סל ניוז

דירוג טרי של 50 הגדולים אי פעם:
https://bleacherreport.com/articles/285 ... ed#slide49

אני לא יודע איך לדרג את קובי בראיינט אל מול שחקנים שלא ראיתי, והאם באמת הגיוני שהוא יהיה מקום 14, אבל נראה לי ממש מוזר שקווין דוראנט הוא רק מקום אחד מאחוריו, לאור ההישגים הקבוצתיים אליהם הגיעו השניים לאורך השנים, וזה לא שלדוראנט היו קבוצות חלשות במיוחד לצידו.
דווקא זה שהם קודם כל סקוררים כן מאפשרת השוואה כלשהי ביניהם (בניגוד למשל לגארנט שמוצב אחריהם - ומביא "דברים אחרים" למגרש), וזה רק מגדיל את התהייה מבחינתי.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

רובינסון מקום אחד לפני האקים....
במציאות זה היה בדיוק הפוך במובהק

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חחח מצחיקים הם . . .
בדיוק השבוע ראיתי תקציר של הסדרה בפליאוף 94-95.
האקים פשוט עשה ממנו צחוק.
אחת ההופעות הגדולות שראיתי משחקן.

ווסטברוק כמה מקומות לפני קוואי?!

ספו מקבל הארכה ארוכת טווח ממיאמי
מוצדק

האם לברון 2 נשמע לכם הגיוני? סך הכל לוזר די גדול. הגיע להרבה גמרים אמנם אבל ממזרח מאוד חלש. בירד, מג'יק, קארים... בוודאי. אבל האם שאקיל, דאנקן, בריאנט בסוף לא היו שחקנים פשוט יותר טובים ממנו?

לתחושתי לדרג אותו 2 מושפע מקרבה בזמן ומהכוח שלו בליגה של היום, בעיקר. ההיסטוריה תשפוט אותו אחרת.

לוזר די גדול? מי מהשחקנים האלה פגש קבוצה כמו גולדן סטייט בגמר? ומי מהשחקנים האלה סחב על הגב חבורה של שחקני ג' ליג עד לגמר הnba, פעמיים בקריירה?
להזכיר לך את כמות הבאזר ביטרס וההתעלויות שלו בריצת הפלייאוף ב2018? את הגמרים הבלתי נתפסים מול הווריורס? הבן אדם הוביל את הסדרה ב5 קטגוריות סטטיסטיות וכן, הצליח לנצח את הקבוצה הגדולה בהיסטוריה (או אחת הגדולות לכל הפחות) אחרי פיגור 3-1. גם במיאמי הוא תמיד היה השחקן שלהם בקלאץ', משחק 7 מול הספרס, משחק 6 מול הסלטיקס. על מה אתה מדבר?

_________________
ABC לשעבר.

לברון מסוג השחקנים שהכי קל לשנוא, אבל בוא נשים דברים בפרופרציות. הבן אדם לא ג'ורדן וכנראה גם לא יהיה, אבל הוא לא רואה ממטר לא את דאנקן ולא את שאקיל, לטעמי גם לא את קובי אבל זה כבר באמת וויכוח אחר.

_________________
ABC לשעבר.

שחקנים שלקחו יותר אליפויות ממנו, אם אני זוכר נכון (לפחות כרגע).
לברון בסופו של דבר ייסד שתי קבוצות כוכבים כך שאני לא יודע כמה לשים מולו את ג״ס האימתנית (שאת הגרסה שלה עם דוראנט הוא במידה מסוימת יצר; אני לא בטוח שדוראנט היה בוחר את הווריורס לולא ״ההחלטה״ של לברון, לדעתי לא) זה באמת נימוק. הוא הלך למיאמי עם ווייד ועם בוש ואח״כ חזר הביתה לקיירי וקבוצה שהיה לה את הבחירה מספר 1 (שהומרה ללאב, כוכב גדול בזמנו).

