגיש שהוא קצת כמו שחקן ששיחק רק ב3 משחקים וקלע בהם בממוצע 40 נקודות - זה מעולה, אבל הוא לא יכול להיחשב עדיין למלך הסלים כי הוא לא שיחק מספיק.

בדיוק בגלל התגובה של עופר על עמיר עוזי. להראות שגולדן סטייט לא הייתה בהתחלה קרי,דוראנט וכל הכוכבים ש-3 רמות מעל הליגה מבחינת כישרון, אלא קבוצה שרק שנה לפני שקר מונה נחשבה בינונית פלוס ואיתו בשנתיים הראשונות הם לקחו אליפות ושברו את שיא הניצחונות. שלוש השנים הבאות הן כמובן גם מצויינות, אבל כאמור הסגל הזה הוא היסטורי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

נובמת, אתה יכול אולי להשוות את זה ליזם שלקח חברה מדשדשת והרים אותה לאימפריה והשאיר אותה אימפריה.
אפשר לתת לו קרדיט רק על זה שהוא הרים את החברה לאימפריה ולא לתת לו קרדיט על זה שהוא משאיר אותה למעלה. אבל עצם זה שהוא הרים אימפריה זה כבר מכניס אותו לרשימת הגדולים.

אם אתה רוצה לתת אנלוגיה שקשורה לעולם הכדורסל אז זה יותר כמו ששחקן ששיחק רק 3 עונות בליגה אבל בכולם לקח אליפות כשחקן מוביל.

בשורה התחתונה, סטיב קר לקח לפני קצת פחות מ5 שנים קבוצה בינונית באמצע הפלייאוף במערב והפך אותה לקבוצה שהגיעה ל5 גמרים ובהסתברות גבוה תיקח 4 אליפויות בתקופה הזו. אני לא רואה איך ההישג הזה לבד לא מכניס אותו לקבוצה מתחת לגדולים באמת (פופ, ג'קסון וזהו פחות או יותר ב30 שנה האחרונות). הוא יצטרך עוד כדי להגיע לקבוצה שלהם, אבל הוא כבר עכשיו בקבוצה מתחת לדעתי.

אני מעריך את קר ולא מנסה להוריד מהעבודה הנהדרת שהוא עשה ועושה בגולדן סטייט
אבל ההתרוממות של גולדן סטייט הייתה - בחלקה - תוצאה של התפתחות והבשלה של שחקנים צעירים,
שחלקם הראו הבטחה גדולה גם קודם לכן כמו קליי וקארי וחלקם רק התחילו את ההתפתחות שלהם והיו זקוקים להזדמנות כמו גרין (שהחל לשחק בשל פציעה של לי).

התפקיד של קר הוא להוציא את מקסימום הפוטנציאל מהקבוצה אבל הפוטנציאל היה גדל משמעותית גם בלעדיו. השאלה אם היה גדל עד כדי כך גם בלעדיו (עם מאמן בינוני) ולדעתי התשובה היא לא. גולדן סטייט מאומנת היטב בעיניי.

* מה שכן, אני חושב שהסדרה שהוא כן הפסיד היא סדרה שמאמן (טוב) אחר היה לוקח.
השנה הזו נוהלה לא טוב, הן מבחינת פוקוס (73 נצחונות, כתבתי לפני הפלייאוף שזו בעיה לייצר שתי מטרות ולרדוף אחריהן ושזה עלול לפגוע בהם) והן מבחינת ההתנהלות בסדרת הגמר. קר היה שאנן מדי. זה ניכר מאוד בגישה שלו, בתפיסה שלו את התפתחות הסדרה כפי שניכרה בראיונות ובהלך הרוח הכללי שלו. גם ניהול רוטציית הסנטרים (נקודת חולשה שלו באופן כללי בעיניי) היה בעייתי.

ב'סגל ההיסטורי' של הווריורס יש שני שחקנים היסטוריים. אני בכלל לא בטוח שבקבוצה אחרת ובסיטואציה אחרת, מישהו היה מתיחס לתומפסון, גרין או איגואדלה כשחקנים היסטוריים. אפילו קרי נחשב בתקופת ג'קסון לשובר קרסוליים בכיר וצלף מצוין אבל לא לשחקן היסטורי.
כמו שעמוס כתב, עד שקר הגיע הסגל לא נחשב אפילו לטוב בליגה.
אני לא יודע אם קר הוא מאמן חד פעמי או סתם מאמן לא רע שבנקודת זמן ספציפית ידע לזהות אלמנטים חד פעמיים. מה שבטוח זה שהוא לא "הבחור עם המזל" שבמקרה נקלע לקבוצה היסטורית.

