סל ניוז

בגלל שהמודל (כרגע) בינארי אז 2-3.

כאמור, זה עדיין בשלבי החיתולים, אבל בגדול - השאלה היא האם קבוצה שממוצע (המשוקלל אגב) של בחירות הדראפט של חמש השנים האחרונות שלה גבוה מבחירת לוטרי (>15) מסיימת עונה עם אחוזי ניצחון גבוהים מאשר בעונה לפניה.
ואם זאת השאלה, אז גולדן סטייט (14-15) כן, מילווקי של העונה כן. פילדלפיה של העונה שהפסידה משחק יותר מאשר בעונה הקודמת - לא.

כאמור, המודל נמצא בשלבי פיתוח. תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

נורטון, לא ענית לשאלה שלי, או לפחות לא הבנתי את התשובה. גולדן סטייט של האליפות הראשונה, מילווקי של העונה שעברה ופילי של העונה שעברה, מה ממוצע הציונים שלהם, כפי שחישבת?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

למה זה במיוחד בשבילי?
אני נוטה להסכים מטבע הדברים
אבל זה ספציפי למקרה. כשיש לך בחירה שלא מתפתחת כמו שאתה רוצה ואתה מבין שלא תהיה כוכב ואתה יכול לקבל עליה נכס עם אפסייד גבוה (כי הערך בשוק הוא גבוה) אז אתה עושה את זה.

עמוס, באמת שלא הבנתי.
הצגתי כאן שתי התחלות של מודלים:
הראשונה - רק אומרת - בהנחה שההבדל בין הקבוצה השנה לבין הקבוצה בשנה הקודמת, הוא בכך שהשנה הם עשו 67% ואילו בשנה הקודמת הם עשו פחות מ 64% - מהו הממוצע שלהם בחמש השנים האחרונות, והתשובה אם כן לשלוש הקבוצות הן:
פילדלפיה של העונה: לא רלוונטי כי הם טרם הגיעו ל 67% (או ל 64% כשחושבים על זה) בשנים האחרונות, ובכל זאת אם תרצה, אז הממוצע של חמש השנים הקודמות לשנה עבור פילדלפיה הוא 31% עם שונות די גבוהה (שלוש השנים הראשונות היו רעות, והשנתיים האחרונות לפני השנה, הרבה יותר טובות).
מילווקי של העונה: 48%
גולדן סטייט של 14-15: 54%

המודל השני הוא כאמור בינארי, ושואל את השאלה - בהינתן שבחירת הדראפט הממוצעת בחמש השנים האחרונות היתה בחירת לוטרי (>15), האם הקבוצה השתפרה השנה מהשנה הקודמת או שלא. התשובות הן או 1 או 0. וכאן התשובה כאמור עבור הווריורס ועבור הבאקס היא 1 (כן), ועבור פילי שהפסידה משחק אחד יותר מאשר בשנה הקודמת היא 0 (לא).
מה שכן, יש מצב שאעדן את השאלה כאן, כי אני לא בטוח לגמרי שהיא לא מוטית. כאמור, זה עדיין WIP

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כלומר גולדן סטייט לפי המודל שלך היא קבוצה שניתן להגיד עליה שנבנתה מהאמצע. מילווקי עם עוד עונה כמו העונה שעברה (סביר לגמרי) גם היא קבוצה שנבנתה מהאמצע. זה תאור לא נכון לחלוטין של הבניה של הקבוצות הללו.

בגדול, יש משהו שאני מאד מסכים ומתחבר ל-att. האן.בי.איי היא ליגה של כוכבים, כששחקן בודד יכול לשנות מועדון. יש עוד גורמים שמעלים את ההשפעה של שחקן בודד, לא ניכנס לזה עכשיו. אני לא חושב שיש ספורט עם השפעה כזאת. בוודאי לא כדורגל, ברור לא פוטבול וגם לא בייסבול (עם כמה שפיצ'ר חשוב, הוא חלק מרוטציה, אחד לא מספיק). לגבי הוקי אני פחות מכיר, אבל גם שם אני חושב שההשפעה היא פחות דרמטית. כלומר, להגיד שהתנאי ההכרחי לאליפות ותנאי קריטי לקונטנדרית הוא השגת פרנצ'ייז פלייר (או שחקן טופ X, לפי att) זה משפט שאני מסכים איתו.

