סל ניוז

נראה לי שמה שהצית כאן את ההתנצחות סביב הסוגיה זה שילוב בין הרגישות הגבוהה שיש כאן בנושא, ובין הניסוח הבא שלי: "לקראת דראפט 2012 הם עשו טנקינג בוטה בשביל להשאיר אצלם את הבחירה שהפכה להאריסון בארנס"
אולי הייתי צריך להבהיר שהכוונה בטנקינג בוטה היתה לשלבי הפוטו פיניש של העונה, כלומר זה לא שהווריורס ניגשו לעונת 2011/12 מראש בכוונה לסיים עם מאזן גרוע מספיק שיגריל להם בחירת טופ 7 בדראפט...

לגבי אל"ף, לא יודע איפה לא הייתי מספיק ברור, אבל בגדול הטענה שלי היא שעד עונת 2012/13, הווריורס ללא ספק נחשבו לקבוצה צעירה שנבנתה בעיקר דרך הדראפט. הם בחרו בלוטרי ארבע פעמים ברציפות, בחירות שנעו בטווח של 6-11, אני בטוח שאם תחפשו סקירות טרום-עונה או התייחסויות לצירופים של בוגוט ואיגי, תמצאו שמתייחסים אליהם בתור קבוצה צעירה. בעונה שלפני האליפות, היו להם 10 שחקנים ברוטציה שקיבלו 15 דקות ומעלה למשחק: חצי מהם באזור ה30 (לי, איגי, בוגוט, בלייק, JO), אבל חצי בני 25 ומטה (קארי, דריי, קליי, בארנס, ג'ורדן קרופורד). הוותיקים הגיעו בהחתמות או טריידים, הצעירים דרך הדראפט.

חוץ מזה, לא מבין את הקשקוש הזה שהחתמת איגי היתה "האצת בנייה" (במובן השלילי של הביטוי, כלומר איך שאטט משתמש בו...), תחת הנימוק שאף אחד לא חשב שיש לווריורס מספיק סטאר פאוור בשביל לקחת אליפויות. כאילו, זה שהם עשו פלייאוף כמה חודשים לפני אותה החתמה, כולל מתיחת הפיינליסטית שבדרך לסדרה של שישה משחקים, זה לא מספיק בשביל שירצו לצרף כוכב-משנה אידיאלי כמו איגי?? אומנם ב"עלות הקרבת נכסים" של שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות, אבל מבחינת עלות כלכלית זה היה על חשבון החוזים המיותרים של ג'פרסון וביידרינס.

לא, אי אפשר - הבחירה בקליי היתה אידיאלית ואינטגרלית להצלחת הקבוצה. גם בארנס היה עדיף עבורם (ובכלל) על פני דראמונד, כפי שכבר טענתי ונימקתי.
אתה לא מרכיב כאן דיינסטי בנבא לייב.
אני לא בא לעשות מאנשי הווריורס גאוני דראפט - מקבל את הטענה שהתמזל מזלם לבחור בקארי בבחירה 7 ובכלל לקבל אותו כנדוניה מהבעלות הקודמת. גם דריימונד בסיבוב השני ופריצתו זה שילוב של כל מיני גורמים אקראיים (כל הקבוצות המדוקלמות שוויתרו עליו, אם כי היה צפי די מובהק לכך שלא ייבחר בסיבוב הראשון - עניין הטווינריות והגיל; וכמובן הפציעה של דייויד לי בתחילת עונת האליפות). אבל הבחירה בקליי היתה ללא ספק מכוונת ועם תפיסה ברורה מאחוריה (גם אם חלק מאותה תפיסה היה מובן מאליו - צריך לפרק את הבק קורט קארי-אליס ולהוסיף סייז והגנה לצד סטף).