בעיני, בהנחה הדי סבירה שהוא לוקח אליפות השנה, הוא עדיין מדרגה מתחת לפופ, ג'קסון ואורבך, אבל הוא סוגר עליהם במהירות. הוא לקח קבוצה בינונית פלוס והפך אותה לאימפריה שכל הכוכבים מתים להגיע אליה, והוא מצליח לשמר אותה ככזו כבר 5 שנים, הוא לקח אליפויות סופר-דומיננטיות מול לברון ג'יימס בשיאו, הדבר היחיד שחסר לו זה לעבות את הרזומה לאורך זמן. אם היינו לוקחים רק את השיא של כל מאמן (נניח- סטרץ' של 3 שנים הכי טובות) אז יש לו קייס חזק מאוד להכי גדול בכל הזמנים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

זה לא מדויק. תומפסון הוא אחד הקלעים הטובים בתולדות הליגה (ושחקן מאוד ייחודי מבחינת סגנון המשחק שלו; הוא מסוגל לקלוע מספר מדהים של נק׳ עם מינימום כדרורים) וגרין הוא אחד משחקני ההגנה הטובים שהיו.

לא מבין מה הקשר לאיכות הסגל?
הסגל של פיל ג׳קסון לא היה חלומי?
הסגל של רד אאורבך? הסגל של פאט ריילי עם 4 אולסטארים ושניים מהטופ 50?
הסגל של קייסי ג׳ונס לא היה עם 4 כוכבים?

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

אני מאוד מסכים עם הדברים. זה לא רק שקר הפך חבורה של נו באדיז לאלופים, אלא הוא הפך חבורה של נו באדיז לאולסטארים ולאלופים עקביים. זה שהוא מצליח לשמור את הקבוצה שלו כ"כ רעבה, מיומנת והישגית למרות שכבר השיגו הכל לכאורה, ותוך זה שאין שם אגו ומרדף אחרי חוזי מקסימום, זה עומד לזכותו ולזכות כל הארגון של הווריורס.

איפה הוא בהשוואה לריילי, רודי, ווילקינס או נלסון?

_________________

אני חושב שמעט בדומה לקארי, קר לא מקבל מספיק קרדיט על ההישגים של גולדן סטייט בעקבות ההצטרפות של דוראנט.
כאשר יש לך שני סופרסטארים + שני שחקנים בטופ25 הסיכוי שלך לקחת אליפות הוא מאוד מאוד גבוה, כך שגם אם אתה משיג את ההישג הזה, בסך הכל עמדת בציפיות.

בעיקר מה שמפריד אותו בעיני מפופ וג'קסון (את אורבך לא ראיתי ואני פחות מכיר) זה שהם בנו אלופות בכמה דורות ועם קבוצות מאוד שונות ושחקנים שונים.
ג'קסון עשה שלוש פעמים ת'ריפיט - פעמיים עם ג'ורדן ופיפן, פעם עם קובי ושאק. צמדים מאוד שונים זה מזה.
פופ התחיל לקחת אליפויות עם קבוצות מאוד הגנתיות, וסיים עם אחת הקבוצות ששיחקו את ההתקפה הכי יפה שנראתה.

כמובן שגם אצל פופ וגם את ג'קסון הסגנון נשאר אופייני למאמן (אצל ג'קסון תמיד שיחקו משולש, אצל פופ יש משמעת ברזל).
אצל קר אי אפשר לשים את האצבע על הסגנון עדיין כי זאת עדיין אותה שושלת (אגב, שושלת מרשימה מכל אלה שהוזכרו למעלה בעיני).

קר מאמן מעולה כי הקבוצה שלו מאומנת. כולם השחקנים buy in לשיטה. לא מעט הוא אמר שהוא אומר לשחקנים, גם בסוף הרוטציה להיות מוכנים והם מוכנים. פתאום אחרי חודש של הקפאה נכנס בל או השוודי והם מוכנים. יש קבוצות ששחקן שלא משחק חודש והוא לא מוכן.

מצד שני גם עם וולטון הם נראו מעולה. אבל השאלה האם קר אחראי להפיכה שלהם לכאלו גדולים שכעת כל מאמן שתכניס יצליח.

עוד דבר, קראתי השבוע שרק בגלל פציעה של לי הוא הכניס את גרין לחמישייה ומאז הסיפור ידוע. כלומר נשמע שגם כמובן כמו תמיד מזל שיחק תפקיד.

אתה מתעלם מזה שקר נכנס לקבוצה הזאת שיש לו שחקן אחד סביב הטופ 10 (קארי) וזהו פחות או יותר. קליי כנראה היה מצליח גם בלי קר אבל ממש לא בטוח שבאותה מידה וגרין היה שחקן רוטציה לא בולט במיוחד.
אתה מסתכל על התוצר של העבודה של קר ומתעלם לגמרי על נקודת ההתחלה שלו.

לא שולל שיש פה מזל, אבל רק נציין שבעונה לפני שקר הגיע גרין פתח ב 12 משחקים ככה שאני מניח שהיה פה משהו מעבר ללראות כמה הוא טוב בחמישיה.

הצלחת להוציא את מה שאמרתי לגמרי מההקשר. ההודעה שכתבתי בכלל נועדה לתת קרדיט לקר:)

הבנתי שזה היה אמור להחמיא (זה כתוב בבירור בשורה הראשונה), פשוט לא הבנתי איפה המחמאה פה