סל ניוז

לא מובן לי למה סטיבנס פישל. הסגל של ההיט יותר עמוק בצורה רצינית.
שני דברים מעניינים לגבי הגמר.
1)שתי הקבוצות לא עשו פלייאוף עונה קודמת וכעת בגמר.
2)דיון ווייטרס שיחק בשתי הקבוצות העונה.

לא חושב שההיט היו פיבורטים בהימורים לפני הסדרה
הבעיה של סטיבנס היא נקודתית בסדרה הזו אלא 5 )נדמה שזו כבר החמישית) עונות שהוא לא מביא את הקבוצה שלו לשחק יותר טוב מאשר בעונה הסדירה

אני לא יודע למה אתה שוב ושוב חוזר לקבוצה העמוקה יותר כשבשלושת המשחקים האחרונים העומק של מיאמי כלל 2 שחקני ספסל ועוד סולומון היל שהיה חסר אפקטיביות למשך פחות מ-5 דקות למשחק.
ההיט ניצחו כי כל פעם שחקן מוביל אחר התעלה בניצחונות והאופי היה שם לאורך כל הסדרה. במשחקים שאני ראיתי גם כשהם הפסידו, הסלטיקס נראו יותר טוב כקבוצה, אבל הם נכנעו לקשיחות והתעלות של שחקן אחר כל פעם של מיאמי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הייוורד נרתע בלחץ.
את המחיר של זה בוסטון משלמים.
מיאמי עם הצלחות כבר כמה זמן. מאמן טוב, באם, הרו, רובינסון

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אמרתי לכם שבוסטון אוברייטד

_________________
Gibon

זה כמובן כמה דברים. לא טוען שרק עומק מנצח.
אבל ההיט בפירוש יותר עמוקים. אתה סופר מספרים כאילו זה ריבאונדים. הירו ואיגודלה נתנו משחק גדול אמש ואצל בוסטון זה הייוורד וחבורה של נגרים.

זה הכל חוזר להייוורד. אם הוא בכושר טוב או סמארט עולים מהספסל אז התמונה משתנה.

לא חכמה לדבר על איגודלה כעל עומק, הוא די "ניגר" (בעולם המושגים של סטריאני) עם 4 נק' למשחק ב20 דק.
לספו יש שתי אליפויות בחגורה, אחת מהן הוא חצב בסלע
הייתי נותן לו את הקרדיט על "עומק" ועל הוצאה מהרוטציה של שחקנים שלא היו נכונים למשחק הזה
דראגיץ' וקראודר אאוט איגודלה ודאנקן אין

איגודלה לא סקורר. אבל הוא וטרן עם נסיון פלייאוף (גמר 6 רצוף כעת) שכמו הורי במאני טיים כן יקלע. וכמובן שהגנה ומנהיגות זה שם.
אתה לא יכול אפילו לחשוב לשים אותו באותה שורה כמו סמי אוג׳ילי למשל.

טיילר הירו זה רמה מעל הייוורד.
מיאמי פשוט יותר מאוזנת. לסלטיקס חסר שחקן או 2 שאפשר לסמוך עליהם ואין להם כעת אחד כזה. רואים את זה בשינוי הקיצוני בדקות בין משחק למשחק. שחקנים לא מקבלים דקות ואז מקבלים משחק הבא.
חסר להם עוד סווינגמן מהספסל ולדעתי רכז מחליף יותר טוב מוונמייקר

בוסטון תמשיך בוקטור העלייה
כולם חתומים לשנה הבאה (פרט לוונמייקר)
כפי שפירטתי, 3 בחירות סיבוב ראשון אמורות להועיל בעיבוי הספסל כבר במיידי

בשנה העוקבת, הייוורד מסיים את החוזה הגדול שלו, בדיוק שיצטרכו לפתוח את הכיס עבור טייטום

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

שוב, אם הם יוציאו שחקן שיכול לתרום כעת זה יציל אותם.
אם לא (כמו הבחירה העונה לנגפרד), הם שוב קצרים מאד בווינג ותלויים בהייוורד שהוא וקווין לאב מתחרים על השחקן הכי פריך.

