סל ניוז

חד משמעית קשוחה יותר, לא מתווכח לגבי זה, הטענה שלי שהשינוי לא רק אומר שהארדן היה מתקשה יותר בניינטיז, אלא שמוטמבויים למיניהם היו חסרי אונים ב2020.

בוא נדייק. גם אם רודמן קלע 9 נק' בספארס בפלייאוף זה עוד לא עושה אותו שחקן התקפה סביר. רודמן היה שחקן התקפה מאד חלש. חלק גדול מהנק' שלו הוא השיג בריב' התקפה. חלק בהתקפות מתפרצות/מעבר. במשחק העומד, בוודאי בשנים היותר מאוחרות, הוא היה חסר איום התקפית.
בתקופה של שיקגו, זה הגיע לאבסורד שהוא לקח ריב' התקפה ומיד הסתובב ויצא מהצבע להתחיל התקפה חדשה, לא ניסה בכלל לבדוק אם הוא מסוגל לקלוע. לי יש הרגשה שכיום רודמן לא היה מתנהל כך וכן מנסה להשיג יותר נק' מריב' התקפה, כי אחרת באמת לא היה ניתן לשחק איתו. אני חושב שרודמן היה יכול לעשות התאמות מסויימות שהיו מקטינות את הנטל ההתקפי שלו והוא עדיין יכול היה להיות שחקן משמעותי. יובל חושב שלא. לגיטימי. הגנתית יש לי הרגשה שהוא היה יכול להיות שומר אישי אפילו יותר מדהים, עם הגמישות שיש היום כששחקנים נעים יותר בקלות מעמדה לעמדה וגם הסייז היום פחות מבעבר בעמדת הסנטר, ובוודאי יכולת הלואו פוסט ירדה. ואי אפשר להגיד שבעבר הוא היה יותר אתלטי מהאחרים והיום היתרון הזה יעלם. יש נתונים בסיסיים של אתלטיות. היום שחקנים מצליחים לשפר את האתלטיות לא כי האנושות השתפרה בנתוני אתלטיות והאבולוציה יצרה קפיצים יותר טובים לרגליים, אלא כי האימונים יותר טובים, החומרים יותר טובים. אי אפשר להניח שאתלט מסויים שגדל בשנות השמונים עם נתונים טבעיים מסויימים, אם הוא היה גדל היום, הוא היה מפתח את אותה אתלטיות בדיוק. אני חושב להיפך. אם רודמן או ג'ורדן היו גדלים היום, אז הם היו מפלצות אתלטיות אפילו יותר גדולות. ג'ורדן בוודואת. אני זוכר את ג'ורדן בשנים הראשונות שלו בליגה כאתלט דק גזרה, מעופף מדהים. אחרי שהפיסטונס זרקו אותו לריצפה בכל הזדמנות והדרך שלהם להתמודד איתו הייתה פשוט לשלוט בו פיזית, ג'ורדן שינה את מבנה הגוף שלו והתרחב מאד מאד. מוסר העבודה שלו היה כזה מדהים שהוא עשה מה שצריך בשביל להשתפר. בשנות האליפות ג'ורדן לא רק היה טוב מכל השחקנים בעמדה שלו, אלא גם הפיזי ביותר. אני זוכר תמונה מסדרת הגמר של 92 של ג'ורדן ודרקסלר אחד ליד השני. ההבדל בשרירים ובמבנה היה כל כך גדול. דרקסלר עוד היה תוצר שנות השמונים, ג'ורדן הראה את הפיזיות של שנות ה-90.

לגבי מוטומבו, אני חושב שרודי גובר לא ממש יותר מוכשר ממוטומבו. אני מניח שמוטומבו היה מוצא את המקום שלו. אתה גם שוכח שכל אחד הוא תוצר תקופתו. אם מוטומבו היה גדל היום, יש מצב שהוא היה מפתח יכולות פיק אנד רול, כפי שגובר עשה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

רודי גובר משמעותית מהיר יותר ברגליים ממוטמבו. אני לא חושב רק שמוטמבו לא היה מסתדר בהתקפה, אני חושב שהוא לא היה מסתדר בהגנה.

לגבי רודמן, אני לא בטוח שהבהרתי את הנקודה. בשנות התשעים שיחקו עם פאוור פוורדים מאוד לא אתלטיים. לא בגלל שלא היה יכולת להפוך אותם לאתלטים, אלא כי זה לא היה הכרחי במשחק. כמובן שיש יוצאים מן הכלל.