כש - att דיבר על בניה מהאמצע, הוא לא דיבר על השתפרות הדרגתית, אלא הוא דיבר על קבוצה שהשיגה הישגים יפים, אבל אין לה את הפרנצ'ייז פלייר הזה והאם לה יש סיכוי עם שיפור מסויים לקחת אליפות. במקרה של מילווקי וגולדן סטייט, נק' ההתחלה היא הנק' בה הן השיגו את הפרנצ'ייז פלייר שלהם. הווריירס עשו זאת ב-2009 ואילו הבאקס עשו זאת ב-2013. אתה יכול גם לקחת את שיקגו ב-1984. מרגע שהשגת את הפרנצ'ייז פלייר, זה לא אומר שמיד תיקח אליפות, אבל זאת כבר לא בניה מהאמצע, זה בניה שמתמקדת בכישרון של הכוכבים. אז זה יכול לקחת 6 עונות עד לאליפות, כמו במקרה של ג'ורדן, זה יכול לקחת 6 עונות רק כדי להגיע לגמר אזורי, כפי שקרה לבאקס השנה, אבל התהליך הוא שונה. דרך אגב, אני חושב שהמקרה היחידי שאני זוכר של קפיצה באמת נחשונית מקבוצה נחשלת לאלופה היא מיאמי של 2006 (אני מוציא את הספארס, בשל עונת הטנקינג לפני דראפט דאנקן ועונת השביתה שבהחלט השפיעה). ושם היו 2 מאיצים.
1. כמובן הבחירה בפרנצ'ייז פלייר, דוויין ווייד. בעונה השניה שלו כבר היה אחד משני כוכבים שכמעט הגיעו לגמר אן.בי.איי, בעונה השלישית שלו נתן את אחת מתצוגות הפלייאוף הגדולות בהיסטוריה.
2. ניהול מופתי של נכסים וחוזים, כך שאפשר להביא כוכב גדול לצד ווייד, שאק ומספיק כסף מתחת לתקרה כדי לבנות צוות מסייע שבאמת מסייע. את האמת בעונה הראשונה שלו בסאות' ביץ' שאק היה אפקטיבי. בעונה השניה שלו נשאר בעיקר השם, היכולת כבר לא הייתה שם ו-ווייד לחלוטין סחב את הקבוצה בפלייאוף ככוכב בודד.

לגבי מסקנה שגם אם קבוצה משיגה את הפרנצ'ייז פלייר צריכה את הזמן להתפתח (שזה מה שהראית פחות או יותר במודל שהצגת), אז כאן גם יש ל - att סוג של תשובה. הינקי שבר את הסכימה והקונבנציה המחשבתית ששלטה באן.בי.אי. לפניו אף אחד לא היה אגרסיבי כל כך בלהישאר למטה. אז ברור שהתהליך לקח יותר זמן. התהליך של הינקי גם אמור לחסוך את הזמן של התוספות החשובות אחרי שקיבלת את הכישרון ההתחלתי. הווריירס השיגו את קאר ואחרי שנתיים גם קלי נחת. אבל הם היו צריכים עוד שנתיים של התפתחות של גרין, בחירה נמוכה, לשלם חוזה מקס' לאיגי בדרך, כדי להבשיל. הינקי רוצה להשיג אקסטרה כישרון בבחירות גבוהות לפני שהוא מתרומם. כלומר כשהווריירס אחרי 4 שנים שהשיגו את הגרעין (גרין ב-2012) החלו להתפתח, קבוצה שהולכת באסטרטגיה של הינקי בשנה הרביעית כבר אמורה להחזיק ב-2 כוכבים בשלים ובחירת רוקי גבוהה, שגם אם היא לא לגמרי בשלה, בהחלט יכולה לתת תפוקה בטופ של הליגה (דוגמא מייצגת - וורת'י, רוקי ב-1982 היה חשוב באליפות של הלייקרס).

