סל ניוז

לחובבי הסטטיסטיקות הנדירות: הפועל כרגע עם 4/14. מהעונשין...

אדם אריאל לא חזר טוב אחרי פגרת הקורונה, עם 3 מ-28 משלוש ו-0 מ-13 בשני המשחקים האחרונים. אבל היום, מול המתנה שלא מפסיקה לתת מחולון, הוא קלע 6 מ-7 השלשות הראשונות שלו (החטיא את שלוש האחרונות) וסיים עם שיא קריירה של 28 נקודות.

בחולון, שוב אהבתי את מה שראיתי מהובר. היום גם השלשות נכנסו (16 נקודות; שיא קריירה?) אבל שוב בעיקר יפה לראות את השיפור בניהול המשחק והמסירות. צריך עוד לשפר את הסיומת בחדירות ופלואטרים כדי להיות רכז ליגת על פותח לגיטימי.

לגבי דברת ששאלתי עליו למעלה, מהראיון עם גודס בסוף המשחק נראה לי שהוא לא היה מרוצה מההגנה שלו (למרות שלא הזכיר אותו במפורש) ולכן לא שיתף אותו הרבה.

המציאות החדשה בעידן הקורונה: ״בלי האוהדים זה קשה, אנחנו עושים את אותו הדבר כבר חודשיים, אימונים ובית, הכל אותו דבר בכל יום, לפעמים מגיע הרגע שזה מגיע אליך, אבל זה היה היום הלא נכון שזה יגיע אלינו, זה משחק מול יריבה ישירה. אני מקווה שנסיים את העונה ונחזור לעצמנו, אני מקווה שהעונה תסתיים במהירות. איך אני מרגיש? אני מרגיש כאילו אני בן 21, אני מקווה שאני גם נראה ככה, אבל עם הזקן החדש שלי זה לא נראה ככה. זה זקן של ניצחונות, אני רק רוצה לנצח״.

ההתאמה שלו לשינויים בסגל: ״לי אישית קשה להסתגל לסגל החדש, אבל אני לא יכול לדבר בשם אחרים. הייתה לנו כימיה, חסרים לנו שניים מהשחקנים הטובים ביותר שלנו (ג׳ייקובן בראון וטיישון תומאס) ואנחנו יכולים להתאמן, אבל יש דברים שאי אפשר ללמד דרך הווידאו. חסרים לנו הדברים הקטנים, אבל יש לנו שבועיים לתקן את זה לפני הפיינל פור, אני מקווה שאנחנו יכולים ושנעשה את זה. אני מאמין אישית שאנחנו יכולים לנצח אותם עם הקבוצה עכשיו, אנחנו צריכים פשוט לשחק טוב יותר לאורך 40 דקות״.

מי שחיפש הסברים לשפת הגוף והאנרגיה של פלדין יכל לשמוע אתמול לפחות חלק מהתשובה:

באסה

רק שאתמול מכבי היתה עם 3 זרים. והשלישי אפילו לא מהחמישה הטובים שלהם...