Att כתב:
Hacohen כתב:
Att כתב:
Hacohen כתב:
Att כתב:
אני לא מבין מה כל כך מרעיש את עולמך. זה נראה לי מתבקש לטעון שקונטנדרית צריכה להשאיר את השחקנים המשמעותיים שלה in place או לפחות להשיג עליהם ערך.
ככל שאתה גבוה יותר, כך אתה בוחר נמוך יותר והקאפ שלך מלא יותר ויש לך פחות סיכוי להשיג שחקנים משמעותיים, בטח כאלו שישפיעו בטווח הזמן הקרוב.
זה אומר שאם איבדת שחקן משמעותי ללא פיצוי כלשהו, האפסייד שלך יורד
ועבור קונטנדרית זו בהחלט בעיה.
במעמדה של מילווקי, זה עלול להיות ההבדל בין לקחת אליפות לבין לאבד את הסופרסטאר שלה.
לגבי הטענות לידיעת הכל בדיעבד, מי שקורא את ההודעות שלי בשנים האחרונות יודע שזה שטויות במיץ.
שום דבר לא מרעיש את עולמי, למעשה נראה שלהיפך. איפה שאני ואחרים רואים שחקן נחמד שמילווקי ויתרה על האפשרות לתת לו חוזה ענק ולעבור את תקרת המס, אתה רואה בכייה ניהולית לדורות שתעלה לבאקס באליפות ותגרום ליאניס לעזוב. אתה רוצה עכשיו, בערך אחרי שביעית עונה של ברוגדון בפייסרס, לתת מסקנות חותכות ובהתעלם משאר המשתנים הכלכליים והמקצועיים.
לגבי הבדיעבד, סתם ככה מהטופ אוף מיי הד בשניה, החוזה לוול, הידיעה שצריך לבחור את הלטבי ההוא מברצלונה ב' בסיבוב הראשון (מה שלומו היום?), ברוגדון כמובן, ואם אטרח לחפש אז יהיו עוד דוגמאות.
אני לא מתייחס כלל לפתיחת העונה של ברוגדון בפייסרס.
אני בקושי מתייחס לברוגדון עצמו (אם הבאקס היו מחתימים אותו ושולחים אותו בטרייד תמורת x זו לפחות הייתה טעות טקטית ולא אסטרטגית).
הטיעון שלי הוא כללי. אתה מוזמן להתייחס אליו.
גם בדיונים האחרים שהזכרת, המסקנות שלי היו כלליות
כמו למשל - לתת חוזה סופרמקס לשחקן שאינו סופרסטאר (=טופ5 בליגה) זו לרוב טעות
(בטח אם הוא מתבסס על אתלטיות ולא יודע לקלוע מבחוץ)
בכל מקרה, כתבתי בפורום הזה תחזיות רבות שהתממשו (כמובן שגם טעיתי), לעתים כמה שנים קדימה,
כך שלהאשים אותי בחכמה בדיעבד זה משונה בעיניי.
אתה מוזמן להמשיך בזה אם זה משמח אותך.
מעבר לעובדה שכן התייחסת לברוגדון (האיש שיהיה חסר לתת את השלשה כשההגנה על יאניס תתהדק בפלייאוף, ובכלל תרשה לי לנחש שזה שפתאום העלית את העניין שלו קשור איכשהו לאיך שהוא נראה בפייסרס-שזה הרבה יותר טוב ממה שנראה בבאקס), העניין של ה"טיעון הכללי" הוא-הוא עוגן הבעיה התפישתית שעליה אני מלין. הנסיון האינסופי לנרמל את החיים לכדי נוסחאות כלליות. "אם יש לך שני פורוורדים 2.06-בחר את הסמול ולא את הפאוור". הגדרות טופ שאינן מוגדרות. כאלה.
