סל ניוז

השתי שריקות המהירות על קוואי ששמר על גרין ואז פלופים של קרי גרמו לי לחשוב ש here we go

בשביל אני פה בשביל שלא תסחף עם המחשבות

תבוא גם ביום שני

בעיניי (וזה מתייחס גם לת'רד שפתח נדב) - טורונטו עושים כאן הישג (אולי אולי אליפות) שלא ניתן היה לצפות גם כבסט קייס סנריו, כמקרה קצה, בעקבות הטרייד שהביא את קוואי.

וכאן קורה משהו שהוא בעיניי אולי הדבר הכי יפה בספורט. ואולי הסדק הכי גדול בתיאוריות של ATT.
זה מאוד מאוד קשה להצליח להבין מה יהפוך את הקבוצה שלך לקבוצה שיש לה אופי וביטחון, ואופי וביטחון שווים כל כך הרבה. האם כשחשבנו על האיכויות של קוואי דיברנו גם על השקט ששחקן כזה שבטוח ביכולות שלו מסוגל להביא למערכת? אם זכור לי נכון, ממש לא. הדיבור היה על שחקן עם אופי מאוד בעייתי. זה דיבור שזלג גם עמוק לתוך העונה, בעקבות המנוחה המרובה שהיה לוקח.

כל השחקנים של טורונטו נראים כרגע יותר אטרקטיביים ממה שהיו לפני תחילת העונה, ויותר מזה - ממה שנראו לפני תחילת הפלייאוף. ההתגבשות הקבוצתית שלהם מרשימה מאוד ולא צפויה. שחקנים שספגו הררי ביקורת, פתאום נתפסים כמו שחקנים מעולים. הנקודה הזאת שבה קבוצה מגבשת אופי וביטחון, היא נקודה יפה בספורט ומה שגורם לזה להתגבש זה החלקיק האלוהי. מאוד קשה לצפות את זה סתם לפי הערכת כישרון מנותקת.

אז אם טורונטו לוקחת אליפות, כמה סופרסטארים צריכים להיות בקבוצה אלופה? וכמה אולסטארים?

אגב, אני חושב שאת אותה התגבשות היה נראה שגם פילי הצליחו להשיג במהלך הפלייאוף (ולא היו צריכים להפסיד לטורונטו).
אי אפשר שלא לתהות על ההתגבשות של הווריורס בשנים טרום דוראנט. וכו' וכו'...
כל עוד אין לך איזה לברון, שאק, דוראנט או ג'ורדן - החלקיק האלוהי הזה הוא מה שמביא אליפויות.

על קוואי אמרו שלא יתייצב בכלל לאימונים, כי בא לו ללכת ללייקרס.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

בהקשר הפוסט של מאנו אמליץ בפעם השביעית לקרוא הפרק השני בספר הכדורסל של בילי סימונס.

המציאות בדרך קצת יותר מורכבת מצודקים וטועים בדיעבד.
הפציעה של דוראנט שינתה את הסידרה מול יוסטון לגמרי. שינתה לטובת ג"ס. אין מה לעשות גם המספרים וגם צפייה במשחק הראו את זה. מול טורנטו הסיפור היה שונה. בעיקר הסייז שכל כך חסר לג"ס

סליחה, אבל זה קשקוש בלבוש. הסדרה הייתה בשיוויון עד הפציעה, למרות שקרי נתן את סדרת הפלייאוף הגרועה בקריירה שלו (בלי קשר לדוראנט, כי קרי נתן משחקים וסדרות הרבה יותר טובים עם דוראנט לצידו). מאז הפציעה היה בסך הכל רבע וחצי שגולדן סטייט צלחו בבית, ועוד משחק שבו יוסטון שלשלו במכנסיים (שיוויון במחצית משחק מספר 6 כשקרי על 0 נקודות). גולדן סטייט לא נראו בשום שלב יותר טובים או פחות עצירים בלי דוראנט.
והכי קשקוש זה להגיד "בדיעבד" - היו מספיק שלגלגו וגיחכו על הטענה הזאת בזמן אמת.