רודמן חגג על השחקנים האלו כי הוא פשוט עקף אותם מכל כיוון בדרך לריב'. אני חושב שהיום, כשהרבה יותר מקובל לשחק עם גבוהים אתלטיים וארוכים, זה יהיה משמעותית קשה יותר עבורו.

אני מסכים שהוא עדיין יהיה שחקן הגנה פנטסטי, אין סיבה שזה ישתנה. הוא היה שחקן הגנה מאוד חכם.

עמוס, זה לא מאד משנה אם רודמן עשה את סטטיסטיקות טרום-שיקגו שלו מריבאונד התקפה או מקרוסאוברים ושלשות על רגל אחת. אנחנו לא בתחרות הסקילז. השורה התחתונה היא שהוא לא היה נון-פקטור התקפי, וביחס לתפקיד ולציפיות נתן תפוקה התקפית סבירה לגמרי.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני מסכים לגבי ג'ורדן וכמה גדול הוא היה גם היום, אבל שווה להזכיר שהארדן שוקל 10 פאוונד יותר ממה שג'ורדן שקל ב-92 ולמרות הפרצוף העגול הוא לא שמנמן. סתם כאנקדוטה קטנה לאלו שמניחים שהוא יכופכף מצד לצד על ידי קרייג אילו.

בטח שזה משנה. הטענה של יובל היא שבהגנות של העבר, היו חייבים לשמור על רודמן. אי אפשר היה פשוט לשבת בצבע. זה הקל מאד על הספייסינג של הבולס וכמובן זה גם הקל על רודמן להתגבר על השומרים שלו ולהשיג ריב' התקפה. מאחר והוא חי אך ורק מריב' התקפה ומהתקפות מתפרצות/מעבר, אז ההגנות של היום היו מורידות את האפקטיביות של ריב' ההתקפה שלו וחוסר היכולת ההתקפית שלו היה עוד יותר בעייתי.

ואני לא יודע בן כמה אתה. אבל אני ראיתי את המשחקים בלייב ועקבתי באדיקות אחרי האן.בי.איי. רודמן היה נטל התקפי גם אז, גם אם הוא קלע 9 נק' בפלייאוף. כבר אז דיברו על התקפה של 4 על 5, פשוט בגלל חוקי ההגנה אי אפשר היה להזניח אותו לחלוטין, השומר היה צריך להיות במרחק מסויים ממנו. היום אין את ההגבלה הזאת. סביר להניח שהיום היו מטפלים בו כמו שטיפלו בזמנו בנדב הנפלד, אם אתה רוצה השוואה, בשנים האחרונות שלו. השומר הסתכל עליו רק כשהוא היה בצבע. בניגוד לרודמן, הנפלד היה מוסר מעולה ואיכשהו הצליח להביא משהו התקפית. אבל גם הקריירה של הנפלד נפגעה מאד מאד קשה בגלל חוסר היכולת שלו לעשות נק'.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

נו, אבל אין לי ויכוח עם הטיעון של יובל ואין לי ויכוח איתך. אני דיברתי על רודמן בשעתו ומול ההגנות של אז, וביחס ליתרונות היחסיים שלו בריבאונד התקפה/מהירות שבעזרתם הוא הצליח לגרד נקודות. ובסוף המספרים הם מספרים, אם שחקן רוב הקריירה נותן מספרים סבירים בצד ההתקפי, אז זה באמת לא משנה איך כשהוא הריבאונדר הטוב בליגה ואולי שחקן ההגנה הטוב בליגה, כי הוא על הפרקט בשביל הריבאונד וההגנה והשאר בונוס. רק שהבונוס היה סביר, יש הבדל בין 8 נקודות במעל 50% לבין 3 נקודות ב32%.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני לא חושב שמארק גאסול למשל יותר מהיר ברגליים ממוטומבו. הוא מסתדר הגנתית יופי גם בגיל 35.
אם כבר אתה רוצה מישהו שהגנתית באמת היה הופך להיות נטל, זה שאקיל. עוד בשנות השיא שלו הוא היה נטל הגנתי. לא רוצה לחשוב מה היה קורה היום.

מעניין מה היה עושה בארקלי כיום. בארקלי כן היה 4 עם כדרור יוצא מן הכלל, יכולת קליעה מבחוץ ויכולת מסירה מעולה. מצד שני הוא חי מבידודים ומפוסט אפ. היה מעניין אם שחקן כמוהו היה יכול להיות אפקטיבי באותה מידה גם היום. אה, והוא לא ממש שמר.

