***מוק דראפט - בחירות 1-17***
הקדמה: לפחות לפי השיח שסובב אותו, נראה כי לדראפט הזה יש פוטנציאל להיות משוגע במיוחד מבחינת טריידים. מעבר לווריורס שמן הסתם יעדיפו לחזור למעמד של קונטנדרים, נראה שגם מינסוטה ואטלנטה מעוניינות שזה יהיה טווח הלוטרי האחרון שיבחרו בו בזמן הקרוב (מינסוטה אכן לא תבחר בדראפט הבא, אלא אם תגריל בחירת טופ 3). גם הקאבס דווחו כמעוניינים להאיץ את תהליך הבנייה שלהם מחדש, כנראה שזה מסביר את הארכת החוזה שניתנה לקווין לאב ואת הטרייד עבור דראמונד (שגם איתו מדסקסים הארכת חוזה). הניקס תמיד מעוניינים לחזור לרלוונטיות, ובלי ששמנו לב, הולכים לבחור בלוטרי כבר דראפט רביעי ברציפות (כשגם בדראפטים של 2016 ו-2014, שביניהם פורזינגיס נבחר, הם היו בוחרים בלוטרי, לולא הטרייד המיותר עבור מלו...שבזכותו דנבר נהנית כיום מכישרונותיו של מוריי). בקיצור, מצאתי דרך מסורבלת לומר שהניקס לא עשו פלייאוף מאז עונת 2012/13...אבל בניגוד לתקופות בצורת דומות שהיו להן בעשור הראשון של המילניום, בבצורת הנוכחית הם לפחות שמרו על *רוב* בחירות הלוטרי שלהם, הגם שאת רובן שרפו בדרך זו או אחרת (הטרייד על פורזינגיס, הנפילות עם ניליקינה ונוקס). אבל נניח לניקס, התכוונתי לציין גם את הבולס כקבוצה נוספת שתשמח לסיים את תהליך הבנייה מחדש, שהחל עם הטרייד על באטלר בדראפט 2017 ולא ממש מתקדם לשום מקום.
בקיצור, יש כאן סיטואציה שמזמנת המון טריידים פוטנציאליים, כולל האפשרות לכל מיני החלפת בחירות...חשבתי שאשלב הרבה כאלה כאן, אבל בסופו של דבר שמעבר לטרייד דאונים של שתי הבוחרות ראשונות, אומנם מצב נדיר אך מתקבל על הדעת במקרה הנוכחי, אין עוד עסקאות מעבר לאלו שאציע כאופציונליות (ושאינן משנות את זהות הבחירה). בגלל ששני הטריידים המוצעים יעוררו דיון בפני עצמם, לפחות כך אני מניח ומקווה, אקדיש לכל אחד מהם הודעה נפרדת ולאחר מכן אפרסם את שאר המוק בשלושה מקבצים של חמש בחירות (כדי להקל על היכולת לצטט מקבצי בחירות ולהגיב להם). ואם תהיתם מדוע המוק מסתיים בבחירה 17 השרירותית-לכאורה, במקום בסוף הלוטרי, הרי זה בגלל שהבחירה הזאת משחקת תפקיד קטן בטרייד המוצע הראשון:
עם הבחירה הראשונה בדראפט 2020, מינסוטה לוקחת את לאמלו בול ומעבירה את הזכויות עליו לשיקאגו יחד עם הבחירה ה17 וג'יימס ג'ונסון (16 מיליון בעונה הקרובה, שנה אחרונה בחוזה), מוסיפה את ג'ק ליימן שהולך לאורלנדו ומקבלת בתמורה את ארון גורדון (34.5 מיליון לשתי העונות הקרובות) והבחירה הרביעית.
