סל ניוז

הכל טוב נורטון, לא הבנתי בדיוק את כוונתך והבהרת אותה.

אם סלניוז לא היה קורס לתוך עצמו פעם בכמה שנים, היה קל יותר לראות מה נכתב ומה היו הציפיות. בכל מקרה האמריקאים הם החשובים באמת לעניין הציפיות לדראפט חזק או חלש, אז לא צריך לגגל בעברית אלא בלועזית ואני מניח שיהיו יותר אסמכתאות.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

האמת היא שנדמה לי שסלניוז לא קרס כבר איזה עשור.
הפרחים לאוריאל

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בדיוק

אבל חיפוש של המלים weak draft הביא לזה:
Every year, it seems, a narrative builds that a weak NBA Draft class is looming. This year is no different.

In December, Jeremy Woo of Sports Illustrated, one of the most respected mock draft evaluators out there, wrote a piece entitled 'How the Worst NBA Draft in Years Could Impact the Trade Deadline.' Kevin O'Connor of The Ringer, also a well-regarded draft forecaster, wrote how it isn't necessarily a weak class, but it does lack high-end talent. There are other articles which suggest the same.

We seem to hear some variation of this every year, yet every year the NBA Draft produces multiple All-Star players and almost every class includes a future Hall of Famer or two. One could argue every draft class is varying degrees of good. They just get judged too much by the players who get selected at the top.

Consider this: every draft class since 2000 (excluding this year's because it's too early) has had at least two All-Stars. In the 18 drafts from 2000 to 2018, all but one class has had three or more All-Stars. Fourteen of those 18 drafts have produced at least four. And nine of them - so, half - had at least five All-Stars.

The 2003 draft headlined by LeBron James leads them all with nine. That year also included Carmelo Anthony, Chris Bosh, Dwyane Wade, Chris Kaman, David West, Josh Howard, Mo Williams and Kyle Korver. 

But even some draft classes which are invoked often when off-years are mentioned were actually quite good. The 2001 draft, in which the Wizards picked Kwame Brown first overall, had eight All-Stars. The 2011 draft, which the Wizards took Jan Vesely at sixth overall, had seven All-Stars, including five guys who also made All-NBA: Kawhi Leonard, Klay Thompson, Kyrie Irving, Jimmy Butler and Kemba Walker.

The 2013 draft, which infamously had Anthony Bennett go first overall, only had three All-Stars but still produced Victor Oladipo, Giannis Antetokounmpo and Rudy Gobert. Giannis Antetokounmpo is an MVP and Gobert a defensive player of the year.

The one outlier class in terms of All-Stars is 2014, which only had two of them: Joel Embiid and Nikola Jokic. But that class was arguably fairly deep top-to-bottom.

Also picked were Andrew Wiggins, Aaron Gordon, Marcus Smart, Julius Randle, Dario Saric, Zach LaVine, T.J. Warren, Jusuf Nurkic, Gary Harris, Clint Capela, Bogdan Bogdanovic, Joe Harris, Spencer Dinwiddie, Jerami Grant and Jordan Clarkson. Even if this year's class is devoid of stars, it could still end up like 2014, which arguably had 17-plus impact players if you agree with that list.

What you find in hindsight when looking back at drafts of the past is that the ones most believe to be lacking in talent were actually just harder to predict.

דמגוגיה.

2013 כפי שהראיתי קודם היה דראפט איום, זה ש2 שחקנים בינלאומיים החליטו להירשם אליו, נבחרו נמוך יחסית ויצאו כוכבים לא משנה את זה.

זה די מובן מאליו שכל מחזור מוציא לפחות 2 אולסטארים. זה לא עושה אותו "לא חלש", ויש לא מעט דראפטים חלשים בעשורים האחרונים.

