ראי שעל הקיר כתב:
STACK כתב:
ראי שעל הקיר כתב:
STACK כתב:
לגבי הרמה, אני אחדד, אם כיביכול היו דיונים של יורוליג מול NBA, אז הNBA השתכלל וטס קדימה, הרמה ביורוליג לא עולה באותה הקצב, בשיטה החדשה היו ויהיו עונות ש4 קבוצות מאבדות עניין אחרי סיבוב אחד, ו6 אחרי 20 משחקים, אז להגדיל לליגה של 20?
סתם ככה, שלפו לי 5 משחקים קלאסיים שלא כוללים את מכבי תל אביב בגלל האהדה, החל מעונת 2016-2017, אפשר גם עוד שנתיים אחורה.
כולל פלייאוף ופיינל פור? כי לפי המשפט הראשון שלך, אתה מדבר בעיקר על העונה הרגילה.
כמה משחקי עונה רגילה ב-NBA בשנתיים האחרונות נכנסים לקלאסיקה שתיזכר לדורות? למעט משחקי פרישה של שחקנים כמו קובי בראיינט וכאלה.
אבישי: מאיפה האגדה על האגרות שמשלמים ביורוקאפ? לא יודע מה היה המודל הכלכלי קודם, אבל מאז שנכנס הצ'מפיונס ונותן לו תחרות אין לזה שחר. את זה לא אני אומר, המודלים של הכספים שמחולקים לקבוצות מושווים כל שנה ביורוהופס.
עונה רגילה, פלייאוף לא באמת משנה, בNBA יש גם משחקי עונה רגילה שיזכרו, משחקי פרישה, משחקי פתיחה, שיאים שנשברו, אבל שוב זה לא בר השוואה, הNBA מייצר סיפורים, עניין רב יותר, הסטטיסטיקה וכל מה שמלווה ערב משחקים.
בכל מקרה כנראה שהדעה שלי היא במיעוט כללי, בלי קשר לחוסר היכולת הכלכלית הנוכחית, אני מאוד אהבתי והאמנתי בשיטת העבר של היורוליג, מאמין בליגות מקומיות שיטת בתים ומאוד חיבבתי את המוקדמות.
לא יודע, אולי אני לא מספיק עכבר NBA. אבל משחקי עונה רגילה ב-NBA? כמה כאלה יש שייזכרו לדורות? למעט דברים כמו "המשחק האחרון של X" או "המשחק הראשון של Y" או משהו דומה לזה.
אתה מדבר על קבוצות שמאבדות עניין ככל שהעונה מתקדמת; ב-NBA אין קבוצות שמאבדות עניין לפני סוף העונה? עושות טריידים לפני הדדליין על הכוכבים שלהן, כי אין להן יותר סיכוי העונה, והחוזה יקר, וכבר צריך לחשוב על העתיד? או אפילו עושות טנקינג?
ולגבי שיטת היורוליג הישנה, מאיזו בחינה האמנת בה? הכלכלית?
שוב אני חושב שבNBA יש כל כך הרבה מעבר, שאי אפשר להשוות.
אם אני "עכבר" או חובב NBA יש לי קבוצה אהודה, ולפעמים יותר מאחת, יש שחקנים שאני אוהד ועוקב אחריהם ויש לי על מה לעקוב לאורך עונה שלמה, גם אם הקבוצות שלי סיימו את החלק התחרותי.
גם אם הקבוצה שלי איבדה עניין, אני יודע הרבה יותר עליה, על התוכניות לעתיד, מעבר לזה יש איזושהו עתיד מובטח (בחירת דראפט, שוק חופשי וכו.. יש סיכוי שהקבוצה שלי תהיה תחרותית לאורך זמן.
במשחק עונה רגילה של NBA, גם עבור קבוצה שכיביכול איבדה עניין, עדיין יש יותר כישרון רמה גבוהה יותר, יש שחקנים מעניינים לעקוב אחריהם שבודאות יהיו בליגה גם בעוד שנתיים שלוש או יותר.
גם אם נפלתי עכשיו על קאבס מול טימברוולבס, אוכל להתרשם מעתידו של קולין סקסטון, לנסות להבין אם קווין לאב עוד תחרותי, ולהתרשם מהבנייה שמנסה לעשות מינוסטה שוב, עם שחקנים מהטופ שיש היום כמו KAT ודיאנג'לו ראסל.
אם נפלתי על אנאדולו וילרבאן לדוגמה, כיביכול מצד אחד אחת הקבוצות החזקות ששיחקו ביורוליג אי פעם, מול קבוצה חוזרת שצריכה להיות מענייינת, בטורניר שהוא כיביכול הטופ האירופאי,
מצד אחד השחקן הטוב באירופה כרגע לארקין מצד שני, הפרוספקט המעניין ביותר, מלדון, מחזור 20 וכבר אין לוילרבאן על מה לשחק.
למה שאצפה בזה?
רק אם אין לי משהו אחר לעשות אולי, יש איזו שהיא יריבות ביניהן?
הם נלחמות על משהו? שחקנים שעברו בין הקבוצות? יש יותר עניין בקאנטו טרייסה מחזור 20 בליגה האיטלקית, יותר סיפורים ויותר עניין מסביב.
אנאדולו שבטופ, יש את לארקין, שאמנם הוא הטוב ביותר, אבל לא משהו חדשני, ודווקא מיצ'יץ הרבה יותר מעניין אותי, אני יודע משהו עליו? הוא מדבר בכלל אנגלית? יש עליו כתבות מעניינות?
למה שאהוד אותו? אני אפילו לא בטוח שהוא יהיה ביורוליג בעונה הבאה, כנ"ל מלדון שבודאות לא יהיה.
מה אני יודע על תוכניות העתיד של המועדונים? איך אפשר לפתח שחקנים כשהטובים ביותר רואים ביורוליג כליגת מעבר.
מצד שני, תחליף את הסיטואציה, משחק 20, שהוא מחזור 6 מתוך 10 בשלב הבתים השני למשל, אנאדולו רוצה להבטיח מקומות ראשונים להצלבה קלה, ווילרבאן להיות במקומות 1-4 מתוך 6 למשל.
ויש לך משחק שאין הרבה מסביב מבחינת סיפור, אבל יש עניין ספורטיבי.
מה שעשו בליגה הסגורה, לקחו את אותו הכסף וחילקו לפחות קבוצות, הוסיפו משחקים, והופ יש לנו יותר הכנסה.
סלובניה לוקחת אליפות אירופה, ואין לה נציגות בליגת הכדורסל המובילה באירופה, אפילו לא ברמת השלב המוקדם, מוותרים לגמרי על מדינת כדורסל עם פוטנציאל למשוך אוהדים חדשים.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