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אמת, (כאמור, המודל עדיין בשלבי עבודה לחלוטין).
ועם זאת, אתה צריך לקחת עוד משהו לידי ביטוי - העובדה שהחוזה השני (אחרי חוזה הרוקי) - הוא כבר עבודה של הקבוצה. אולי יש לה יתרונות מסוימים (בטח עם החוקים של היום), אבל הם לא הכרחיים והם בסופו של דבר עבודה של הקבוצה. כלומר, נכון שבחרו את קרי ב 2009, אבל הוא חתם על חוזה חדש (למיטב הבנתי) לפני עונת 13-14... אז איך מתייחסים לחוזה הזה? כהמשכיות של חוזה הרוקי בגלל שזו באותה קבוצה, או כעבודה ניהולית נכונה (כזכור, הקבוצה היתה צריכה גם להחליט בינו לבין אליס)... האם ההחתמה של סטף קרי ב 2013, היתה סוג של בנייה מהאמצע כשלעצמה?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ואם כבר, השאלה הזאת מעסיקה אותי גם כשאני צריך לחשוב על חוזה הרוקי בשאלת הדראפט...
בדוחות שנתיים יש "פחת" (נדמה לי שזה המונח בעברית... DEPRECIATION)... האם אפשר להתייחס לחוזה רוקי בתור "פחת" ואכן להפחית אותו מדי שנה עד שבסופו של דבר הוא לא שווה כלום (כלומר, אם רוקי חתם על חוזה של 4 שנים. זה אומר שכל שנה, אני מקבל ממנו 25%) ובסוף השנה הרביעית הוא כבר שווה 0, וכל החלטה מכאן והלאה היא החלטה חדשה (או אם תרצה לקרוא לזה - בנייה מהאמצע) או שלא.

האמת היא שאין לי תשובה מוחלטת...

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בעיניי חד משמעית כהמשכיות.
אני לא מכיר מקרה של שחקן שלא חתם מקס בקבוצה שבה נבחר, על אף שהציעו לו.
ספק אם קיים אבל גם אם קיים, זה outlier לחלוטין.

קוואי (בגדול... כלומר, כן, היה טרייד, אבל בינינו הוא לא רצה להמשיך בספרס), דוראנט בסוף תקופת אוקלהומה, לברון בשנת 2011.
לא חסרות דוגמאות. אני בטוח.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא נותר לי אלא להסכים.

אגב, אין לי התנגדות למושג פרנצ׳ייז פלייר. הוא פשוט, כמו מושגים אחרים, סובייקטיבי בהגדרה שלו ולכן לא ניתן להשתמש בו ביעילות. אני מניח למשל שכריס בוש היה הפרנצ׳ייז פלייר של טורונטו אבל הוא לא היה סופרסטאר בליגה (טופ5 בלקסיקון שלי). אני משתמש בטופ x, שאני יודע שמאוס כאן על חלק מהכותבים בפורום, כי זו הדרך היחידה שחשבתי עליה לכמת ולהשוות בין שחקנים שונים וליצור דרגות של השפעה. אני בעצם משתמש בטופ5 (סופרסטאר), טופ25 (כוכב) - ובמידה מסוימת, פחותה יותר, גם טופ50 וטופ75 בליגה - כדרגות השפעה, כדי לנסות להבין את חוזק הגרעין של קבוצה או במודל יותר כולל ואולי גם מדויק יותר (שאני מקווה להדגים אחרי סיום רשימות ה-15) בדירוג יחסי של קבוצות על פי סכימת דירוג שחקני החמישיה בעמדות שלהם, ספסלים ומאמן, כאשר הציון הכולל הנמוך ביותר שייך לקבוצה הטובה ביותר. כאשר משלבים את המודל הכולל יותר עם המודל שמעמת רק את הגרעין של הקבוצות השונות (כי יש יתרון משמעותי לכוכבי על ולכוכבים בכדורסל), אני חושב שאפשר להעריך בצורה לא רעה איפה כל אחת מהקבוצות עומדת ותיאורטית להיעזר בכך, אולי, גם כדי לקבל החלטות לגבי עתיד הקבוצה.


