סל ניוז

וכמו במודל הקודם (על מעמד הסנטר בנ.ב.א), הייתי מאד מאד שמח לקבל תגובות מאתר הבית המקורי שלי, שזה אתם:
האמינו לי, הרבה שעות הוקדשו כאן, וברור לי שזה סובייקטיבי ,אבל אני מקווה שזה גם מעניין.


http://www.hoops.co.il/?p=165370

_________________
תודה לאלוהי הבירה

פוסט מעולה, יותר מדי פרטים בשבילי כדי להתעמק בקריאה ראשונה אבל אחזור אליו בהמשך לקריאה יותר ביקורתית.
בנוי היטב, מפורט ומקיף.
סחתיין!

מסמן לעצמי לקרוא כמו שצריך מאוחר יותר, אבל מרפרוף ראשוני זה נראה מרשים מרשים לאללה.

כרגיל, תענוג לקרוא
שלא כרגיל - היה לי מאוד קשה "לעכל" בקריאה ראשונה ובכלל להבין עד כמה אני "מאמין" בדרך הניתוח ובתוצאות
אולי אחזור לזה שוב...

חשוב לי להעיר נקודה שהיא מקרה קיצון - נניח שחקן קולע רע מאוד מכל הטווחים באופן יחסי, עדיין לא הייתי אומר כצופה כדורסל שזו "טעות" שהוא יזרוק מדי פעם - כי אחרת ההגנה תתחיל לבלף ממנו יותר ויותר, כך שלפעמים שווה לזרוק (ואף להחטיא) רק בכדי לנסות ו"לאתגר" יותר את ההגנה.
גם בקיצון השני יש "מוטיב" מסוים - אם יש שחקן שקולע נהדר מכל טווח ותחת כל שמירה, עדיין הוא לפעמים יעשה "סוג של טעות" (מבחינתנו, לא מבחינת המודל!), אם ייקח זריקות שבהן הוא (באופן יחסי לעצמו) חלש - במקום לנסות ולהגיע לאלטרנטיבות הטובות יותר. למשל שחקן כמו יאניס, שאנו "מצפים" ממנו ללכת לסל אם יש דרך יחסית פתוחה, ולא לקחת שלשה פנויה (אפילו אם מתמטית הוא יגיע למצב שזו זריקה שהיא מעל האחוז האפקטיבי הנדרש).
שני מקרי הקיצון הנ"ל רק מראים עד כמה לא טריוויאלי להגדיר "טעות", ושהכל יחסי ביחס ליכולות השחקן, הקבוצה, ההגנה מנגד וכו'.

הערת ניסוח - "טעות מסוג ראשון/שני" (כפי שנרשם מתחת לחמשת הגרפים הראשונים) מעוררות אצלי לפחות הקשר ישיר לכאלו של בדיקת השערות סטטיסטית, אבל זה כי זה משהו שאני נחשף אליו הרבה...

תחת סייג ב', לא ציינת אולי את המקרה הפשוט ביותר - סוף שעון. אם אני השחקן שנותנים את הכדור בשניות האחרונות להתקפה, מן הסתם אקח לא מעט זריקות המהוות "טעויות" - אבל למעשה זה דווקא לזכות השחקן (שסומכים עליו בכך) ולא לגנותו.

הסיומת על השפעתו של ווסטברוק מאוד מעניינת...
מה הסיכוי לבדיקה רק של הנתונים של חברי קבוצתו של ווסטברוק בעונה/ות נוספת/ות, והשוואה לתוצאות הנוכחיות בכדי לראות האם גם חלקם הלא מבוטל באזור האדום של הגרף השלישי האחרון?
אם כן - זה יהיה ממש מגניב...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

שמואליקי אם הקלע באמת נוראי, ההגנה תבלף ממנו כך או כך ותשמח מאוד אם הוא יזרוק שלשות עקב כך.

יכול מאוד להיות
אבל זה נותן יתרון גדול להגנה מן הסתם
אז אולי כדאי שייקח שלשה אחת בפתיחת המשחק (אם במקרה יקלע - ייצמדו אליו יותר באופן טבעי), או ינסה לנצל את המרחק ויתקוף את הטבעת תוך כדי תנופה
זה סוג של הקרבה בטווח הקצר בתקווה להרוויח בטווח הארוך (שיצטרכו להגן על 5 שחקנים ולא 4)

אני כמובן לא מדבר על סנטרים שבכלל ללא טאץ' לזריקות החל ממרחק מסוים
אלא כל מיני ניצן חנוכי למיניהם שמכבי למשל הייתה נוהגת באופן בוטה לרמות מהם במשחקיה מול בני השרון (אני כמובן מוטה מבחינת הצפייה ורמות העניין שלי במשחקים, אבל היה נראה לי שמכבי עושה זאת המון בפרט מול היריבה הזו, אולי גם גיא לביא זכור לי בהקשר זה, ועוד איזה מקרה או שניים שאני לא בהכרח מצליח לשחזר כעת של שחקנים יחסית צעירים ולא מנוסים בעמדות החוץ)

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

תודה שקראת! כבר חשבתי שאף אחד בפורום הזה לא יקרא.