אז זה לא עומק. אתה יכול להגיד שלמיאמי, למרות שהם שיחקו ברוטציה סופר קצרה (לא עומק) של 7 שחקנים, יש כלים מהספסל מעולים מהספסל בדמות הירו ואיגי שנותנים יתרון על הסלטיקס שלהם אין כלים כאלו מהספסל. עומק של 7 שחקני רוטציה סבירים יש גם לבוסטון. עומק זה הלייקרס שיכולים ללכת עד שחקן 10 ברוטציה ולקבל תרומה, זה הלייקרס שיכולים להכניס את דווייט הווארד או מרקיף מוריס מקצה הספסל לחמישיה לדקות ארוכות ולקבל מהם תרומה של שחקן חמישיה. מה שספולסטרה עשה בסדרה זה ההיפך מעומק, הוא קיצר את הרוטציה ושיחק עם הרכב סופר קצר, אבל איכותי יותר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ספולסטרה סיפסל את דראגיץ ברבע הרביעי בלי למצמץ והלך עם הירוק שנתן עוד משחק מצוין. עומק או לא עומק, טייטום החטיא בלי הפסקה ברבע האחרון והראה שהוא עוד רחוק מלהיות ברמה של הגדולים באמת.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

לאדע אם אמור זו המילה הנכונה, אבל ללא ספק יכל לנצח (או יותר נכון - היו לו את הכלים לנצח) ב-3 הופעות הפלייאוף האחרונות של בוסטון.

מצד שני, ב-2017 מגיע לו קרדיט על ריצה מרשימה מאוד בפוסט סיזן מול מילווקי ופילי שאאל"ט הגיעו פייבוריטיות, כשבוסטון מתבססת בעיקר על צעירים ללא קיירי והייוורד.
בטוח שהרגישו שם פספוס בגמר המזרח, כשהובילו 3-2 מול קליבלנד הכי פחות מרשימה בתקופת לברון מאז שחזר, אבל עדיין ריצה יפה.
בעונה שעברה הם פגשו את מילווקי הפייבוריטית ללא ביתיות. הגיעו עם קיירי, ויכלו לעשות יותר, אבל אי אפשר לומר שזה היה כישלון חרוץ שהם הפסידו.
העונה הציפיות היו יותר גבוהות מול מיאמי, אבל רוב האנשים לדעתי חשבו שזו סדרה צמודה שיכולה ללכת לכאן או לכאן.

ואם הגעתי לסדרה הנוכחית, אז כאן מילה לרעת סטיבנס והשחקנים שלו: ההגנה שלהם פשוט קרסה ברבע האחרון ב-3 מתוך 4 ההפסדים.
סל קלאץ' אחרי סל קלאץ', משורה של שחקנים קבוצתיים, ובסופו של דבר 35+ נק' למיאמי ברבעים האחרונים האלו.
הלילה התמקדתי בהגנה ללא הכדור של בוסטון וראיתי את טייטום אבוד ולא עוזר בזמן (או בכלל).
קמבה חלש פיזית, תייס לא מסוגל לעצור את העוצמה של באם, וזו התוצאה. אי אפשר להסתמך רק על סמארט ובראון שיכסו 5 שחקנים במקביל.

התקפית, מהרגע שבוסטון עלתה ל-96-90, הם פשוט התחילו ליידות שלשות ללא אבחנה ושיחקו לידיים של ספולסטרה והאזורית.
קמבה בעיקר אבל גם טייטום וסמארט (שהגזים גם לפני) לא חיפשו לתקוף את הצבע והחטיאו שוב ושוב.
מה שעבד כל כך יפה עם תייס בריצה ממשחק 5, שמצאו אותו בצבע ושברו את ההגנה, בכלל לא היה אופציה בשביל סטיבנס וחבל.

בשורה התחתונה, רוב הזמן זה הרגיש שבוסטון מוכשרת וטובה יותר, במיוחד ב-3 המשחקים הראשונים וגם במשחק ה-5, אבל האופי שלהם לא היה חזק מספיק. של מיאמי כן.

_________________
"If LeBron is King, Kobe must be God."

"אמור/יכל" לנצח:
מן הסתם 15 מקבוצות הפלייאוף מסיימות את העונה אחרי הפסד, חלקן בסדרות שהיו "אמורות/יכולות לנצח".
אילו בוסטון היו מפסידים למיאמי בסיבוב הראשון - הרי שזו בהחלט הייתה אכזבה. ברגע שאתה מפסיד להם אחרי שעברת כבר 2 סדרות (ולא נגד נמושות - פילי, והאלופה המכהנת טורונטו) - הרי שכבר הוכחת לא מעט וצברת קרדיט. גם מול מיאמי זה הרי לא שהם התפרקו לגמרי, אלא הפסידו בסדרה תחרותית מאוד.
נקודתית השנה לא הייתי מגדיר זאת ככישלון/אכזבה כלל. כמובן שאפשר לחבר לביצועים שלהם בפלייאוף בשנים קודמות למי שרוצה לנתח כך.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מה פתאום שמואל. מי שהפסיד הוא אפס חסר אופי. מי שניצח הוא גאון אלא אם הוא יפסיד בהמשך ואז יחזור להיות אפס.

לא צריך להקצין את הטענה שלי
לא אמרתי שהוא מאמן מחורבן או לא ראוי לתפקיד שלו.
אם אני בFO של בוסטון הייתי מחפש פיתרון בצוות האימון שיביא את מה שחסר בפלייאופים
אנחנו מדברים על 6 קמפיינים בפוסטסיזן, זה לא מעט בשביל
2015 נגמר בסוויפ מול לברון ובלאט. תגידו צפוי? תגידו, אבל תזכרו בצרות שת'יבודו הצליח לעשות.
2016 שוב הדחה בסיבוב הראשון, הפעם מול אטלנטה, תגידו צפוי? תגידו. אבל תראו מה קרה לאטלנטה בהמשך הקמפיין, כדי להבין שהיא הייתה קבוצה עבירה בהחלט
2017 סיימה את העונה במקום הראשון, התקשתה בשתי הסיבובים הראשונים, ועפה בקלות וכצפוי.
2018 הקמפיין הכי טוב שלו בפוסט סיזן, ועדיין נזקק ל7 משחקים מול מהקום השמיני, והחמצה של הזדמנות לנצח את הקלילבנד הכי חלשה בעידן לברון 2
2019 עפה בקלות מול מילווקי, איך מילווקי גמרה את הפליי אוף כולנו יודעים
2020 הכל טרי מידי לא צריך להזכיר

הטענה שלי: הוא לא מתעלה ולא מפתיע לטובה בפלייאוף אני מתקשה למצוא אפילו סדרת פלייאוף שבו הניצחון שלו היה בגדר הפתעה

לא שאני גורו מיוחד של סטיבנס (אלא סתם די מעריך אותו כאחד שאוהב קבוצתיות וכו'), אבל גם מה שאתה מציג לא כל כך גרוע לטעמי.
אם הוא מאמן מהטובים בליגה (כהכללה) - כי עובדתית במשך שנים מצליח להריץ יפה תמהיל מעניין של שחקנים, מחבר ומטפח נספחים חדשים (האם דניאל תייס היה הןפך לצלע משמעותית בכל קבוצה שהיא? וודאי שלא) אז זה כבר לא מעט.
לא מעלה רמה בפלייאוף? יכול מאוד להיות, כמו במקביל לא מעט מהשחקנים הבכירים שגם כן זה המצב הקבוע אצלם (וזה בסדר גמור - אם אתה מהטובים בליגה, ממילא לא פשוט לעלות עוד יותר ברמתך. זה לא כמו רונדו שמנמנם לו עונות שלמות רק כדי להפתיע אותנו כל פעם מחדש...).
האם צריך להביא עוזר מאמן "מפולפל" ומנוסה שדווקא יהיה לו את הטאצ' הקטן הזה להטות סדרת פלייאוף לכיוון שלהם? נשמע הגיוני

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

נו, אז זה מה שאני מנסה להגיד
שהוא מאמן מצויין עם הופעה חשודה בפלייאוף
ראה את פוסט הפתיחה שלי לסדרת הגמר, שמשתעשע עם תיאוריה של מאמנים שיש להם ואין להם "מוד פלייאוף"

אז אנחנו ממש באותו ראש

זה אגב מזכיר לי קצת במקביל את הסטטוס של יאניס
באמת פנומן בעונה הסדירה
כולם מדברים על זה שהוא יכול להיות מספר 1
אבל עד שהוא יוכיח משהו חדש בפלייאוף - זה לא שם

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

הצגה דמגוגית משהו של היריבות. לא אגיד שהן היו נמושות, אבל גם לא יריבות מפחידות. פילי כל השנה לא הבריקה ואז הייתה צריכה להתמודד ללא בן סימונס, השחקן מספר 2 שלהם. טורונטו אמנם אלופה מכהנת, אבל גם שיקגו 95 הייתה אלופה מכהנת.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מדוע דמגוגית?
פילי בסיבוב ראשון זה שיבוץ קל באזור המזרח? לעשות עליהם סוויפ זה מובן מאליו?
מול טורונטו בכלל לא היה ברור מי הפייבוריט - דעות לכאן לכאן, וצריך עדיין לתת קרדיט מסוים לחבורת שחקנים שרק בשנה שעברה לקחו אליפות (וסיימו שניים במזרח חרף ההיחלשות, אף לפני אותה בוסטון עצמה).

