סל ניוז

ודים הבהיר את כוונתו אחרי ההודעה שלי ואכן לא הבנתי אותו נכון. אבל את ההודעה על הצביעות שבזימונו של שארפ הוא כן כתב.

"חוק המתאזרחים" לא בא לתקן שום עיוות מס, זה סיפורי סבתא של ארגון טהורי הדם וליגת ההסתדרות. אפילו אם נניח לשם הויכוח שמתאזרחים משלמים מס כמו זרים, דבר שאני לא בטוח בו כלל וכלל בלשון המעטה - אין מתאם בין הקנסות לבין הפרשי המס בין ישראלים וזרים.
- למה לוקחים קנס הרבה יותר גבוה על המתאזרח השני? הרי הוא משלם את אותו מס כמו המתאזרח הראשון.
- בכלל, 200000 ש"ח זה בערך 55000 דולר, ו-300000 ש"ח זה בערך 80000 דולר, בוא וספר לי שמתאזרחים ברוב הקבוצות משלמים 80000 דולר פחות מס מישראלים. הרי אתה זה שטען שמביאים מתאזרחים לקבוצות הקטנות כי הם זולים, אז לשיטתך מה הפרש המס באמת?
- ולמה אין הבדלה בין מתאזרחים מארה"ב למתאזרחים ממדינה אחרת? אם הם משלמים כמו זרים, חוקי המס ביניהם שונים.
- אפילו אורך הזמן שבו משלמים מס מופחת הוא שונה.
- חוץ מזה למה (לפחות לפי הניסוח) ספירת ה-4 שנים מתאפסת עבור מתאזרח שעוזב את ישראל ומשחק מחוץ לה, וחוזר אחרי זה? ספירת שנות המס עבור זרים לא מתאפסת.
בקיצור, אפילו אם נניח לשם הויכוח שמתאזרחים משלמים קנס כמו זרים ולא כמו ישראלים - חוק המתאזרחים לא בא לתקן את זה. אלה קנסות שרירותיים לחלוטין לכל דבר ועניין, שמטרתם לנקות את הליגה ממתאזרחים לאורך זמן אחרי שהמתאזרחים הוותיקים יעזבו או יפרשו.

אשר לשארפ ספציפית, כמדומני אתה זה שאמר שהעיקר מבחינתך הוא רצון לראות שחקנים שגדלו בתכנית הכדורסל הישראלית, שיחקו פה בנוער וכו'. שארפ, אפילו אם נניח שגדל עד גיל 10, לא גדל בתכנית הכדורסל הישראלית. הייתי מצפה ממך ומאלה שמסכימים איתך להיות הראשונים לוותר על שירותיו. מה קשור שהוא "מרגיש שייך"? ממתי ישראליותו של מתאזרח, לשיטתך, נקבעת על ידי הרגשת השייכות שלו (או לפחות זו שהוא טוען שיש לו)? גם אמארה הרגיש שייך. גם ג'ייק כהן מרגיש שייך.

כן, העקרון שבבסיסו של החוק בהחלט מובן לי....

ולא הבנת את הנקודה לגבי שארפ. גם אני בדעה שלא צריך להכריח אף אחד - צבר או מתאזרח - לשחק בנבחרת. נבחרת זה לא צבא. אבל הייתי חושב שאמור להטריד אותך שאיגוד הכדורסל, שלקח צד במאבק הזה, רודף אקטיבית אחרי המתאזרחים שנגדם הוא נאבק יחד עם איגוד טהורי הדם, כדי שישחקו בנבחרת הייצוגית של המדינה שלא באמת רוצה אותם ושל אותו האיגוד ממש - רק כי צריך, וול, לנצח משחקים. ומילא כאלה שמשחקים בישראל, אבל על אחד כמה וכמה מתאזרח שלא גדל פה מגיל ילדות וספק אם שיחק פה אפילו קט סל. אבל כנראה טעיתי וזה לא מטריד אותך, ואתה לא רואה את הצביעות הבוטה במצב הזה. ודים, לזכותו ייאמר, כן ראה.
חוץ מזה מעניין אם יודע עמנואל שארפ מה צפוי לו אם וכאשר ירצה אשכרה לשחק במדינה שהוא מייצג, ומה יהיה מעמדו לעומת חבריו לנבחרת. כמה שייך הוא מרגיש אם הוא יודע את זה.

סיכום קצר שלי לאליפות של הנבחרת, עם התמקדות בשחקנים המעניינים בעיני בראייה עתידית:

נתחיל עם שארפ. סיים כמלך הסלים של האליפות בהפרש גדול, עם 25 למשחק. כמובן שזה לא מבטיח כלום לעתיד. שני ישראלים עשו את זה בעבר: אילן קדוש ב-1995 (30 נקודות למשחק!) ושון דניאל, הבן של, ב-2005 עם 25 למשחק. שניהם לא הותירו חותם גדול על הכדורסל הישראלי. ועדיין, שארפ נראה לי כמו כישרון מדרגה אחרת. כן, חלק מהנקודות שלו הגיעו מבולי-בול. אבל זה טעות להתמקד רק בזה. סקורר מוכשר מאוד, עם מגוון דרכים לעשות סל. בעיקר, יכולת נהדרת להגיע לטבעת, עם שילוב של שליטה טובה בכדור והטעיות. כשהוא מגיע לשם, יש לו מספיק כח, אבל גם שליטה מצויינת בגוף וטאץ' נהדר ליד הטבעת, בעיקר בימין. גם סחט המון עבירות (9 למשחק, שוב הכי הרבה באליפות בהפרש גדול) וקלע היטב מהעונשין. העדות הכי טובה לחשיבות שלו לנבחרת הזו באה במשחק מול ליטא. הוא החזיק את ישראל במשחק, ואז כשיצא לנוח קצת לקראת סוף הרבע השלישי, הנבחרת פשוט לא יכלה לקנות סל והליטאים ברחו ל-15 הפרש תוך שלוש דקות וגמרו את המשחק.

אז כן, יש גם הרבה נקודות לשיפור. הקליעה משלוש לא כל כך נכנסה לו באליפות הזו, אבל יש סיבות להאמין שהוא יהפוך לקלעי טוב ( הטאץ' ליד הטבעת ו-76% מהעונשין, הכי גבוה באליפות מבין אלו שזרקו לפחות 3 למשחק). צריך לשפר גם את יצירת המצבים לאחרים. הראה שהוא מסוגל בכמה מהלכים, אבל רוב הזמן לא ממש ניסה. נראה לי שזה שילוב של מנטאליות סקורר חזקה עם העובדה שרוב הזמן לא היה לו למי למסור. חוץ מזה, צריך לעבוד עוד הרבה על יד שמאל -- כשיוכל ללכת ביעילות לשמאל ולסיים ברמה גבוהה יותר, זה יפתח לו עוד אופציות. גם בהגנה הוא לא ממש נתן את המקסימום, אבל כן הראה שכשהוא רוצה הוא יכול להתמודד היטב. ריבאונדר טוב והכח הפיזי מאפשר לו לשמור על כמה עמדות.

בסך הכל, צריך לזכור שהוא עדיין רק בן 15. לא חושב שהוא עוד יגבה הרבה, אבל כן יכול להשתפר מבחינה אתלטית (דרק סיניור היה אתלט טוב). כבר עכשיו, אגב, הוא אתלט בכלל לא רע אם מסתכלים מעבר לרק הניתור. מבנה הגוף השמנמן קצת מטעה לדעתי. בניגוד לודים, בהחלט הייתי רוצה לראות אותו בנבחרות הצעירות גם בעתיד. למען האמת, הייתי שמח אם היה מצטרף לנבחרת הנוער בשנה הבאה. נראה לי שיכול להיות מעניין לראות אותו ליד דברת, לוי והאחרים.

שארפ הצעיר הוא 1.90 בערך. וכן הוא אתלט יותר טוב ממה שהוא נראה במבט ראשון, ולא רק במבנה גוף אלא גם בתנועה, אבל עדיין החדירות שלו הן כרגע בעיקר כוח ויכולת טובה בלהוציא פאולים (והוא גם לדעתי מלך הפלופרים בטורניר אגב). אין לו מספיק אתלטיות כדי לסיים את החדירות האלה באחוזים טובים מול שומרים גבוהים ואתלטיים, כמו שהוא יפגוש בהמשך הקריירה וגם אפילו פגש קצת בטורניר.
לי יש גם בעיה קשה עם קבלת ההחלטות שלו, אבל זה משהו שיכול להיות שישתנה בעתיד. בערך חצי מהסגל זרקו יותר שלשות מזריקות ל-2 באליפות הזאת, וזה לא מפתיע כי עבור רובם זו הייתה הדרך היחידה בה יכלו עוד איכשהו לעשות סלים ולתרום להתקפה. אצל שארפ זה לא היה המצב. לא הייתה שום הצדקה עבורו לזרוק כל כך הרבה שלשות, בטח לא כאשר הוא כן מצליח להגיע יחסית בקלות לסל ולהוציא עבירות.
אני גם לא אוהב את זה שהאבא מפציץ בטוויטר כל סל שלו ומתרכז בכמה נקודות הבן קלע. ההרגשה שלי היא שהנבחרת לא באמת מעניינת אותם. זו הייתה הזדמנות בשבילו לקבל קצת חשיפה ולקדם את עצמו, כמו שהיה בזמנו עם ליף. אולי אני ציני מדי, אבל יש מצב ששנה הבאה ובהמשך כבר לא יתאים לו לבוא... ואז הוא לא יבוא. ונראה אגב מה האיגוד יעשה עם זה, כי רק הקיץ העלו לבית הדין המשמעתי נערה בת 15 שסירבה להיות בנבחרת הקדטיות, או לפחו להיות בחלק מהאימונים של הנבחרת. היא קיבלה השעייה מכמה משחקי ליגה אם אני זוכר נכון.

הקיץ האחרון של נבחרות ישראל השונות היה לא פחות מהצלחה מסחררת, כאשר גולת הכותרת כמובן היא הזכייה השנייה ברציפות של נבחרת העתודה בתואר אלופת אירופה, כמו גם הזכייה של נבחרת הנוער באליפות אירופה דרג ב' והחזרה לדרג א' וההצלחה של נבחרת הקדטים להישאר שנה נוספת בדרג א'. לא פחות חשובה מכך העובדה כי לאורך כל השנתונים ניכר כי נעשית עבודה מקצועית ויסודית במיוחד, ובהחלט יש עתיד ורוד לכדורסל הישראלי.

במסיבת עיתונאים שנערכה היום (רביעי) בצהריים, סיכמו ראשי איגוד הכדורסל את הקיץ המוצלח שעבר על נבחרות הכדורסל הישראליות. יו"ר האיגוד, עמירם הלוי: "מאז שאני באיגוד הכדורסל אני לא זוכר מסיבת עיתונאים כזאת, ואני חושב שבהחלט ישנן את כל הסיבות להתגאות במה שעשינו השנה. ברור לכולם שזה לא נולד בקיץ אחד. זאת עבודה מתמשכת לאורך שנים, אבל אם יודעים מה רוצים ניתן להגיע להישגים. אנחנו לא מתכוונים לנוח על זרי הדפנה כי ברור לנו שמחר יש מחזור חדש ומחרתיים עוד אחד. עד שקוטפים פירות יש המון עבודה בדרך ואני מאמין שאם נמשיך, גם נגיע להישגים".

הלוי הוסיף ואמר: "אירחנו בשנתיים האחרונות שלוש אליפויות אירופה בישראל. מעבר להצלחות המקצועיות, זו בהחלט תעודת כבוד לאיגוד הכדורסל, שמצליח להביא את האירועים האלה הנה ולעשות אותם בצורה שכל אירופה מדברת עליה. היום אנחנו רק צריכים לבקש וזה יגיע לכאן. אני רוצה להודות לפיני גרשון, שמתמסר לעבודה הזאת בצורה יוצאת דופן, ולעמוס פרישמן שמנווט את כל הנושא המקצועי".

יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, עמוס פרישמן: "הכל התחיל כשהקמנו את האקדמיה למצוינות. אני עדיין חושב שחייבת להיות אקדמיה, אבל מכיוון שלא הצלחנו להביא את השחקנים הטובים ביותר, זה ירד מהפרק. כשנכנסתי לתפקיד, ניסיתי להתוות קו לפיו כל אחד יתעסק בתחום האחריות שלו. בשנים האחרונות, זה יוצר סדר וארגון".

פרישמן הוסיף עוד כי "אני חושב שאנחנו באיגוד הכדורסל הבנו שאנחנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם מחלקות הנוער. הקמנו וועדת נוער שמתכנסת אחת לחודש ודנה בכל הבעיות של מחלקות הנוער. יש לנו שיתוף פעולה עם הוועד האולימפי. השנה גם מינינו פסיכולוגיים לנבחרות בפעם הראשונה. המאמנים קצת חששו, אבל בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו ונמשיך עם זה".

לסיום הדגיש פרישמן: "יש תהליך באיגוד הכדורסל. השנה הוא בא לידי ביטוי בקיץ יוצא מן הכלל, אבל מה שחשוב זה שיש דרך. הדבר החשוב זה להמשיך לייצר וליצור המשכיות. מה קורה איתם הלאה? אין פתרון קסם. גילינו את הבעיות שהיו ותקפנו אותם, אני לא חושב שהחלטה כזאת או אחרת תפתור את הבעיות של השחקן הישראלי. יש את ההחלטות של וועדת שרעבי, לא הסכמנו ולא לקחנו חלק בזה. יש פה היקף גדול של בעיות שצריך לתקוף אותם ולהגיע לפתרון".

המנהל המקצועי של נבחרות ישראל, פיני גרשון: "אנחנו מנסים לשמור על מסורת ולהיכנס לכל מקום שאנחנו יכולים כדי לייצר שחקני כדורסל. זה לא דבר קל, אבל אם יצא מזה שחקן אחד עשינו את שלנו. יש 25,000 שחקני כדורסל שמשחקים במחלקות הנוער ולא רשומים באיגוד הכדורסל. מספר הילדים שבוחרים בכדורסל גבוה מכדורגל. אבל אני לא פה כדי להגדיל את מספר המשתתפים, אלא להגיע למצוינות. תפקידנו לייצר כמה שיותר שחקנים לנבחרת ישראל. יש היום בנבחרת 9 שחקנים שבשנים האחרונות עברו דרך נבחרת העתודה, וזו הצלחה".

גרשון הוסיף ואמר: "הצלחנו לייצר אוצר שחקנים לנבחרות ישראל והמעבר הזה בין הדור הקודם לדור החדש, שהוא די חד, לא יורגש. נכון שלפעמים מחזור אחד יכול לפגוע בכל השרשרת, חששנו שזה יקרה עם נבחרת הקדטים בקיץ הנוכחי, אבל הצלחנו לעשות אליפות טובה והדור הבא לערכתי יהיה אפילו טוב יותר. ברמה האישית אני מקווה שהמאמנים שהובילו אותנו ימשיכו גם בשנה הבאה. חשבתי שרק בעוד 70 שנה ניקח אליפות אירופה בעתודה, אבל בא אריאל וירק לי בפרצוף. אני רוצה תארים, אבל בסוף המטרה היא להביא שחקנים לנבחרת ישראל, ואם המאמנים מצליחים בכל המסגרות למרות הנתונים הפיזיים, עשינו את שלנו. השחקנים האלה צריכים להתמודד כל הזמן ברמה הגבוהה. ככה הם ישתפרו ויהיו שחקנים טובים יותר".

לסיום אמר גרשון: "אנחנו מנסים לעזור לאגודות לייצר יותר שחקנים, ובסופו של דבר אנחנו מרוויחים מזה. לצערי יש מועדונים שבמקום לתת לשחקן להשתפר, הם מחביאים אותו. מועדונים לא רוצים לשלוח שחקנים לאקדמיה ואי אפשר להשיג את אחד משלושת המאמנים הטובים בארץ עם 10,000 שקל, לכן אין אקדמיה יותר. הנבחרת הבוגרת? המטרה הראשונה היא להגיע לאליפות אירופה. השאלה היא עם איזה שחקנים יופיעו הנבחרות האחרות. כשנהיה שם יהיה לנו מספיק זמן להתנהל כדי שתהיה לנו נבחרת טובה".