ואם מחר קומינגה ומודי יהפכו להיות קירילנקו וקריס מידלטון (אם ניקח שחקנים קצת דומים), האם זה אומר שצריך לנסות ולהכשל בשביל ללכת על בחירות דראפט באמצע-שלהי הלוטרי או מה בדיוק?
כי אתם יודעים, סטף פלוס קליי זה האמא של החכמה בדיעבד. קומינגה ומודי זה עכשיו

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

לא ברור לי אם זו טענה שמופנה כלפיי, כלפי האחרים, או כלפי ATT...
אבל מזכיר שקומינגה (שהאפסייד שלו בעיקר התקפי, אז לא רואה דמיון לקירילנקו) הגיע לווריורס דרך מינסוטה, הודות לטרייד ראסל-וויגינס, ושהווריורס לא כיוונו לכישלון גם העונה, אבל מה לעשות שנאחס הפציעות הכה בקליי פעמיים.

אם כבר ווייזמן היה צריך להיות מוזכר, כי במקרים הנדירים שבהם קבוצות צמרת מבליחות בלוטרי, זה כתוצאה מעונות כמו הספרס בלי רובינסון מודל 97', או הווריורס בלי הספלאש בראדרס מודל 2020.
אבל גם במקרים האלה, זה נסיבות של חוסר מזל שתורגם (במקרה של הספרס בינתיים) למזל משמיים. כך שלא רלוונטי לעיקרון של "קבוצות בונים דרך הדראפט או לא בונים אותן בכלל" (:

מה שאני אומר הוא מה שאחרים אומרים. לקחת בחירות בחצי השני של בדראפט, זה אולי לבנות דרך הדראפט (כי עובדה) אבל זה בטח לא אסטרטגיה של לבנות דרך הדראפט' כי להמון קבוצות יש המון בחירות בחצי השני של בדראפט ואצל רובן זה הרבה פחות משמעותי. זה הכל

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בחירות 7-11 זה ממש לא "החצי השני של הדראפט", אלא השליש הראשון של הדראפט אם מתעקשים להציג זאת בצורה הכי פחות אטרקטיבית שאפשר...
ובפעם המאה, לא אני (ולא ATT אם יורשה לי להגיב בשמו) דיברנו על אסטרטגיה במקרה של הווריורס, אבל רצה הגורל ולא-רצתה-הקבוצה-אך-לא-היתה-טובה-מספיק, ובין השנים 2009 עד 2012 היא בחרה 7, 6, 11, 7. זה רצף של בחירות שעם שילוב של מזל ויכולת, אפשר להוציא ממנו שלד צעיר ומוצלח. הבייבי בולס שהזכרתי בסקירה שלי נבנו, לשם השוואה, באמצעות שתי בחירות 7 רצופות (היינריך, 2003; דנג, 2004). נכון, היו שם גם קארי וצ'אנדלר שהגיעו מבחירות גבוהות יותר, אבל הועברו בהמשך; ובן גורדון שנבחר שלישי בדראפט של דנג, אבל תכלס הוא פרוספקט קלאסי לבחירת אמצע לוטרי (איפה שרנדי פוי ואריק גורדון נבחרו, לשם השוואה).

התכוונתי לחצי השני של הלוטרי, וכן יש מיליון קבוצות עם 4בחירות חצי שני של לוטרי בספאן של חמש שנים
לעזאזל, יש אפילו מינסוטה

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

צודק, פניקס עם בוקר (13), ברידג'ס (10), קאם ג'ונסון (11), אולי גם ג'יילן סמית (10) יתפתח להיות הפאוור פורוורד העתידי שלהם...

גם
אבל גם כמו הפיסטונס שעשו חמש בחירות 7-9 בחצי הראשון של העשור הקודם או שרלוט הורנטס שרק פעם אחת מאז 2004 !! לא היתה לה בחירת לוטרי וכאמור מינסוטה, קליבלנד וכו' וכו

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מה הפואנטה? שיש פרנצ'ייזים שמנוהלים גרוע ובוחרים רע בדראפט? שאין ערובה למציאת כוכב באף משבצת של הדראפט? הכול כבר ידוע ולא מעניין.

הפואנטה היא רק זה - שלהגיע לבחירות חצי שני בלוטרי באופן קונסיסטנטי, זו לא אסטרטגיה לכלום. יש אפשרות שזה יעבוד מעולה, יש אפשרות שזה יעבוד מחורבן, אבל אסטרטגיה זה לא. ושלכן אי אפשר לומר שגולדן סטייט כאסטרטגיה בחרה דרך הדראפט. למעשה, אף אחד לא היה מופתע אם עם בדיוק אותן בחירות רק בשנים עוקבות, גולדן סטייט היתה בשנות העשרה מה שהיא היתה בעשורים הקודמים לה - דשדוש קבוע.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אז לא הבנת למה התכוונתי ב"כל קבוצה". לא התכוונתי שבחירה מס' 7 היא סתמית או שקארי היה עוד שחקן, אלא שבחירה 7 זה בערך החציון של הלוטרי ולא בחירה שנחשבת למטרה של קבוצה שעושה טנקינג.

אגב, בוא נדייק היסטורית: ב2009 נבחרו 3 גארדים מובהקים מעל קארי (הארדן, רוביו ופאקינג ג'וני פלין) וגם טייריק אוונס נחשב אז לSG. המוקים העריכו שהוא ייבחר בין 4 ל6, הקונצנזוס של המוקים לגולדן בבחירה 7 היה...ג'ורדן היל. גם קדפמ, גם DX וגם דראפטנט העריכו היל לגולדן. זאת אומרת שבקלות רבה מאד ההיסטוריה של גולדן עם בחירה מס' 7 בדראפט 2009 היתה יכולה להראות מאד-מאד שונה.

נדמה לי שזה די מסכם את הנקודה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

נכון, לא טענתי שזו אסטרטגיה. בכלל, אני חושב שיש כאן אובססיה לגבי "אסטרטגיות", בגלל ההתנצחויות הבלתי פוסקות מול ATT, אובססיה שאינה מוצדקת לאור מה שקורה בפועל. כמה קבוצות לדעתכם ממש נקטו באסטרטגיה סדורה ויישמו אותה? פילי של הינקי כמובן, התאנדר מאז הפירוק בנובמבר האחרון. מי עוד?

הפואנטה שלי (ושל ATT להבנתי), היא שהשושלת של הווריורס נבנתה בראש ובראשונה דרך הדראפט. הטרייד עבור בוגוט והחתמת איגודאלה היו מהלכי מפתח, מן הסתם, אבל אלה שני מהלכים לעומת 3-4 בחירות דראפט סופר קריטיות למהותה של הקבוצה. זה לא רק הפער הכמותי, כמובן. יכול מאוד להיות שאין אליפות בלי איגי ובוגוט, אבל בלי קארי-קליי-דריי אין בכלל קבוצה - ולפיכך גם אין הצטרפות של איגי (ובהמשך הדרך דוראנט מן הסתם).

מובן מאליו שגולדן נבנתה דרך הדראפט ואף אחד לא טען אחרת, לא שראיתי.

הנקודה היא שהליבה של גולדן נבנתה במקבץ אקראי למדי של בחירות דראפט לא גבוהות במיוחד, ולמזל היה אלמנט לא קטן (כאמור, קונצנזוס מוק שג'ורדן היל הולך לגולדן ב2009 כשסטף כבר לא על הלוח).

זאת אמנות לבחור שחקנים מצוינים שמתאימים זה לזה בבחירות כאלה (מסוג האמנויות שבנו את סן אנטוניו הגדולה), אבל זאת אמנות שלא תלויה רק בך ודברים יכולים להשתבש בקלות. לכן צריך לזכור שהדראפט הוא כלי רב עצמה, אבל יש לו גם מחיר. מינסוטה בחרה ב2014 וב2015 שנה אחר שנה את הקונצנזוס המוחלט למקום הראשון, ויגינס את טאונס, והם עדיין תקועים.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בפעם המאה, בשום שלב לא טענתי שהבחירה השביעית היתה מטרה שהווריורס סימנו (בדראפט 2009 לפחות; כעבור שלוש שנים, הם בהחלט כיוונו לשם כדי לא לאבד את הבחירה ליוטה). אבל זו עדיין בחירה שאם זכית בה, ככל הנראה שרק שש קבוצות סיימו את העונה במאזן גרוע ממך. לעומת זאת, שבע קבוצות סיימו במאזן טוב ממך ועדיין כשלו מהעפלה לפלייאוף. בקיצור, אתה על סף ה20% התחתונים של הליגה. במצב כזה, רוב הסיכויים הם שיש לך קבוצה גרועה, שאם אין לה שלד צעיר לבנות ממנו בתקווה לימים טובים יותר, אז כדאי מאוד שיתחיל להיות לה. וזה אכן מה שקרה עם הווריורס מאז אותו דראפט (האמת שכבר קצת לפני, רק שברנדן רייט ואנתוני ראנדולף, שנבחרו במחזורים שלפני קארי, לא עמדו בציפיות).

העובדה שנבחרו 3 גארדים מובהקים מעל קארי רק מראה שהסבירות להשיג אותו בבחירה 7 היתה גבוהה למדי (בטח כשמוסיפים את בלייק גריפין כבחירה ראשונה קונצנזואלית למיקס), לפיכך שהגעה לחציון של הלוטרי "בלבד" שיחקה לטובתם בהנחה שהוא היה על הרדאר שלהם בשלב מוקדם יחסית של התהליך.

לא מבין איך מוקים אמורים לספק אינדיקציה כלשהי, במיוחד כשהם עשויים להיות מוטים ע"י דיווחים ושמועות - למשל, שקארי מסרב להתאמן עבור הווריורס ובכך מנסה למנוע מהם לבחור בו...

כל העניין של האקראיות בפיזור בחירות דראפט לאורך תקופה מסוימת, והצורך במזל, הוא ידוע. אתה מתעלם מהצד השני של המשוואה - לא מעט קבוצות מכרו לאורך השנים בחירות דראפט, כולל בחירות אמצע-סוף לוטרי, או שעשו טרייד דאונז תמוהים (הסאנס, ניו אורלינס, הקינגס). כך שעצם הבחירה לממש בחירות דראפט ולהחליט להיבנות דרך הפרוספקטים שנבחרו בו, אינה מובנת מאליה (ע"ע הטרייד הפוטנציאלי על קליי ודריימונד תמורת לאב).

וואו אין לי שום מושג על מה אתם מתווכחים.
כולם מסכימים שהCORE של הווריירס נבחר דרך הדראפט (זו עובדה, לא דעה) וכולם מסכימים שהווריירס לא היו גרועים כאסטרטגיה אלא כי הם היו פשוט גרועים. אז על מה הריב שלכם פה בעצם?

הדבר היחיד שלא הצלחתי להבין זה איך אפשר להציג את הבחירות של קארי, קליי וגרין במקומות 7, 11 ו35 כמשהו פחות ממדהים. זה לא משנה מה הם עשו בשאר הדראפטים, אם בסטרץ' של 4 שנים אתה מצליח להביא 3 שחקנים שהיו בחמישיות העונה (אחד מהם MVP פעמיים) זה מדהים, לא בינוני ולא סביר, לא משנה מי נבחר בדראפטים אחרים או במקומות אחרים. להשיג את זה בפרק זמן כזה ובבחירות כאלו זו יכולת בחירה מדהימה (לא משנה אם זה מזל או לא, מבחן התוצאה מדבר)

ניסיתי גם

טוב, אם קונצנזוס מוקים זה לא תחזית שנראית לך כמו הציפייה הריאלית לזמן אמת, אבל העובדה שנבחרו 3 גארדים מעל קארי מוכיחה לך שהיתה סבירות גבוהה שהווריירס ישיגו אותו-ההגיון שלנו לא עובד על אותו מישור.




לא הבנתי מה זה אומר שאני "מתעלם". העמדה שלי לגבי בחירות דראפט היא ידועה. זו אופציה שיכולה למנף אותך לשמיים וגם יכולה להכניס אותך לשנים של שממון ואכזבות. הנהלות שונות עושות בחירות שונות לגבי בחירות דראפט, וזה משתנה מדראפט לדראפט ומצורך לצורך. אני מסרב להקנות לבחירות דראפט איזשהי קדושה, הנקודה שלי-ויכול להיות שזה לא הויכוח הספציפי איתך אבל זה מתקשר-היא שהמציאות מוכיחה שסופרסטארים שמשנים גורלות של מועדונים נבחרים לעתים די מזומנות במקומות בנאליים לחלוטין באמצע או סוף או סף לוטרי, ושגם מצבים שבהם אתה בוחר שנה אחרי שנה את הקונצנזוס לבחירה מספר 1 אתה יכול להתקע בלימבו. אז אי אפשר לבסס על זה שום תיאוריה ואלידית, אם כי בהחלט אפשר לעוף על יכולות הבחירה של הנהלת הווריירס בעת הנכונה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בכל שנה אנחנו רואים בחירות ששוברות מהקונצנזוס המוק-דראפטי, רק לאחרונה קיבלנו דוגמה לכך עם טורונטו שהעדיפה את בארנס על פני סאגס. אז בוודאי שככל שמתרחקים מהטופ 3 או מהטופ 5, יגברו הסיכויים לכך שהמוק הקונצנזואלי לא יצליח לפגוע בול בכל בחירה. זה דבר ראשון.
דבר שני, ככל שמתקרבים למועד הדראפט, הקונצנזוס מוקים של האתרים הבולטים ניזונים משמועות והדלפות - זו הסיבה לכך שהם מאוד דומים ובחלק ניכר של הבחירות מאוד מדויקים. עדיין, זה משאיר פתח להטעיות ולכן אני לא חושב שאפשר להסתמך עליהם בתור אינדיקציה ודאית. מה גם שקבוצות מסוימות עשויות להגיע להכרעה ברגע האחרון.
מעבר לכך, מחזור 2009 היה מקרה מעניין של המון פרוספקטים בולטים ומסקרנים, אך מלבד גריפין אף אחד מהם לא הצליח להתמקם בקונצנזוס - וזה גם הרושם שמתקבל מקריאת המוקים שציינת, לפחות אלה מהם שזמינים בחלקם או ברובם (אלו של צ'אד פורד בקדפמ זמינים עד לטופ 5, אלו של דראפט אקספרס עברו לתוכן בתשלום בקדפמ). בינתיים הצלחתי להגיע רק למוק אחד, של נבא דראפט.נט, שבו קארי אכן נבחר רגע לפני הבחירה של הווריורס והם לוקחים במקומו את ג'נינגס (היל שובץ לוושינגטון בבחירה 5).

העובדה שנבחרו שלושה גארדים מעל קארי היא לא ספקולציה של מוקים, אלא מה שקרה בפועל. ברור שיכול היה לקרות אחרת (וושינגטון מתאהבת בקארי ומחליטה לקחת אותו, במקום לסחור בבחירה 5 תמורת מייק מילר ורנדי פוי; דייויד קהאן תופס בזמן שאם כבר לצוות שני רכזים בקו האחורי, אז לפחות שהסגנון ההתקפי שלהם ישלים האחד את השני...). אבל הטענה שלי היא שעצם זה שהיה שפע גדול יחסית של גארדים (כל אלה שנבחרו בפועל מעל קארי, אפשר גם לספור את ג'נינגס למרות שהחליק, ומעניין לראות שצ'אד פורד שם באחד המוקים שלו את ג'רו הולידיי בבחירה 4 של הקינגס, תוך ציון העובדה שהוא מאוד הרשים קבוצות באימונים האישיים) - זו אינדיקציה לכך שהיתה סבירות הגיונית לכך שקארי יהיה זמין בבחירה של הווריורס (והדיבור היה על כך שהוא לא יישאר מעבר לבחירה הבאה, של הניקס).

מעבר לכך, לא ברור לי על מה אנחנו מתווכחים. ברור שאי אפשר להציג את הבחירה של הווריורס בקארי בתור איזו מאסטר פלאן שהם הוציאו לפועל ללא שום עזרה מאלילת המזל. מצד שני, להציג את כל הסיפור כפוקס זה גם לחטוא למציאות. בואו נבחן את העובדות הבאות:

1. קארי נכנס לדראפט כג'וניור והיה בן 21 בעונת הרוקי שלו. כלומר, אלמנט האפסייד לא היה לצדו כפי שהיה לצד פרוספקטים אחרים בעמדה (אוואנס והולידיי היו פרשמנים, הארדן ופלין סופמורים, רוביו ילד פלא עם ניסיון אירופאי, ג'נינגס "תיכוניסט" עם ניסיון אירופאי).
2. קארי היה שחיף ולא אתלטי, כלומר חסר אפסייד גם מבחינת הנתונים הפיזיים ואף נתפס כליאביליטי בהגנה (נקודה שפורד העלה באחד המוקים שלו לגבי הציוות הפוטנציאלי עם קווין מרטין בסקרמנטו). מזכיר שבדראפטים לפני ואחרי נבחרו רכזים אתלטיים כמו רוז, ווטסברוק, וול, כך שהתהווה טייפ פיזי ואתלטי לתבנית "רכזי העתיד" הרצויים.
3. קארי אומנם שיפר את יכולות הפליימייקינג שלו בעונתו האחרונה במכללות, אבל עדיין נחשב יותר לטווינר מאשר לרכז טבעי.
4. קארי שיחק במכללת דווידסון הקטנה, כלומר שרוב הזמן מול תחרות נחותה וללא רמת האתלטיות שייתקל בה בנבא.

כל הסייגים הנ"ל אומנם לא מנעו ממנו להפוך לשם חם בתהליך הפרי-דראפט, אם להסתמך על הדיווחים מאז, ולהילקח בחשבון מבחירה 3 ומטה (שוב, אם להסתמך על הדיווחים), אבל אפשר גם להבין מהם איך זמינותו של קארי בבחירה 7 לא היתה בגדר התפתחות חריגה (ואכן, לא התייחסו לכך בתור החלקה, בניגוד למקרים מפורסמים כמו פול פירס, קארון באטלר, ולהבדיל, ג'סטיס ווינסלו).

עכשיו בואו נבחן את הצד של הווריורס בסיפור: היה להם אז את מונטה אליס בן ה23, אחרי עונתו הרביעית בליגה (הגיע היישר מהתיכון) עם ממוצעים של 19-20 נקודות בשנתיים האחרונות. שוטינג גארד אנדרסייזד שהציוות שלו עם קארי נראה בעייתי למדי, לפחות בהגנה. מונטה היה חביב הקהל ואפילו שנתיים לאחר הבחירה בקארי, הטרייד עליו התקבל במרמור. למרות זאת הווריורס בחרו בקארי, החלטה שמעידה על כך שראו בו BPA ולא סתם בחרו על אוטומט.

אגב, חייב לשתף בפנינה הבאה שמצאתי באחד המוק דראפטים של צ'אד פורד:

The Timberwolves have reached a deal for this pick, as noted above, and now have the No. 5 and No. 6 picks. They are hoping to grab two of these three players: Rubio, Thabeet and Evans.
But we have all three of those players off the board. In that case, they're willing to settle for Harden and Curry.

לא חושב שניסיתי "לבסס תיאוריה" בשום שלב של הדיון הזה, רק להתעקש על שתי אבחנות:

1. הגרעין של שושלת הווריורס נבנה באמצעות הדראפט. לא משנה שלא היה שם טנקינג מכוון (למעט בשלהי עונת 2012, כאמור), כן היתה שם החלטה ללכת עם פרוספקטים ספציפיים (קארי למרות מונטה, קליי כתחליף למונטה...). הטרייד עבור בוגוט והחתמת איגי רק מאשרים את האבחנה הזאת - הנהלת הווריורס חשבה שאלה וטרנים שמתאימים ונחוצים לצד הגרעין הצעיר.

2. המשפט שלך שהדגשתי מדגים יפה את מה שאני אומר, והוא שגם אם לא עשית טנקינג מכוון, או מהלך של בנייה מחדש שאמור להביא אותך לטופ 3-5 של הדראפט לא משנה כמה הקבוצה תתאמץ, הרי שמעצם הגעתך שנה אחר שנה לאמצע-שלהי הלוטרי (ושוב, בחירות 7-11-6-7 זה בעיקר אמצע), יש לך הזדמנות להשיג סופרסטאר או "רק" כישרונות צעירים ומשלימים.

קצת באיחור, אבל תגיד לה אתה מאיפה מגיע ה'קשקוש הזה' :

לפי הכללים האלו, מהת'רד הזה ממש, בשעת אמת ההחתמה של איגודלה הייתה 'האצת בנייה' של גודן-סטייט, הכי קל בעולם.
אם מבחינתך ב2013 איגודלה נחשב ל'כוכב' או שקארי נחשב באותו רגע לשחקן טופ 5, אז אין לי דיון איתך, זו האמא של החכמה בדיעבד ולא טיעון תקף בעיני.

קודם כל, הנחתי שאני מתדיין מולך ודעותיך העצמאיות, לא מול "רוח הרפאים של ATT" שכאילו מרחפת לה מעל כל דיון בבניית קבוצות בפורום הזה...
דבר שני, גם בהתייחסות למה שהוא כתב בתגובה המצוטטת, בעיניי לפחות החתמת איגי נופלת בסעיף לפני-אחרון של "מה כן אפשר/כדאי לעשות" לפי שיטתו, כלומר שזו היתה החתמה של שחקן חופשי בשלב שבו יש כבר גרעין טוב ועדיין לא שילמת לו. אומנם הארכת החוזה של קארי החלה להיחשב כנגד הקאפ בקיץ 2013, אבל היא היתה בעלות נוחה, כידוע. קליי ובארנס היו בסוף עונות 2 ו-1 שלהם, בהתאמה.

בכל אופן, קצת מוזר לי שמצד אחד אני נאלץ להתווכח פה ולהסביר שמה שהווריורס עשו בין דראפט 2009 לדראפט 2012 נחשב לבנייה על בסיס שלד צעיר, כשמנגד אתה מנפנף בכך שהחתמת איגי אמורה להיחשב בתור "האצת בנייה"...

אני לא מחויב לכללים של ATT כמובן. בעונת 2013, קארי סיפק 23 נקודות ו-7 אסיסטים למשחק, והווריורס חזרו לפלייאוף. שם הוא הוביל את הווריורס לניצחון בסיבוב הראשון מול דנבר, עם ממוצעים של 24 נקודות ו-9 אסיסטים, ולשישה משחקים בחצי גמר המערב מול הפיינליסטית של אותו פלייאוף, עם 22.5 נקודות ו- 6.8 אסיסטים, הגם שבאחוזי קליעה רעים מהשדה. לא מעניין אותי אם זה שחקן טופ 5 נכון לאותה תקופה או לא, זה ללא ספק שחקן לפני שיאו (בן 24 דאז) שהוכיח כי ביכולתו להוביל התקפה של קבוצה - בדומה למה שטריי יאנג הוכיח בפלייאוף האחרון. כך שמן הסתם, הווריורס רצו לחזור איתו (ועם קליי, בארנס וכל השאר...) לפלייאוף, כשהם מחוזקים באיגודאלה - שבאותן שנים אגב, לגמרי היה ראוי לטייטל two-way star, מבחינת מה שהביא לפרקט בהגנה, יכולת מסירה, במגרש הפתוח ועוד. זו לא היתה החתמה סטנדרטית של רול פלייר כמו רדיק ואדמס, מהסוג שאטט יוצא נגדן.

אני לא מבין, אתה לא כתבת על 'האצת בנייה במובן השלילי, כלומר איך שאטט משתמש בו'? שנינו רואים את אותה רוח רפאים כנראה.

וברור שג"ס השיגו קור עד 2013, השאלה מי ידע את זה אז? מה אנחנו לומדים מזה מבחינה אסטרטגית? על סמך מה שידענו על קליי וגרין ב2013 יהיה נכון להגיד שהווריורס היינו שיש להם שלישית כוכבים שצריך לבנות סביבם צוות מסייע?
ושוב נחזור לכללי אטט, לפיהם כוכב זה טופ 5 בעמדה, ב2014 אף אחד בפורום הזה לא דירג אותו מעל מקום 11 ברשימת הסמול-פורוורדים, two-way star הוא לא היה.