נדב, אתה חוזר על אותן טענות. אני אומר לך שבזמן אמת, רודמן לא נחשב לשחקן התקפה סביר, אלא לשחקן התקפה גרוע שמהווה נטל על ההתקפה. רק היכולת ההתקפית שלו וריב' ההתקפה חיפו על כך. אם הוא לא היה ריב' כל כך יוצא דופן ושומר כל כך יוצא דופן, הוא לא היה על הפארקט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני אעשה רברס בעניין ההגנה של מוטמבו. אולי אני צריך לראות יותר וידאו כדי להיות בטוח בטענה שלי. לדעתי הוא היה ממש מתקשה בפיק אנד רולים של היום כשהוא גם צריך לדאוג לגבוה שיוצא החוצה ובטח מול התקפות שמרווחות משמעותית את המגרש.

אבל אם לתרגם מילולית מאנגלית, אני לא אמות על הגבעה הזו בינתיים. אולי אני טועה בעניין

אני דרך אגב, בהחלט חושב שמוטומבו במשחק של היום היה פחות אפקטיבית הגנתית. אתה פשוט רשמת שהוא לא יהיה מסוגל להיות יותר מ-10 דקות על המגרש. אני עדיין חושב שהוא היה סנטר הגנתי טוב, אפילו טוב מאד. בלי קשר, אני חושב שמוטומבו הוא וואחד אוברייטד. הוא מקבל יחס של כוכב, שלדעתי הוא אף פעם לא היה. אני גם לא חושב שהאימפקט ההגנתי שלו היה כזה מדהים. הוא לא היה רודמן, לדעתי גם לא בן וואלאס בשיאו מבחינת אימפקט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

וגם אתה חוזר על אותן טענות, וברור שראית בזמן אמת, אבל זה לא משנה כלום. מה זה "גרוע"? לא מוכשר? סבבה, לא מוכשר. אבל מה זה משנה כשרון של שחקן אם 10 שנים הוא נותן לך תפוקה התקפית סבירה כתוצאה מריבאונד התקפה, כשזה כל מה שאתה רוצה ממנו?

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

רק אציין שלרודמן הייתה עונה אחת עם 32% מהשלוש, על 101 זריקות. זו עונת השיא מהבחינה הזו, אבל כן נותנת אינדיקציה מסויימת לכך שאולי, בכדורסל שמקדש את הזריקה לשלוש ומחייב אותו לכך, היה יכול להתפתח לכדי איום סביר מהטווח בזריקות פנויות

_________________
Gibon

עמוס הזכיר את הנפלד, וסיכוי טוב שהנפלד של סוף ה-90' לא היה יכול להיות שחקן מפתח היום כמו שהיה אז (וגם אז הוא היה כאמור בעייתי).
גם מקרה של רכזים מהסוג של מוטי ארואסטי, אם נלך יותר רחוק, לא יכול היה להתקיים בכדורסל של היום.

אבל הנפלד הוא דוגמה מובהקת לשחקן עם יכולות התקפיות סבירות לגמרי לתקופתו, ש"התמקצע" בהגנה עד שעם השנים והגיל נהיה סוג של נון-פקטור התקפי. בקונטיקט הוא בכלל היה סמול פורוורד שזורק הרבה מבחוץ, וכמובן גם יכולת מסירה משובחת. גם בכמה אליפויות אירופה, כשחקן מוביל בנבחרת, הוא היה שחקן של דאבל-פיגרז בנקודות.

ארואסטי סיפור אחר, תקופה אחרת לגמרי. זה כמו להגיד שקורבלאן לא היה מוצא היום את מקומו. בגלל זה השוואות בין דורות זה דפוק..

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

זה כן משנה. כי אתה קורא סטט' ומגיע למסקנה שרודמן היה שחקן התקפה סביר. אני ראיתי אותו משחק, מכיר את ההתייחסות אליו וויודע שהוא נחשב לשחקן התקפה גרוע. לא קשור לכישרון. גרוע זה שחקן שתורם מעט מאד התקפית ואפילו פוגע בהתקפה של הקבוצה שלו. גם בזמן אמת הקבוצות של רודמן שיחקו בהתקפה עומדת 4 על 5. בשיקגו זה עוד עבד איכשהו, פשוט בגלל ג'ורדן. אפשר היה לשחק עם שחקן אחד לא קיים. בקבוצות אחרות הבעיה עוד יותר התחדדה. בנוסף, באופן מפתיע אתה מספר לנו על עונת 95 והממוצעים שלו בה ושוכח להזכיר את עונת 94, גם בספארס, שבה הוא קלע 4.7 נק' ב-38 דקות (לעומת 32 דקות בעונת 95).

