סל ניוז

הספרס כל כך לא רצו שחזרו מפיגור 19 ליתרון 1 7 דק לסיום
גריזליס 100 ספרס 96 יונאס 23 נקי וריבאונדים
דרוזן 20 עם 5 מ21 מהשדה

במחצית, קארי 15 נק ג"ס 55 (בלי עין הרע) הלייקרס 42. הלייקרס כל כך לא פוגעים שקארוזו הוא הקלע המוביל
אם לברון איכשהו עף מהפלייאוף, צפו מאסטר

לברון פנטסטי בסוף הרבע.
הלייקרס צריכים להזמין לדראמונד אובר חזרה למלון

ואם המשחק בין הספרס לממפיס נראה לך כמו פרסומת טובה לפליי-אין, אני ממליץ בחום על הWNBA.

לברון כמוסר טוב אקספוננציאלית מדי שנה, וכבר ב 2003 הוא היה מעולה

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בלתי ספורטיבי?

לא
הפרשן של הלייקרס מתחרפן

חרא שיפוט

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אחלה לברון זה

גם לי זה נראה כמו ב"ס
בכל אופן השלשה של לברון, נרשמה אם לא בספר עצמו אז לפחות בהערות שוליים

אכן שיפוט ביתי, במיוחד שני הפלופים ששרקו נגד גרין
אבל המשחק הזה הוכרע בעיקר על האיבודים של הווריוס (או אם תרצו הגנה של הלייקרס) במחצית השנייה.
קארי וגרין עם 6 כ"א, מול קבוצה כמו הלייקרס קשה לנצח ככה.

אצל הלייקרס, חדגבה ולברון מתגברים על מחצית ראשונה זוועתית. שאר השחקנים, חוץ מקארוסו, היו די חלשים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

סליחה על זה שאני מופיע רק אחרי ניצחון אבל ממילא שכחתי לגמרי מקיומו של המשחק ונזכרתי שתי דקות לסוף (לא בדיוק שתי הדקות הכי טובות וחכמות של כדורסל שראיתי).

מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון בפליי אין הדבילי הזה? מילא ההחלטה עצמה, אבל ממתי עושים הצלבה בצורה הזו?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

השיטה זה כדי שלקבוצות 7-8 יהיה יתרון על קבוצות 9-10 והן יצטרכו בסה"כ לנצח משחק אחד, בזמן ש9-10 צריכות לנצח 2.
זה קצת מרגיש מסובך בלי סיבה, אבל אני מבין את ההיגיון.

היה משחק די כיפי סה"כ, האמת שעם כמה שהשיפוט היה ביתי אני מופתע שלא היה ביתי יותר.
משחק טוב מאוד של כל הקולדוול-פופים והמתיוזים של הלייקרס, וויגינס מצד שני היה מעולה ושיחק הגנה מבריקה, הוא כנראה השחקן שהכי קשה בליגה לשמור על דעה מוצקה לגביו לאורך זמן.

אני עד עכשיו לא מבין איך קארי הגיע ל37 נקודות, לא מבחינת ההגנה שהייתה עליו ולא מבחינת הספירה, התחושה שלי הייתה שהוא על 15 בערך כשהוא הגיע ל31 (אבל פספסתי את הרבע השלישי).
ויותתר מזה אני לא מבין מה קרה איתו בהתקפה האחרונה, הוא חשב שהם מובילים ב3? למה הוא לקח את הזמן כל-כך?

ולמה לברון לקח חדירה על שלושה שחקנים כל כך מוקדם בהתקפה שדווקא בה היה נכון לסחוט את השעון עד השניה האחרונה?
גם השלשה של לברון לא נורא הרשימה אותי. יותר מזל משכל, התקפה גרועה של הלייקרס והגנה גרועה של גולדן סטייט.

(אבל אולי הדרישות שלי קצת מוגזמות בהתחשב בזה שאלה היו בערך שתי הדקות היחידות של כדורסל שראיתי העונה)

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני דווקא אוהב את השיטה של הפליי-אין הזה, יותר מעניין בעיניי. ובכלל, ההחלטה להכניס פליי אין היא בהחלט נכונה, קורה לא פעם שהקבוצות במקומות 7-8 מגיעות לסוף העונה פצועות ועל אדי דלק בזמן שלפעמים קבוצות שמסיימות 9-10 מגיעות אחרי ריצה חזקה שנקטעה מוקדם מדי, וזה מאפשר להכניס בקצה הפלייאוף את הקבוצות שחזקות יותר *כרגע*.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מחצית ראשונה חלשה מאוד של הלייקרס. לפחות לברון ודיוויס הופיעו למחצית השנייה, אבל שרודר היה זוועה כל המשחק, הארל היה נון פקטור, קוזמה גם ברח מהכדור, ובסך הכל מרגיש שהסגל נחלש משנה שעברה כשאין שחקנים עם נסיון כמו רונדו וגרין.
לגבי הפלייאין, בסך הכל הרעיון חיובי, אבל ממש מוזר שהמנצחת פה לוקחת את מקום 7 גם אם יכול להיות שהיא סיימה כמה משחקים מאחורה. יותר הגיוני היה לעשות פלייאין בין מקומות 8-10, נניח מקום 8 תתמודד בבית מול המנצחת בין 10-9 על הכניסה לפלייאוף.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

