סל ניוז

העשור תכף נגמר ויש כאן אחלה הזדמנות לפתח דיון מעניין. ניתן שבוע הצבעה לכל קטגוריה ונמשיך עד שימאס.

אז מיהו שחקן העשור בליגה הטובה בעולם. שאלה שהפכה מעניינת עוד יותר אחרי האליפות המדהימה של קוואי.
את שני הסנט שלי אתן יותר מאוחר, בינתיים תנו בראש.

_________________
ABC לשעבר.

קארי בגלל שהוא ניצח את הסייז שלו
לכן הסיפור שלו הוא ההירואי מכולם

מה שאוריאל אמר, למרות שהישגית וכנראה היסטורית קשה להתעלם מלברון

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

את האמת שאלה מעניינת, לא דווקא מי שחקן העשור, אלא מה מהות השאלה. האם השאלה היא צרה, מי פשוט היה השחקן הכי טוב לאורך כל העשור, אז התשובה היא קלה בעיני וזה לברון. אבל אם השאלה במובן הרחב יותר, או נחשוב במוד ביל סימונס, מי השחקן שהשפיע הכי הרבה על העשור, מי ההשפעה שלו הייתה יותר רחבה מאשר רק ממוצע נק', מספר ניצחונות, אז התשובה היא סטפ קארי. הוא שינה את הכדורסל. אני חושב שאנשים התחברו אליו ברמה הרגשית הרבה יותר מלברון. וכן, הוא גם היה לא רע בכדורסל.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

בסאבטקסט של עמוס מסתתרת קטגוריה שלישית
1. השחקן הכי טוב בעשור: לברון עם טיפטיפה הבל פה של קאווי מאחוריו
2. השחקן שהשפיע על המשחק הכי הרבה: קארי, גם בגלל סגנון המשחק, ההשפעה על סגנטון הכדורסל בNBA כולו וגם בגלל אישיות שחיברה אליו הרבה יותר אנשים מכל שחקן אחר
3. הסאב טקסט: מה זה אומר חיבר רגשית? הוא ניצח את הDNA שלו, הוא לא גבוה, הוא צנום ובכל זאת מוזכר בנשימה אחת עם מפלצות פיזיות. זה משהו שמעבר לכדורסל זאת מין אגדת ילדות שמתגשמת.
אם נרחיב את הטענה קצת. מה הופך ענף ספורט כלשהו שמשוחק בספורטק לספורט מקצועני עם חשיפה, כסף ותהילה?
היכולת לרגש את ההמון! בלי זה אתה בדמינגטון. אנשים כמו קארי נותנים כמויות דלק עצומות ביכולת של הספורט הזה לרגש אנשים, יותר דלק ממה שנותנים האחרים ברשימה

כל אחד מה"ה לברון-סטף-קאווי יושב על משהו אחר.

לברון הוא האב, מועמד אוטומטי לMVP רוב העשור (שגם זכה 3 פעמים), זה שתמיד מתעלה בפלייאוף, זה שהופך את הקבוצה שלו לקונטנדרית בגלל שהוא שם. זה שלא תופתע משום דבר שהוא יעשה.

סטף הוא הבן, האיש שהביא משהו אחר לכדורסל, סגנון מרהיב שהפך למנצח, האיש שהראה שאינטיליגנציית כדורסל+כשרון עצום יכולים להוביל קבוצות מופלאות גם אם אין לך סייז או הגנה. בנאדם שיגיע מכל עשור קודם ויראה קבוצה של סטף בשיאה, יחשוב ששינו את החוקים של המשחק.

קאווי רוח הקודש, ווינר ברמה ג'ורדנית, סקס-אפיל של קברן אבל האיש שאתה רוצה שיהיה בקבוצה שלך בגמר הליגה. האיש שנגד כל הסיכויים, ושיכול להם. אם הוא יוביל את הקליפרס לאליפות העונה, זה יהיה הישג בלתי נתפש של האיש שעונה אחרי עונה הביא אליפות ראשונה למועדון שהוא משחק בו. גם פעמיים שחקן ההגנה של העונה זה מרשים מאד.

ומה שמדהים הוא שמבין כולם, השחקן הכי בלתי עציר הוא כנראה דוראנט. אבל הוא האיש שקל לשנוא.