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני לא שוכח את עונת 94', שהיתה החלשה בקריירה שלו. נתתי ממוצע של עשור. אני מבין שדחוף לך בכל הודעה להגיד שראית ואתה יודע, אבל אני לא מנסה לפרש את המציאות על פי סטטיסטיקה. אני אומר דבר נורא פשוט, שספציאליסט הגנתי שמסוגל לתת את ה8 נקודות במעל 50% זה דבר שעובר גם אם הוא עושה את הנקודות שלו בנגיחה לסל. והעובדה היא שאדון רודמן היה שחקן חשוב בקבוצות בכירות בליגה, ואלוף, לפני שיקגו. אתה אומר שבשיקגו הוא הסתדר בגלל ג'ורדן אבל שם היו לו את האחוזים הנמוכים בקריירה. האחוז הגבוה בקריירה ותפוקת נקודות גבוהה יחסית היתה לו ב95' בסן אנטוניו, עם התנאים הכי פחות אופטימליים (לא המשחק המהיר של דטרויט, לא המשולש שהוא קלט מהר, חוסר התאמה עם האדמירל), אז זה אומר שכשרודמן עלה למגרש במשך עשור-גם בפלייאוף הקשוח-ידעת כמה נקודות תקבל ובאיזה אחוז. כן, לא יכלת לבנות עליו תרגיל והוא לא היה פוינט-פורוורד בלשון המעטה, אבל זה לא נון-פקטור.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

זה היה לפני כשלושים שנה ויתכן שזיכרוני מטעה אותי, אבל אני חושב שרודמן כן היה איום התקפי, הוא פשוט לא היה איום בקליעה אלה בליקחת ריבאונד. הקבוצה היריבה היתה חייבת להקצות שחקן שינסה לעצור אותו מלקחת ריבאונד. מה הטעם להוריד את אחוזי הקליעה של היריבה אם אתה לא לוקח את הריבאונד? מלבד זה רודמן לא היה ריבאונדר כזה גדול רק בגלל אתלטיות ומוטיבציה, הוא השקיע המון לימוד ומחשבה על לקיחת ריבאונד. הכישורים האלו היו עוזרים לו גם היום. לבסוף, רודמן היה יכול לקלוע הרבה יותר, הוא המון פעמים לקח את הכדור ליד הסל ובמקום לשים דאנק הוא פשוט יצא החוצה.זה פשוט לא ענייין אותו.

אז אני חושב שהוא קצת החמיץ את המטרה של המשחק וזה לקלוע יותר מהיריבה שלך. וכן, לרודמן היה הרגל מגונה, בעיקר בימי שיקגו, לקחת ריב' התקפה ואז להסתובב החוצה או למסור החוצה בלי לבדוק בכלל האם יש לו הזדמנות קלה ל-2 נק' או לא.

נדב, כשאתה אומר משפט - "ספציאליסט הגנתי שמסוגל לתת את ה - 8 נק' במעל 50% זה דבר שעובר גם אם הוא עשה את הנק' שלו בנגיחה לסל" זה בדיוק לפרש את המציאות לפי הסטט'. מה לעשות אתה נותן סטטיסטיקות ואז אתה מסיק שעם סטטיסטיקות כאלו זה דבר שעובר. אני לעומת זאת שוב אדגיש שחוויתי את רודמן בגוף ראשון בזמן הווה, כמה שזה מעיק. נק' המבט שלי הרבה יותר שלמה ונסמכת גם על סטט' וגם על זיכרון השחקן בזמן אמת. האדון רודמן היה שחקן בקבוצות בכירות, זה ברור. אבל הוא היה שחקן חשוב בקבוצות בכירות אך ורק בגלל ההגנה שלו, למרות ההתקפה. בבאד בוייז הוא היה הצלע החמישית ההתקפית, אם סופרים מעבר לחמישיה אז אפילו השביעית. הוא שיחק בזכות ההגנה שלו ונטו בגלל ההגנה. אחרי פירוק הבאד בוייז המעמד של רודמן עלה מאד, אבל לא בקבוצה בכירה, אלא בקבוצה חלשה בה הוא לקח מספרי ריב' פסיכיים. משם הוא עבר לסן אנטוניו, קבוצת צמרת שחשבה שלשים לצד אחד משלושת הסנטרים הטובים בעולם, בוודאי התקפית, משאבת ריב' זה דבר שיכול לעבוד גם התקפית. זה עבד, אבל, שוב, זה לא שרודמן היה שחקן חשוב התקפית בסן אנטוניו. בשיקגו, אני מניח שגם אתה לא מתווכח על כך, הוא היה הערת שוליים התקפית וחור לא קטן בהתקפה. ודרך אגב, לשחק לצד אחד הסנטרים ההתקפיים הכי טובים בהיסטוריה, די עוזר לריב' ההתקפה שלך. אחד ההיסוסים של שיקגו בטרייד על רודמן היה הנטל ההתקפי שלו, כן גם אחרי אותה עונה התקפית בסן אנטוניו.

