סל ניוז

ביום חמישי בערוץ 50 של וואן הסדרה סלטיקס לייקרס

https://m.one.co.il/Mobile/Article/19-2 ... tml?ref=hp

פרקים 3-4 הרבה יותר טובים בעיניי. רודמן ופיל ג'קסון הם דמויות הרבה יותר מעניינות מג'ורדן ופיפן. הסיפור עם לאס ווגאס בלתי נתפס. עדיין יש הרבה יותר ארכיון וכדורסל מאשר חומרים חדשים ומפתיעים. אני מאוד אוהב את הקטע שהמראיין מראה למרואיינים חומרי גלם מראיונות שכבר עשה ותופס תגובות אותנטיות שלהם. הקפיצות בזמן קצת מתישות בעיניי. יש לנו את ציר העלילה המרכזי, כביכול, העונה של האליפות האחרונה, יש את הקפיצות לילדות/נעורים של כל אחת מהדמויות המרכזיות (ג'ורדן, פיפן, רודמן, ג'קסון - בינתיים) ויש את הציר של הסיפור של שיקאגו שבו אנחנו עכשיו באליפות הראשונה. אני מבין למה עשו את זה, אבל התוצאה, כאמור, מעט מתישה.

אני לא יודע מה אפשר לצפות ליותר, סך הכל מאוד מהנה. טיפה מעצבן הקפיצות בזמנים אבל לא רואה איך יכלו לעשות את זה יותר טוב וכל שלושת קווי העלילה טובים לסדרה.
ולחובבי משחקי המחשב נחמד במקביל לסדרה לחזור לnba2k11 ולשחק את עשרת המשחקים הגדולים של ג'ורדן.

אני מאוד מקווה שקוקוץ' יקבל דקות מסך.
הוא היה מעולה בסרט של דיוואץ.

קטלו את קראוס יותר מדי.
הייתה לו אישיות קשה, אבל הטריידים שלו הצילו את הבולס.
באליפויות האחרונות הם תמיד קיבלו את הגרוש ללירה.

צריך סדרה שתדבר על כל המקרים בהם ג'ורדן היה חרא של בן אדם.

הקטע של לאס וגאס ענק.
ואם למישהו היה בכלל ספק למה אייזיאה תומאס לא הגיע להיות בדרים טים, שיראה איך מייקל ג'ורדן מגיב 30 שנה אחרי לסיום הסדרה ביניהם, כשהפיסטונס ירדו מהמגרש לפני תום המשחק וסירבו ללחוץ ידיים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

טרייד אחד, זהו, רק פיפן.
הטרייד של רודמן היה נו בריינר, את מי בדיוק הוא היה מפסיד? את וויל פרדו?!
ג'רי קראוס רצה להעיף את פיפן בסוף 1994 עבור קמפ, רצה לשלוח אותו בסוף 1995 עבור גארנט, בסוף 1997 עבור טרייסי מקגריידי. עם כל הכבוד לקראוס, הוא ניסה לחבל בשושלת הזאת לא מעט.

היו כמה פשאלות בולטות באמצע/אחרי השושלת: אי הבחירה במייקל פינלי ואי הבחירה בראשרד לואיס, לא מעט בחירות דראפט שלא השאירו שם חותם ב-NBA.

לגבי ג'ורדן, כל כך הרבה מקרים התפרסמו בתקשורת ב-35 שנים האחרונות,

במקום אחר , כתבתי כמה פעמים על ההבדל בין מיקל ללברון.
ההבדל המהותי ביותר בינהם (ולא בסגנון משחק אלה בסגנון מנהיגות )
ההבדל היה ניתן להבנה טובה רק בפרק השלישי.

תראו את הסיטואציה.
מיקל שחקן עולה וכוכב מהגדולים בNBA
מספר כמה הוא מאוהב במאמן שלו
מאמן שהביא אותם להצלחות הרבה יותר גדולות מההצלחות שהיו להם עד אותו רגע.
ואז מפטרים את המאמן הזה ומחתימים מאמן צעיר וחדש (שהיה עוזר המאמן )
ולא רק זה , החדש הזה בא למיקל ואומר לו שהוא בגדול רוצה להוציא קצת את הכדור מהידים שלו
ולהעביר את הפוקוס ממיקל לקבוצה.
ומיקל לאחר זמן לא גדול במיוחד , פשוט מקבל את זה.

וכמובן שמיקל לא הופך להיות סתם עוד שחקן בשיקגו ועדיין הוא הכוכב לאליו הכדורים הולכים הרבה יותר , אבל עכשיו הוא לאט לאט יודע לעבוד בשביל הקבוצה.
זה יביא לו את האליפויות.

ולברון לטעמי הוא האנטיתזה לסוג המנהיגות הזה.
וזה לא שלברון (או מיקל שלפני פיל ג'קסון ) לא משפרים את הקבוצה ומוסרים אסיסטים וכו..
זה המעבר ממשחק שכולו ביידים של מיקל שאמור ליצר וכל השחקנים אמורים להסתדר כך שיהיה לו את הספייסינג שלו ואם מישהו עוזר אז הוא מוציא לקליעה
למשחק שבו עכשיו לפעמים מיקל חודר בשביל ליצר קליעה למישהו
או לחילופין שעכשיו סקוטי עם הכדור ומיקל עושה את התנועה ללא כדור בשביל ליצר לו את הספייסינג הנכון.

זה לטעמי מה שלברון לעולם לא הצליח לעשות (גם קובי ברוב הקריירה לא הצליח בזה )
אולי בגלל שלעולם לא היה לו מאמן כמו פיל ג'קסון
לטעמי זה גם הרבה בגלל שהוא לא חשב שהוא יכל להרשות לעצמו את זה במרדף שלו אחרי התואר ששיך למיקל ולבראט היטמן הארט
"The Best There Is, the Best There Was and the Best There Ever Will Be"

ולא , אני לא משונאי לברון שחושב שלברון אפילו לא בעשיריה של כל הזמנים.
אני רק חושב שכמה שהוא טוב היום
הוא יכל להיות טוב יותר אם היה מצליח להוריד מעצמו קצת ולתת לאחרים קצת להוביל (דבר שהוא לא הצליח לעשות לא עם וויד ולא עם קיירי )

אני חושב שעוד 20 שנה נוכל לראות את הדוקו על לברון ולדבר על ההבדלים בדיעבד בין הקריירות.

1)ברור שזה בריינר כי רודמן לא סתם הועבר עבור רק וויל פרדו. לא הרבה רצו בו כי הוא היה משוגע ולהכניס דבר כזה לקבוצה זה חתיכת סיכון.
2)לגבי פיפן, הוא רצה להעביר אותו לא מתוך
מחשבה לסכן את השושלת. פיפן היה עם פרצוף חמוץ (שכר) שהחליט לעבור ניתוח בתחילת העונה במקום בקיץ והוא לא היה סופר בריא.
3)לציין פספוסי בחירות דראפט זה משעשע כי ניתן לעבור על כל קבוצה לראות שהיא פספסה.

העביר גם את צ'ארלס אוקלי תמורת ביל קרטרייט
וגם בחר קרואטי צעיר בשם טוני קוקוץ'

להגיד פספוס על מייקל פינלי או רשארד לואיס נראה לי קצת מוגזם. באותם ימים היה מאוד נדיר שבחירת סיבוב שני משאירה חותם בליגה אם בכלל מגיעה לליגה. גם בחירות סוף סיבוב ראשון לא היו איזה גליק גדול. היום המבחר משמעותית גדול יותר, אם כי תלוי כמובן במחזור.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אף פעם אי אפשר "להאשים" קבוצת סיבוב ראשון שלא לקחה שחקן שנלקח לאחר מכן
אם הוא כזו בחירה מתבקשת - הרי שהיה צריך להיבחר קודם לכן
אם לא - אז בכלל אין כאן טיעון

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

התרכזתם פה רק בטריידים, אבל אם דנים בתרומה של קראוס לשושלת של הבולס אז נראה לי שאפשר לציין ככה בקטנה גם את הקידום של אחד, פיל ג׳קסון, לעמדת המאמן הראשי של הקבוצה. יהיו שיגידו שזה היה צעד די חיובי בסך הכל...

בלי בריאן וויליאמס אני מאמין שהבולס לא זוכים באליפות.
בלי הארפר בכלל אין מה לדבר.
אלה שני הטריידים הכי כואבים לי, כאחד שלא חיבב את הקבוצה ואת ג'ורדן.

וכן, עכברי כדורסל מכירים סיפורים על האופי של מייקל.
אבל הקהל הרחב? תתפלאי.

גם התוספת של סטיב קר.
כמובן ההתעקשות על טוני קוקוץ'. זאת לא רק הבחירה בדראפט, אלא העובדה שהוא הצליח לגרום לקוקוץ' לעבור לאן.בי.איי, והעובדה שהוא לא נכנע ללחץ של פיפן וג'ורדן שמאד לא אהבו את הרעיון שקוקוץ' יבוא לבולס.
בכלל, נראה שבתפר בין הפרישה של ג'ורדן לחזרה שלו, קראוס עשה לא מעט מהלכים שיצרו סביב פיפן וג'ורדן את הסגל שעזר להם לזכות ב-3 אליפויות.
על האליפויות הראשונות בכלל אין מה לדבר. פיפן, שהיה לגמרי פרוייקט של קראוס. גרנט, העסקה של קארטרייט על אוקלי, שעזרה לבולס, שג'ורדן התנגד לה וניסה ככל יכולתו לחבל בה, כולל להתעלל בקארטרייט כשהוא היה בקבוצה. הרעיון של ועידת סנטרים, במקום סנטר אחד דומיננטי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הכל נכון, אבל ג'נרל מנג'ר שאומר למאמן שלו(שזכה החמש אליפויות!!!) בתחילת העונה, שאפילו אם ינצח 82 משחקים הוא עף בסיום העונה ולפני פגרת האולסטאר כבר מודיע על כך שג'קסון וג'ורדן לא יהיו פה בשנה הבאה, אז יש בו משהו מאוד דפוק ולכן הוא בצדק סופג את ביב השופכין.

_________________
יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק. (אלברט איינשטיין)

השאלה היא לא האם קראוס היה איש מגעיל עם אגו נפוח, אלא האם הסדרה, וחלק גדול מהגיבורים שלה, ממעיטים מדי בחלק של מי שבשורה של הברקות מקצועיות די מטורפות בנה את הקבוצה הכי טובה בתולדות המשחק.

דרך אגב, לגבי המשפט הכי אגואיסטי ששוייך לו - "שחקנים ומאמנים לא זוכים באליפויות, ארגונים זוכים באליפויות", הוא טוען שהמשפט שהוא אמר סולף והוא למעשה אמר "שחקנים ומאמנים לבדם לא זוכים באליפויות. ארגונים זוכים באליפויות" שזה משפט די הגיוני.

מה שכן, אחרי שהוא פרק את הקבוצה של 98 (שאני באמת לא יודע אם היא הייתה ממשיכה עוד עונה, גם אם קראוס לא היה מחליט על פירוק), הוא הלך להוכיח לכולם כמה מנהל גדול הוא ושהבולס לא זכו פשוט בגלל שג'ורדן היה שם. פרוייקט הבייבי בולז שלו התפוצץ לו בפרצוף וב - 2003 הוא התפטר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הוא היה צריך לתת לשושלת "למות" באופן טבעי ולא לרצוח אותה, אם הוא היה עושה את זה גם המעבר לסגל הבא היה הגיוני יותר.

_________________
יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק. (אלברט איינשטיין)

בנתיים התעלמות מוחלטת מטוני קוקוץ'. מקווה שיתנו לו איזה פרק. מעבר לכך , סדרה כיפית ומעניינת לגמרי.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

1. לאבד את וויל פרדו בשביל כלום, לא אסון גדול. להעביר אותו כשכל מה שאתה מחפש זה ריבאונד והגנה אז במקרה הכי גרוע אתה חותך את רודמן.
2. תקרא שוב, במהלך שלושה קיצים מתוך ארבעה (94, 95, 97) פיפן כמעט עבר בטרייד, זה שחקן שכבר ב-91 צוות האימון טען שהוא השחקן הכי טוב בעמדה שלו במזרח. לא מכיר הרבה GMs שכל כך נלהבים להעביר את השחקן הכי טוב בליגה בעמדה שלו כל כך הרבה פעמים.
3.מייקל פינלי שיחק באילינוי ואחרי זה באוניברסיטת וויסקונסין ונבחר מקום אחד אחרי ג'ייסון קאפי, לא מדובר בחכמה בדיעבד כי כבר אז אוהדי שיקגו רצו שייבחרו בו.

4. צודקים לגבי קארטרייט וקוקוץ'.
5. לגבי פיל ג'קסון, הוא כנראה לא האמין בו כל כך הרבה.

בקשר לג'קסון, מצאתי את הקטע הבא:

But there’s another theory that played a role, and that was Phil Jackson’s theory that a coach loses the attention of his players after seven years. That belief came from Jackson’s father Charles, a traveling Pentecostal minister in the northwest who told Phil when he was young that, “You can only stay in one place five years and then your message starts falling on deaf ears.”


A minister may have gotten five years, but a coach, Jackson felt, got seven. In 1995 — his sixth season as Bulls head coach — Jackson told Krause and Reinsdorf he would only return after his contract expired in 1996 if the team cut loose of every player from the first three-peat, including Pippen.

This would satisfy Jackson in two ways: he would have a new flock, as it were, thus resetting his seven-year theory; and he would have a chance to embrace the challenge of winning without Jordan, something that Krause later wanted to do as well.

This plan was upended when Jordan left baseball because of the strike and returned to the Bulls.

המאמר המלא
https://www.google.com/amp/s/www.blogab ... tie-pippen

האמת שהיו לו כמה בחירות מאוד מעניינות, לרבות כמה אולסטארים לעתיד - אלטון ברנד, רון ארטסט, בראד מילר, טייסון צ'נדלר, ג'מאל קרופורד. רק מה? חרא של חיבור. היו בוסריים למדי, לא היו לידם כמעט וטרנים שיכלו לסחוב את הקבוצה, וזה לא שמישהו מהם היה סופרסטאר.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ברור בגלל זה כל הליגה רצתה אותו והוא עבר רק עבור פרדו

מזל שיש את גוגל לפרספקטיבה על רודמן, שהיה עולל בן 34 וחצי בזמן הטרייד.

Dennis Rodman, the flamboyant forward who led the NBA in rebounding the past four seasons but repeatedly exasperated San Antonio management, was traded today to the Chicago Bulls for center Will Perdue.

Bulls General Manager Jerry Krause and Coach Phil Jackson met with Rodman for 36 hours last weekend. Jackson said Krause left the ultimate decision up to him.

"Phil and I talked very carefully about this," Krause said. "We did an awful lot of homework and found out a lot of things. We were both satisfied."

An array of problems has followed Rodman during his nine-year career in Detroit and San Antonio.

Rodman, as usual, was the premier force under the boards this season. But the 34-year-old forward, who is partial to multicolored hairdos, assorted body piercings and late-night soirees, proved a constant irritant to the Spurs' front office.

"Big surprise, huh?" Spurs General Manager Gregg Popovich said of the trade.

Popovich, speaking at a news conference in San Antonio, said it was "difficult" to find a team willing to trade for Rodman.


https://www.washingtonpost.com/archive/ ... 19c40417d/

ומה זה אומר - אז רוב הקבוצות לא רצו לגעת בו, בסדר.
אב לגם פה, ברור שהיה לו ערך (מלך הריבאונדים כאמור), והאיש הועבר עבור מישהו שהיה רק ס״מ. וויל פרדו של אז זה בערך מה שהיום הוא, אנערף, דמיאן ג׳ונס נניח.
כלום ושום דבר. כן, גם אם הוא בדיוק נתן עונת קריירה בוואקום מוחלט (לונגלי רגע לפני שהחליטו לתת לו קרדיט) של עמדת הסנטר המאד מאד חלשה של הקבוצה הזאת.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

https://www.haaretz.co.il/sport/mitbone ... -1.8810769 כל מילה נכונה.

_________________
יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק. (אלברט איינשטיין)