ואם נוביצקי ברשימה (ועם כל הכבוד לאליפות של 2011, הוא הרבה יותר של העשור הקודם), אז גם יאניס (שישלוט כנראה בעשור הבא, לצד לוקה) צריך להיות.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

האליפות של נוביצקי לא היתה סתם אליפות, אלא אבן דרך היסטורית ואחת המרשימות בתולדות הליגה. רק על ההישג הזה מגיע לו מקום של כבוד, עם כל הכבוד ליאניס שכנראה יככב בדירוגים של העשור הבא.
אם כבר מישהו שהתלבטתי לגביו זה הארדן אבל גם הוא בסופו של דבר עדיין נכשל במבחן התוצאה.

מבחינתי שחקן העשור זה לברון, ואפילו לא כל כך צמוד. מופתע מכך שקארי קיבל יותר קולות מדוראנט שזוכה להתעלמות מוחלטת. לטעמי קארי שני ועדיין, דוראנט נתן סדרות גמר מפלצתיות והתעלה תמיד במאני טיים מה שממש אי אפשר להגיד על סטף. לכל הפחות היה צריך להתנהל ביניהם קרב טיפה יותר צמוד.

_________________
ABC לשעבר.

רק להעיר שהנראטיב הזה שלפיו לברון, קוואי, דוראנט ודומיהם הם מפלצות אתלטיות שחוץ מגנטיקה אין להם כלום וסטף הוא משהו אחר לגמרי ואפילו ״ניצח את הגנטיקה״, הוא כמובן שטות מוחלטת. הקשר עין-יד של סטף הוא אנומליה גנטית לא פחות מהיורו-סטפ למרחק 15 מטר של יאניס, לדוגמה.

רק להעיר שגם חכמת משחק צומחת על מצע של גנטיקה... אה וגם על טיפוח סביבתי. מגיל 0. אעע הכל קבוע מראש, אנחנו מכונה ביולוגית שקולטת ופולטת באופן אוטומטי, אטומים שנעים לכל כיוון ללא שליטה.

לברון הוא מפלצת שרירים 2.04 שמטביע מהעונשין ושוקל היום איזה 130 קילו (אולי יותר).
דוראנט 2.10 שמוריד כדור כמו גארד וצולף שלשות מגובה בלתי אפשרי.

סטף קארי במובן מסויים נראה יותר כמו בנאדם נורמלי. למרות שאני לא חושב שראיתי היום שחקן בגובה של קארי בתל אביב... ובטוח לא ראיתי שחקן בגובה שלו שצולף שלשות מהחצי.
אפילו לא ראיתי בנאדם שנראה כמו אלכס קארוזו, פרט לקרחת, למרות שהוא מתיימר להיות ג'ו הממוצע, גם הוא עילוי אתלטי.

אבל אם נדבר על סטף, התחום שבו הוא עילוי היה יכול להתבטא גם בנגינה על אינסטרומנט... כלומר, את התפיסה של קשר עין יד פנטסטי, חוש קצב וכו' אנשים מכירים ויכולים לזהות בעצמם.
האיכויות שבהן יוקיץ' מתבלט, מעבר לגודלו, אולי יכולות לאפיין פרופ' לפילוסופיה או משהו כזה...

לברון? אין לי מושג איך זה מרגיש. אולי כמו לשחק עם ילדים על סל קטסל (וגם זה לא ממש, לפחות אצלי).

לא אוהב את לברון אבל הוא השחקן הטוב ביותר בליגה בעשור בפער עצום.
קארי היה צריך את לסיים את העונה של 72 נצחונות עם אליפות כדי לקרוא תיגר על לברון אבל ההפסד עם הרכב עדיף וההבאה של דוראנט די חיסלה את הנארטיב שלו.
האליפויות עם דוראנט לא יהיו רק שלו לעולם. בדיוק כמו האליפויות של קובי עם שאק.

