התותח המפוברק כתב:
לגבי המידריינג' זה רחוק מלהיות קשור למורי והרבה יותר קשור לשיפור משמעותי שחל לאורך השנים ביכולת הקליעה לשלוש.
ככל שהאחוזים לשלוש יורדים, המידריינג' הופך להיות כדאי יותר ולהיפך. ולכן זה גם עניין מאוד אינדיבידואלי. ע"ע דרוזן שעדיין זורק בעיקר מידריינג', כי הוא קלעי שלשות פחות טוב.
אני שוב שואל - מה הוא הביא חוץ מג'יימס הארדן?
הטרייד על ווסטברוק היה מזעזע, זה אנחנו כבר מסכימים?
הטרייד על קאפלה חידד אמנם את הסמול בול, אבל רק הוכיח בפלייאוף שהיה מיותר. דווקא בפלייאוף הזה וגם בפלייאוף הקודם הוכח שהביגמנים עוד לא אמרו את המילה האחרונה.
יוסטון הפכה להיות מכונה של זריקות לשלוש. אממה? לא כזו מוצלחת.
העונה הם סיימו במקום 24 (!) בדיוק מחוץ לקשת למרות שזרקו 45 שלשות למשחק. לעומת זאת ב-TS הם כן סיימו מקום 5. וזה מוכיח לדעתי כמה נקודות:
1. אסטרטגית הגישה היא נכונה. לא שהיה צריך את מורי בשביל להבין.
2. או שליוסטון יש קלעים בינוניים ומטה (פאשלה של ה-GM), או שהם לוקחים זריקות רעות (פאשלה של המאמן). שניהם בעייתיים וגם ה-GM וגם המאמן הלכו הביתה אז אולי גם ההנהלה של יוסטון חושבת כמוני.
הגבתי לך בחריפות אתמול בערב, שמח לראות שלא הזיז לך יותר מדי (:
אבל שמע, התשובות שאתה נותן על השאלה הרטורית שלך ממחישות יפה את הנטייה לזיכרון קצר-טווח בשיח הספורט של ימינו. סופרסטארים למיניהם הם "לוזרים", "הד קייסים" או "הכי טובים בליגה", בהתאם למה שעשו בסדרת הפלייאוף האחרונה שלהם...מוריי ניהל את הרוקטס במשך 13 שנים, הוא קיבל קבוצה עם שני שחקני פרנצ'ייז פציעים וקיבל מנדט לשקם אותה מבלי לבקר במרתפי הלוטרי. כאן תוכל למצוא פירוט של כל מהלכיו:
https://www.basketball-reference.com/ex ... da99x.htmlליקטתי כמה מהלכים בולטים, כולל טעויות מזדמנות שסימנתי בסמיילי עצוב:
- בדראפט 2007, בחר את ארון ברוקס בשלהי הסיבוב הראשון ועשה טרייד עבור קארל לאנדרי, שנבחר בתחילת הסיבוב השני
- ניצל את הצורך של הספרס להיפטר מהחוזה של ג'קי באטלר בשביל להשיג את הזכויות על סקולה (תמורת ספאנוליס ובחירת סיבוב שני) והצליח להביא אותו סופסוף לליגה
- בחר את ניקולה באטום בשלהי הסיבוב הראשון של דראפט 2008, אבל העביר אותו תמורת הזכויות על דונטה גרין; מאידך, גרין הועבר כעבור חודשיים יחד עם בובי ג'קסון ובחירת סיבוב ראשון (שהפכה להיות עומרי כספי, אגב), תמורת שלום עולמי (;
- השיג את לאורי בעונתו השלישית בליגה תמורת רייפר אלסטון
- החתים את אריזה בקיץ 2009, לאחר עונת הפריצה שלו בלייקרס, על חוזה MLE מלא. כעבור שנה, כשהבין שלמרות הגיל, הנתונים הפיזיים והשיפור משלוש אין לאריזה לאן לצמוח כשחקן, החליף אותו בקורטני לי הצעיר יותר שהיה עדיין על חוזה רוקי.
- השיג את קווין מרטין, את ג'ורדן היל לאחר עונת רוקי בניקס, ובחירת סיבוב ראשון תמורת החוזה המסתיים של טימאק ולאנדרי. מרטין יהיה שחקן מפתח בטריידים עבור פאו גאסול (שנפל בגלל וטו) ועבור הארדן.
- השיג את דראגיץ', פלוס בחירת סיבוב ראשון (!) תמורת ארון ברוקס
- פגע בול בדראפט 2011 עם מרכוס מוריס (14), מירוטיץ' (23) ופארסונס (38). גם פטריק פטרסון בבחירה 14 שנה קודם לכן היה סיפור הצלחה בעונותיו הראשונות, והיה חלק מהחבילה שנשלחה לקינגס תמורת פרנסיסקו גארסיה (היה יופי של סווינגמן עד שהפציעות גמרו אותו) ותומאס רובינסון הרוקי (באסט רציני, אבל עדיין נבחר 5 בדראפט ובקושי הספיק לשחק בפרנצ'ייז בעייתי שהובל ע"י טייריק אוואנס וקאזינס).
- החתים את אשיק ולין על חוזי "גלולה רעילה" שהבולס והניקס לא השוו. אשיק הצעיר התבלט אז כעוגן הגנתי בחמישייה השנייה של הבולס והראה יכולת להתמודד בסוויצ'ים מול לברון על הפרימטר. הוא העמיד ממוצעי דאבל-דאבל בעונת הבכורה שלו ושל הארדן ביוסטון, אח"כ הגיע הווארד שדחק אותו לספסל (ועדיין אשיק הראה שיש לו מה לתת, למשל כשעלה בחמישייה לצד הווארד אחרי פיגור 2-0 מול הבלייזרס בפלייאוף 2014 ומנע מאלדריג' להמשיך להתעלל בהגנת הרוקטס). מוריי הצליח להשיג את אריזה פלוס בחירת סיבוב ראשון מניו אורלינס תמורת אשיק, שמאז לא הפסיק להיפצע ובכל זאת קיבל חוזה חדש ומיותר לגמרי.
לגבי לין, היתה המון ביקורת בזמנו על כך שמוריי ויתר הן על לאורי (שהתמורה עבורו היתה ראויה וסייעה להביא את הארדן, כאמור) והן על דראגיץ', במקום לוותר רק על אחד מהם, בשביל לצרף את לין. באופן אירוני יחסית להתפתחויות השנה האחרונה, נראה שהיה מדובר בהחתמה משיקולי יח"צ מול השוק האסייתי - יתכן שהוכתבה מלמעלה ע"י הבעלים?
- השיג בחירת לוטרי מוגנת בדראפט 2013 מטורונטו תמורת לאורי ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 2014 מהלייקרס תמורת ג'ורדן היל. שתי הבחירות האלה נארזו יחד עם קווין מרטין וג'רמי למב (בחירה 12 בדראפט 2012, היה פרוספקט צעיר עם אפסייד בזמנו) לאוקלהומה תמורת הארדן.
- הביא את בוורלי כל הדרך מרוסיה לליגה
- העביר את מרכוס מוריס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2013 ):
- החתים את דווייט הווארד, אומנם אחרי עונה פצועה ומאכזבת בקבוצת הכוכבים המאכזבת של הלייקרס, אבל עדיין נחשב לפרס הגדול של קיץ 2013.
-הביא את קובינגטון מחוץ לדראפט
- בחר את קאפלה בשלהי הסיבוב הראשון של דראפט 2014
- החזיר את אריזה לקבוצה, בנוסף לבחירת סיבוב ראשון, תמורת אשיק וכספי
- הקריב בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2015 (לארי נאנס ג'וניור) כדי להיפטר משנה האחרונה בחוזה של לין ):
- בחר את מונטרז הארל בבחירה 32 של דראפט 2015
- הימר על טיי לאוסון בעלות מינימלית של בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2016 (חואן הרננגומז), לא הסתדר...אבל לאוסון היה רכז נהדר עד שהמריחואנה בדנבר דפקה לו את המשך הקריירה ):
- החתים את ריאן אנדרסון ואריק גורדון כחלק מרענון השורות והמהפך הסגנוני של דאנטוני סביב הארדן
- השיג את לו וויליאמס מהלייקרס תמורת קורי ברואר ובחירת סיבוב ראשון מאוחרת בדראפט 2017
- השיג את כריס פול בעלות שנחשבה לדי מינימלית בזמנו (הארל, בוורלי, סוויט לו, בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2018 ועוד)
- החתים את טאקר בזול
וכאן מסתיימת הסקירה ההיסטורית, שאר המהלכים כבר טריים מספיק בזיכרון ותכף אגע בטרי ובבולט שבהם - הטרייד עבור ווסטברוק. מה שבולט מהסקירה הזאת זה המון wheeling and dealing, שאולי גם עלה לרוקטס בכמה בחירות טובות שהתפספסו, אבל בסך הכל העמיד אותם בעמדת מוצא נהדרת לצרף כוכב שהגיעה ההזדמנות המתאימה. מוריי הקפיד להחזיק בעוד ועוד נכסים עתידיים, אסטרטגיה שהינקי חיקה בהצלחה, רק שמוריי העמיד קבוצה תחרותית תוך כדי. דבר נוסף שבולט, זה שכמעט ואין החתמות מיותרות וחוזים מכבידים, הצגתי את הטיעונים בעד אשיק ואפילו לין, כשרק על האחרון מוריי נאלץ לשלם בשביל להיפטר ממנו.
אגב, מעלים מהאוב פה ושם את הטרייד המבוטל של הלייקרס עבור כריס פול, ושוכחים מהצד של יוסטון בסיפור...מרטין וסקולה תמורת פאו, יכול להיות שניו אורלינס היתה אמורה לקבל גם בחירת סיבוב ראשון מיוסטון (בנוסף לשניים הנ"ל + אודום), אבל גם אם כן, עדיין היה נשאר למוריי קאפ ספייס ובחירות דראפט עתידיות בשביל לצרף כוכב נוסף בהמשך.