זה בפרט הופך לדעתי ללא צודק את זה שהופכים את ההכרעה להכרעה על משחק בודד (ואת ההיגיון המתמטי הבנתי, אבל עדיין זה בנוי ככה שאחת מהקבוצות שסיימו בתוך הפלייאוף תתייצב להכרעה במשחק יחיד מול קבוצה שסיימה בחוץ), כי משחק בודד בדיוק מנטרל עבודה של עונה שלמה ונותן לדברים רגעיים להשפיע. ולכאורה יש עניין של ביתיות אבל את זה הקורונה ממילא די מבטלת.

לדעתי עשו כאן יצור כלאיים גרוע בתיחכום יתר. הייתי פשוט עושה הצלבה רגילה עם סידרה קצרה, נניח של הטוב משלושה. זה גם היה פותר את הבעיה ששוויק הצביע עליה.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני אוהב את הרעיון. חסר בנבא משחקים של להיות או לחדול. נותן תמריץ לכמעט כל הליגה להתחרות עד המשחק האחרון ובנוסף מביא עוד כמה משחקים עם נתוני צפייה גבוהים.

המשחקים עצמם יוצרים מתח וזה מוכר לנו גם מהפיינל פור פה בארץ וביורוליג, אם כי שם זה סה"כ על כניסה לפלייאוף ולא על האליפות כולה.
בסופו של יום זה לא כ"כ שוויוני. במקומות שפערי המיקום הם זניחים יחסית עוד מילא (במזרח למשל), אבל במערב, אין באמת היגיון לכך שיכל להיות מצב תיאורטי שבו לייקרס עם 42 נצחונות מודחים ע"י סן אנטוניו עם 33 נצחונות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אני מסכים, צריך להיות לפלייאין אלמנט שמסתכל על הפרש נצחונות. אם הפער בין מקום 7 ל10 הוא 10 משחקים...

_________________
נערך יותר מפעם אחת

ראיתי משחק אן.בי.איי אחרי הרבה זמן. היה מוי כיף.
מאד ביאס אותי שמי שמסתכל על השורה הסטט' של החדגבה יכול לחשוב שהיה לו משחק סבבה. המחצית הראשונה הייתה אחת הביזיוניות שראיתי משחק במעמד שלו. זה לא ההחטאות, זה העובדה שדריימונד גרין ניגב איתו את הרצפה בהגנה. אחרי כמה זמן הוא אפילו הפסיק לנסות. מה שגרין עשה בהגנה במשחק הזה היה קליניקה למופת. היה איזה באק דור של הלייקרס שכשגרין הגיב אליו וניסה לסגור, השומר של השחקן עוד היה בטוח שהוא נצמד טוב מאד למתקיף. בחצי השני הלייקרס שינו תפקוד לדייוויס, העבירו אותו לעמדת הסנטר, מחוץ למלתעות של גרין ושיחקו איתו כפינישר בלבד. חדגבה היה זוועה במחצית הראשונה, ככה ככה במחצית השניה, סה"כ חלש מאד. זה היה משחק שבו הוא עשה דברים שלא רואים בסטט', רק לצד השלילי.
לעומת זאת לברון זה סיפור אחר. מחצית ראשונה חלשה. במחצית השניה שוב הלייקרס שינו תפקוד, הפעם של לברון וחזרו למה שעבד כל עונה שעברה. לברון הוא הרכז דה פאקטו של הלייקרס. עם דייוויס בסנטר הם גם הקיפו אותו ב-3 קלעים, שוב פעם מה שעבד נפלא בסדרת הגמר של שנה שעברה. לברון הרים את הרמה שלו והיה הכוח ההתקפי שהלייקרס היו צריכים בשביל המהפך.
אני לא התלהבתי מהמהלכים של הלייקרס בקיץ שעבר. אני חשבתי שאם שרודר בא על המשבצת של רונדו, זה עוד בסדר. במקום מנהל משחק מנוסה מהספסל, גאנר מהספסל. אבל מהתחלה דובר על מקום בחמישיה ושרודר פשוט לא השחקן שלברון צריך לידו. לא יכול להיות אפקטיבי, אפילו לא קצת, בלי הכדור. כלומר גם כשהוא טוב, לברון נוגע פחות בכדור וזה דבר לא טוב. במחצית הראשונה ראינו את הוורסט קייס סצנריו. אבל במחצית השניה, או ליתר דיוק ברבע הרביעי ראינו את הבעיה היותר גדולה. האיש הוא מיסמאץ' בהגנה. עד שווגל התעשת, שרודר עבר לענף השטיחים ונתן לסטפ קארי לפרפר אותו לכל כיוון. ההגנה של שרודר עלתה ללייקרס באובדן היתרון ובבור לקראת סוף המשחק, שאיכשהו הם הצליחו להוציא את עצמם ממנו.