יובל, החמצתי את התגובה שלך -

אני לא כל כך מבין למה התכוונת. האם התכוונת שהטרייד היה יותר נו בריינר, או שהוא היה אפילו יותר טוב. כי אני עניתי למי שטען שהטרייד היה בזמן אמת נון בריינר. בעיני ממש לא. שיקגו שמו את הביצים שלהם על עמדת מפתח בקבוצה בבאסקט קייס של רודמן. היה פה הימור לא קטן, שאם הוא היה נכשל יש סבירות גבוהה שהשושלת השניה לא הייתה נוצרת. יש הבדל עצום בעיני בין הטרייד הזה, לבין טרייד דומה על שחקן שאף אחד לא רצה לגעת בו, ראשיד וואלאס. אבל במקרה של וואלאס זה באמת היה פרו בונו, כי לדטרויט לא היו ממש אופציות אחרות להשתפר באמצע העונה ואם הניסוי לא היה מצליח, הם היו חותכים את שיד, שהם לא שילמו עליו כלום, בשיקגו אם הניסוי של רודמן היה נכשל הם היו מסונדלים כשהם לא מיצו אופציה אחרת.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

עמוס, כן רודמן היה יכול להיות שחקן יותר טוב, יתכן אפילו הרבה יותר טוב. מצד שני, כמו שאמרת, המטרה היתה לקלוע יותר מהיריב, בדגש על יותר ולא על לקלוע. לא סתם רודמן שיחק בקבוצות מאד מצליחות. יכול להיות מעניין לראות את אחוזי הקליעה של הקבוצות שלו כאשר הוא על המגרש וכאשר הוא לא ואת כמות הנקודות בדקה כאשר הוא על המגרש וכאשר הוא לא.

מק'ג הוא דוגמה מעניינת של שחקן עם המון הגנה ואפס התקפה.
או דקות

וכן, ברור שרודמן עדיף ועדיין...

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

עמוס, הכוונה שלי היא שאתה לא מתייחס לעובדה שלהביא את רודמן היה הדרך הכי זולה למלא את עמדה מספר 4 שאתה מדבר עליה. להביא שחקן ברמה שהם היו צריכים היה עולה להם חלק כלשהו מהפאזל, אז רודמן הוא אולי הימור אבל גם לשלם מחיר משמעותי על 4 אחר היה הימור. זה לא מעלה או מוריד בהקשר הזה ונדמה לי שרצית להראות זה העלה את רמת הסיכון.

אם הולכים ממש על לדמיין בסט קייס סנריו עבור רודמן, אז זה משהו כמו ג'ונתן אייזק. למרות ששווה לזכור שרודמן לא היה חוסם משמעותי אף פעם.

כאילו כשאתה מסתכל על מה שחקן כמו באם אדביו מסוגל לעשות היום וכמה מוגבל רודמן היה (לא רק בקליעה, גם בכדרור ומסירה), זה ממש קשה לתת לו קרדיט כשחקן חמישיה איפשהו היום.