_________________

ובטח, אין ספק שהתרומה העיקרית של דוראנט היא סייז. לא זה שהוא השחקן הטוב בעולם (את מה שקוואי עושה, דוראנט עשה לא פחות טוב עד הפציעה וגם בשני הפלייאופים הקודמים). סייז.

_________________

מה לדעתכם שחקן כמו ואן וליט היה עושה באירופה?

אתה מתפתל ומתפלפל בשביל להוכיח נקודה שלא התרחשה במציאות. המציאות הפשוטה והסטטיסטית שהם היו בשוויון 2:2 ומאז הפציעה של דוראנט הם רצו 0:2
לוזריות של יוסטון? כושר של קרי? רבע כזה או אחר? הכל כלול בקטגוריה שנקראת קבוצה טובה יותר מהשניה. המכלול שנקרא "ג"ס בלי דוראנט" היה אפקטיבי יותר לנצח את בסדרה את יוסטון. בין אם זה ברבע אחד ובין אם זה בארבעה רבעים, בין אם זה בגלל של יוסטון היו "פתאום" לוזרים.

הסייז של דוראנט היה מוריד מאוד את החגיגות של קאווי בהתקפה ברור שהיכולות שלו כשחקן (מסכים שיש לו קייס כלשהו לשחקן הכי טוב בעולם) היו נותנות עוד ועוד יתרונות. אבל ההבדל הגדול בין טורנטו ליוסטון הוא ללא ספק הסייז ואתלטיות מעמדות 2 ועד 5

ג"ס לא בדיוק היו ב2:0 בלי דוראנט מול יוסטון. הוא נפצע כשהם ביתרון בסוף הרבע השלישי של משחק 5. הם כולה שרדו רבע רביעי במשחק הזה בלעדיו ואז ניצחו את המשחק הבא.
זה נכנס תחת הקטגוריה של הקבוצה הטובה יותר? לא באמת, סבבה מדגם קטן וזה שטות להסיק ממנו יותר מדי.

אני רואה את הסדרה הזו, נזכר בסדרת גמר של 2017 מול לברון וקיירי ואני בשוק מוחלט אם מישהו עדיין טוען שג"ס אפילו קרובה ללהיות טובה יותר בלי דוראנט מאשר איתו, אין באמת שאלה אפילו.
וכמובן שהוא היה נותן יותר מסייז - הוא עשוי היה לנצח את המצ'אפ מול קוואי - שזה בגדר נוקאאוט מוחלט לטורונטו בעיני.

זה לא היה יתרון שמנצח משחק. המשחק היה שקול לגמרי
המאצ'אפ השתנה לטובת ג"ס עם היציאה של דוראנט מהמשוואה
גם המאזן של ג"ס בלי דוראנט בליגה הסדירה תומך בתזה שיש קבוצות שהמאצ'אפ של ג"ס מולם טוב יותר דוראנט. זה מוריד מגדולתו של דוראנט במילימטר פשוט עניין של שיטת משחק שמתפתחת בהעדר אחד השחקנים.
הדבר הכי מכריע בעיניי זה פשוט לראות את המשחק ולראות את השטף והתיאום בלעדיו. עד שמגיעה טורנטו ובשביל לעבור אותה. מה שיש לג"ס פשוט לא מספיק. דוראנט היה כנראה משנה את הסידרה לגמרי

לא צופה בכדורסל אירופאי אבל לרקין,שבד ודה קולו לא שורפים את הליגה שם? שחקנים שהם האמא ואבא של הסקראבס בנבא וכולם היו פחות טובים מונוליט. לכן אני מניח שהוא היה כוכב ביבשת הישנה

גם המאזן של טורונטו העונה יותר טוב בלי קוואי מאשר איתו. וכמו שואן גנדי אמר בשידור אתמול, אף אחד לא העלה על דעתו את התהייה שטורונטו יותר טובים בלי קוואי, בדיוק כמו שאף אחד לא היה צריך להעלות את התהייה שגולדן סטייט יותר טובים בלי דוראנט.

