shmueliki כתב:
ehud כתב:
shmueliki כתב:
ehud כתב:
אני לא מצליח להבין מדוע אתה מכנה אדם כמו אבי מעוז או בצלאצל סמוטריץ' אנשים מהנחותים בעולם.
אני מבין שיש חוסר הסכמה עם דעתם וכו'. ואני מבין שאולי יש פה נושאים רגישים, כמו אולי כאלו שהם להטבים, או שיש להם במשפחה להטבים,
אבל זה לא הופך את המעגל למרובע.
היטלר היה מהנחותים בעולם. וגם המחבלים של 11.9. וגם אלו שאונסים נשים או רוצחים אותן.
מועדים לשמחה אהוד
אשאל ברשותך - האם גם אנשים שתומכים בחלק מ"אלו שאונסים נשים או רוצחים אותן" (ניסוח שלך) - אפשר להגיד שזהו פגם מוסרי עבורם והם "נחותים" (גם אם לא עד כדי כך - מהנחותים בעולם)?
כנ"ל לגבי תומכים ברוצחים באופן כללי, או מטרידים מינית באופן סדרתי (גם אם לא אנסו במובן המשפטי של המילה)?
חג שמח גם לך יהודי יקר!
אם מישהו תומך במעשה עצמו, ברור שיש מידת נחיתות של האדם הזה.
אבל במדינה שלנו אני לא מכיר אנשים שתומכים במעשה רצח או באונס
אגיד לך לאן אני חותר:
לי באופן אישי כואב הרבה יותר כשיהודים פוגעים בערבים (בפרט בילדים) מאשר ההיפך. זה לא נובע כלל מענייני ימין/שמאל (וממילא איני איש שמאל), אלא שבאמת ובתמים אני מזועזע שצעירים דתיים - חלקם הגדול מבתים נורמטיביים ולא כאלו שגדלו ללא משפחות או בעוני מופלג (ואני מצפה מהם - בצדק או שלא - ליותר מאשר מנער ערבי ממוצע) הולכים ועושים כאלו מעשים (וטוב מאוד שזה יחסית לא מעשים כה נפוצים כמו המקבילה).
באופן מקביל, כואב לי הרבה יותר לשמוע על תקיפה מינית שנעשית בכותלי ישיבה/ בית כנסת/ רב ובני קהילתו, מאשר על אונס במסיבה בתל אביב. שוב עניין של ציפיות (לא שחלילה אונס במסיבה זה לגיטימי - אבל בתת-מודע אנחנו מניחים שדברים כאלו מתרחשים פה ושם).
אבל אני לא בטוח שהדעה שלי היא הרווחת, ועד כמה הזעזוע שתיארתי שיש לי מהמקרים הנ"ל - אכן כה שכיחים בקרב מי שסובב את אותם הפוגעים.
כנ"ל לגבי חובבי זמר מפורסם שעשה מעשים שהיה בהחלט עדיף שלא ייעשו (ואני לא נכנס להיבט הפלילי שלו אישית פה), ועובדתית הפופולריות שלו לא נפגעה יותר מדי.
כנ"ל לגבי חבורת נערים ישראלים שחזרו כגיבורים מאיה-נאפה אחרי ש"נתנו בראש" לבריטית, ואף הצליחו להסתדר בצורה כזו או אחרת מול המשטרה המקומית.
כנ"ל לגבי שרים בממשלה (ולמעלה מכך) שסורחים בכל התחומים (שוב, זה שלפעמים יש קושי להוכחה פלילית - לא אומרת שאנחנו כצופים מהצד חושבים שהמעשים לא נעשו). בפרט לגבי סגן שר מאוד מסוים, שמתוקף תפקידו עשה דברים איומים ונוראיים (וכפי הנראה כן פליליים - עוד נראה) והגן בגופו ממש ומתוקף תפקידו - על תוקפים מינית - רק כי היו מ"אנשי שלומו" וכו'.