אני מבין מה אתה מנסה לטעון לגבי ברוגדון, אבל כהרגלך אתה מתעלם מכמה משוכות שהמציאות מציבה לך. אחת כבר הציגו ופירטו לך, הכסף הרב שברוגדון היה עולה. אין שום בעיה בטענה "אני חושב שהיה צריך להוציא את הכסף בלי חשבון", אבל אין גם שום בעיה בגישה שהבאקס בחרו בה. זה לא שדרך אחת היא הזיה מוחלטת והשנייה דרך המלך. אלה 2 דרכים לגיטימיות לנהל. המשוכה השנייה היא לגבי ה"לא קיבלו ערך". אתה לא יודע איך נראה המו"מ עם ברוגדון, אתה לא יודע איזה טריידים היו על השולחן או לא היו. ברוגדון רצה וקיבל חוזה גדול. מי אמר שקבוצות אחרות היו לוקחות את החוזה הזה בטרייד? ונניח שהיו רוצים לשלוח אותו לפני כן, מי אמר שהיתה מי שרצתה? אתה משום מה יוצא מאיזו הנחה שהג'יאמס לא חושבים על הדברים האלה. אז אתה יודע, לא כולם מבריקים, אבל זאת העבודה שלהם ורובה הגדול נעשה בשקט ואתה לא יודע עליה שום דבר. אז לפני שאתה מדבר על טעויות אסטרטגיות וטקטיות, תסתכל על תנאי המציאות.
אני לא מתכוון אפילו להתחיל להכנס איתך לדיוני "מיהו סופרסטאר", אבל ג'ון וול במעמד קבלת החוזה היה מועמד מוביל לתואר הרכז הטוב בליגה, הוא סיים פלייאוף מעולה עם מספרים אדירים במרחק יריקה מגמר מזרח, הוא היה בן 27 בלי פציעות משמעותיות. מעטים מאד המועדונים, ככל שהם קיימים בכלל, שלא היו נותנים לכוכב שלהם את החוזה שהוא רוצה בתנאים האלה. הטיעון שלך כנגד החוזה הזה הוא ה"חכמה" בדיעבד בהתגלמותה.
ואני לא מאשים אותך בשום דבר, אני מציין עובדה. נתתי דוגמאות. יש עוד (הנה עוד אחת טרייה מהראש: איך הספרס עשו את הטרייד בלי סיאקם?!), ואם אחפש אמצא אותן. אתה מנסה להיות חכם בדיעבד על החלטות שבזמן אמת התנאים לקבלתן היו סבירים לחלוטין אם לא למעלה מכך.
אני בוודאי לא כתבתי "אם יש לך שני פורוורדים 2.06-בחר את הסמול ולא את הפאוור" - אתה כרגיל מעוות את דבריי. אני כן כתבתי, בשקלול עם גורמים נוספים, שכדאי לבחור בחירות שיש להן אפסייד.
ג׳ון וול מעולם לא התקרב לעמדת סופרסטאר והרכז הטוב בליגה. הוא לא סיים פלייאוף מעולה עם מספרים אדירים - כבר הראיתי שהוא היה מאוד לא יעיל מול בוסטון (אחוזים נמוכים, שלל איבודים), קבוצה בינונית למדי לכשעצמה באותה עונה, שניצחה אותם בפלייאוף. וול היה שחקן טוב אבל מוגבל בסופו של דבר. בנוסף, יש לו לא מעט מהתכונות של שחקן שהולך להדרדר משמעותית עם פציעות או הגיל (נשען על אתלטיות, זריקה רעה מרחוק). אגב, נדמה לי שדווקא כן היה פצוע כשקיבל את החוזה שלו.
אבל כאמור, הסיפור הוא לא וול אלא חוזה הסופרמקס ומי יכול לקבל אותו.
וגם, באיזו עמדה נמצאת הקבוצה שלו. האם היא קונטנדרית או לא.
אתה יכול להתייחס לסיאקם כחכמה בדיעבד. אני קראתי הרבה מאוד הודעות של אוהדי הראפטורס שחוגגות את הטרייד מיד אחרי ונושמות לרווחה שיוג׳ירי לא וויתר על סיאקם. הם ראו בו (בצדק) פוטנציאל רב. זה היה הקונצנזוס בפורום המאוד פעיל שלהם.
אבל אפילו כאן, לא התייחסתי לסיאקם עצמו אלא להחלטה של הספרס לדבוק בבינוניות ורדיפה אחרי הפלייאוף במקום לקחת כשרון צעיר ומבטיח או בחירות במקום שחקן מוכח כמו דרוזן. אני יכול להבין את ההחלטה הזאת לאור גילו של פופוביץ׳ אבל לא תומך בה.
