B.Grant44 כתב:
Att כתב:
sheky כתב:
Att כתב:
אני בתחושה שצריך ממש לעצום עיניים חזק כדי לא לראות שחלק גדול ממה שאני כותב עליו קורה הרבה הרבה פחות בליגה.
אנחנו רואים הרבה פחות חוזים ארוכים לשחקנים בינוניים, מה שהיה נפוץ מאוד עד לאחרונה
ועכשיו זו בעיקר מנת חלקם של ארגונים עם הנהלות גרועות כמו הניקס.
למה כוכבים לא הגיעו לקליבלנד בשוק החופשי?
אני לא חושב שקליבלנד נתנה להם הזדמנות.
הם לא פינו מקום מתחת לקאפ או השתמשו בקאפ כדי להשיג בחירות דראפט נוספות.
להיפך, הם העמיסו וסתמו את הקאפ בשחקנים חלשים עד בינוניים או שחקנים שהם לגמרי over the hill וכל מה שנותר מהם זה השם.
האם הקאבס היו בעמדה להביא את ווייד ואת בוש לקליבלנד?
לא, ממש לא
האם מיאמי סתם היו בעמדה הזו?
לא, הם היו מוכנים היטב.
אבל בוא נסתכל על הקדנציה הארוכה של לברון בקאבס ונחשוב שזה היה מקרי שהשחקן הטוב ביותר שאיתו שיחק היה... מי? לארי יוז? דלונטה ווסט? שאק העתיד והכבד שכבר לא היה קרוב להיות כוכב?
אתה כותב כאן כמה דברים שהם או שגויים, או שלא מחוברים למציאות.
קודם כל, לגבי "פחות חוזים ארוכים לשחקנים בינוניים", אני לא יודע על מה אתה מדבר. יש נתונים שתומכים בכך? מזכיר שאורך החוזים התקצר בין תקופת 2005-2012 לתקופת 2012 ועד ימינו, מחוזי 5/6 שנים לחוזי 4/5 שנים. או שהתכוונת לאורך היחסי של אותם חוזים? ואיך בדיוק מודדים בינוניות של שחקנים? האם אתה זוכר מה הלך בקיץ 2016, או שאתה מדבר רק על השנים האחרונות מאז? אין ספק שיותר ויותר מנהלים מבינים שחוזים ארוכי טווח לרול פליירס הם קאפ קילרז. אבל עדיין ממשיך לראות כאלה. הם בויאן בוגדנוביץ', עם החוזה שיוטה העניקה לו, הוא החתמה בינונית?
הלאה - קליבלנד, כמו שכתבתי בתגובה קודמת, בהחלט נתנה הזדמנות לכוכבים להצטרף אליה בקיץ 2005. ריי אלן ומייקל רד בחרו שלא להגיע. אתה אומר שבמקום להחתים את לארי יוז, דוניאל מארשל ודיימון ג'ונס, היית סופג חוזים גרועים עם בחירות דראפט (פרקטיקה שלא כ"כ היתה נהוגה אז, אגב) והולך לעונת טנקינג, אחלה. מזכיר שבדראפט 2006 הפרוספקטים הבולטים היו אלדריג', אדם מוריסון, ברניאני, ברנדון רוי, רנדי פוי ורודי גיי. עכשיו תגיד לי שהיית הולך לעוד עונת טנקינג ומחזק את הקאבס עם בחירה בדוראנט? או שאולי באודן דווקא? הורפורד, קונלי, ג'ף גרין, ברנדן רייט, יי זי'אנליאן?...ומה לגבי הפרי אייג'נסי באותם קיצים? בן וואלאס ופג'ה סטויאקוביץ' היו השמות הגדולים של קיץ 2006, ממה שזכור לי. רשארד לואיס בקיץ 2007 (האמת, אחלה התאמה כסטרץ' 4 לצד לברון, אבל הוא לא בדיוק בתבנית הסופרסטאר כפי שאתה מדבר עליהם).
אני מדבר על השנים האחרונות. ברור לי שזו פרקטיקה חדשה, לא לתת חוזים ארוכים לשחקנים בינוניים, כמו גם לנצל את הקאפ ספייס עבור בחירות.
אלו פרקטיקות שאני מדבר עליהן כבר שנים ארוכות וצוחקים עליי עליהן.
אבל לאט לאט, הן נעשות הנורמה להתנהלות ניהולית טובה.
וכן, לא הייתי מחתים את לארי יוז, דוניאל מארשל ודיימון ג׳ונס.
בטח לא לחוזים של יותר משנה.
ואני לא מבין את הדוגמאות השונות.
האם אתה לא חושב שהקדנציה של לברון בקאבס הייתה שונה אם אולדרידג׳ היה שם?
לברון היה בקאבס יותר משנה-שנתיים.
הדבר המרכזי בעיניי הוא לא לעשות טעויות, לא לסתום את הקאפ לכמה שנים בשחקנים חלשים או בינוניים
כמו שהקאבס עשו. הם חסמו לעצמם אפשרויות במקום לפתוח אפשרויות
ואז כל מה שהם יכולים היו לעשות זה טריידים של שחקנים גמורים על שחקנים גמורים.
הנ.ב.א. בנויה בצורה כזו שהזדמנויות מגיעות.
הזדמנויות מגיעות פי כמה לקבוצות שיש להן את לברון.
אבל כמו שכתבו כאן לפניי (עמוס לב לדעתי), ניו אורלינס וקליבלנד היו נואשות מלכתחילה.
הן הרגישו שהאדמה בוערת מתחת לרגליהן ושהן חייבות להתחזק מיד (!!!)
יש לגישה הנואשת הזו מחיר כבד. זה כמו לקחת הלוואה גדולה (רק הרבה יותר גרוע)..
אתה ממשכן את העתיד שלך ואת סל האפשרויות שלך על חשבון ההווה.