_________________
חתימה:

סטיבן איי סמית מסביר מצוין למה לברון לא יהיה מייק ואפילו לא יהיה קובי... https://www.youtube.com/watch?v=BFNH5rBYwjw

אני חושב שהתוצאה הזאת היא בדיוק הדיסוננס שאני דיברתי עליו. מי שבוחר פשוט בשחקן הכדורסל הטוב ביותר של העשור יבחר את לברון, לא את דוראנט. לעומת זאת מי שעונה על השאלה בצורה יותר רחבה ומסתכל גם על השפעה תרבותית, השפעה על המשחק, אולי גם בצורה רגשית, ייבחר בסטפ ולא בדוראנט. לא מפתיע שאף אחד עדיין לא בחר את דוראנט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

סוגיית דוראנט מעניינת, כי בכל מיני טורים/פודקאסטים מתלבטים בינו לבין קארי במקומות 2-3.
לטעמי לברון ראשון בפער בגלל הדומיננטיות והיציבות לאורך כל העשור. קארי אני מניח שני, אבל עם תיגר בהחלט ראוי מצד קוואי - שעשה דברים מאוד ייחודיים אבל נדירים באיכותם.
כל השאר הרבה אחריהם, ואני אפילו לא כזה משוכנע שדוראנט מקום 4 כזה מובהק, באמת שאיני מבין מה כה חזק בקייס שלו.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מי בעיניך מקום 4 בעשור הזה אם לא דוראנט.
רק אזכיר שמדובר באחד שהגיע 3 פעמים לגמר האן.בי.איי ופעמיים ניצח (נוותר על הגמר של העונה החולפת, כי הוא לא היה שם באמת). זכה פעמיים ב - MVP של סדרת הגמר. זכה פעם אחת ב - MVP של העונה הרגילה. הסקורר הכי טוב בעשור הנוכחי.3 פעמים מלך הסלים בעשור. אולסטאר קבוע כמובן ועוד ועוד הישגים. למרות האליפות שרשומה בלעדית על קוואי והאליפות השניה שהוא לקח כחלק מאנסמבל של הספארס, הוא עוד לא שם. על הארדן אפשר לדבר אולי ברמה הסטטיסטית, בוודאי שאי אפשר לדבר ברמת ההישגים הקבוצתיים (גם עם הת'אנדר לפני המעבר לווריירס הוא הגיע פעם אחת לגמר אן.בי.איי עוד 3 פעמים לגמר מערב). דוראנט בתמונה הכוללת בעיני הוא במקום השלישי. אפשר להתווכח על סטפ לעומת לברון - תמונה צרה, תמונה רחבה. לעומת דוראנט אני חושב שסטפ עשה מספיק גם ברמת הכדורסל כדי שזה יספיק למקום שני בקונצנזוס.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הכל נכון, הבחירה החופשית היא מראית עיין בלבד וכו, התיאוריה מוכרת וגם נכונה לטעמי אבל זה לא הדיון
ואם מרחיבים את ההגיון הזה, אף אחד לא ראוי להערכה כי בסך הכל פלט את מה שinput + DNA יצר. הכל בסדר
לא סותר את העובדה שבגלל מראית העיין של נצחון על ה DNA הוא הצליח לגרום ליותר ריגוש בקרב הקהל הרחב. כלומר קארי תרם לאספקט החשוב ביותר בספורט מקצועני יותר מכל אחד אחר ברשימה וזה עניין הציבור
דירגתי אותו בגלל האימפקט שלו על העניין הציבורי ולא בכלל אמת פילוסופית כלשהי, תהיה נכונה ככל שתהיה
בלי עניין הציבור אין זכות קיום לספורט מקצועני בכלל. תקחו כל אלמנט מה NBA והוא עדיין ימשיך להתקיים, קחו את עניין הציבור והוא נעלם כמו בדמינגטון או סופטבול

נביא הטיעון שלך הרבה יותר שטוח מזה של מאנו אבל התשובה לטיעון שלך כלוללה בתשובה שלי למאנו

אני לא בטוח שקארי גרם לעניין הציבור יותר מאשר לברון.
אנשים הולכים לראות היום את סרטי גיבורי העל יותר מכל דרמה אנושית מרגשת. לברון הוא הסופר הירו של העשור הזה. אין לי את הנתונים, אבל הגופיה של לברון נמכרה הרבה מאד, למעשה רק סטפ מהווה לו תחרות. בעונה שעברה עם המעבר לשוק הגדול של אל.איי הגופיה של לברון הייתה הנמכרת ביותר בליגה. ב-4 השנים הקודמות סטפ הוליך את הרשימה, לברון היה הסגן של בר כוכבא. כשלברון שיחק בשוק הגדול של מיאמי, אז הוא הוליך את הליגה פעמיים במכירת הגופיה. פעם נוספת הייתה בשנת החזרה שלו לקליבלנד.
אז גם ברמה המספרית/כלכלית לא ניתן להוכיח שקארי מעניין את הציבור יותר מאשר לברון.
מה שקארי בטוח עושה זה הפעלת בלוטות הרגש יותר, אבל כאמור, זה לאו דווקא הפרמטר היחידי שמגדיר עניין.

