סל ניוז

קיירי ודוראנט הם שני שחקנים באופרת סבון מעצבנת ומבחילה למדי
אבל האפסייד של הפרויקט של הנטס תלוי כמעט לחלוטין באיך שדוראנט יחזור מהפציעה.
יש להם עוד שני גארדים נהדרים שיוצרים מכדרור מלבד קיירי.
אם דוראנט יהיה דומיננטי, הנצחונות יגיעו וקיירי יהיה (יחסית) רגוע, לפחות לזמן מה.
אם לא, הוא עלול לאבד את זה.

רודי פרננדז הוא שחקן הכדורסל המעצבן בהיסטוריה.

הדבר הכי יפה בכדורסל זה גארד שלוקח ריבאונד.

(לא משהו אקטואלי ולא בטוח שיש קשר בין הדברים. למרות שוידאתי שהראשון לא סותר את השני)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני חושב שהמשפט הראשון הוא די קונצנזוס בכל עולם הכדורסל חוץ מאוהדי ריאל שרופים.

סטוקטון אוברייטד

_________________
תודה לאלוהי הבירה

חוץ מאינה שכבר מזמן לא כאן אני לא חושב שפגשתי מישהו שאוהב את השחקן הזה.

אם כבר שחקן ספרדי קצת יותר מוערך שהוא בלתי נסבל בעיני אז נבארו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

ההגנות היום יותר טובות מבשנות התשעים

שתיים ארוך מאז ומתמיד נחשבה לזריקה בעייתית ולא צריך שום סטטיסטיקה מתקדמת כדי להגיע לתובנה הזו. מצד שני, קליעה אבסולוטית מחצי מרחק זו זריקה שמביאה אליפויות (ג'ורדן, קובי, דאנקן, פארקר, נוביצקי, ריפ המילטון). בכדורסל של אתמול, בכדורסל של היום ובכדורסל של מחר.

אף אחד מהשחקנים שציינת לא שיחק בכדורסל של היום.

הלו, אמרת דעות. צריך גם לבסס וכאלה? אפשר גם: דוראנט, קוואי, קיירי, אנתוני דיוויס.

לגמרי דוראנט.

למעשה האלופה היחידה שאני זוכר שהסמל המסחרי שלה היה שלשות היא גולדן סטייט, בהסתייגות ששתי האחרונות היו מעורבות בהרבה מיד ריינג' של דוראנט

כן ולא
אדם יתן האסל , אבל הוא לא במעמד של שחקן שבא לתת האסל
אדם היה צריך להיות שחקן אחד יותר נמוך במעמד כי כרגע לדעתי הקבוצה ממש בנויה עליו ואז נושאים אחרים עולים לדיון מלבד ההאסל (ושם הוא בבעיה )

אז כן , להביא את אדם זה מצוין
אבל צריך להביא עוד מישהו
שיהיה לפניו ברוטציה

עם פתיחת הליגה "הישראלית":

הקבוצות שמעניין לצפות בהן למי שלא אוהד אותן:

גלבוע עם זיו, חנוכי, ארצי, סרור, ובני, יחד עם 4 אמריקאים מצויינים.
הפועל תל אביב של מדר, טימור, שוכמן, מור, קופרברג ואדם.
מכבי חיפה עם סורקין, בריסקר, בן שימול, שרון וצ'וברביץ'.
ראשון עם דברת, אביבי (הפתעה נעימה), גוט, טסלר, פליישר, טישמן ופלד.

הקבוצות הכי לא מעניינות:
מכבי של בלייזר והאמריקאים (והקרואטים)
חולון של פניני והאמריקאים
ירושליים של בלאט והאמריקאים (וקצת אריאל)
באר שבע של... האמריקאים.

משחקים של אמריקאים מול אמריקאים אפשר לראות בקלות באינטרנט מהג'י ליג. הכתוביות בעברית על החולצות לא עושות לי את זה.