בגדול, כן. השיטה הראשונה אכן לוקה בחסר, כפי שהצבעתי בעצמי. היא שיטה פשטנית ומהירה, אבל היא גם שיטה מגניבה.
וכן, כמו שאמרתי - פשטנית גם בגלל דברים שאני כתבתי בעצמי במאמר, וגם בגלל דברים שאתה כתבת. ובעיקר - אכן אין כאן שום השפעה לשעון. לא היה לי איך למדוד את זה, ולא ניסיתי למדוד את זה, אבל ברור שזה חשוב מאד.

לגבי הנתונים של ווסטברוק - יש לי כבר את הנתונים, ואני מתכנן מאמר המשך. אני כן יכול להגיד לך שדוראנט לא נראה טוב יותר תחת ווסטברוק או בלעדיו, וגם אצל פול ג'ורג' אין הבדל מובהק. ההבדלים מגיעים אצל שחקנים פחות חשובים ,ובוודאי שגם אצל אולדיפו.
בכל מקרה, אפרסם את המאמר בשבועות הקרובים ואציין רק שמדובר אך ורק בשש שנים של מידע, כי יותר משש שנים של מידע - לא קיים (עבור מסירות פוטנציאליות למשל).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אם כבר התפתח דיון גם פה, אחזור על מה שכתבתי בהופס.
קודם כל ולפני הכל, מחמאות על העבודה, על השיטתיות והיכולת לפרוס את כל זה בצורה קריאה למדי בסך הכל.

בטור הזה פיתחת שיטה שנראית אחלה להערכת איכות קבלת ההחלטות בהתקפה ואחר כך וילדצת (אימתת) אותה על בסיס נתונים מהעונה האחרונה. תיאור פיתוח השיטה הזו הוא מעולה, מפורט מסביר ומדגים אבל לא יותר, הוולידציה יותר מעניינת אבל גם הפרק הזה עדיין לא מלמד אותנו דברים חדשים. מבחינתי הטור שלך הוא סוג של הקדמה או פרק א' בעבודה מקיפה יותר.
החלק המהותי בכל העבודה הזו יהיה להוציא מסקנות על פי השיטה שפיתחת, מסקנות שאפשר ללמוד מהם. איזה מאמן גורם לשחקנים לקבל החלטות טובות יותר, איזה שחקנים מתקדמים במדד הזה של קבלת ההחלטות ואיזה שחקנים הגיעו מבושלים לליגה, איך השפיע מעבר קבוצה על המדד, איזה שחקנים משתפרים בפלייאוף ואיזה נסוגים, מול איזה קבוצות 'קל' יותר לקבל החלטות, דברים כאלה.
ברור לי שתצטרך להשקיע שעות של עבודה בדבר כזה אבל זה בהחלט קורבן שאני מוכן לקחת על עצמי.

עוד לפני שלחצתי על הלינק נכנסתי לכתוב תודה רבה נורטון, אתה נכס.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

אבל לא נעביר אותו בטרייד כל כך מהר...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ואכן, אני עובד על זה , עם כמה הסתייגויות.

1. יש רק שש שנים של דאטה
2. אין דאטה על הפלייאוף, ובאמת שחבל.
3. לצערי גם אין לי דאטה על ההגנה. יש לי רק דאטה על התקפה, כך שאין לי מושג מול איזה קבוצות קל יותר לקבל החלטות או לא.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ובכן, קראתי.

מעניין איזה התאמות עשית (ואיך חשבת עליהן) כשגילית שחלק מהמדדים שניסית לא עוברים את מבחן העין.

מעניין למה אנחנו (אתה, וגם אני) חושבים שמבחן העין צריך להגיד משהו. למה שלא נגיד שפרנק קמינסקי מקבל את ההחלטות הכי טובות (וכמובן, נדע לעצמנו בלב, קצת כמו שכתבת, שזה מסויג ביוסג' שלו)

כל הכבוד על העבודה המאומצת ומלאת המחשבה.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

כמו שכתבתי הייתי צריך פרוקסי (אם אם תרצה) מקדם כלשהו לקושי קבלת ההחלטות.
בתגובות, כתבתי מי היו עשרים הראשונים שלי אם אני לא לוקח בחשבון יוסג' (או פרוקסי אחר לקושי קבלת החלטות). הנה הם:

עשרים הראשונים על פי החישוב הזה היו לפי הסדר: רודי גובר מיצ'ל רובינסון, דוויט פאוול, קם בירץ', הארל, מריאנוביץ', קפלה, רישואן הולמס, תומס ברייאנט, מאיירס לאונרד, דיאנדרה ג'ורדן, גאלינרי, אד דייויס, אנתוני דייויס, תייס, לוני, ג'ארט אלן, קאדים אלן, יאניס וג'ון קולינס.