אני למשל לא הייתי חושב שסטפ קארי ראוי להיבחר לשחקן העשור, אם היה מדובר על שיא הרגש בלבד. העובדה שהוא גם שינה את איך שמשחקים כדורסל באן.בי.איי היום היא זאת שנותנת לו בעיני את הטיעון המשמעותי לתואר שחקן העשור.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

בעייני לברון שחקן העשור בלי צל של ספק. היחיד שיכול להתחרות איתו זה סטפ ולטעמי גם הוא בפער גדול מאחור.
בסופו של דבר סטפ היה רלוונטי כחצי עשור (מהעונה השישית שלו ואילך) בעוד לברון היה רלוונטי 9 מ10 השנים (שנה שעברה הייתה האנומליה היחידה).

ועם כל הכבוד לקאווי (ויש כבוד, באמת...) איך השתרש הנרטיב הזה שהוא הוביל את הספרס לאליפות? זה בגלל הפיינלס MVP? ( כי אם כן אני לא זוכר את איגודולה או אפילו פארקר מקבלים את התואר הזה "הוביל").
לקאווי יש אליפות (די מדהימה) שרשומה עליו בטורונטו ועוד אליפות אחת כחלק מקבוצה מצוינת שהוא לא היה הקלעי המוביל בה (פארקר קלע 0.2 יותר ממנו) , לא היה המוסר או הריבאונדר המוביל בה אבל כן היה השומר המוביל בה (ועדיין בואו נזכור שלברון שם 28.2 נקודות למשחק ב57 אחוז מהשדה, ככה שגם את ההגנה צריך לשים עם כוכבית).
יכול להיות שהוא היה השחקן הכי טוב בספרס בגמר הזה (לא בטוח בכלל אבל לא שולל) אבל גם אם כן זה בסנטימטרים על הבאים אחריו.

הטופ 5 של העשור לדעתי:
1. לברון
2. סטף
3. דוראנט (עולה לי בדם לפרגן לו)
4. קאווי (כי מעבר לאליפות סופר מרשימה עם טורונטו הוא לא עשה מספיק כדי להיות מעל השלישיה מעליו)
5. הארדן ( כי הוא ולא דוראנט הסקורר הגדול של העשור וככזה מגיע לו מקום בטופ 5 על אף המחסור בטבעת)

לגבי קאווי, השאלה אם סופרים בעשור את העונה הנוכחית וכמובן השאלה מה יהיה עם הקליפרס העונה. אם הוא מוביל את הקליפרס לאליפות, הוא הופך להיות קטגוריה הסטורית נפרדת פחות או יותר.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

למה הוא הופך להיות קטגוריה הסטורית נפרדת? מה הכוונה בזה?
אליפות של קאווי בקליפרס תהיה יותר גדולה לטעמך מאליפות של לברון עם הלייקרס? ובאופן כללי מי לדעתך חזק יותר - הלייקרס בלי לברון או הקליפרס בלי קאווי?

לדוראנט יש שורה נאה של הישגים
אבל בפועל בסיטואציות שהוא היה, אני בכלל לא בטוח אם אותן קבוצות היו מגיעות לפחות אם נניח במקומו היה שחקן שהוא "רק אולסטאר". אז נכון ששחקן לא בהכרח אשם בכך, אבל לטעמי נמנעת ממנו בצורה זו נקודת זכות אדירה, בפרט שהטיעון הנ"ל לא יכול להיאמר על לברון, קרי וקוואי (אמנם בעיקר בעונה האחרונה, אבל עדיין).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אז מי בעיניך יכול להיות במקום הרביעי במקום דוראנט, שאתה אפילו לא בטוח שהוא במובהק במקום הרביעי?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כי כמה שחקנים בהסטוריה, עונה אחרי עונה, הביאו אליפות ראשונה למועדון שלהם?