כאמור, לא זכור לי מקרה של דראפט שהוערך כחלש או פחות מוכשר והתגלה כטוב משמעותית ממה שציפו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

כן צריך להגיד שיאניס וגובר וסי ג'יי הם שחקנים שלא פרחו מיידית אלא לקח כמה שנים.
גובר התחיל לתת מספר יותר מרשימים רק אחרי 4 עונות.
יאניס הפך להיות אולסטאר בעונה הרביעית שלו גם כן.
סי ג'יי הגיע ל-20+ נק' למשחק החל מהעונה השלישית (אגב הוא עדיין לא נבחר לאולסטאר, משהו שהיה קורה כנראה אם היה משחק במזרח)

אז זה הכל עניין של פרספקטיבה. זה עדיין דראפט די חלש, אבל אם היית מדבר עליו אחרי 2 עונות כנראה שהוא היה נתפס הרבה יותר מחורבן ממה שהוא נתפס היום.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

זה די ברור שלא מסכמים דראפט אחרי 2 עונות

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

הכתבה ההיא די גרועה באופן כללי.
בראש ובראשונה בכך שהכתב פותח את ההוכחה שלו לזה ש'אין דראפטים גרועים' החל מאחרי דראפט 2000 - אולי הקונצנזוס הכי גדול בהיסטוריה לדראפט גרוע, אבל אומר שהוא לא יחשיב אותו בספירה כי הוא 'מוקדם מידי'.

אתה כל הזמן מדגיש את זה שהיו ב-2013 בינלאומיים שנבחרו נמוך והצליחו.
למה זה רלוונטי אם הם בינלאומיים ואיפה הם נבחרו?

כי בניגוד לקלאס האמריקאי שאתה יודע בגדול מראש מי ייצא לבחירה, אצל אירופאים זה פחות מדובר ויש פחות חוקיות. כמובן שהם חלק מהקלאס ונספרים, אבל הספוט האמריקאי היה על כמה הדראפט חלש מבחינת האמריקאים, ואכן היה כזה. יאניס הוא כמובן סנסציה וגובר השיג מעל ומעבר ממה שציפו, אבל זה דראפט חלש מאד ואולי אפילו יותר ממה שציפו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני מקבל את מי שייטען שדראפט 2013 גרוע, אבל הכי גרוע? בקונצנזוס? במה דראפט 2015 נניח יותר טוב?

קבוצה אחת-אולדיפו, מקולום, טימי הארדוויי, יאניס וגובר וספסל של בולוק, פלאמלי, סנל, אוליניק, שרודר, סטיבן אדאמס, טריי בורק ואוטו פורטר.
קבוצה שניה- רוזייר, דיאנג'לו ראסל, בוקר, פורזינגיס, טאונס וספסל של הארל, הולמס, לארי נאנס, פורטיס, קלי אוברה, מיילס טרנר, קמרון פיין וג'סטיס ווינסלואו.

לא בטוח שאני לא נותן כאן יתרון ל-2013, ולכל הפחות זה שקול.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

מי טען ש2013 הכי גרוע בקונצנזוס?

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בבקשה נדב.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

דראפט 2009 נחשב לדראפט חלש לפי מה שאני זוכר. גריפין היה בחירה מספר 1 מבחינת פוטנציאל, אבל סימן שאלה אחרי שהיה ברור שהוא הולך להחמיץ את עונת הרוקי עקב פציעה. הישאם ת'אביט היה תאונה מחכה להתרחש שאכן התרחשה בבחירה מספר 2. הארדן בבחירה מספר 3 היה כזה ככה ככה. ברוקי השנה זכה טייריק אוונס, שנראה כשחקן הטוב ביותר בדראפט. בסופו של דבר גריפין נתן קריירה מעולה, אבל הוא בכלל לא הפנים של הדראפט, אלא סטפ קארי בבחירה 7 וג'יימס הארדן. עוד בחירות איכותיות היו דמאר דהרוזן בחירה מספר 9, ג'רו הוליידיי בבחירה 17, טיי לאוסון, 18, ג'ף טיג ב-19