לי זה נראה כמו מדד בעייתי, אבל כזה שקל מאז להסביר. הברייאנטים והולמסים של העולם מובילים את המדד כי הם מקבלים נדרשים לקבל החלטות מאד קלות. קרש סל, האלי הופ, כאלה. כלומר, כן - עובדתית כל החלטה שלהם שווה יותר נקודות מכל החלטה של שחקן אחר. אבל אלו פשוט לא החלטות קשות.
הייתי צריך משהו שיווסת את זה - מדד סטטיסטי שילמד אותי משהו על קושי קבלת ההחלטות, על החשיבות של קבלת ההחלטות האינדבדואלית, והדבר שהיה לי הכי הגיוני היה USG. כי הגיוני שמישהו שמקבל 30% מההחלטות, נדרש להחלטות קשות יותר מאשר מישהו שמקבל 15% מההחלטות.
זה לא תמיד נכון, אבל יש מעט מאד שחקנים שנדפקו מהרעיון הזה (בעיקר דריימונד גרין כשחושבים על זה), והתוצאה הסופית מתיישרת הרבה יותר עם רשימה כללית של השחקנים הטובים בעולם. ביניהם יש כמובן הבדלים, ועדיין.

מה אתה חושב? האם אתה יכול לחשוב על פרוקסי או אינדיקטור טוב יותר ל"קושי" ההחלטה מאשר זה?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מהשרוול, בהתחשב בנתונים שקיימים כבר, הייתי חושב על מיקום במגרש (או עמדה או לפי מפת חום כזו) ככה שכל שחקן שנמצא בצבע יותר זמן מאחרים הקלות של ההחלטות שלו מתגברת, ויותר טוב מזה (אבל לא בטוח שיותר טוב מיוסג') זמן עם הכדור. כלומר לצורך העניין קליי מחזיק בכדור מעט זמן יחסית לג'ימי באטלר ולכן כנראה ההחלטה שלו היא לזרוק/לחדור רוב הזמן, בשונה מבאטלר שהבידודים שלו והצורך ליצור עבור אחרים באים לידי ביטוי בעוד זמן עם הכדור.

אין לי מספיק פנאי (זמן יש, פנאי לא) כדי לחשוב על דברים, ועשית עבודה מצוינת בחשיבה עליהם.

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

האמת היא שלצערי הנתון הראשון לא קיים. חיפשתי בזמנו (כי גם אני חשבתי על זה כפרוקסי) אבל לא מצאתי משהו שאומר לי כמה זמן כל שחקן בילה במקום כלשהו על המגרש, אלא רק כמה הוא זרק מכל מקום על המגרש (ע"ע המדד הראשון במאמר)
לגבי זמן עם הכדור, זה אכן רעיון חביב, אבל כאמור אני לא יודע אם הוא יותר טוב מאשר USG, ובעיקר - הוא יהיה מאד מוטה פוינט גארדים.

גם כך, יש הטייה מסוימת במדד לטובת סנטרים מצד אחד (בגלל שהם זורקים באחוזים טובים יותר בדרך כלל) ופוינט גארדים מהצד השני (בגלל ה USG), אבל ההטייה נמוכה יחסית, (בטח יחסית למדד הראשון, של מרחק הזריקות מהסל).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קודם כל, קראתי, מאוד מעמיק ומאוד מעניין. מקוצר זמן התקשיתי באמת להתעמק בכל מה שכתבת, אבל זה בהחלט מרתק. דבר אחד שחסר לי, ואני בכלל לא מצליח לדמיין איך מודדים אותו, זה עניין האלטרנטיבות, אם דריימונד גרין עומק מתחת לסל עם הכדור ויכול להטביע, זריקה שהוא קולע ב-98%, אז בכל מדד ההחלטה הזו תקבל ציון טוב, אבל אם הייתה לו אפשרות למסור, נניח, לסטפ קארי לשלשה חופשית שאותה הוא קולע ב-80%, והוא לא ניצל את האפשרות הזו, זה פתאום הופך את ההחלטה שלו להחלטה לא טובה שעלתה לקבוצה שלו ב-0.44 נק' בממוצע בכל עם שהוא מחליט אותה. מצד שני, אם דווייט הווארד עומד שני מטר מאחורי קשת השלוש לקראת סיום שעון ה-24 וצריך לבחור בין לזרוק שלשה שאותה הוא יקלע ב-5% לבין למסור את הכדור מה שיגרום להפרת 24 שניות, ברור שההחלטה החכמה היא לזרוק, הקבוצה שלו תרוויח ממנה 0.15 נק' בכל פוזשן שהוא יחליט אותה, אבל בכל מדד סביר הוא יענש על כך בניקוד נמוך.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף