סל ניוז

טוב העונה הסדירה נגמרה ולא דיברו עליה כאן לצערי, או שאולי פספסתי.
בכל מקרה הפליאוף מתחיל בסופ"ש אז לפחות שיהיה מקום לדון בו, יש כאן כמה שבטוח עוקבים וגם מבינים

המשחקים :
יוסטון מארחים את באפאלו - שתיהן סיימו במאזן 10-6
הפאטס מול הטייטנס - החברה של בריידי פספסו במחזור האחרון את האופציה לקבל שבוע מנוחה כשהפסידו לדולפינס. לטעמי הם פחות מאיימים השנה למרות שהם עדיין טובים ובפליאוף הנסיון שם שווה הרבה.
הסיינטס מול הוויקינגים - הסיינטס נראו לאחרונה נהדר וההתקפה שלהם עם בריס מצוינת. בהחלט יכולים ללכת עד הגמר. בשנה שעברה נפגשו בפלייאוף ומיניסוטה ניצחו.
איגלז מול סיהוקס - האיגלז סיימו עם 4 נצחונות והצליחו להשתחל לפליאוף ועוד כראש בית מה שנותן להם בייתיות במשחק. הסיהוקס לעומתם פספסו הזדמנות ליתרון בייתיות עם שני הפסדי בית בשבועיים האחרונים. מ 2011 פילי לא ניצחו במפגשים ביניהם, היו 5.

בריס הזדקן טוב בהרבה מהעז

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

צעיר ממנו בשנתיים.

לא יודע כמה עניין יש פה, אבל ננסה.

טנסי נראים מעולה מאז שריאן טנהיל החליף את מריוטה. איי ג'יי בראון כשרון מרשים מאוד כ-WR1 וצריך לזכות ברוקי ההתקפה של השנה. דריק הנרי פשוט דרס כל הגנה מולו. ההתקפה שלהם נמצאת הרבה מעל מה שהיא אמורה להיות כרגע ואני מניח שאם זה ייעצר איפשהו זה צריך להיות בפוקסבורו. מצד שני ההתקפה של ניו אינגלנד לא נראית כמו כלום וההגנה המדהימה שהחזיקה אותם (עם הלו"ז המביך) ירדה לרמות הגיוניות במקום הכי טובה בהיסטוריה.

באפלו קבוצה אפורה, עם הגנה קשוחה והתקפה בינונית. אני מחבב את ג'וש אלן והוא איום לא מבוטל עם הרגליים, אבל אין להם כלים התקפיים משמעותיים. עם ג'יי ג'יי וואט חזרה בהגנה אני מניח שהסיפור ייגמר מול ווטסון והופקינס.

ראסל וילסון היה יכול לקחת MVP אלמלא אחד למאר אלוהים וכמה החלטות תמוהות של פיט קארול. עונה פנטסטית שלו. ההגנה השתפרה. אמנם הדיבור היום הוא שראנינג בקס לא משנים, אבל הפציעה של קריס קרסון ואחריו כל המחליפים שלו תהיה משמעותית. בכל מקרה זה לא אמור לשנות מול האיגלז, שהיו שותפים לבדיחה הבלתי נדלת שהיא ה-NFC איסט. יש 10+ קבוצות בליגה שטובות מהם משמעותית והם יהיו גם בלי זאק ארץ אני מניח.

הסיינטס לדעתי הכי טובים ב-NFC. מייקל תומאס באחת העונות הכי מרשימות של וייד רסיבר. קמארה ומורי מצוינים בבקפילד. יש הגנה קשוחה ואת לאטימור שיכסה את סטפון דיגס. בצד השני קאזינס עם עונה בינונית מאוד, אדם ת'ילן כמעט כל החלק השני של העונה. הנשק העיקרי היה דלווין קוק והוא גם חוזר מפציעה וגם ייאלץ להתמודד מול אחת מההגנות הטובות בליגה נגד ריצה.

בקיצור - סיאטל וניו אורלינס עדיפות משמעותית. יוסטון לדעתי מוכשרים מדי ומשחקים בבית. המשחק הכי מעניין יהיה בפוקסבורו אבל מי יכול להמר נגד בליצ'ק ובריידי.

וכמובן שהסיפור הגדול של העונה זה למאר ג'קסון.

יש אינסוף היילייטס שאפשר לשים ומספרים וכמובן המאזן הכי טוב בליגה, אבל שום דבר לא ישתווה לטאצדאוון הזה מול הבנגלס לדעתי:

יובל סיכם די במדויק את המצב, למעט זה שאני לא מחזיק מיוסטון שהם קבוצה של ימים ומול באפלו - קבוצה אפורה אבל מהסוג שכדברי המשורר ע. מוהר, מפרק אותך עם 1:0 קטן אני חושב שלמרות הביתיות הם הולכים להפסיד
אם טנסי יגיעו במוד המתאים, לפאטס אין עם מה לעצור אותם חוץ מבליצ'ק. לבריידי נגמרו המטרות הסולידיות (חוץ מאדלמן פחות או יותר) וההגנה שלהם אכן נתגלתה כאוברייטד
סיאטל נתנה עונה טובה אבל הפציעות הורגות אותם, אם לינצ' יהיה יותר מגימיק, זה שלהם קל
ואם יהיה אפסט בניו אורלינס, יהיו מהמרים שירוויחו יפה (היחס הוא פחות או יותר 1:4 נגד הויקינגס)

כמה הערות: לינץ׳ אמנם לא נראה טוב, אבל בכל זאת זה המשחק הראשון שלו מזה הרבה זמן. לעומת זאת יש לו את היתרון של רגליים טריות. סיאטל מאד תלויה במשחק הריצה, כל ההתקפה שלהם מתחילה ממנו. אם לינץ׳ ישתפר, אז סיאטל יכולה להגיע לסופרבול.
לא ראיתי את יוסטון הרבה, אבל הבנתי שיש סיכוי שג׳י ג׳י וואט עשוי לחזור. אם זה יקרה אלוהים יודע.
בוליטימור כרגע נראית אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה. הגנה מעולה ולאמר ג׳קסון. יותר מזה נראה שיש להם נשקים שעוד לא חשפו. הם בקושי ניסו מסירות ארוכות טווח, הם לא ניסו מהלכים טריקים עם לאמר ג׳קסון כתופס ומין הסתם יש להם עוד רעיונות. ומלבד זאת הספשייל טים שלהם מעולה.

אני מאוד בעד להתלהב, אבל זה נראה לי קצת מוגזם ומוקדם.
וכמובן אי אפשר להתעלם מה-MVP היוצא ומאמן ההתקפה הכי טוב בליגה שמחכים בקנזס סיטי. למהומס יש את טייריק היל וקלסי. הם נתנו ללשון מקוי לנוח דיי הרבה כדי שיהיה בריא לפלייאוף וייתן להם קצת משחק ריצה שחסר מאז שקארים האנט החליט לבעוט בנשים.

שתי הקבוצות האחרונות שלא דיברנו עליהם זה סן פרנסיסקו, עם אחת ההגנות הטובות בליגה, עם ג'ימי ג'י שהוא אולי לא עילוי אבל מאוד סולידי, שלישיית רצים לא רעה עם מוסטרט שפרץ בחודש האחרון וצוות אימון נהדר. אני מומחה פוטבול דיי קטן ולוקח לי זמן לראות את התרומה של שחקני הגנה, אבל קשה לפספס כמה ניק בוסה מדהים. מאמין שתוך שנה שנתיים הוא יהיה באיזור של אארון דונלד. אה וכמובן את ג'ורג' קיטל שהוא אולי הטייט אנד הטוב בליגה בעידן הפוסט-גרונק.

גרין ביי הם הקבוצה המוזרה של העונה. כל משחק שראיתי שלהם העונה הם היו דיי גרועים. לאארון רודג'רס יש רק רסיבר אחד שמסוגל לתפוס כדור. אארון ג'ונס מעולה אבל גם לו נותנים רק 50% מהסנאפים בערך. איכשהו הם מנצחים. לא לגמרי מבין את זה.

הימור מוקדם מדי שאשנה עוד 15 פעם עד ואחרי הסופש -> בולטימור נגד ניו אורלינס. לומברדי לדרו בריז.

אותו דבר אפשר להגיד גם על סיאטל

אבל ראסל וילסון היה מדהים כל העונה. אארון רודג'רס היה בינוני מאוד.

נדמה לי שכן ראיתי משחקים של הפקרס השנה שנזכרתי למה אני כ"כ אוהב את רודג'רס. וקבוצות שמצליחות לנצח 'איכשהו' זה הסוג המסוכן.
הזכרת את הנרי של הטייטנס באמת בכל פעם שראיתי אותו נראה כמו איזה טנק שקשה לעצור, מרשים מאוד.
ויכולת הריצה של ג'קסון היא פנומנלית, זריזות מטורפת ותענוג לצפיה.

סן פרנסיסקו היא קבוצה שאני מאד אוהב. ג׳ורג׳ קיטל בבירור הטייט-אנד הכי טוב בליגה. הפול-בק שלהם יוסצ׳יק גם נותן המון אפשרויות. וניק בוסה מאד מרשים, אם כי אני מתקשה להאמין שהוא יגיע להשפעה של אארון דונלד על ההגנה.
הפקרס אכן קבוצה מבלבלת. ההתקפה לא מתקתקת כמו שצריך ופרט לדוונטה אדמס אף תופס לא מתחבר כמו שצריך עם אארון רודג׳רס. אארון ג׳ונס רץ מצוין וגם תופס מסירות מצוין. אבל הוא בדרך כלל רץ החוצה וכרגע ג׳מאל וויליאמס הרץ האחורי היותר מסיבי לא מספיק דומיננטי. ההגנה מצוינת אבל הם מתקשים מול משחק ריצה. הקו האחורי מצויין אבל הוא בנוי על חטיפות וזה עניין של קצת מזל.
כרגע בולטימור נראית המועמדת הבכירה לזכייה אבל באי.אף.סי קנזס סיטי עשויה לעשות להם בעיות. באן.אפ.סי זה יהיה לדעתי בין ניו אורלינס לסן פרנסיסקו עם עדיפות לשניה.

הצ'יפס עם הגנת ריצה בינונית מינוס יכולים לנצח את הרייבנס רק בשוטאאוט התקפי
דווקא טנסי יכולה להציב אתגר משמעותי יותר אבל הם מאוד לא יציבים

בכלל, הרייבנס נראים רמה מעל הליגה השנה, זה לא רק המאזן אלא הטוטליות של הנצחונות שלהם וזה שהם מגיעים לפלייאוף פחות או יותר בשיא

אחד מהדברים שבולטימור עושים מעולה זה זמן התקפה. אני בטוח שאם הם יגיעו לגמר האיזורי מול קנזס סיטי אנחנו נראה דרייבים מאוד ארוכים על הקרקע במטרה להשאיר את הכדור מחוץ לידיים של מהומס. זה גם באופן כללי הדרך הנכונה לשחק מול הצ׳יפס. הם נראו בתחילת העונה בלתי מנוצחים עד שהקולטס באו ובייסיקלי העבירו את הזמן כמה שיכלו.

והווילד קארד יצא לדרך, בינתיים הגנת הריצה של באפלו די משתקת את יוסטון. 10:0 לבאפלו חמש דקות למחצית. נראה אם יישאר להם כוח גם ברבע האחרון. ווטסון לא ביום מבריק ובד"כ כשהוא ביום כזה הטקסנז מפסידים.

משתקת זה איכשהו אנדרסטייטמנט. שחיטה מוחלטת וגם משחק הריצה של יוסטון לא קיים.

וגם ג'וש אלן פנטסטי.

-

עריכה: לא הבנתי בכלל את הפליי קולינג בסוף שם. למה לרוץ עם פרנק גור בפרסט דאון ו-35 שניות לסוף. סתם בזבזו 15 שניות ודאון על כלום.

ווטסון הופל 4 פעמים(!) לעומת אלן שהופל 0, חוזר 0 פעמים (כמוסר, כרץ הפילו אותו פעם אחת אחרי 17 יארד, פעם נוספת בטריק פליי הוא קיבל מסירה לט"ד)
יוסטון פשוט נראים לא מאורגנים.

טרדוויוס וייט יגרום להופקינס לפרוש מפוטבול עד סוף המשחק הזה

הופקינס ינסה לשכוח את המשחק הזה (ולא יצליח)

טוב, מפה לשם, באיחור אופנתי של שעה וחצי שעתיים, יוסטון הגיעו למשחק.
לווטסון נמאס משחקני ההתקפה שלו אז הוא החליט להחליף אותם ורץ 20 יארד + 2 קונוורשן לשמונה נקודות.
עשר דקות לסיום, 16:11 לבילס, פתוח לגמרי

אולי בכל זאת ירצה לזכור

בתור מישהו שיש לו הרבה יותר מדי קרלוס הייד בפנטזי היום, זה היה רכבת הרים קלה.

יותר נורא מזה אי אפשר לשחק. קאמבק מרשים של יוסטון

מה ג'וש אלן עשה שם אני לא יודע. איבד את שפיותו

ועכשיו קאמבק של באפלו, ריחה המתקתק של ההארכה עולה באפי