* אני לא חושב שיש לי מודל שלם, אגב. יש כמה דברים שפתוחים. למשל, לא חשבתי לעומק מה גרעין הכוכבים שקבוצה צריכה כדי להגיע לפלייאוף, לא בשנה מסוימת בה ניתן להיעזר בדירוג היחסי כדי להבין אלא באופן כללי - למקרה שקבוצה מחליטה שהיא רוצה להגיע לפלייאוף וכלל לא מעניינת אותה אליפות.
אני מניח ששני כוכבים יביאו אותם לשם ברמה גבוהה של וודאות אבל אולי זה לא נכון.

** אפשר לא להסכים איתי על המודל אבל אני חושב שיש צורך במודל כלשהו.

*** אני חושב שעדיף להפריד בין מה שאני מנסה לומר באופן כללי לבין הדעות שלי לגבי מה שהינקי עשה בפילי.
אני יודע שפופולרי לזרוק עליי עגבניות בהקשר הזה אבל לא תמיד אני כותב על הינקי. הוא בכל זאת מחוץ לליגה כבר זמן מה

*** התנאי ההכרחי לאליפות ותנאי קריטי לקונטנדרית הוא השגת פרנצ'ייז פלייר (או שחקן טופ X, לפי att) זה משפט שאני מסכים איתו --- > אני דווקא לא עד כדי כך קיצוני. אני חושב שרוב האליפויות מושגות בפועל על ידי שחקנים שהם טופ5 בליגה, שמייצרים יתרון משמעותי ויכולים לסחוב על גבם קבוצה לאליפות אבל גם קבוצת כוכבים (כמו בוסטון) או קבוצה מאומנת וחזקה בכל חלקיה כמו הפיסטונס יכולים לעשות זאת, פשוט בסבירות נמוכה (הרבה הרבה) יותר.

התכוונתי אחרי החוזה הראשון.

כשאתה בוחר שחקן בדראפט יש לך אותו ל-6-7 שנים (יחסית) בטוחות.
כמובן שאתה צריך להשאיר אותו מרוצה וכו׳ כדי שלא ירצה לעבור אבל כרגע לפחות, הסיכוי לאבד אותו בטווח זמן של אותן 6-7 שנים נראה לי נמוך.

אבל גם טופ X הוא סובייקטיבי לחלוטין. מי קבע שלברון הוא טופ 5 או לא.
פרנצ'ייז פלייר בהגדרה שלי הוא לא השחקן הכי חשוב במועדון או פני המועדון סטייל כריס בוש, אלא שחקן שיש לו יכולת לקחת על הגב שלו קבוצה לאליפות. מקביל לגמרי לטופ 5 שלך, רק שההגדרה שלי הרבה יותר גמישה. בשנה מסויימת יכולים להיות 8 פרנצ'ייז פליירז, בשנה אחרת יכול להיות אפילו פרנצ'ייז פלייר (כן, זה מה שאני חושב על השנים 96-98 באן.בי.איי. זה לא רק שמייקל היה כזה גדול, אלא שהוא החזיק בכזה אדג' פסיכולוגי על היריבים שהם הפסידו עוד לפני שהתחילו את המשחק. לא חושב שהיה איזשהו סצנריו שהבולז היו מפסידים אליפות עם ג'ורדן היה על המגרש).
במודלים אתה יכול להניח הנחות קשיחות. החיים הם הרבה יותר גמישים מכך. אז תחלק את השחקנים לרמות ותן להם שמות איך שבא לך.
אצלי פרנצ'ייז פלייר מקביל לטופ 5 שלך
אולסטאר (כשההתייחסות היא לשחקן אולסטאר קבוע, לא מישהו שפעם במקרה הגיע) יכול להקביל לטופ 25, אבל כמובן שכל שנה לא חייבים להיות 25 אולסטארים.
וכן הלאה.

אולי החמרתי במשפט שפרנצ'ייז פלייר הוא תנאי הכרחי, אבל מאז 1980יש מקרים ספורים של אלופות ללא אחד כזה. כמובן שדטרויט 2004 בולטת מכולם. גם סן אנטוניו 2014 ו - 2007. אני חושב שהאימפקט ההגנתי של גארנט ב-2008 היה כל כך גדול שאפשר להתייחס אליו עדיין כפרנצ'ייז פלייר, אבל גם אם לא, לסלטיקס היו גרעין של שלישיה חזקה בליגה שרק בעונה לפני כן הייתה בה אלופה שהשחקן הכי טוב בה היה טוני פרקר ובשנים הקודמות כוכב בודד (ווייד, דאנקן) וכמובן דטרויט 2004 הספיקו לאליפות. כלומר לסלטיקס 2008 גם אם לא היה פרנצ'ייז פלייר היה יתרון כישרון מאד גדול על היריבות. אפשר גם להגיד שלבאד בוייז המקוריים לא היה פרנצ'ייז פלייר, אבל אני מתייחס לאייזיאה ככזה.
אז בכמעט 4 עשורים היו לנו 3 אלופות שבודאות לא היה להם פרנצ'ייז פלייר ועוד 2 שניתן להתווכח האם היה או לא. הייתי אומר שזה תנאי כמעט הכרחי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה בדיוק מה שאני אומר.
ההגדרה של פרנצ׳ייז פלייר היא סובייקטיבית.
מישהו אחד יגדיר פרנצ׳ייז פלייר באופן אחד ומישהו אחר יגדיר פרנצ׳ייז פלייר באופן אחר.

לגבי טופ x, אין וויכוח על ההגדרה
אלא על המיקום של שחקן בתוך ההגדרה (שזה בסדר).

עם זה אני כמובן מסכים.
באופן כללי, נראה שאנחנו מחזיקים בדעות דומות יחסית, בהקשר הזה.

ברור לי שתיאורטית יכולים להיות ברגע נתון 4 או 6 סופרסטארים בליגה אבל לרוב זה מסתדר נהדר (השנה עם קוואי, לברון, יאניס, הארדן וקארי כאשר אמביד, יוקיץ׳, AD, פול ג׳ורג׳, לילארד, קיירי, באטלר, גובר ושאר כוכבים מסתכלים מבחוץ) ויש יתרונות גדולים במבנה סגור שמאפשר הערכה.

נוביצקי היה פרנצ'ייז פלייר, נכון? הוא היה כזה גם לפני האליפות? כאילו כן. האם מישהו חשב באותו שלב שנוביצקי הוא real deal? במובן של פרנצ'ייז שיכול לקחת אליפות?

זה קצת כמו שווסטברוק או קיירי או טאונס יסחבו קבוצה לאליפות...

אתה מתייחס לחלק של הניבוי, לא בדיוק הנושא של הת׳רד אבל סבבה.
נוביצקי נחשב בעברו שחקן טופ5
(לפחות לפי הכתבה הזו:
https://bleacherreport.com/articles/313 ... 009#slide6)

למרות היותו בן 32, הוא עדיין בטופ10 לפני העונה בה לקח אליפות:
https://www.foxsports.com/nba/gallery/2 ... ers-102110

הוא נתן את העונה הכי טובה שלו התקפית עונה לפני כן אבל נראה שירד בצד ההגנתי ובריבאונד.
חלק משמעותי ממה שהשתנה באותה עונה היה טייסון צ׳נדלר, סנטר שייצב את ההגנה.
נוביצקי, לפחות בצד ההתקפי, היה עדיין אחד השחקנים המובילים בליגה.

האם הייתי חושב שהוא סופרסטאר בקיץ שלפני?
אני באמת לא יודע.
קשה לי להגיב ברצינות על דירוג שהיה לפני כמעט 10 שנים ולהקביל את נוביצקי לכוכבים עכשוויים.

נקודת ההנחה שלי היא שנוביצקי היה סופרסטאר ושאם יש לך סופרסטאר, יש לך סיכוי לקחת אליפות.
בכל מקרה, אם זו דוגמה יחידה - שכנראה הפתיעה את כולם, לא משנה על פי איזה מודל מנסים לנבא - אז נראה לי שאפשר לחיות עם זה.

לגבי החלק הראשון אני לא חושב שמישהו אי פעם חלק על זה. ברור שהקליפרס הפכו לקונדטנדורים רק כי הם החתימו את קאווי וג'ורג'. כולם דיברו על הלייקרס לפני עונה שעברה בגלל לברון וברור שבלי הארדן ויאניס הקבוצות שלהן הן סף פלייאוף.
לגבי החלק השני אני חולק, לפחות ברמת ההגדרה. תנאי הכרחי אומר שלא יכול לקרות מצב שיזכו באליפות בלי כוכב על וב20 שנה זה קרה פעמיים (דטרויט וספרס) ועד פעם קצת יותר גבולית במקרה של בוסטון (שלושה שחקנים מהטופ 15-20 של הליגה).


למה יש צורך במודל? שאלתי מספר פעמים ועוד לא ענית (או שענית ולא הבנתי) מה המטרה במודל כזה? האם הוא כלי לנו כקהל להעריך קבוצות לקראת העונה הקרובה? האם הוא בשביל GMים (ואם כן אני חושב שזו ראיה סופר פשטנית על ליגה מורכבת)? האם הוא לנו לנתח בדיעבד מה היה? מה המטרה של המודל הזה? ומתי כבר תציג את המודל הזה?

אשאל אותך ככה, לפי המודל שלך (כפי שפירטת שהקוונטות שאתה משתמש שם הם טופ 5 , טופ 25, טופ 50 וטופ 75) , אתה יכול להסביר את ההבדל בין
1) דנבר - שחקן אחד טופ 25, כנראה ש0 טופ 50 ו1-2 טופ 75. חצי גמר מערב
2) דאלאס - שחקן טופ 25 (לפי הרשימות של נורטון), 1-2 שחקנים טופ 75 (בארנס ו50 משחקים של ג'ורדן). לא נכנסו לפלייאופס
3) אינדיאנה - חצי שחקן טופ 25 (החצי כי הוא שיחק רק 37 משחקים, לא כי הוא לא טופ 25) ועוד שחקן אחד טופ 50? . קבוצה של 48 נצחונות
4) מינסוטה - שחקן טופ 25 (טאונס), שחקן טופ 75 (וויגינס) - 36 נצחונות

מה ההבדל ברמת ההישגיות בין הקבוצות לפי המודל? אני אדגיש שוב שאני מדבר על המודל כי ברמה הפרקטית ברור לי מה ההבדל בינהם.

בעיניי לדעת לאיפה אתה רוצה להגיע ואיך מגיעים לשם ממקד אותך ומאפשר לך לקבל החלטות נכונות יותר.
פעמים רבות ראיתי כאן משתמשים, כולל אאל״ט אתה עצמך, נוקבים בשמות של כמה שחקנים ומחליטים שזו קבוצה שתגיע לפלייאוף או קונטנדרית וזה לא מגובה בשום דבר. למעשה, זה לרוב רחוק מהמציאות. נתתי כאן את הדוגמה של פיניקס, שיקאגו, ממפיס רק בשנה שעברה ואני מניח שהיו עוד.
כאשר קבוצה כמו ממפיס חושבת שיש לה סיכוי לפלייאוף ומשלמת מחיר מסוים כדי לקחת שחקן שיעזור לה להגיע לשם (למרות שהוא בוודאות לא יקדם אותה לשם) ואז משנה כיוון ועושה מכירת חיסול כי היא מבינה שהיא לא תגיע לשם, זו התנהלות לא חכמה בעיניי שבצידה מחירים.
כאשר קבוצות רבות מאיצות בנייה כשאין להן גרעין שחקנים מתאים במטרה להגיע לפלייאוף על הגב של כמה וטרנים שכירי חרב ואז נכשלות ונוחתות בחזרה למציאות כואבת באותה שנה או שנה לאחר מכן, אין לי ספק שהן היו יכולות להיעזר במודל כלשהו שינתח את חוזק הסגל שלהן ואת העתיד הצפוי להן.

לגבי הקבוצות, זה לא תיאור נכון, בטח לא כשנכנסים למודל הנרחב יותר. יוקיץ׳ הוא ככל הנראה השחקן השביעי בטיבו בליגה, יש לדנבר את הספסל הטוב בליגה או השני בטיבו בליגה ויש להם חמישיה מאוזנת עם מספר שחקנים שהם טופ15 בעמדה שלהם.
לגבי דאלאס, בארנס וג׳ורדן הם ממש לא טופ15 בעמדה שלהם. זו דוגמה טובה לשחקנים שיש להם שם מוכר אבל הם כבר לא שם (אני לא בטוח שג׳ורדן הוא בטופ30 בעמדה שלו). דונצ׳יץ׳ שיחק פחות או יותר לבדו.
אינדיאנה היא קבוצה מעניינת. טרנר בעיניי הוא טופ10 בסנטרים לכל הפחות + בוג׳אן טופ15 (אני מאוד מחזיק ממנו אבל קשה לי לומר טופ10 בלי לראות את הרשימה) + אולדיפו + ספסל מצוין + מאמן טוב, במזרח יחסית חלש -- > מיקום הגיוני. לא היו קבוצות אחרות ברמה הזו במזרח.

מה זה חשוב השם. תקרא לזה הבמבה של כוכבי האן.בי.איי. עדיין קל להסביר לכותב למה הכוונה כשהוא מתכוון לפרנצ'ייז פלייר ובוודאי שכשרוצים לבנות מודל, אז קל להסביר את זה. אתה אפילו לא צריך לתת שמות. אתה יכול לחלק את זה פשוט לדרגים שונים. דרג 1, דרג 2 וכו', בדיוק כפי שאתה רושם טופ 5, טופ 25 וכו' ונותן להם משמעות. שום הבדל. ההבדל האמיתי הוא שהשיטה שלך מאד קשיחה וקל לפספס איתה. השיטה שלי יותר גמישה וניתן להתאים אותה לשינויים שמתרחשים פר עונה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

למה נועדה השיטה?

אגב ניתן להשתמש בשיטה הזאת כדי להמר על האלופה של העונה הקרובה (בה נראה שהכשרון בלחגה התפזר יפה מאוד)? או שאפשר להשתמש בה רק כשקליי-קארי-דריימוד-דוראנטש או לברון-וויד-בוש, או פירס-גארנט-אלן או שאקובי חוברים להם יחדיו?

אתה באמת לא חושב שקבוצות עושות את השיקולים האלו? אתה חושב שמודל קשיח שפולט מספר בין 1 ל30 אמור לגרום להם לקבל החלטות כאלו?
לגבי דיונים פה אני לא זוכר משתמשים חוץ מנדב שדיברו על פיניקס ושיקאגו שדי ברור שהם קבוצות לא טובות (בטח עם הפציעה של מרקאנן), ועדיין יש מקרים של שחקנים שעושים קפיצת מדרגה... אתה האמנת לפני תחילת העונה (בשימוש הנוסחא שלך) שאינדיאנה תהיה קבוצה טובה כל כך עונה שעברה?




אני מצטער אבל לא ענית על השאלה שלי... בכוונה התעקשתי לשאול על פי המטריקה שאתה בעצמך ציינת.
במדדים שאתה ציינת רק פה בת'רד דיברת על טופ 5, טופ 25, טופ 50 ולעיתים רחוקת טופ 75. אין משמעות לפי המדדים שלך אם יוקיץ מספר 7 או 20.
וכאמור אם ניקח את הרשימות של נורטון טרם העונה שעברה כמדד - בוגדנוביץ' וטרנר מחוץ ל15 (בHM), בארנס 10 וויגנס 9 (בSF) ודיאנדרה 12 בסנטרים.

אתה באמת לא חושב שקבוצות עושות את השיקולים האלו? אתה חושב שמודל קשיח שפולט מספר בין 1 ל30 אמור לגרום להם לקבל החלטות כאלו? ------ >
אני רואה החלטות שמתרחשות בפועל וכן, אני חושב שזה מודל שיכול לעזור להן.
הוא מאפשר לך להבין כמה רחוק אתה יכול להגיע ברגע נתון ואיפה אתה ביחס לליגה, שלא על בסיס רצף משחקים חיובי או שלילי, כזה או אחר או על בסיס ה-wishful thinking שלך.

בנוגע לשאר, מציע שתקרא מחדש את מה שכתבתי. זה אולי יענה לך.

קראתי, לא הבנתי איפה ענית על השאלה שלי.