לגבי שילוב של רודמן במשחק של היום - כמה נקודות שלא ראיתי שהתייחסו אליהן:
1. השינוי בסגנון המשחק. בשנות ה-90' שלשה זו הייתה מילה גסה למדי. המשחק עדיין התרכז בעיקר באזור הצבע או במיד ריינג'. עם כמות השלשות והריבאונדים הארוכים שיש היום, לא בטוח שהיה לו קל כ"כ לתפוס 17-18 ריבאונדים למשחק.
2. פאולים טכניים - נגמרו הימים הטובים של פאול טכני כל משחק. 16 טכניות ואתה מורחק למשחק. לא יודע כמה רודמן היה מחזיק מעמד עם חוק אכזר כל-כך מה שמוביל אותנו ל...
3. פן אישיותי - בלי ששמנו לב יותר מדי, עוד סוג שחקנים שדי נעלם מהעולם זה ההדקייסים למיניהם. ראשיד פרש לפני כמה שנים. ארטסט/וורלד פיס/דב פנדה גם גמר את הסוס וכנ"ל ג'יי אר סמית. נשארנו עם דריימונד גרין, קאזינס (?), וגם הם די לייט ביחס לרודמן וטיפוסים כאלו ואחרים שראינו בליגה בשנות ה-90'. אני לא בטוח מה הייתה היכולת של מאמנים ושחקנים בליגה של היום להכיל טיפוס כזה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מצד שני יש קצת יותר פוזשנים. בכל מקרה המספרים של דראמונד בשנים האחרונות הם דיי קרובים כבר לרודמן נניח (16 ריב, 5.5 ריב התקפה) ואף אחד לא רצה לגעת בו בגיל 26. מספרי הריב' בואקום הם לא כאלו מעניינים. מה שחשוב יותר זה אחוזי הריב התקפה ואחוזי הריב התקפה שאתה מונע מהיריבה שלך.

בפן ההגנתי אני חושב שהורסטיליות ההגנתית של רודמן היא אולי לא כזו נדירה היום, אבל היא יותר חשובה היום מאשר בשנות התשעים. זה עדיין לא מכפר על הנזק שהוא היה מייצר בהתקפה בלי שיפור.

הנפלד הוא השוואה מעולה לדריימונד גרין, אבל שניהם היו שחקני התקפה מאוד טובים בתחומים מסוימים שלא ידעו/רצו/שכחו לקלוע. כשאתה מוסיף את הנזק שחוסר הקליעה של נדב/דריימונד מייצר עם שחקן שלא יודע לכדרר או למסור, זה כבר משהו שאני לא חושב שיש בליגה היום.

אין לי מושג לגבי הפן האישיותי/פסיכולוגי. אולי החברה היום יותר מכילה ורודמן היה מוצא את מקומו בקלות יותר.

עוד כמה נקודות שעלו פה:
1. היכולת ההתקפית של רודמן - האמת? בליגה של סוף שנות ה-90' לקלוע 8-9 נק' למשחק זה די מכובד. לאו דווקא שחקן התקפי מדהים, אבל בהחלט עשה נזק מסוים ליריבות.
2. השוואות של רודמן לשחקנים אחרים - אף פעם לא הבנתי את ההשוואה לדריימונד גרין. דריימונד ה-ר-ב-ה יותר מוכשר, גם אם ריבאונדר פחות טוב.
3. מוטומבו - גם לדעתי אוברייטד. הסיבה שהוא לא היה מחזיק מים היום היא שכל המשחק סובב את קו השלוש. הוא כבר לא היה מתמודד מול שאקיל או האדמירל, אלא מול כל מיני ברוק לופזים או קא"ט שזורקים שלשות. האם יכל לעשות קריירה בסגנון רודי גובר? אולי.
4. הארדן כשרון אדיר. אין לי ספק שהיה מצליח בקלות בליגה של שנות ה-90'. לא מדברים על זה מספיק, אבל האמת שהתחרות בעמדה של ג'ורדן לאורך רוב שנות הקריירה שלו הייתה מזערית. חוץ מקלייד דה גלייד, מי היה שם? סטיב סמית? רג'י? אדי ג'ונס??
5. ההגנות של פעם היו קשוחות יותר אבל בואו נודה על האמת, וגם רודמן אמר בסדרה - זה נטו להרביץ. לא הגנה ולא בטיח. לא בכדי כתבתי כאן שאם היה משהו שהיה יכול לאתגר את ג'ורדן בימינו אנו זה הרמה ההגנתית של שומרים אישיים כמו קוואי או פול ג'ורג'. אם אלו היו החוקים היום, לא רואה סיבה שלא היינו רואים את אותו סגנון ברוטאלי גם היום. בתור אוהד כדורסל, מעדיף שישמרו על הכוכבים מאשר לראות אותם שכובים על הפרקט כל פוזשן והולכים לקו.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת