מאסטר כתב:
עמוס, שנינו היינו כאן ב-2010. אף אחד לא הילל את קובי על הניצחון מול הסלטיקס החזקים בגמר, אחת מקבוצות ההגנה הטובות אי פעם, עם 23 נק' ו-15 ריב', אלא ירד חזק על אחוזי השדה, כאילו הניצחון אפילו לא חשוב.
לכן כל הסוגיה מול דטרויט וההתייחסות שלך או של אחרים היא צביעות אחת גדולה. זאת הסיבה שגם אני וגם פלאש מגיבים בלהט, כי לפני עשור אף אחד לא נתן ריספקט ורק חיפש את האחוזים.
בנוגע לשאר הדברים: באיזו קלות אתה מבטל את ההגנה של הבולס ואת החולשה ההתקפית של הפיטונס. וואו.
אז מה היה קורה אם אייזיאה תומאס לא היה משליך 3-18 מחרידים מהשדה, וג'ו דומארס לא היה מעיף 5-16 מהשדה? שניהם הרבה פחות מהממוצע העונתי שעמד על 46-48 אחוז.
האם עדיין שיקאגו הייתה מצליחה לנצח למרות ה-10-29 של מייקל? לא נראה לי. מדהים שביטלת בשורה אחת את העובדה שהפיסטונס קלעו רק 88 נקודות במשחק הזה, ונתת קרדיט חד משמעי להתקפה. על מה ולמה?
דווקא המשחק השישי, שמייקל היה יותר טוב ללא ספק, מחדד מאוד את הנקודה - הפיסטונס קיבלו ערב קליעה מעט יותר טוב ופחות מחריד, קלעו 103 נק', והפלא ופלא - ניצחו.
לסיום אשאל אותך עוד שאלה שקשורה בדבר האחרון שכתבת - האם הסלטיקס ב-86' (שבסיום הפוסט סיזן יניפו אליפות) לא היו יריבה עדיפה בהרבה על הבולס? האם MJ לא היה בודד במערכה?
זה לא הפריע לו להמטיר 49 נקודות במשחק הראשון, ואח"כ לקלוע שיא נקודות לפלייאוף עם 63 פסיכיים בגארדן. אפילו שהוא פגש יריבה איכותית, ואפילו שלא הייתה לו ממש עזרה.
ברור שלא היללו את האליפות של הלייקרס מול הסלטקיס של 2010. קבוצה בדעיכה ברורה. 50 ניצ' בעונה הרגילה לעומת 62 בעונה לפני כן וכמובן 66 בעונת האליפות. גארנט מזדקן אחרי פציעה ששללה ממנו את האתלטיות וההגה כבר לא הייתה מדהימה. בוא נמשיך עם כך שבמשחק מספר 7, אותה הגנה, שכבר לא הייתה היסטרית הייתה חסרה את העוגן קנדריק פרקינס. אז אתה בטח תגיד, מה הוא מחרטט. אז נשים את אחוזי ריב' ההתקפה, מה שניצח את משחק 7 הסופר צמוד ללייקרס. 42% מהריב' מתחת לסל של הסלטיקס הלכו לידיים הזהובות, 23 כדורים חוזרים בסה"כ. בשאר הסדרה הלייקרס לקחו 11.5 כדורים חוזרים התקפיים עם 31% מסך הריב' שנלקחו מתחת לסל של הסלטיקס. וכמובן הופעה של 6-24 של MVP היא דבר שמן הסתם מדברים עליו ולא לטובה. ושוב, כמו במקרה דטרויט 2004. הלייקרס בסדרת הגמר היו פייבוריטים ברורים מול קבוצה שהפתיע את הקבוצה הטובה במזרח. הבולז היו אנדרדוג מובהקים מול קבוצה ששייטה לאליפות, כשהיחידים שמציגים איזשהו אתגר היו אותם הבולז. אז בוא לא נדבר על צביעות.
הפיסטונס קלעו בסדרה בממוצע 94.6 נק', אז משחק של 88 נק' היה לא טוב, אבל לא איזה משהו שחורג מהנורמה של הסדרה. ומאחר שמייקל ג'ורדן היה אחד משחקני ההגנה הטובים של הבולז, אם לא הטוב שבהם באותה עונה (לא זוכר אם פיפן היה פיפן ההגנתי של שיאו בתחילת הקריירה שלו) אז אולי כדאי לתת לו קרדיט על ההגנה של הבולז ולא להציג את זה שהפיסטונס התקשו התקפית כמשהו שלילי לגבי היכולת של ג'ורדן? אני לא נתתי קרדיט חד משמעי להתקפה של ג'ורדן ועדיין ג'ורדן שם הרבה נק' על הלוח במשחק הזה. מה זה הרבה? 32 נק' מתוך 94, כשהבאים בתור קולעים 14.
לגבי הסדרה מול הסלטיקס של 86, אני לא מבין למה זה רלוונטי. לא טענתי שג'ורדן היה מצויין או אפילו טוב מול הפיסטונס. אין ספק שב-89 הפיסטונס (קבוצת הגנה הרבה יותר טובה מהסלטיקס, בטח מול שחקנים אתלטיים) האטו עוד ג'ורדן והיקשו עליו מאד. אז למה אתה משווה את ההופעה הזאת להופעה היסטורית של מייקל מהעבר? ומה עוד שבכלים שאתה שופט, אני בכלל לא בטוח כמה היא גדולה. הרי במשחק ההכרעה הקריטי ג'ורדן הסריח את המגרש עם 22 נק' ב-44.4%. רק תסתכל מה הוא עשה במשחקים הקודמים, למה הוא לא יכול היה לקלוע לפחות 40 נק' במשחק הקריטי?
ב-89 מייקל הפסיד לקבוצה עדיפה, יש שיאמרו שקבוצת ההגנה הכי טובה בהיסטוריה (כמובן שצריך כל דבר לנרמל לתקופה שלו). הבולז נתנו פייט, הפייט הכי קשה שהיה לפיסטונז בדרך לאליפות וג'ורדן ירד במספרים, אבל עדיין היה כוח התקפי. הוא לא חוסל והוא לא גומד. ואתה משווה את ההופעה הזאת להופעה של קובי בראיינט ב-2004 (לשם הצדק, גם מול אחת מקבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה, אם לא ה..) כשהלייקרס בראשותו היו פייבוריטים ברורים? אני לא חושב שאפשר להתווכח על כך שקובי באמת חוסל בסדרה הזאת.
דרך אגב, מכל האנשים פה בפורום, למרות שאני מודה שלא סבלתי את קובי, אני יכול להיות אובייקטיבי. אם אתה זוכר או שלא, אחרי ההופעה של 81 הנק', היו פה לא מעט קולות שדיברו על אגואיזם ועל ניפוח סטט' וכו' ואני זה שאמרתי, חבר'ה, הוא קלע 81 נק'. איך אפשר לדבר על משהו אחר חוץ מהופעה מדהימה ונדירה שלא היו כמעט כמוה בתולדות הליגה.