למה למינסוטה? אני לא אוהב את ההתאמה של אנתוני אדוארדס למינסוטה ובכלל (חכו שתראו עד לאן הוא מחליק במוק הזה). כמו שכתבתי כאן, אני מאוד אוהב את ההתאמה ההגנתית של אוקונגוו לצד טאונס, אבל נוטה להסכים עם ATT שרוסאס יעדיף שחקנים עם יכולת לתרום משני צדי הפרקט, לרבות קליעה מבחוץ. ATT בטח ייצא נגד המהלך הזה שהוא לכאורה win-now, אבל מינסוטה סה"כ יורדת שלוש משבצות וגורדון סה"כ בן 25, מבוגר בשנה מטאונס וראסל. יחד עם ביזלי בן ה23 והרננגומז בן ה25 גם הוא, שאת שניהם מינסוטה אמורה להחתים מחדש, תהיה שם חמישייה צעירה אך יחסית מנוסה. הרננגומז קלע 2.1 שלשות למשחק ב42% מאז שהגיע למינסוטה, אומנם במדגם קטן של 14 משחקים, אבל גם בדנבר הוא קלע מצוין כשפתח (1.8, 42.5%, 25 משחקים בחמישייה בעונת 2018/19). אותו דבר נכון לגבי ביזלי, שב23 משחקים במדי הוולבס קלע 20.7 נקודות, כולל 3.5 שלשות למשחק ב42.6%. תוסיפו את ראסל עם ה 3.5 שלשות שלו למשחק אשתקד (36.7%) ואת השוטינג ביגמן הטוב בליגה, ותקבלו את הספייסינג הכי טוב שגורדון אי פעם קיבל ויכול היה לקוות שיקבל. וזה לא שגורדון הוא נון-שוטר כמו סימונס למשל...היתה לו נפילה בלתי מוסברת בעונה האחרונה, אבל לפניה קבע שיאי קריירה של שתי שלשות למשחק (33.6%) בעונת 2017/18, ו-34.9% סבירים בעונת 2018/19 (עם 1.6 שלשות למשחק). כמובן שמעבר לסוגיית הכן-קולע/לא-קולע, גורדון הראה יכולות של סקורר דינמי, אבל כאופציה שלישית ומטה כחלק מהשטף בהתקפה. כמובן שהתרומה העיקרית שלו תהיה בהגנה, שם הוא יכול להגן על עמדות 1-4 ולסייע המון להרננגומז הטווינר כשייקח את הפורוורד היריב המסוכן מבין השניים.
כמובן שהחלפת המשכורת המיותרת של ג'יימס ג'ונסון בשדרוג לעמדה שגורדון מביא, שווה יותר מירידה של סה"כ שלוש משבצות בדראפט שכזה, לכן מינסוטה מצרפת את הבחירה ה17 שמפצה את שיקאגו על המחיר שהיא משלמת כדי לדלג מעל אותו הפרש; ושולחת לאורלנדו את ליימן, שיוסיף עומק לעמדת הסמול בעונה הקרובה, לאור הפציעה של אייזק שתגרום לו לפספס את כולה.
שיקאגו נותנת את הבחירה הרביעית, קובי ווייט, פליסיו (7.5 מיליון בעונה הקרובה, שנה אחרונה בחוזה) בתמורה לזכויות על לאמלו בול (בחירה ראשונה), הבחירה ה17 וג'יימס ג'ונסון:
לפי הדיווחים, הבולס מתים לבחור בלאמלו, גם אם זה אומר לוותר על נכס כלשהו בשביל לדלג מעל ההורנטס והווריורס (שעשויות לבחור בלאמלו בעצמן ולהעבירו לקבוצה אחרת, גם דטרויט, הניקס ואוקלהומה במתעניינות). לאמלו אומנם גבוה מספיק בשביל לשתף פעולה עם ווייט בקו האחורי, אבל עדיין הגיוני לוותר על ווייט אם זה המחיר שנדרש - שחקן שישי סקורר זה מצרך חשוב, אבל כזה שניתן לאתר בקלות רבה יותר, אולי אפילו באמצע הסיבוב הראשון של הדראפט הנוכחי (; ג'יימס ג'ונסון אומנם מרוויח 3 מיליון יותר מהמשכורות המשולבות של ווייט ופליסיו, אבל בניגוד לאחרון הוא מסוגל לתרום משהו, מה גם שעם החוזים המסתיימים שלו ושל פורטר (28.5 מיליון) ניתן יהיה להרכיב חבילה רצינית בתמורה לספיגת חוזים ארוכי טווח, אם וכאשר תצוץ הזדמנות כזאת. כמובן שהבולס יכולים להמתין לקיץ הקרוב, כששני החוזים האלה יירדו מתקרת השכר ויתפנה להם כסף להחתמות.