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אתה זוכר נכון, אבל גולש לרטרוספקטיבה, גם אם קצרת-טווח (הפציעה של גריפין, שלא היתה בזמן הדראפט או אפילו אחריו, אלא ממש לקראת פתיחת העונה - זוכר זאת היטב כי בחרתי בו בדראפט של ליגת דיינסטי...).
דובר על דראפט 2009 כמחזור חלש *עוד לקראתו*, שזה להבנתי מוקד הדיון (הפרספציה של מחזור דראפט נתון כחלש או חזק, ואיך היא משפיעה בין היתר על שוק הטריידים על בחירות או על נכונות של קבוצות ללכת לטנקינג). גריפין היה בחירה ראשונה קונצנזוסאלית, אף אחד אחריו לא היה דבר ודאי (זכור לי טור מוק של מומחה דראפט ב REALGM שמנה את ג'וני פלין לצד גריפין כמניה הבטוחה להתגלות כאולסטאר שנתי מהדראפט הזה...).


אני חושב שדראפט 2009 מהווה מקרה בוחן מעניין מאוד בדיון הזה. הדיבורים על "דראפט חזק/חלש" הם קצת שטחיים. הרבה יותר רציני לדבר על "דראפט עמוק/רדוד", דראפט שהוא top heavy מבחינת פרוספקטים המסתמנים כמניות ודאיות, דראפט של הימורים וכן הלאה.
החוזקה הגדולה של דראפט 2009, ברטרוספקטיבה, היא שגם יצאו ממנו כמה סופרסטארים ואולסטארים כמו קארי-הארדן-גריפין, אבל גם כמה בורדרליין אולסטארז (בשיאם לפחות) כמו הולידיי, דרוזן וטייריק, ובעיקר שפע של שחקני טופ-וואטבר ורול פליירז (שוב, חלקם בשיאם המוגבל ועם זאת הממשי לגמרי): לאוסון, טיג, ג'נינגס, רוביו, דארן קוליסון (שימו לב לשפע הרכזים, שזו כן נקודה לזכותו של המחזור הזה שצוינה כבר לקראתו), טאג' גיבסון, דני גרין, פטי מילס ועוד כמה שמות פחות בולטים שהשמטתי.
במובן הזה, דראפט 2009 סיפק את הסחורה גם מבחינת עומק וגם מבחינת הסטאר קווליטי שהתגלה מתוכו בדיעבד (או לאחר הסרת סימני שאלה, אם להתייחס בעיקר למקרה של קארי).


נעבור ממנו לדראפט טרי יותר, שהתקיים לפני פחות משנה, כך שמוקדם מדי עוד להעריך ומצד שני הזיכרון עוד טרי: דראפט 2020 נחשב למבטיח מבחינת העומק שלו (סאדיק ביי ודזמונד ביין כדוגמאות מייצגות, ולא, לא זכור לי שדובר על אף אחד מהם כבחירת לוטרי מאוחרת בפוטנציה - בטח שלא על ביי). מצד שני, הוא נחשב לבעייתי מאוד בטופ שלו. מעל הטופ 3 ריחפו סימני שאלה גדולים - אדוארדס נחשב לסוג של ברירת מחדל כבחירה ראשונה, ווייזמן גולמי ושיחק רק שלושה משחקים, גם לאמלו שיחק מעט ובאוסטרליה הרחוקה; מצד אחד "ליגה של גברים", מצד שני, ביג-גברים שחסרה לרובם אתלטיות. הטופ 3 של דראפט 2021 הטרי נחשב למבטיח בהרבה, לשם השוואה, כל אחד ממנו היה יכול להיבחר ראשון במחזור נתון ובטח שבדראפט שקדם לו. זה לא סתם שפרוספקטים כמו פטריק וויליאמס ואוקורו זינקו לטופ 5, הבולס והקאבס בחנו את הנתונים הפיזיים והגולמיים שלהם וראו שם פונטציאל למשהו מעבר, בתקווה שאת הקליעה ניתן לשפר...גם כאן אין מה להשוות עם סקוטי בארנס וג'יילן סאגס, למרות שוויליאמס ובארנס קיבלו תפקידים משלימים דומים ואפילו באותה מכללה - אבל בארנס הפגין הרבה יותר סקילז כפרשמן.


לדראפט 2013 אתייחס כבר בהודעה נפרדת (גם דראפט 2016 נמנה, אגב, על המחזורים שנתפסו כחלשים, כנ"ל דראפט 2011).

בדיוק. צריך גם לזכור שיאניס גבה במידה ניכרת לאחר שנבחר בדראפט, כולל בין עונת הרוקי והסופמור שלו, שזה מצד אחד משהו שדו"חות סקאוטינג לוקחים בחשבון לפעמים, אבל עדיין התפתחות (תרתי משמע) שבלתי אפשרי לחזות מראש.
אחד הדברים שמסמנים דראפט חלש זה כשאין קונצנזוס לבחירה הראשונה, ולא מסיבות טובות...לא בא לתת הנחות לקאבס, ברור שהיו צריכים לקחת את אולדיפו וכנראה גם היו לוקחים אותו לולא הבחירה המיותרת בדיון ווייטרס שנה לפני כן. אבל אפילו עליו היה קשה לומר שהפריד את עצמו באופן ברור משאר המחזור, שבהתחלה נרלנס נואל נחשב לפרוספקט המוביל שלו ובהמשך עלו גם דיבורים על אלכס לן...


מה שכן, נראה לי די אבסורדי להתייחס לדיפו ברטרוספקטיבה של 8 שנים כבר כבחירה מאכזבת. נכון שלקח לו זמן לפרוץ, אבל האשמה כאן מוטלת לפתחה של אורלנדו, שלא בנתה סביבו כפי שצריך. לאחר מכן הוא הגיע לעונה שבה תפקד כשוליה במופע הסולו של ווסטברוק, בעונה ראשונה שלו ללא דוראנט בתמונה. באינדיאנה כבר הראה שהוא כוכב לכל דבר, זה שנפצע בעקבות עונת הפריצה שלו ולא חזר לעצמו מאז, לא אמור להעיב בכלום על הבחירה בו (באותה מידה אפשר להתייחס לבחירות בדרק רוז וברנדון רוי כבחירות מאכזבות...)

זו לא הדרך הנכונה להסתכל על זה. דראפט אמורים לשפוט בטווח שבין השנה-עד-ארבע שנים שחולפות ממנו, כפי שעשו בניתוח הסטטיסטי של דה רינגר בנושא. הסיבה היא שבפרק זמן כזה, קבוצה יכולה לדעת מה יש לה בידיים ובהתאם לכך (1) להיבנות סביב הנבחר או לבנות עליו כאבן בנייה אינטגרלית (2) לסחור במניה שלו כשהיא בשיאה (מה שהקינגס, בדיעבד, היו צריכים לעשות עם טייריק; ומה שהינקי, סליחה שמעלה את שמו ומהלך שלו על נס, עשה בזמן עם MCW; ולחלופין (3) לא להמשיך איתו מעבר לחוזה הרוקי שלו. זה נחמד שלייט בלומרז משדרגים את התפוקה הסטטיסטית המשוקללת של דראפט כלשהו, אבל מה זה משנה לקבוצה הבוחרת בדראפט אם הפרוספקט פרץ במדי קבוצה אחרת (והרבה אחרי תפוגת חוזה הרוקי שלו)?

ולענייננו: המנייה של טאונס, פורזינגיס ואחרים התקררה מאז, אבל בשנים הראשונות שלאחר בחירתם בדראפט 2015, היה נראה שמדובר באחד הדראפטים האיכותיים מזה שנים (בטח שבהשוואה לדראפט 2014, שהיה דראפט מלווה בהמון הייפ שהתפוצץ סביב וויגינס, פארקר ואחרים). טאונס, פורזינגיס, ראסל שנאבק קצת יותר בצל עונת הפרישה של בריאנט, בוקר, טרנר כסופמור בטרם סבוניס ג'וניור הגיע לגבות אותו ואח"כ לחלוק עמו את הפרקט - זו חמישייה מכובדת לכל הדעות. מה שכן, היו בדראפט הזה המון באסטים ואכזבות בלוטרי, ולא מספיק סיפורי הצלחה בהמשך הסיבוב הראשון ואחריו - בהחלט דוגמה טובה לדראפט טופ הבי (בפרספציה המוקדמת וגם ברטרוספקטיבה של שנה-שנתיים) ותו לא.

אני לא מסכים שצריך לשפוט דראפט אחרי שנה עד ארבע שנים.
שנה ושנתיים זה מעט מדי, אז זה אפילו לא לדיון בעיני, אבל גם את הקטע של 'חוזה רוקי זה ארבע שנים אז מה שקורה אחרי לא רלוונטי' אני לא ממש מקבל.
א. כי לרוב שחקנים נשארים באותה הקבוצה אחרי החוזה הראשון שלהם (אבל זה גם משהו שאם הזמן אני מעריך שילך וישתנה במקרה).
ב. כי יש גבול כמה אתה, בדרך כלל מקבל משחקן בפרק זמן הזה. לשפוט אחרי 4 שנים מאוד מצמצם את השונות בין הבחירות השונות ולא מאפשר לבחירות הטובות באמת, או הדראפטים הטובים באמת, להיפרד מהדבוקה ומהשחקנים/דראפטים עם ההרבה פוטנציאל.

בסופו של דבר במה זה כל-כך עזר למינסוטה שטאונס נחשב לשחקן מאוד מבטיח אחרי 4 עונות? מה זה נתן לניקס שפורזינגיס היה נראה בדרך להיות כוכב?
יכול להיות, אם כבר, שהדראפט של 2015 הוא במידה מסוימת דוגמא לטובה לנקודה של ATT - שדראפט שנראה חזק יכול להתגלות כחלש בסופו של דבר, אני לא זוכר באמת איך תפסו את הדראפט הזה (לדעתי כtop heavy ולא דראפט עמוק וחזק מאוד, אם אני זוכר נכון, אבל הגיוני שהזכרון שלי מוטה).

בנקודה א' אתה צודק בעיקרון, ראינו לא מעט דוגמאות לאורך השנים של פרוספקטים שמקבלים הארכת חוזה בעיקר על סמך הבלחות פוטנציאל שהראו בשלוש-ארבע שנים שקדמו להארכה, בתקווה שיצדיקו את הסכומים החדשים ואולי אף יתגלו בתור underpayed.
עדיין, שים לב שבמקרים האלה, בין אם ההימור צולח או לא, זה עדיין הימור מסוים - כלומר שהגענו לשלב החלטה מתקדם יותר בהשוואה לשלב הראשוני של בחירת השחקן בדראפט. בטוח שכל GM מעוניין שהפרוספקט שהוא בוחר בו, בין אם מדובר בבחירת אפסייד או בחירה ברול פלייר, יפרע שטרות עוד בטרם החוזה השני שלו - בין היתר מכיוון שעד לבוא הפריצה המיוחלת, אותו GM כבר עשוי להיבעט החוצה, בין היתר על סמך ביצועי השחקנים שבחר בדראפט...

לגבי נקודה ב', אני לגמרי במחנה של "תנו לפרוספקטים זמן להבשיל", אבל אפילו אני נאלץ להודות ששלוש-ארבע שנים זה מספיק זמן בשביל להעביר שיפוט מסוים על שחקנים שנלקחו בדראפט. יש מקרי קצה שבהם ראוי לתת לפרוספקטים שנתיים נוספות על השנתיים הראשונות, אם לעשות פרפרזה על דבריו המפורסמים של פראן פראשילה על ברונו קבוקלו כשנבחר ע"י הרפטורס; אבל ברוב המקרים אמורים לחזות באיזשהו שיפור (והשיפור לא חייב להופיע בפני הצופים ובדפי הסטטיסטיקה, כלומר שהצוות המקצועי של הקבוצה מאוד מרוצה מקצב התקדמותו של פרוספקט X ובטוח שבעונות 5-6 שלו תגיע הפריצה...).

