Hacohen כתב:
אולי קשה לך לקבל כי למרות שהסברתי ופירטתי, אתה מתעקש על ההגדרות הלא נכונות.
דקה לפני ודקה אחרי אין עניין של החלטה "טובה". אתה עוד לא יודע את התוצאה. מה גם ששוב, בחירת דראפט היא אופציה, ואופציה נמדדת בערך המימוש. לוקח זמן כדי לדעת מה ערך המימוש של האופציה.
מתי יש תוצאה של בחירת דראפט?
אחרי הלוטרי? אחרי שבוחרים את השחקן? אחרי שמסתיים חוזה הרוקי שלו? כשהוא פורש?
מתי "יודעים את התוצאה"? מהו "ערך המימוש"?
Hacohen כתב:
2) כדי לטעון שמשהו הוא לא נכון אתה צריך להיות מסוגל לסתור אותו. מישהו כאן הצליח לסתור? אגב, אני לא הוגה ההבחנה הזאת. היא של ד"ר אהוד פוקס ז"ל, מומחה לקבלת החלטות ולתורת המשחקים, שעשה על זה את הדוקטורט שלו. לא שזה לכשעצמו עושה את זה נכון, אבל האם נורטון מסוגל לסתור את זה במקום להגיד "לא נכון"?
כבודו של ד"ר פוקס במקומו מונח, אבל ההבחנה הזו (כפי שאתה מציג אותה) היא פשוט בניגוד לכל מודל מקובל בתורת המשחקים, ואני במקרה בדיוק עושה תזה בנושא שקשור קצת לנ"ל (תזמון הגעה של צרכנים לתור כשהם לא יודעים מה יהיה אורכו - ולכן מעריכים תוחלת זמן המתנה וכו'), ובוגר כמה וכמה וכמה קורסים (גם תחת מדעים מדויקים וגם תחת בי"ס לכלכלה) בנושאים הללו.
אני לא טוען שיש פסול בהכרח במודל "אלטרנטיבי" למקובל בתחום, אבל צריך להגיד שזו בכל זאת הבחנה די נישתית בתחום "תורת המשחקים/קבלת החלטות בתנאי אי וודאות" מהנישה האקדמית שלו (כבר סייגתי שאת העולם העסקי המקביל - איני מכיר), ולכן אנחנו לא צריכים לסתור שום דבר, זה פשוט לא הגישה המקובלת.
Hacohen כתב:
לגבי ה"אסטרטגיה להיות גרוע" של הינקי, כתבתי לא אחת, וכמובן המציאות הוכיחה: זו אסטרטגיה איומה. כי דווקא היא מסתמכת על המון מזל: שתפגע בבחירות, שהפגיעה בבחירות לא תוביל את הקבוצה להיות יותר טובה מגרועה וכך לא תוכל להמשיך לבחור גבוה, שהשחקנים שכן אמורים להמשיך ירגישו בטחון במעמדם ובמחויבות של המועדון לנצח. וזה חוץ מהעובדה שכאמור, רוב המועדונים בליגה לא משחקים כדי לקחת אליפות אלא כדי להצליח באופן סביר ולהרוויח כסף. כך שה"אסטרטגיה" של הינקי נכשלה בכל מובן, הוא לא בחר טוב בדראפט, שחקנים שנאו אותו, הקהל לא בא, ההכנסות צנחו. בגלל זה הקריירה שלו קבורה מחוץ לגדר של הענף.
כאן אני בהחלט מסכים, ואף אם כעת פילי תשיג איזו אליפות או שתיים, מבחינתי זה לא ישנה את הדעה על האסטרגיה - האם היא "איומה" (ניסוח שלך) או לחילופין נכונה/טובה...
נורטון כתב:
בכל מקרה, כבר החלטתי שאת הכתבה הסטטיסטית הבאה שאכתוב להופס, אעשה בדיוק על זה - אני מניח שזה ייקח לי איזה חודש לנבור, אבל שיהיה. אני רוצה ליצור מטריקס (או טבלה) שבה אצליב שלוש נקודות לפחות: (א) מעמד הקבוצה שעשתה טרייד (ב) מעמד הקבוצה השניה בטרייד (ג) הבחירה בדראפט, ולראות אם אוכל באמת לענות על השאלה הבאה: "מהי תוחלת הערך במקרה שבו הקבוצה מס' 6 במערב, שלחה את השחקן מס' 4 שלה בעבור בחירת דראפט סיבוב ראשון, לקבוצה מס' 3 במזרח, למימוש שנתיים אחרי הטרייד" אני די בטוח שאפשר לכמת את זה סטטיסטית.
נשמע מרתק!
אבל אני קצת קהל שבוי ולא מייצג שסתם מריע מהצד...
sheky כתב:
למה זה תמיד נמדד פר עסקה? OKC כרגע מחזיקים כמות היסטרית של נכסים שהם השיגו תוך כדי 5 הופעות רצופות בפלייאופס (הכי לא הינקי שיש). אין שום טעם למדוד כל עסקה לחוד כי ברור מראש שחלק מהבחירות יהיו טובות וחלק יהיו גרועות. אם בסוף התהליך הם יצאו עם קבוצה טובה זו הצלחה של האסרטגיה על אף שיש בתוכה כמה בחירות גרועות.
נגיד את זה ככה - אם אתה יוצא מהנחה שOKC הולכת לבחור כמה שחקנים טובים, כמה שחקנים בינוניים וכמה באסטים אז לדון על כל טרייד לחוד זה חסר משמעות בעייני כי המטרה של כל טרייד היא הגדלת הסיכויים ואם יצא דווקא מהטרייד על קלי אוברה שחקן מועיל ולא מהטרייד על ג'ורג' זה לא הופך את א' למוצלח ואת ב' לכשלון, זה פשוט חלק ממארג גדול יותר.
קצת כמו פיזור השקעות על מספר מניות שאחת מהן ממש מצליחה והשאר בינוניות ומטה. אתה יכול לטעון שההשקעה במניה הטובה היא הנכונה והשאר נכשלו (או סתם לא הצליחו), אבל נראה שאם לא הייתה הולך על פיזור ההשקעה על מספר מניות לא הייתה פוגע במניה שהרוויחה לך המון ( ברור שאתה יכול, סטטיסטית, לפגוע בה, זה פשוט אירוע נדיר בהרבה).
הסבר ממש יפה לטעמי למקרה הקיצון של OKC.