סל ניוז

גדול...
כנראה שגם בקבוצתו הבאה הוא לא בונה על יותר מדי דקות, או לחילופין מאמין שלא תידרשנה ממנו כל מיני פעולות ששוחקות נעליים.

אפילו בהפועל ת"א הוא לא הבין את זה.

צודק, אני מתנצל.

נמרוד לוי כמובן

בזמן שבימים אלו ליגת העל בכדורסל נכנסת עמוק אל תוך הפגרה, הקבוצות מתחילות לבנות את עצמן והשחקנים יוצאים לחופשות או מתכוננים לטורנירי קיץ, יש שחקן אחד שהחליט לשבת ולכתוב את מה שעבר עליו העונה. בפוסט חושפני ועמוק במיוחד, שחקן הפועל ירושלים בעונה החולפת, ג'וש אואנס, דיבר על האכזבה העצומה מההפסד בפיינל פור, ועל הקשר המיוחד שנרקם בחדר ההלבשה הירושלמי.

"כבר עבר זמן מה מאז שהייתי צריך לכתוב את זה", כתב אואנס בבלוג שלו, "אבל בשבועות האחרונים לא יכולתי לשמוע את עצמי חושב. בין ההפסד בפיינל פור ללארוז 10 חודשים מהחיים שלי, לא רציתי לחשוב. למען הכנות, לא רציתי גם להרגיש. אני יכול פשוט לסכם את הפוסט הזה ולומר שהעונה הזאת הסתיימה באכזבה, אבל יש עומק הרבה יותר גדול מזה".

אואנס חזר אחורה ונזכר בהפסד שלו עם טופאש בגמר הפלייאוף הטורקי ב-2018, והשווה את האכזבה להפסד עם ירושלים בפיינל פור: "עד אותו הפסד בטורקיה, לא שיחקתי מעולם על תואר. זה גרם לי להבין כמה כל כך הרבה פרטים קטנים צריכים להסתדר כדי שקבוצה תצליח לזכות באליפות. זה פתח לי את התיאבון וביקשתי מהסוכן שלי למצוא לי קבוצות שיתמודדו על תארים. כשחתמתי בהפועל ירושלים, ידעתי שאני במקום הנכון, עם האנשים הנכונים".

"כספורטאי, אתה יודע שאתה לא תתחרה לנצח, וההפסד בפיינל פור כאב כל כך לא רק כי הפסדתי הזדמנות לתואר, אלא כי הפסדתי הזדמנות לתואר עם האנשים האלה, עם הקבוצה הזאת, עם המשפחה הזאת. כשחתמתי הכרתי כבר את ג'יימס פלדין ואת ג'ייקובן בראון. שיחקתי בעבר נגד דשון באטלר, ליאור אליהו, יוגב אוחיון ואלכס צ'וברביץ'. אבל מעולם לא ציפיתי שנתחבר כמו שהתחברנו".

אואנס הרחיב על אחד האירועים המכוננים של העונה הזאת שהשפיע עליו עמוקות - הפרישה של יותם הלפרין: "יויו הוא רכז ישראלי אגדי ומעוטר שפרש בגיל 34. ישבתי שם במסיבת העיתונאים שבה הוא הודיע על הפרישה, לא הבנתי כמובן מילה בעברית, אבל לא הייתי צריך. דמעות שחונקות את הגרון הן שפה בינלאומית שכל אחד יכול לתרגם. זה הזכיר לי שגם הזמן שלי קצוב, שאני מתקרב לגיל הפרישה בכל יום שעובר, והפרישה של יויו יצרה אצלי תחושת דחיפות לזכות בתארים. זו הסיבה ששום אכזבה לא תוכל להאפיל על הזכייה בגביע המדינה".

לסיכום כתב אואנס: "תודה לך הפועל ירושלים על ההזדמנות להיות חלק מהמשפחה. תודה לכל הצוות שמאחורי הקלעים שלא מקבל את הקרדיט על העסק שרץ בצורה חלקה. אני כמובן לא שוכח את האוהדים, תמיד האמנתי שהאוהדים הם חלק מורחב של הסגל, וזו הייתה זכות לקבל את התמיכה שלהם ערב אחרי ערב. אני לא יודע מה יקרה בעתיד, אבל כמו תמיד, אני נרגש לקראת המשך המסע".

צודק, אני מתנצל.

אמארה מצייץ הבוקר על כך שחזר לעבוד עם "המורה הטוב ביותר בNBA (פיל וובר או משהו כזה)".
נראה לי כמו עוד קיץ של אהבה נכזבת של לNBA.
ירושלים, כך שמעתי, אמרו שלא יחכו לו, כך שאני מניח שסיפור ירושלים, כצפוי, עומד להסתיים.