אלו דברים שמקוממים אותי אישית בקטע הכי מופשט של הדברים. בחו"ל "שליחי ציבור" מתפטרים ויש עליהם אות קין במקרים דומים - אצלנו זורמים והכל יחסית בסדר, וכפי שהסברתי - כשזה קורה במגזר הדתי (שאני חלק ממנו) או החרדי (שיש לי שם משפחה וכו') - זה חורה לי עוד יותר.
לגבי צעירים דתיים שפוגעים על רקע לאומני- מדובר במיעוט שבמיעוט. גם חומרת הפגיעה היא בד"כ נמוכה מאד.
למעשה, מתי שמעת שיהודים רצחו ערבים על רקע לאומני?
אשרינו שאנו עם שאכפת לנו להתנקות לחלוטין גם ממעט המעשים שקיימים בציבור שלנו.
לגבי אונס של אנשים דתיים - בסופו של דבר אף כיפה ואף דת לא עוזרת לאף אדם. האדם הוא מול אלוקיו.
האדם יכול ללכת עם כיפה ענקית כל היום ועדיין להיות רחוק מאד מאלוקים. מניח ששמעת על היוצא בשאלה (שחי כך במשך שנים) יובל דיין.
עובדתית, מי שכן מיישם את ההלכה ואת צלם האנוש שקיים בו, לא יגיע למצב בו הוא עושה מעשים רעים.
לגבי זה שעדיין אוהבים זמר מפורסם - לא הבנתי איך פתאום זה קשור לדתיים.
בכל מקרה, עובדתית אפשר עדיין לאהוב את השירה שלו ויחד עם זאת לגנות את המעשים שלו.
קראתי לא מזמן שזמר של להקה שאני מאד אוהב (Red Hot Chilli Peppers) בילה עם קטינה.
כמו כן, למיטב זכרוני, אחד משחקני העבר הגדולים ב NBA, קארל מלון, היה עם קטינה (ואפילו הרבה יותר קטנה מזו שהיתה עם הזמר המזרחי).
אז מה נעשה במקרים שלהם - נחרים גם אותם כבני אדם?
חבורת ישראלים שחזרו מקפריסין כגיבורים - פה לא הבנתי שני דברים.
מיטב הבנתי מדובר היה בחילוניים, איך זה קשור לדתיים?
שנית, איפה הם חזרו כ"גיבורים"?
זה שהמשפחות שלהם תמכו בהם או שהיתה אנחת רווחה בעם ברגע שהתברר שסתם היה מעשה מגעיל ולא משהו פלילי ומחריד באופן קיצוני
לא אומר שהם "חזרו כגיבורים".
סגן שר שעשה דברים בעייתיים (פליליים?)-
לגבי החשודה בפדופיליה. הוא טוען שהוא לא הכיר בכלל אותה.
בכל מקרה, מדובר על קונספט גלותי בציבור החרדי של "להגן על היהודי" על מנת "לא להסגיר אותו לשלטון האכזרי".
שזה קונספט שגוי שכדאי מאד לציבור החרדי להבין שאנו לא בגלות, ולהתחיל להיפטר ממנו.
לגבי דברים אחרים שהוא עשה - אין לי מושג. לא מכיר מספיק לעומק. מעדיף כרגע לדון לכף זכות.
לגבי זה שעל אנשים שחטאו בציבור הדתי ובמקום לקבל אות קין חוזרים "לכיסא המלוכה" -
אני לא מכיר יותר מידי מקרים כאלו.
יש את המקרה של אריה דרעי (מפורסם ביותר), ויש כנראה עוד כמה מקרים בודדים.
אבל כמעט תמיד הציבור הדתי כן מקיא מתוכו מקרים כאלו.
אם דתי אתה, הרי שייך אתה לציבור הערכי ביותר בארץ (אפשר לבדוק זאת על סמך פרמטרים מסוימים. אז תרים את הראש.
זה שתמיד אפשר למצוא דברים להשתפר בהם זה נכון, וטוב שזה כך, אבל שוב, אין זה סותר את זה שהציבור המאמין-דתי הוא הערכי ביותר.
***בבקשה חברי הפורום לא להיפגע למיטב ידיעתי מותר להביע פה דעות***