החתול יובב כתב:
תשמע, אתה מגדיר את עצמך חיובי. אז מילא טרול כמו לאומית, אבל להגדיר אותי כ"שונא זרים" זה סוג של משעשע שהכדורסל שאני רואה הוא בעיקר מכללות ואחד שמתרגש יותר מאלייז'ה בראיינט שחותם באילת יותר מכל דבר אחר. לא מסכים איתך תמיד, גם לא הסכמתי איתך שים מדר לא צריך לראות דקות משחק כדי לתת לסטו דאגלאס דקות בזמנו. נראה שלפתח שחקנים מקומיים זאת טקטיקה שהוכיחה את עצמה בהפועל. ופרנקו אולי הציל למועדון את העונה (שנתן למדר דקות בזמנו) שנה שעברה שהיא קיבלה שחקן זר במשכורת של חייל + הכסף שייכנס למועדון עקב ההצלחה בבוררות. אני פשוט חושב ששיטת המסננת והריור האינטנסיבי על כל זר שנוחת פה במקרה הטוב לשנה אחת בלבד עושה לקבוצות בסדר הגודל של הפועל רע. עובדה שרוב הקבוצות בליגה שהן לא הפועל חולון מסכימות איתי. כולן פחות או יותר קפצו על העגלה של פיתוח כשרון מקומי צעיר (כולל הרצליה שיונקת מעטיניה של מכבי).
להזכיר את לטאביוס והמילטון כהצלחות זה בעיקר לסמוך על זכרונות הקצר ואולי חוסר העניין של רוב תושבי הפורום במה שלא קשור לירושלים/מכבי. כל בר דעת ראה שמה שנשאר מג'ורדן המילטון (לעומת הקדנציה בחולון) זה מנפח סטטיסטיקות עלוב, שמן, צ'אקר וכל זה הצטרף לאחד מדפוסי האופי המלבבים במקומותינו. נער הפוסטר של איזה זר לא להביא ואכן אף אחד פה לא ירק לכיוונו מאז.
לטאביוס הריץ סטטיסטיקות אבל היה משחקני ההגנה הגרועים שנחתו פה בשנים האחרונות.
פשוט מאכזב שאחרי כל כך הרבה נפילות עם רכזים זרים, הדבר הכי טוב שהפועל הוציאה זה מחזור של שחקן שהוא רובו בלון נפוח, שכבר לא מסוגל לעקוף שחקנים בכדור ומהווה שטיח אדום לכל גארד יריב. גם קטונתי מלהבין מה מרגש בו? לכדרר חמש עשרה שניות ואז להרים למישהו זריקה על הראש זה משהו שחסר לנו בכדורסל העולמי? שנמוך מים מדר.
קצת קשה לעקוב אחרי מה אתה מנסה לכתוב בכלל. מה הקשר בין אלייז'ה בראיינט לסטו דגלאס לים מדר לג'ורדן המילטון ללטאביוס וויליאמס לבני הרצליה כשהנושא הוא בכלל ג'ייקובן בראון.
אם אתה רוצה לנטפק אז אני רק אזכיר שבעונתו הראשונה בבוגרים ים מדר היה נוראי וקיבל דקות שלא תאמו את תרומתו המקצועית וגררו הפסדים בזמן שהקבוצה נלחמת בתחתית. ואני עדיין לא השתכנעתי ש-10 דקות בליגת העל (במיוחד כשאתה עוד לא ברמה) שוות יותר מ-25 דקות בלאומית כך שאני גם לא רואה איך פרנקו הציל את הפועל. אבל זה בסדר, אנחנו לא מסכימים על עוד דברים. אתה למשל היית בטוח שקופרברג הוא גבוה העתיד של ישראל וכישרון שלא נראה פה ומה יש לו לחפש עם חיפה בלאומית, בזמן שלי לא היה מושג על מה אתה מדבר.
ומצחיק שאתה מטנף ככה על שחקן זר כמו המילטון וחושב שאתה יכול להיקרא משהו אחר מלבד שונא זרים. על שחקן ישראלי מעולם לא כתבת ולא תכתוב שהוא שמן (המילטון לא היה שמן), או צ'אקר (המילטון קלע באחוזים טובים בהפועל), מנפח או מריץ סטטיסטיקות (גם המילטון וגם וויליאמס שחקנים תחרותיים ולא שיחקו בשביל סטטיסטיקות). והו, כמה שיש דוגמאות לשחקנים ישראלים שעונים על ההגדרות האלה. מה שהכי אירוני זה השנאה העזה שלך לאופי של שחקן כמו המילטון, בזמן שהשחקן הנערץ עליך בעולם כולו זה טל דן, השחקן הכי אלים ומלוכלך בליגה (אבל מה, הוא ישרא-אלי מרגש, אז מותר לו).
בשורה התחתונה, גם המילטון, גם וויליאמס ובטח שבראון היו שחקנים אהובים בקבוצות שלהם ובקרב האוהדים. אלה אנשים שאותם קודם כל מעניינת הצלחת הקבוצה שלהם, ולא מאג'נדות לא רלוונטיות כמו כמה דקות הם תופסים לישראלים באותה עמדה או אם למישהו במקרה יש עליהם פטיש ממכללת שקר כלשהו. אין לי איך לנבא אם בראון יצליח בהפועל כי זה תלוי בכשירות שלו, ממה שאני רואה כל אוהדי ירושלים מבכים את החתימה של בראון בקבוצה יריבה (גם אם בהגזמה לדעתי), ורק אתה הפכת אותו לדיווה ובלון נפוח.
_________________
ציטוט:
הפועל "בנק יהב" ירושלים רואה ערך רב בקביעת הישגים ספורטיביים כקריטריון המרכזי להשתתפות במפעלים האירופאים ומכיוון שליגת האלופות מעניקה הזדמנות שווה לכל קבוצה באירופה להגיע למפעל, החליטה הקבוצה להירשם אליו בפעם הראשונה.