_________________

זה מראה עד כמה הקבוצה מאוזנת נטולת אגו וגינונים.
גם הטרייד עם גאסול רק עשה לקבוצה טוב, הביא ניסיון בגרות ואופי, למרות שיש לו עוד שנתיים גג לשחק ברמות הגבוהות

_________________
שגב הנגר החובב.
אחחח איזה שחקן נשמה

יוגב הנגר החובב.
אחחח איזה שחקן נשמה

חח לפני עשרה ימים היה פה אחד שטען שהם איבדו סקורינג בגלל שולנציונאס עזב

חחח

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אם לפחות אתה מוצא את ההזדמנות לרדת עלי, לפחות תדייק. אני טענתי שהרפטורס איבדו סקורינג בעמדת הסנטר, לא בכלל. הצמד ולנצ'יואנס פלוס איבקה רשם כ - 28 נק' למשחק. הצמד גאסול ואיבקה רשם בסדרת הגמר 22 נק' למשחק. ולפני שאנחנו מדברים על הריווח והקליעה משלוש של גאסול, הוא קולע בסדרת הגמר שלשה אחת למשחק ב-25%.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מצד שני, מארק תורם יותר לניהול המשחק
מעניין לראות אופנסיב רייטינג כשהם במשחק/על הספסל
אני סקרן האם לנוכחות של מארק יש קורלציה לירידה בכמות האיבודים של קוואי

מארק הוא שחקן שמחבר קבוצה ואינטיליגנציית המשחק שלו היא priceless. ראו את זה גם כששיחק בממפיס.

דיווחים אחרונים מדברים על זה שדוראנט בספק למשחק מספר 5. מצד שני, ג'לן רוז, שצפה באימונים של דוראנט, מעריך שדוראנט בסבירות גבוהה לא יספיק לשחק בכל הסידרה. אני נוטה להאמין לרוז, והניסיון להכשיר את דוראנט בכל הכוח נובע מייאוש של ג"ס.

גם אני ראיתי את הנתון בשידור וישר חשבתי על ההשוואה לדוראנט...
אז קודם כל מצוין שדברים כאלו עולים בפורום ולא כולם מסכימים ועושים "גזרה שווה" בין שני מקרים דומים.
אני לא בקיא מתי בדיוק קוואי ישב בצד (וגם דוראנט אגב), אבל אולי (השערה בלבד) שמו אותו בצד כשכל שאר הסגל היה כשיר והיו להם משחקים יחסית נוחים, ומנגד בשאר המשחקים (שני שליש בערך?!) הוא התבקש לעלות למגרש כשהיו האתגרים הקשים יותר. שוב לא בדקתי, סתם מעלה ספקולציות לדיון...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מצפייה במשחקים, קשה לי להאמין שהראפס באמת יותר טובים בלי קאווי. מה שכן, מאזן כזה בלי קאווי מעיד על רמת אימון מצוינת.

המשחק האחד בו ראיתי את טורונטו בחי השנה היה בלוס אנג'לס (חי נפשי, שאני לא זוכר אם מול הקליפרס או הלייקרס. אבל נדמה לי שהאחרונים). קוואי היה פצוע ובחדר ההלבשה, וטורונטו נתנה קונצרט עצום של תיאום וכדורסל מושלם.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הפואנטה של קוואי השנה בטורונטו היא שהם לא נתנו לו לשחק בכלל באק-טו-באק, הגנו עליו מעומס והתייחסו אליו בכפפות של משי במהלך העונה, הושיבו אותו בצד כל פעם שביקש.
בניגוד ללחץ שהיה בסן אנטוניו שהרגיש שלוחצים עליו לשחק למרות שהוא הרגיש פצוע.
קוואי העיד שמבחינתו העונה הסדירה חסרת חשיבות והוא מעלה הילוך בפלייאוף כי זה מה שחשוב.
ואני משער שטורונטו התאמנה בלי קוואי, שזה שונה מקבוצות אחרות, שבו בדרך כלל החמישיה מתאמנת, או שלא מתאמנת כמו אצל לברון

_________________
נערך יותר מפעם אחת