סל ניוז

קוואי מוותר על אופציית השחקן שלו למרות פציעה ארוכת טווח
סקר מוצדק שבמוצדקים

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני לא חושב שקוואי תמוה כ"כ האמת. כאילו, הוא לא סופר נורמלי, זה ברור, אבל בסך הכל הוא פועל בהגיון ובעקביות. אפשר לטעון שהוא אגואיסט אולי, או שהוא חסר סבלנות או שהוא כפוי טובה או וואטאבר (אני אישית לא חושב ככה עליו), אבל לא מבין מה תמוה בו.
קיירי לעומת זאת קצת מחפוף.

דוראנט הרבה יותר משוגע מכולם.

החלטה תמוהה של קוואי והחלטה תמוהה תהיה אם מישהו יסכים לתת לו את החוזה שהוא רוצה (לפי הדיווחים חוזה ל 4 עונות על 176 מיליון) כשאת רב העונה הקרובה הוא יהיה בחוץ וכמובן קשה לדעת איך הוא יחזור

לא חושב שזו החלטה תמוהה אלא יותר החלטה נצלנית. הוא יודע שהקליפרס מחויבים להחתים אותו מחדש אם הם רוצים להישאר קונטנדרים בעתיד הקרוב אחרי שנתנו כל בחירת דראפט אפשרית לOKC בטרייד על ג'ורג', אז הוא מנצל את זה בשביל להרוויח עוד כסף. היית מצפה משחקן שהמועדון שלו עשה מעל ומעבר לרצות אותו שלפחות ייקח את אופציית השחקן ויראה איך הצוות הרפואי של המועדון מטפל בפציעה שלו (לאור תקדים סן אנטוניו) אבל קוואי מוכיח פעם אחר פעם שהנאמנות ממנו והלאה.

בכל מקרה הצבעתי לקיירי כי הבנאדם באמת מחפוף. שמישהו יקנה לו כדורסל עם הדפס של הגלובוס כדי שיבין את הקטע הזה של כדור הארץ הוא עגול.

אגב, אני לא בטוח שהמעמד ההיסטורי של קוואי גבוה מזה של פול פירס או דומיניק ווילקינס

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בעקבות השיחות פה על חוזים נכנסתי לראות את החוזים בליגה לשנים הקרובות ויש שם כמה דברים הזויים (שאומנם ידעתי, אבל פאק זה מוגזם), השניים שהכי הדהימו אותי:
1) ג'ון וול בעונה הקרובה הוא השחקן עם המשכורת השניה הכי גבוה וכרגע עם המשכורת הכי גבוה לעונה אחרי. פאקינ' 44.3 ו47.3 מיליון דולר ב2 העונות הקרובות. לג'ון וול.
2) דמיאן לילארד בעונת 23-24 ובעונת 24-25 ירוויח יותר מ50 מיליון בכל אחת מהעונות ובסך הכל 105 מיליון דולר בשנתיים. הוא שחקן מדהים והכל אבל וואו, 54.25 מיליון דולר בעונה האחרונה בחוזה (מובטח, ללא אופציה של אף צד).

מספרים מופרעים

זה נכון מאד.

מול פירס בטח שלא, אין שום סיבה שיהיה. אמנם לקוואי יש אליפות אחת יותר ופיינלס אמ.וי.פי אחד יותר, ובנוסף לתארים ההגנתיים שלו (2 dpoy, 7 פעמים בחמישיות ההגנה) יש לו לכאורה יתרון מסוים. אבל עד כה בקריירה הוא עם 576 משחקים ורק 11085 נקודות. זה רחוק מאוד מאוד מהמספרים של פירס (1343 ו-26397), שהחזיק ברמת אולסטאר עד גיל 35, ומשך עוד 3.5 עונות אחרי. וגם - ההיסטוריה (בטח באמריקה) אוהבת שחקנים שנשארו נאמנים והפכו לסמל במועדון שלהם. קוואי הוא ההפך הגמור.

מול ווילקינס הפערים במספרים הכוללים של הקריירה דומים, אבל זה מורכב כי היתרון של לאונרד בתארים משמעותי עוד יותר. מצד שני, ווילקינס היה סקורר טוב משמעותית משניהם, עם ממוצע נקודות למשחק גבוה בהרבה. בנוסף, יש לו כמובן הילה שמעצימה את המעמד ההיסטורי שלו שנובעת מתחרויות ההטבעות שלו מול ג'ורדן.
אם הפציעה הזו מחסלת לקוואי את הקריירה, לדעתי הוא מתחת לשניהם. אם הוא חוזר באותה רמה וממשיך לעוד שמונה-עשר עונות שמקרבות אותו למספרים שלהם אבל בלי הצלחות פלייאוף משמעותיות, אז אולי זה מספיק בשביל להיות מעליהם, אבל ההיסטוריה תשפוט אותו לחומרה על ניהול הקריירה. אם הוא מביא לקליפרס אליפות, הוא בוודאי מעליהם

_________________
Gibon

אישית אני חושב שקוואי גדול משניהם אבל זה תלוי אם מסתכלים על ה-peak או על קריירה שלמה

לקוואי יש אליפות שבה הוא קלירלי האלפא דוג
(בנוסף לאליפות שבה יש לו חלק משמעותי)

אני הייתי מציע לתת לו להתחיל לשחק עם כדורסל שטוח

לא באותה ליגה. קיירי הוא הרבה יותר תמוה.
המהלך של קוואי דווקא הגיוני בהרבה מובנים, כל עוד אכן ישלמו לו (כפי שצפוי שיקרה).

נכון. וגם יותר תארים אישיים. לטעמי זה לא מספיק לגשר על הפער כרגע. אבל ציינתי שאם הקריירה שלו תמשך מספיק והוא יגיע למספרים דומים - זה בהחלט עשוי להספיק.



מסכים. למעשה הוא מבטח את עצמו, כי הוא יקבל חוזה ארוך בדיוק כמו שדוראנט קיבל מתוך הנחה שהוא חוזר טוב מהפציעה. אבל אם הוא לא חוזר טוב ואין לו חוזה - הוא נדפק

_________________
Gibon

קוואי בונה על תקדים דוראנט, ואני חושב שהוא יצליח

_________________
נערך יותר מפעם אחת

ההבדל הוא שהוא כבר הצליח לעצבן כל ארגון שבו הוא היה, כולל הקליפרס וכולל- השחקן היחיד אי פעם שלא הסתדר עם הספרס

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

קאווי מניאק סטואי אבל לא הזוי, פשוט ממקסם את כמות הדולרים כמו רובוט שמתוכנת לזה, כמו שלברון ממקסם את כמות יחסי הציבור. כל אחד מהן הוא טיל מונחה רק לכיוון אחר
החוזה של וול מתכתב עם החוזה המשוגע של ארינאס וזה גם מגיע מאותה קבוצה
ארווינג הכי מחופף לא מבין איך לא תפסו אותו עדיין עם איזה סם , לא יכול להיות שזה בא לו בטבעי

לאונרד לבל מעל פירס ודומיניק , רואים את זה בפלייאוף, בפיינלס, ואני חושב שהוא גם עדיף על פיפן. הקרירה של קוואי כבר מספיק ארוכה (עשור?)

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

סתם תוספת קטנה לדיון החוזים שהחל פה (וגרם גם לי לפתוח את הנתונים...):
בחוזים הנוכחיים (טרם ההחתמות החדשות וכו') ששת המשתכרים הבכירים לעונה הקרובה - גארדים. רק אחריהם מגיע הרצף לברון-דוראנט-ג'ורג'-יאניס וכו'

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לאנרד עשה ריצת פלייאוף אחת גדולה עם הראפטורס. בקליפרס - עד כה - הוא נכשל, עם איבוד של יתרון 3-1 והפסד בחצי הגמר לאנדרדוג. השנה הוא נפצע באמצע, אבל עד לפציעה הפלייאוף של הקליפרס היה ממוצע כזה, לא חרג מהציפיות. בסן אנטוניו הוא לא הגיע לגמר ככוכב ראשי. המספרים שלו מסדרת גמר 2014 בטח לא מרשימים.

בהחלט הריצה עם טורונטו לאליפות היא נקודה גדולה לזכותו. יכול להיות שלבדה מספיקה להעמיד אותו מעליהם, אני לא בטוח. יכול להיות שאני קצת biased לפירס בגלל תקופת הביג-3 הנפלאה. את וילקינס לא ראיתי והוא באמת לא הגיע רחוק בפלייאוף, אבל אאל''ט תמיד הודח נגד בירד, ג'ורדן או הבאד-בויז. מספרים מרשימים הוא בהחלט סיפק, גם בסדרת הללו

_________________
Gibon

עד כה , בהשוואה בין קוואי לפירס למשל , לקוואי לדעתי אין יתרון ואפילו יש חיסרון.
קוואי הביא אליפות אחת כטופ דוג של הקבוצה שלו.
גם פירס הביא אליפות כזו נגד הליקרס (ובמצ' אפ מטורף מול קובי )
(דומיניק לדעתי לא בסיפור בכלל )
לקוואי יש גם את הפליאוף בועה המחריד שלו
וגם הפציעה השנה לא מוסיפה לו הרבה (למרות שזו לא אשמתו , אבל כשהקבוצה שלך מנצחת בלעדיך , זה לחלוטין מוריד ממה שאתה "נחשב" עבור הקבוצה)

ההשוואה של שני השחקנים הללו לפיפן היא עדיין לא במקום.
שניהם עדיין לא באיזור (ופירס כבר לא יגיע לאיזור )

קוואי עדיין יכול אם קצת מזל , לשפר את מעמדו ההיסטורי.
אבל ההרגשה שלי היא שהוא בדרך לסיים את תקופתו המובילה ולפנות את מקומו בדיון הזה לשחקנים אחרים.

פול פירס לא הביא אליפות לבוסטון כטופ דוג.
עידו - דווקא בתקופת הביג 3 היה בחלק הפחות טוב של הקריירה שלו. הקבוצה המעולה שהייתה לו והפוקוס שפתאום היה על הסלטיקס העלתה את המעמד ההיסטורי וגם אפשרה לכולם לראות את יכולת הקלאץ' שלו. אבל כשחקן, השנים הגדולות שלו היו עד 2006.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני תמיד מופתע מכמה השורה התחתונה משפיעה על התפיסה שלנו (גם שלי כמובן).
אם הכדור של קאווי קופץ 6 פעמים על הטבעת ויוצא אי שם ב2019, הוא שחקן פחות טוב מאשר אם הוא נכנס?
אם הרגל של קווין דוראנט לא נוגעת בקו השנה, מהלך שבשום צורה לא קשור ליאניס, אז יאניס שוב צ'וקר?
אם ריי אלן לא דופק שלשה לא הגיונית נגד הספרס ב2013 (אחרי החטאה של לברון) אז לברון לא בשיחה על טופ5 היסטורי?

אני מבין שבסוף השחקנים הגדולים נמדדים בשורה התחתונה, אבל יש משהו שנורא חוטא לתמונה הכללית בזה שסופרים הצלחות קבוצתיות כמדד לגדולה אינדיבידואלית.

( בעייני קאווי טוב מפירס )

שקי, יש הבדל לא קטן בין ''מעמד היסטורי'' לבין ''מי שחקן טוב יותר''.
עמוס - מקבל. אבל: א) פירס לא היה טופ-דוג, אבל הוא גם לא היה מס' שתיים מובהק לטעמי. הוא וגארנט חלקו בהובלה. ב) פירס היה בשיאו כשחקן עד 2006, אבל האם היינו מדברים עליו פה בכלל אילולא עונות הביג-3?

_________________
Gibon

פחות טוב? לא.
פחות גדול? בהחלט.