תרצה לומר שמה זה משנה "ראשונה", הרי שהאליפות עם טורונטו לכשעצמה היתה הישג עצום עד בלתי ייאמן ממש. בקליפרס יש קבוצה חזקה יותר וגם גולדן האימתנית איננה, אבל בשביל אליפות סביר שקאווי והקליפרס יצטרכו לעבור את לברון והלייקרס, ואז התשובה לשאלה מי דומיננטי יותר היום תקבל מענה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

קוואי. עם כל הכבוד, ויש המון, היה לו פלייאוף אחד (אליפות עם הספרס) נפלא, עונה אחת חלומית (האליפות עם טורונטו) והעונה הנוכחית שבסופה אולי יהיה לו קייס לעלות למקום שלישי. אם נחיה גם נראה .
בינתיים הארדן שלישי, ולו על יציבות של שנים בטופ והמצאת סגנון משחק שלם בעצמו, מגעיל לצפיה ככל שיהיה.

לברון ראשון בפער גדול לדעתי, קארי שני.

לא יודע איך הארדן יכול להיות לפני דוראנט. אני חושב שהמעבר לג"ס הפך את דוראנט לאנדרייטד מאוד.
"יציבות של שנים בטופ" על הארדן, ולדוראנט אין יציבות כזו? מאז שהתפצלו דרכיהם, רק בעונה אחת הקבוצה של הארדן סיימה את הפלייאוף מאוחר מזו של דוראנט, וזו העונה שהאחרון פספס כמעט לחלוטין עקב פציעה. בשבע עונות של הארדן ביוסטון, שלוש מתוכן נגמרו בהדחה בסיבוב הראשון - לא בדיוק הטופ של הליגה.

_________________
Gibon

כדורסל נטו - לברון ראשון בלי מתחרים. דוראנט שני, לדעתי ג"כ בלי מתחרים אבל יכול להבין מי שחושב אחרת (לי היה די ברור שכשהוא שיחק יחד עם קרי, הוא היה האלפא וקרי היה הגאון המטורף שמדי פעם נותן ביצועי-על).
כל מי שמדרג בגלל שיקולים אחרים זה בסדר ואני יכול להבין למה תבחרו את מי שמרגש אתכם יותר לפני מי שהא, ובכן, כדורסלן טוב יותר. אני רק חושב שהריגושים האלה מיטשטשים במהלך השנים.
לדעתי עוד כמה שנים ייזכר קרי כסוג של דוקטור ג'יי - שחקן שהלהיב וריגש (ואולי אפילו נמצא פה ושם מי שבחר אותו לכדורסלן העשור לפני קארים או מג'יק/בירד - תלוי בעשור) אבל אני לא חושב שיש מישהו שידרג אותו בין עשרת השחקנים הטובים של כל הזמנים. קארים וגם מג'יק ובירד הם מדורגים אוטומטיים פחות או יותר בכל רשימה כזו, גם לברון (ולפחות שניים מהם יהיו גם בטופ 5 ברוב הרשימות). ג'וליוס ארווינג מדורג לרוב בסביבות המקום ה 15, מניח שקרי ידורג בעתיד מעט גבוה יותר, יחד עם דוראנט אולי, אבל לא באיזור חיוג של לברון.

לברון ראשון על יציבות פסיכית.
קארי שני אבל בעיניי השיא שלו יותר מרשים משל לברון. קארי היה תופעה בלתי ניתנת לעצירה. קצת שקשק בפלייאופים מסורתית.
דוראנט שלישי כי הוא הכישרון השני הגדול בליגה בעשור אחרי לברון, הסקורר השני הגדול אחרי קארי. הוא קומבינצית כדורסל מושלמת והמעבר שלו לווריורס היה אחד מהרגעים הכי משמעותיים בעשור. בהחלטה הזאת הוא קבר את התחרותיות בליגה.

קוואי לדעתי רביעי וגם זה רק אחרי העונה האחרונה המדהימה שבה היה לו המון המון מזל לפגוש את הווריורס שבורים ומרוסקים.