נחזור לכאן ועכשיו - הסיבה שלאמלו מועמד להיבחר ראשון ושיש דיווחים על הקבוצות הנ"ל שמתעניינות בו, היא שלמרות החורים הבולטים במשחק שלו ולמרות שאחיו הגדול לונזו לא בדיוק כבש את הליגה בסערה, עדיין שניהם פליימייקרים נדירים בנוף עם הרבה מקום (ותקווה) לשיפור. אני בוחר להסתכל על חצי הכוס החיובית אצל לונזו: מאז שהגיע לליגה הוא הוסיף מאסה, שינה לטובה את צורת הזריקה שלו מבחוץ, ובעונה האחרונה קלע 2.5 שלשות ב38.4% ב54 משחקים בהם עלה בחמישייה. הוא עדיין צריך לשפר את יכולת הסיום שלו בצבע ואת הקליעה מהעונשין, אבל הוא הוכיח שהיד מבחוץ קיימת-גם-קיימת. לאמלו נחשב לאח המוכשר יותר אפילו, פליימייקר כמוהו יכול להביא לטרנספורמציה משמעותית אצל הבולס, הן מבחינת תפוקת הצעירים שהוא יפעיל והן מבחינת הפרנצ'ייז עצמו ואוהדיו - אני לא בא להשוות אותו לג'ורדן כמובן, אבל תיזכרו בסצנות של הריקוד האחרון שמדברות על ההתלהבות שהגעתו של ג'ורדן יצרה בעיר. לאמלו יפעיל את לאבין האתלטי ויאפשר לו להתמקד פחות ביצירת מצבי קליעה לעצמו, הוא ימצא את מרקנן לזריקות פנויות, אפילו פורטר יוכל לתרום שם בעונת חוזה - הרי את החוזה הזה שנתנה לו וושינגטון, סידר לו ג'ון וול עם המסירות המדויקות שלו לשלשות מהפינה...וכן, זה שלאמלו יוקף בצלפי שלשות כמו לאבין, פורטר, מרקנן ותדיאוס יאנג, בהחלט יעזור לו בהתחלה. אותו דבר נכון גם לגבי אבדיה עם הקליעה הבעייתית שלו מבחוץ, אבל עם כל הכבוד ליכולות של אבדיה, הוא לא פליימייקר ברמה של לאמלו - ועם כל הכבוד ליכולות הסקורינג המרשימות שקובי ווייט הפגין בין פגרת האולסטאר להפוגת הקורונה, אני חושב שהוא ולאבין מרכיבים קו אחורי גאנרי מדי, שלא יביא לידי ביטוי את היכולות של מרקנן וקרטר בהתקפה.
אורלנדו נותנת את גורדון בתמורה לקובי ווייט, ליימן ופליסיו:
המג'יק בוחנים אופציות לטרייד על גורדון מזה זמן מה, אומנם הפציעה של אייזק לכאורה אמורה להשהות את הצעד הזה, אבל יש אמינו שירוויח 9.7 מיליון בעונה הקרובה, אז לפחות שיצדיק אותן כעוגן הגנתי בחמישייה לצד ווץ' עם יכולת לקלוע שלשות שדי נעלמה בעונה האחרונה, אבל ניתן רק לקוות שתחזור...ומאחוריו ימתין להזדמנות הרוקי צ'ומה אקקה, שנבחר בדראפט הקודם למרות פציעה שגרמה לו לפספס את כל העונה. בכל אופן, ווייט הוא תמורה נאותה לדעתי, יתחרה בפולץ על תפקיד הרכז, כשבהחלט קיימת אפשרות שהשניים ישחקו זה לצד זה. המג'יק זקוקים לסקורר מוביל במידה והולכים לבנייה מחדש, ההבטחה בשלד הצעיר הקיים שלהם (אייזק-צ'ומה-במבה) טמונה יותר בנתונים הפיזיים שלהם, באפסייד הגנתי וביכולת קליעה משלוש שמפגינים שני הגבוהים, אבל שחקן שיכול לייצר מצבי קליעה אין שם. כמובן שקובי ווייט יוכל לתרום גם כשחקן שישי, כל עוד אורלנדו נשארת תחרותית ומעלה את טרנס רוס בחמישייה למילוי החור שאייזק הותיר בסמול - מה שידרוש תחליף לרוס כסקורר מהספסל. ליימן, כאמור, יגבה את רוס בעמדה.
|