תמיד כשצריך לעבור רצף של נוק-אאוטים, אז יש לנו הטייה שלקבוצה הפייבוריטית סיכוי גדול לצלוח את כולו (בולט מאוד לדעתי בקמפיינים של קבוצות כדורגל ישראליות, למשל כשהיו קריאות שבר כשמכבי ת"א לא עברה 4 יריבות נחותות ברצף - שזה ממילא תרחיש בסיכוי נמוך עובדתית).
נניח לבוסטון יש 80% לעבור את פילי, ו-60% לעבור את טורונטו ומיאמי כ"א (ולדעתי אני מפרגן להם) - אז מה הסיכוי שלהם להעפיל לגמר ה-NBA בהינתן שאלו היריבות?
כ-30% בסך הכל, לא הרבה יותר מהסיכוי לעוף כבר בסיבוב הראשון...
גם אם משחקים קצת עם המספרים - התופעה תמיד נשארת.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני לא חושב שנכון להסתכל על זה בצורה כזאת מבלי להתייחס למשתנים. ב-2015 ו-2016 לא היה לו סגל אמיתי להתמודד.
ב-2015 רונדו עזב באמצע העונה, ואני לא בטוח שהסגל שהיה שם שווה פלייאוף בכלל, על אחת כמה וכמה שהם פגשו את לברון קיירי ולאב בסיבוב 1.
2016, אטלנטה אולי עבירה מול לברון וקיירי או קבוצות טובות אחרות, אבל בוסטון ברמת הסגל לא הייתה טובה באותה שנה. 1 מול 8 מספר את הסיפור.

ב-2017 אייזיאה תומאס, הכוכב של הקבוצה, נפצע בצורה קשה ולא היה שם לסדרה מול קליבלנד בגמר המזרח.
קשה לצפות לניצחון או פייט אמיתי מול קבוצה מצוינת בלי השחקן המוביל שלך והמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. מקצועית ומורלית.
אני חושב שבעונה ההיא הגיעה ההכרה האמיתית בסטיבנס, שלקח קבוצה לא מוכשרת במיוחד למקום 1 במזרח.

ב-2018 הוא ללא ספק התעלה והפתיע לטובה. הלך לו קיירי, הלך לו הייוורד. שיחק עם חבורה של שחקנים צעירים + הורפורד.
קל להסתכל על זה באופן מופשט - הזדקק ל-7 משחקים מול המקום השמיני. אבל בפועל, זה היה מול יאניס מידלטון בלדסו ורוקי העונה ברוגדון.
במצב שהם הגיעו, חשבתי שמילווקי תעבור, ואם זה לא הספיק - דרס את פילדלפיה בסיבוב ה-2 בניגוד לכל התחזיות. בעיניי זו הייתה הפתעה גדולה, וגם היתרון בגמר המזרח.

_________________
"If LeBron is King, Kobe must be God."

פילי בסיבוב הראשון זה לא שיבוץ קל, כי הסלטיקס סיימו במקום ה-3, לא הראשון. אבל גם לא שיבוץ מאד קשה. אחרי הפציעה של סימונס זה כבר הייתה סדרה שבה הסלטיקס היו פייבוריטים מובהקים.
אני מסכים שמול טורונטו הסלטיקס לא היו פייבוריטים ברורים, אבל זה לא בגלל שהרפטורס היו גדולים. הפוך גוטה. לנצח את הרפטורס ב-7 משחקים עם הלשון בחוץ זה לא הישג עצום. והרפטורס ללא קוואי הם אלופים רק בשם.

באן.בי.איי אין רצף של נוקאאוטים, אלא סדרות של 7 משחקים ובסדרות ארוכות המנצחת לרוב היא הקבוצה הטובה יותר. אתה לא עובר סדרה בפוקס ובמקריות. וכן, לרוב הפייבוריטית צולחת את היריבות שלה. זאת לא הטיה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הפורמט הוא עדיין נוק-אאוט: הפסדת סידרה - הלכת הביתה.
ברור שהסיכויים של הפייבוריטיות גבוהים הרבה יותר בטוב מ-7, מאשר במשחק בודד ("הטוב מ-1"), ואני כמובן מסכים ש"בסדרות ארוכות המנצחת לרוב היא הקבוצה הטובה יותר".
אבל את המתמטיקה קשה לנצח - בהינתן שאתה מסכים בערך עם אחוזי הניצחון שרשמתי (לראייה למשל כתבת - "אני מסכים שמול טורונטו הסלטיקס לא היו פייבוריטים ברורים") הרי שהתרחיש ה"צפוי" הוא שבוסטון לא מגיעה לגמר ה-NBA, חרף העובדה שהיא פייבוריטית בכל סידרה בפני עצמה.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012