חוץ ממה שיובל ציין (אבל הוא לא מכיר מספיק טוב את הדיונים איתך ולא יודע שאתה נעלם בשניה שהלוגיקה נכנסת ללימבו או כשמתברר שטעית עובדתית):
1) כן, כדאי בשיקלול גורמים נוספים לבחור בחירות עם אפסייד. כדאי גם להשקיע במניות שיעלו, ובאופן כללי טוב עדיף מרע. על זה אני מניח שאנחנו מסכימים. הבעיה שלנו מתחילה בכל התנאים המציאותיים שמובילים לקבלת החלטה.
2) א. ב4/10/17 הגדרת את ג'ון וול כרכז השלישי בטיבו בליגה בדירוג קבוצות לפי איכויות חמישייה, מאמן וספסל:
וושינגטון = 15 (גורטאט ברשימה שלי) + 9 (מוריס) + 9 (פורטר) + 5 (ביל) + 3 (וול) + 20 (מאמן) + 20 (ספסל) = 81 נק .
ב. הוא סיים את הפלייאוף ב2017 עם 27.2 נקודות למשחק ב45% מהשדה, 84% מהקו, 10.3 אסיסטים, 3.7 ריבאונדים, 1.7 חטיפות ו-1.2 חסימות. אולי הסטנדרטים שלי נמוכים מדי אבל אלה מספרים מעולים לטעמי. הוא הוביל את הקבוצה שלו למשחק שביעי בחצי גמר פלייאוף נגד הסלטיקס שאולי היו בינוניים למדי אבל זה הספיק להם כדי לסיים ראשונים את המזרח באותה עונה. הוא היה אולסטאר 4 עונות ברציפות (וגם בעונה שלאחריה). אגב, גם בפלייאוף של 2018 היו לו מספרים אישיים חזקים. קליעה אף פעם לא היתה הטיקט שלו. הוא בהחלט נחשב למנהל משחק מהטובים בליגה, אתלט אדיר, שחקן חכם, שומר מצוין, סקורר בחדירה ומהקו. והוא היה הכוכב והפנים של הויזארדס. מה הם היו אמורים לעשות לדעתך? לשחרר אותו לדרכו? אגב, בציטוט דלעיל בו אתה מגדיר את וול כרכז השלישי בטיבו בליגה, הגדרת את ברדלי ביל כסקנד החמישי בליגה ואת אוטו פורטר כסמול התשיעי בליגה. במועד כתיבת ההודעה הזו וול היה בן 27, ביל ופורטר בני 24. זאת אומרת שגם אם היה ברור שוול בסביבות שיאו, שחקן בסגנון שלו עוד היה אמור להיות אפקטיבי מאד לעוד, נגיד, 5-4 עונות בניטרול פציעות קשות כמו שעבר. לגבי ביל ופורטר עוד היה צפי לאפסייד שאתה כלכך אוהב. זאת אומרת שלשיטתך, היו לויזארדס באותה נקודת זמן שני שחקני טופ 5 בעמדות הקו האחורי עם אפסייד לפחות לאחד מהם, סמול צעיר שכבר בטופ 10 עם אפסייד, פאוור שהגדרת בטופ 10 וסנטר שהגדרת בטופ 15. הם היו אמורים לפרק את כל זה?
3) לעניין סיאקם, עם כל הכבוד לשמחה ולששון של אוהדי הראפטורס בפורומים, אני לא יודע אם הוא היה על השולחן. אתה יודע? אתה ממש יודע שהספרס העדיפו את פוטל עליו? או שהיתה קונסטלציה אחרת עם סיאקם על השולחן?
4) לגבי ה"בחירה בבינוניות" של הספרס, מכיוון שכבר עניתי בפירוט אני רק אתן מראי מקום: מילווקי, טורונטו, דנבר, גולדן סטייט. קבוצות פלייאוף מרוויחות יותר מקבוצות מחורבנות עם צעירים שלא ברור מה יצא מהם. NBA זה עסק.