מה זה משנה איך נוצרה גולדן סטייט?
בשורה התחתונה, לברון פגש קבוצת על בכל אחד מהגמרים האלה. לא קובי ולא ג'ורדן היו מוציאים יותר. מזכיר לכולם שעם עוד גרגר אייקיו קטן במוח של ג'י אר סמית לברון לוקח את משחק מספר 1 בסדרת הסוויפ, באחת מתצוגות הכדורסל הגדולות בהיסטוריה של שחקן כלשהו.
אופי בלתי נסבל וכו' וכו', אבל עדיין אין ספק שלברון שייך לטופ של הטופ בדירוגים האלה. לא מבין איך אפשר לטעון אחרת.

_________________
ABC לשעבר.

לברון לא פגש קבוצת על בגמר מול דאלאס וגם לא מול ס״א.
הוא מעולם לא לקח אליפות בלי עוד שני שחקני טופ25 לידו.
הוא צריך להיות גבוה מאוד בדירוג אבל מקום שני ו״לא רואה את דאנקן ממטר״ נשמע לי קצת מוגזם.

כישלנות היו, זה נכון. גם קובי נכשל כשלונות צורבים ולא פעם אחת. גם קובי נחנק במשחק 7 בגמר ההוא. גם קובי הושפל מול דטרויט וחטף סוויפ מנוביצקי של אותה עונה. קובי לא הגיע לפלייאוף עם חומר שחקנים שלברון סחב על הגב עד הגמר.
הטופ 25 זה קשקוש מעולם הקשקושים. תמנה לי בבקשה את כמות האליפויות שקובי לקח בלי שאקיל ובלי גאסול, או את האליפויות שדאנקן לקח בלי פארקר.
לכל אחד מהם היה סייד קיק ברמה גבוהה. לברון תמיד היה מספר 1 בכל הקבוצות האלה, ויותר מכך היה השחקן הכי טוב בליגה במשך עשור. דאנקן מעולם לא היה כל כך דומיננטי.

_________________
ABC לשעבר.

אני אגב חושב שזה קריטריון חשוב לדירוג (כלומר לא בהכרח שני שחקנים ולא בהכרח טופ 25, אבל איזשהו רף לרמת השחקנים שהיו לצידך בדרך להישג), ולכן אני חושב שקוואי (עם שתי אליפויות ללא יותר מדי סייענים ברמה הגבוהה ביותר) כבר ראוי למקום סופר מכובד בהיסטוריה, וסביר מאוד שבעוד כמה שנים (בפרט עם אליפויות נוספות, אבל גם "רק גמרים" זה לא כה רע לרזומה) זה כבר יהיה יותר קונצנזוס.
אגב אני כבר היום הייתי מדרג אותו לפני דוראנט, אבל כנראה שזה בעיקר רק אני.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לקוואי בספרס היה סגל עצום.

_________________
ABC לשעבר.

בדיעבד אולי כן
אבל לא יודע אם "עצום" ביחס לקנה המידה של קבוצות הכוכבים של העשור (וחצי?) האחרונים

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני לא בטוח בנוגע לזה אבל נדמה לי שלברון > קובי.
זה לא הדיון כאן מבחינתי.

די נו, לקוואי היה צוות קשיש סביבו כשהוא רק פרץ.
לא צריך להעצים את היריבות להן לברון הפסיד.
זו בוודאי לא הייתה קבוצת על.

קבוצת על בטח שלא. את המונח הזה ייחסתי לגולדן סטייט.
לקוואי היתה קבוצה טובה סביבו, לצייר את זה כאילו הוא לקח אליפות עם סגל חלש זה עיוות קל של המציאות.
הכוונה פה ממש לא היתה להקטין את קוואי ולהעצים את לברון.

_________________
ABC לשעבר.

הדיון מבחינתי הוא האם לברון 2 היסטורית - מוגזם או לא מוגזם?
לדעתי מיקום מדויק והסברתי למה. המונח לוזר בהקשר שלו מאוד מפריע לי.

_________________
ABC לשעבר.

אגב, גולדן סטייט של לפני דוראנט לא הייתה אמורה להיות קבוצה חזקה מקליבלנד, בטח לא אם לברון הוא השחקן השני בטיבו אי פעם ששיחק את המשחק.

פארקר אף פעם לא היה טופ 5 בעמדה שלו וגם ג'ינובילי לא. שניהם היו שחקנים מצוינים אבל לא סופרסטארים .
דאנקן היה אולי הכוכב הכי קבוצתי בהיסטוריה המודרנית של המשחק (לא קבוצתי מבחינת אסיסטים אלא מבחינת team player).

נובמת לטעון שקאווי של 2014 היה זה שהוביל את הספרס לאליפות זה פחות נכון אפילו מלהגיד שפול פירס הוביל את בוסטון לאליפות או צ'ונסי בילאפס את דטרויט.
קוואי של 2014 קלע בגמר 17.4 נקודות ( ב61% מהשדה!) עם 6.4 ריב', 2 אס' , 1.6 חטיפות ו1.2 חטיפות.
את אותו גמר פארקר סיים עם 18 נק' ו4.6 אס'
דאנקן סיים את הגמר עם 15.4 נק', 10 ריב' ו2 אס'
מאנו סיים את אותה סדרה עם 14.4, 3 ריב' , 4.4 אס' וחטיפה.

נכון שקאווי גם נתן הגנה מדהימה (לא, לא ניצח את לברון במצ' אפ האישי, לברון סיים סדרה של 28.2 נק' , 7.8 ריב', 4 אס', 2 חט ב57 אחוז מהשדה) ונכון שהMVP הגיע לו אבל מכאן עד "הוביל לאליפות" ו"היה לו סגל מסייע..."... הכי נובמת שיש

קאווי במהלך עונת האליפות היה שחקן של 12.8 נקודות ועונה לאחר מכן היה שחקן של 16.5 נקודות אז גם המונח "עונת פריצה" הוא חלקי מאוד.
עונת הפריצה האמיתית של קאווי הייתה ב2016 שם כבר הפך להיות הסקורר ובעל הבית העיקרי של הספרס.

הנה דווקא רשימה רצינית הרבה יותר ואנליטית להחריד. אני לא אוהב בה הכל, אבל היא לא רעה
http://www.backpicks.com/2017/12/11/the ... a-history/

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני חושב שלברון של החזרה לקליבלנד הצליח לקנות את עולמו ובהחלט נתן פלייאופים באמת היסטורים. אבל, עשה את זה מהמזרח. וקיבל בראש כמעט שנה אחר שנה בגמר. וגולדן סטייט של השנה הראשונה לדוג' הייתה קבוצה יותר טובה כי שיחק בה פשוט השחקן הכי טוב וקטלני על המגרש.
מעבר לרמת הכדורסל היו לו כמה תצוגות של ווינריות רצינית.
אבל האופי הבעייתי (הלוזרי) לא נעלם - aka השבר ביד. האופי שלא לוקח אחריות על הפסדים, שמתרץ תירוצים, שמתפקד טוב יותר כאנדרדוג.

החלק הראשון כמובן נכון, ההגעה ל8 גמרים רצופים קשורה ישירות למזרח החלש.
החלק השני (לדעתי כמובן) הוא שטויות - לצד סטפ היו איגי (MVP של הגמר לא בצדק לדעתי), קליי וגרין.
לצד לברון היו מוזגוב, סמית', תומפסון ודלבדובה... לברון קלע 35.8 נקודות למשחק והבא אחריו היה מוזגוב עם 14 למשחק.

עונה אחרי זה שלברון הגיע עם צוות מסייע מלא הוא כמובן כבר לקח אליפות.