בצד השני זה היה סטפ קארי שואו. כמה שכיף לראות את השחקן הזה. השחרור המטורף אחרי כדרור, או תנועה, השליטה בכדור, היכולת לסיים באזור הטבעת במיליון דרכים. נתן קליניקה. אבל עם כל האהבה ובאמת המשחק המדהים שהוא נתן, המשחק הזה די הדהד למה הקריירה של קארי מדהימה, אבל הוא לא יהיה אחד הגדולים באמת. הוא לא קלע שלשה ששלחה את המשחק להארכה. באמת כשאני חושב על הקריירה של קארי, אני לא זוכר (אבל אולי זה רק אני, אז תקנו אותי) רגע או משחק אייקוני באמת. לכל הגדולים, בוודאי שחקני החוץ היה את זה. מג'יק בתור רוקי פתח בסנטר, שיחק בכל העמדות ועם 42 נק' הוביל את הלייקרס ללא קארים לתואר. זה היה הקאמינג אאוט גיים שלו. אח"כ בקריירה היה הג'וניור סקייהוק ועוד. ללארי בירד היה את השוטאאוט מול דומיניק והרבה סלי ניצחון, כולל בפלייאוף. מייקל ג'ורדן עשה את הסיפתח בעונה השניה עם משחק האלוהים. אח"כ כמובן היה את "הזריקה", משחק השפעת, הריקוד האחרון, האסיסט לקר, משחק 55 הנק' מול הניקס בעונת החזרה ועוד ועוד. להאקים יש את החסימה על סטארקס במשחק 6 והטיפ אין במשחק מספר אחד בגמר מול שאק וכמובן הדומיננטיות המטורפת על רובינסון בפלייאוף של האליפות השניה. קובי הוא הבסט קלוז'ר אין דה גיים, אבל בעיני הרגע המכונן הוא לא MVP אחרי משחק 6-24 (Shocking), אלא המסירה לשאק בקאמבק ברבע השביעי, בעונת האליפות הראשונה מול פורטלנד ברגע הקריטי. המסירה הזאת הראתה שקובי, שכבר אז פלירטט עם אנוכיות והעדפת אנוכי על פני הקבוצה מוכן למכור את אמא שלו, או יותר גרוע מזה, לתת לשאק את התהילה, בשביל לנצח. ללברון כמובן שהיה את הקאמינג אאוט גיים ההוא מול דטרויט ומשחק ההד בנד והחסימה על איגי וגם השלשה האחרונה. לווייד היה את ההופעה הג'ורדנית בגמר 2006 והמחצית השניה ההיא מול אינדיאנה בסיבוב השני בעונת האליפות הראשונה של הביג 3 של ההיט, שכבר היה נראה שהניסוי נכשל פעם שניה. אפילו דוראנט היה זה ששבר את הקאבס בשתי האליפויות עם הווריירס ולא קארי. הרגע/משחק/זריקה המכוננים זה מה שחסר לסטפ קארי.

לגבי הפלייאין, אני נוטה לא לאהוב אותו, בגלל שזה משחק אחד, בגלל ש-20 קבוצות לפלייאוף (ופלייאין זה פלייאוף) מתוך 30 זה יותר מדי. אבל אם כבר פלייאין, אני כן אוהב את השיטה הנוכחית. לפחות נותנת יתרון באמת גדול לקבוצות שסיימו ב-8 הראשונות. ניצחון אחד ואתה בפנים. בשביל להשתחל לפלייאוף ממקומות 9-10 אתה צריך 2 לילות טובים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ווי, כמה שאני רחוק ממך בדיעה לגבי דריימונד ו-AD במשחק הזה. כאילו, כן, במחצית הראשונה דריימונד אמלל אותו בהגנה, אבל בשניה AD עשה מה שרק רצה, וכשמוסיפים לזה שדריימונד כ"כ כלומניק בהתקפה אפשרה לדיוויס לפטרל שם בהגנה ופשוט להיות פרי סייפטי, והוא מעולה בזה

נראה אותו דבר כמו המשחק של הווריורס נגד הלייקרס לפני יומיים רק הפוך - ממפיס ביתרון דו"ס בהפסקה. הגריזליס פשוט נהדרים היום.
הווריורס צריכים לבקש מפייזר לפתח חיסון לוירוס האיבודים של גרין שהורג אותם משחק שני ברצף.
קארי עם 3 שלשות אבל האמת שהגריזליס מכסים אותו מאוד טוב וקשה לו מאוד לקבל כדורים ולהניע את המשחק כמו שהוא אוהב.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

נצחון הרואי של ממפיס

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מורנט במשחק טוב.
דילון ברוקס לעומת זאת אלוהים. אחד השחקנים הפחות כשרוניים בליגה מעיף 22 זריקות וכולם קשות.
קרי נופל בכל זריקה ואני שמח שפחות קונים את זה

ריספקט לממפיס. אני עושה עבירה על מוראנט 25 שניות לסיום בפיגור 3 (כמה עבירות שצריך).