סל ניוז

עבר את צ'ורה.
עוד 130 נקודות יעבור את אוסטין
.

_________________

ואפילו ראיתי אותן מחייך אתמול.

_________________

לב דייסון לב

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

זהו זה. עזב. אפשר לסכם.

ברשימת קלעי כל הזמנים (בליגה הסדירה) - מקום 28.
ברשימת הזרים - מקום 7.

וכל זה בשתי עונות בלבד.
אני חושב שהוא נמצא ב10 הגארדים הטובים ששחקו בירושלים.
(סולומון, ג'רלס, דייסון, ברייסי רייט, בראון נמצאים לפניו)

_________________

הוא ובראון היו היחידים שהגיעו למשחק על נוק אאוט מול מכבי וניצחו, סלומון עשה את זה מול ריאל מדריד
כל השאר מתחתיו

מסכים עם אוריאל (לאו דווקא מהסיבה שציין). פלדין מעל דייסון וברייסי רייט בוודאות, בקריירה בכלל ובהפועל בפרט. מול ג'רלס יש מקום לדיון, טיעונים לכאן ולכאן - אני הולך עם פלדין. מול בראון זה בכלל מעניין, בהתחשב בעובדה שהם שיחקו יחד בקבוצה. חושב שבהתחלה פלדין היה הבכיר באופן מובהק, העונה בראון קצת מעל אבל לא בהרבה. לא בטוח מתי התרחש השינוי במעמד. אם בראון ימשיך העונה, הפלונטר ייפתר.
סולומון נשאר, בעיני, הגארד הזר הגדול בהיסטוריה (המודרנית, לפחות) של הפועל. גם בהיבט שלקח את הקבוצה להישג הגדול בתולדותיה (וההישג הכי גדול של מועדון ישראלי בענפי הכדור הקבוצתיים בכלל, חוץ ממכבי-סל כמובן), גם בהיבט של קריירה לפני ואחרי הקדנציה במלחה.

_________________
Gibon

מסכים עם עידו, אני קצת פישטתי את הטיעון
הוא קצת יותר מורכב אבל מוביל לאותה מסקנה
את בראון דירגתי מעליו כי בשני משחקי המאני טיים נגד מכבי העונה הוא במובהק התעלה מעל פלדיין

האלמנט הבולט ביותר שמבדיל את פלדיין מכל אלו הוא גם החיסרון הגדול שלו. כל האחרים ברשימה הם באופיים שחקנים שנועדו להוביל ולקחת אחריות ובאופן כללי קילרים (מה שמתבטא במשחקים גדולים בעיקר). לעומת זאת פלדיין באופיו עושה עליי רושם של השחקן המשלים הקלאסי ולדעתי הרבה פחות נוח לו בפוזיציה הכל כך מרכזית שהייתה לו בהפועל (אבל הרבה פחות מפריע לו מלשאר להיות שחקן רוטציה ולכן גם הגיע למקומות שאחרים לא הגיעו).

מסכים שסולומון הגארד הגדול בהיסטוריה שלנו. לגבי ההשוואות האחרות -
1. לדעתי מבחינת קרייריה גם ג'רלס בכלל לא באותו איזור חיוג של פלדיין. בשיאו ולפני הפציעה ג'רלס גארד טופ יורוליג ופלדיין בשיאו היה שחקן רוטציה ובקבוצה חלשה יותר לדעתי (מילאנו 2014 הייתה קבוצה שנבנתה לקחת את היורוליג). זה משתקף גם במספר שנים ביורוליג והכי חשוב בגודל החוזים שהם המדד האולטימטיבי (לג'רלס נתנו כמה פעמים חוזה של מיליון $. לא חושב שאיי פעם פלדיין הגיע לסכומים כאלו). גם אם מסתלים על תרומה להפועל אז ג'רלס היה השחקן המוביל שלנו בעונה הכי גדולה מבחינתי ונתן אינספור תצוגות ענקיות באירופה (ולנסיה, קנריה בחוץ, ריטאס בחוץ ועוד ועוד) ונבחר לחמישיית היורוקאפ היוקרתי שהיה אז בשנת שיא (פלדיין לעומתו אפילו לא נבחר לחמישיית הפיב"א קאפ החלש בהרבה).
2. לגבי ברייסי זו בדיחה לשים אותו ברשימה איתם. הוא אמנם הביא אותנו לאליפות היסטורית אבל הפועל זה בערך שיא הקריירה שלו בעוד שפלדיין הגיע אלינו בשלב היורד של הקריירה.
3. אצל דייסון אין ספק שממבחינת קריירה הוא לא הגיע קרוב למקומות שפלדיין הגיע אליהם אבל כשמסתכלים על התקופה בהפועל לדעתי הפער טיפה מצטמק (דייסון היה אצלנו בשנות שיא שלו).

אני חושב שמה שהשחקנים עשו בשאר הקריירה פחות רלוונטי לדיון והייתי מסתכל נטו על התרופה בהפועל.
בתוך זה, אני נותן גם חשיבות מסוימת לאורך התקופה בהפועל - בגלל זה גם יכול להיות שבראי ההיסטוריה הייתי שם את פלדין אפילו מעל ג׳רלס.
חוץ משניהם אין ספק שסולומון בראש, על הקדנציה הראשונה שלו לבד - המשחק השני נגד ז'לז'ניק הוא מועמד רציני להופעה הכי גדולה שראיתי במדי הקבוצה.
ג׳ייקובן חצי צעד מאחורה, כי בעונה הראשונה שלו הוא היה לחלוטין פחות טוב מפלדין ובגלל הברזת הקורונה.
דייסון קצת אחרי ברייסי רייט, מבחינתי וכנראה גם קצת מאחורי טימי באוורס שדי אנדרייטד בדיונים האלו.