קליבלנד זרקה המון שלשות גם בעונת האליפות

רק לדייק: הדעה לא היתה שלא צריך לקלוע הרבה משלוש. הדעה היתה שבניגוד למה שמספרים לנו על החצי מרחק כזריקה שעברה מהעולם, זה נשק מרכזי של הרבה מאוד מהשחקנים שלקחו את האליפויות ב-25 השנים האחרונות. אגב, יש לזה גם הסבר. כדורסל של לייאפים ושלשות, שזו בגסות הטענה של אנשי הסטטיסטיקה לגבי האופן שבו צריך לשחק את המשחק, הוא פשוט לא כדורסל של פלייאוף. בניגוד לעונה הרגילה, שבה ההגנה בגדול נותנת כמה שלשות פנויות שתרצה, בפלייאוף, כשההגנות מתהדקות, הרבה יותר קל להגיע לזריקה יחסית טובה מחצי מרחק אחרי כדרור, מאשר לזריקה קלה משלוש (שלא לדבר על לייאפים).

והנה גם מאמר מגובה סטטיסטית שמפריך את ההסבר שלי (לא עד הסוף, אבל מילא):

https://www.theringer.com/nba/2018/5/31 ... nt-success

דעה - נותנים משקל גדול מדי לאליפויות כאשר באים לנתח עבודה של GM או מאמן או אפילו כוכב.
בגזרת הGM אז דוגמא קלות הם יוג'ירי מטורונטו שעשה עבודה מדהימה אבל בשורה התחתונה כל האליפות הזאת היא תוצר של הזריקה של קאווי שקפצה על הטבעת ויכלה בקלות גם לצאת החוצה. אני מניח שאם טורונטו עפים בחצי גמר מזרח אז כל הדיבור על יוג'ירי היה שונה (השכרה לשנה, ויתור על סמל וכו'...)
דוגמא נוספת היא מורי ביוסטון שהקבוצה שלו הגיע למשחק 7 צמוד מול גולדן סטייט של דוראנט והפסידה בגלל יום מזעזע היסטורי מה3. אם הם מנצחים את המשחק הזה אז פתאום המורי-בול עובד וזה כדורסל של אליפות?
בגזרת השחקנים אז הדוגמא כמובן הקלה ביותר היא לברון - בסוף ה"מורשת" של לברון היא תולדה ישירה של השלשה של ריי אלן מול הספרס ב2013. אם אלן מחטיא את הזריקה אז לברון הוא זה שהפסיד אליפות ואם ריי אלן קולע אז לברון הוא זה שלוקח אליפות?

אם לא דונציץ, אבדיה לא היה קרוב לדיון של טופ 5 בדראפט

הגיע הזמן לחזור למכנסיים הקצרים של פעם בכדורסל.

ארז כץ היה מותק של שחקן. ושחר גורדון ואיציק אוחנון הם אולי שני הפיספוסים הגדולים ביותר של הכדורסל הישראלי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

שחר גורדון? פלגמט חסר סיכוי. אוחנון היה אתלט על, אם רק היה לו קצת יותר כשרון

ראובן, זה שרשור דעות. מה שכתבת על שחר גורדון זו לא דעה, אלא אמנות אבסטרקטית פסיכדלית. מאיזו בחינה הוא היה פספוס? מה ראית אצלו שלא התממש? לאן הוא היה יכול להגיע בכל תסריט שבו נשאר הוא ולא הופך למישהו אחר?

בעיני הפיספוס הגדול של הכדורסל הישראלי זה דווקא יואב ספר, אתלט, סופר מוכשר, סייז מעולה, אבל הפציעות (ואולי גם האופי) חיסלו לו את הסיכוי להיות אחד הגדולים באמת.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מסכים, בתור מי שישב בכפר בלום וראה אחד אחרי השני את הפורוורדים הישראלים יואב ספר, גור שלף, ליאור אליהו, עמרי כספי באותו שלב התפתחות, אני חושב שספר היה הבולט והמוכשר מכולם. לדעתי, אם לא היה נפצע, היה לו סיכוי להגיע ממש רחוק.
אבל אני לא בטוח שהוא היה הפספוס הגדול מכולם, מירוץ די צמוד עם גיא גודס שלדעתי לפני הפציעה היה ברמה של עודד קטש באותו הגיל, אולי יותר טוב.