טאונס ומינסוטה - הוא עדיין חתיכת שחקן ויוניקורן, מהסוג שכל קבוצת לוטרי תייחל לכך שיהיה זמין בבחירה הראשונה שלה בדראפט נתון. זה שמינסוטה קבוצה נוראית שלא מצליחה לבנות סביבו, זה משהו אחר שקרה לה לאורך העשורים גם עם גארנט ולאב...בכל אופן, וורסט קייס סנריו, ישיגו עבורו כוכב צעיר אחר או חבילת פרוספקטים ובחירות טובה.

אפשר לומר פחות או יותר אותן מילים על פורזינגיס והניקס, רק שהם באמת בחרו בדרך של טרייד עליו לקראת סוף חוזה הרוקי שלו. כנראה שזה היה מאוחר מדי ושקיבלו מעט מדי, אבל זה כבר כפוף לשיקולי המועדון, שכרגיל בחר לבנות תלי תלים על מחזור פרי אייג'נסי מבטיח במיוחד (ועל הלוטרי גם, במקרה זה).

ממה שזכור לי, הטופ 3 של דראפט 2015 נראה מבטיח למדי עם טאונס, ראסל ואוקאפור (בהנחה שלא היה נידון לאבדון עם הבחירה של פילי בו...). פורזינגיס היה עם קצת יותר סימני שאלה בגלל האירופאיות שלו, אבל גם נתפס כפרוספקט מבטיח למדי. משם היתה נפילה מסוימת, אבל בהחלט היו ציפיות גבוהות גם ממודיאיי, ווינסלו וסטנלי ג'ונסון, לכל הפחות.

ושוב, רוצה דוגמאות לדראפטים שנחשבו למבטיחים במיוחד ו- top heavy, אז יש לך את דראפט 2007 עם האכזבות מג'ף גרין, יי זי'אנליאן וברנדן רייט, או דראפט 2014 עם וויגינס, פארקר, גורדון, אקסום, סמארט, וונלה...

לא חושב שהקריירה של ג'ף גרין מאכזבת, אם כי אני לא זוכר באיזה מקום הוא נבחר. בלי לזכור, נדמה לי שהקריירה שלו שווה טופ 7-8 כזה

(ואז יתברר שהוא בטח נבחר שני)

אגב אותו כנל סמארט, שאני דווקא כן זוכר באיזה מקום נבחר (5) ונותן קריירה של מקום 9-10. לא כ-ז-ה גרוע

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ג'ף גרין שמאד אהבתי בג'ורג'טאון נבחר חמישי, חשבתי שיש לו פוטנציאל כוכבות (זכור לי שגם מנחם לס ממש התלהב ממנו) אבל הוא נתן קריירה ארוכה כשחקן משלים טוב למדי, וזה בסדר גמור ביחס לרמה הכללית של הדראפט שהיה מאד חזק עד הבחירה הרביעית (אודן שלצערנו התפייד, דוראנט, הורפורד וקונלי) ועם צניחה גדולה ברמה מתחת לזה. מתחת לגרין נבחרו 3 שחקנים בערך על העמדה שלו: ייייייייייי, קורי ברואר וברנדן רייט, ואף אחד מהם לא ממש הותיר חותם בליגה. את ברואר ורייט ראיתי לא מעט במכללות והם נחשבו לשחקנים מוכשרים.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

ג'ף גרין זה שחקן שפעם בעשרה משחקים נותן מחצית שמזכירה למה נבחר 5 בדראפט. שחקן סופר מוכשר, וסופר לא יציב. אבל אני מת עליו.
דווקא קורי ברואר נתן קריירה... פסדר כזותי, לא?

יותר טובה משל רייט. שחקן 8 כזה בקבוצות בינוניות לאורך 7-8 שנים, נדמה לי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לברואר היתה קריירה סבירה לגמרי, אבל נשכחת למדי. רייט היה בעיקר מאוד פציע.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לא השארתם לי ברירה