סל ניוז

ברור, הבנתי כבר אז שאם כתבת "האצת בנייה", זה אומר שאתה מנהל את הדיון הזה במונחים של אטט...שהכל דיכוטומי, או שבונים באמצעות טנקינג או שפשוט לא בונים נכון; או שמחתימים נון-סטארז רק כשיש גרעין ודאי לאליפות, או שלא...

מי ידע את זה אז? אני מאמין שהנהלת הווריורס לגמרי האמינה בציוות קארי-קליי ובגבהים שניתן להגיע אליהם עם הכדורסל שמבוסס על שניהם. לראייה, הביאו את סטיב קר עם הפילוסופיה ההתקפית שלו במקום מארק ג'קסון, שבכל זאת הצעיד את הקבוצה הצעירה הזאת קדימה בשנים שלו שם.
כמובן שלא בא לטעון שידעו שגרין יהיה 4 העתיד של הקבוצה, אבל ללא ספק נחשפו ליכולות שלו ולאינטנסיביות שלו באימונים. אז מעניין לי את הביצה "מה שידענו" ב2013 ודירוגי הפורום הזה בכל מה שנוגע לאיגי. נותן לבוב מאיירס וג'רי ווסט קצת יותר קרדיט מלכולנו...

לא מבין את האובססיה הזאת ל"אסטרטגיה", אבל יש לפחות GM אחד בליגה שלמד מזה לא מעט - טראוויס שלנק שמיישם בנייה דומה בהוקס. טריי בתפקיד קארי, קאפלה בתפקיד בוגוט, האנטר בתפקיד בארנס...זה לא אחד לאחד כמובן, הורטר אינו קליי ולכן ההחתמה הגדולה היא של בוגדן לתפקיד קליי (שהרי גאלו ממש לא איגי...). אולי-אולי ג'יילן ג'ונסון הרוקי יתגלה כדריימונד של ההוקס, לפחות בהתקפה. בכל אופן, האסטרטגיה הדומה היא לבנות סביב הטופ פרוספקט שלך באמצעות הדראפט, אבל לכוון לסינרגיה מכפילת-כוח במקום ל-BPA שמייצרים חפיפה ועשויים לדרוך זה לזה על הרגליים, ולהשלים חורים באמצעות טריידים והחתמות קאפ ספייס.

כאילו, אטט או הגרסה המוגזמת שעשיתם ממנו כאן, היה אומר אחרי פלייאוף 2013 שהווריורס עשו, שהחתמת איגי היתה טעות כי אין להם שלד של מספיק כוכבים צעירים, אז עדיף שיעשו טנקינג לקראת דראפט 2014 עם וויגינס ופארקר (אמביד לא נחשב לטופ פרוספקט שנה מראש)?

כן, הוא היה אומר את זה, או שהיה נמנע מלהגיד משהו ומחכה לנתח בדיעבד, כנראה לא היה משבח את הווריורס בשעת אמת.
ואני מסכים לגבי אטלנטה, אני גם בקיץ שעבר אמרתי שהצעדים שהם עושים מזכירים את מה שהווריורס עשו סביב קארי, רק שהשאלה היא האם יאנג מסוגל להיות משהו באיזור חיוג שלו.
אני לא יודע אם הניסוי של ההוקס יצליח, אבל בעיני כבר עכשיו הם עוד דוגמא טובה לזה שהשוק החופשי יכול להיות מסלול רלוונטי לשיפור גם לקבוצה מתחתית הליגה שלא בטוחה שיש לה 2-3 כוכבים ביד. כרגע המצב שם די ורוד ואני בספק אם ההחתמות של גאלינארי ובוגדנוביץ׳ זה מה שידפוק את זה.

טוב, דובר בגלוי על כך ששלנק פועל לפי תבנית הווריורס כבר בדראפט 2018 כשצירף את הורטר לבחירה בטריי...
היה דיון ערני כאן לפני כשמונה חודשים, אחרי שאטלנטה החתימה את גאלו. בעיניי ההחתמה הזאת בטח שלא תדפוק את מה שנבנה שם, גם אם הוא רק באק אפ הרי שהחוזה הנוח שלו (חתום על 20.4 לעונה הקרובה, רק 5 מיליון מובטחים לעונת 2022/23) יכול לשמש כאחלה בסיס להרכבת חבילת טריידים.

ובנימה זו, אפשר מבחינתי להעביר את הדיון לנושא הפרי אייג'נסי והחתמות באמצעות קאפ ספייס.

שלנק אאל״ט היה חלק מהווריורס. הוא לא רק העתיק את מה שהם עשו. הוא ככל הנראה היה חלק מאותה הצלחה.

בגלל העומס שנוצר מסקירה של 30 קבוצות ברצף, החלטתי לערוך חלוקה של ההחתמות שנסקרו: החתמות של סופרסטארים, החתמות של אולסטארים-מינוס, החתמות של רול פליירז איכותיים, החתמות של RFA צעירים, החתמות גרועות...והחתמות שבוצעו בחלון הזדמנויות שאטט הזכיר, כלומר בתקופה שהחל ממנה השחקן/ים המוביל/ים בשלד הצעיר זכאי להארכת חוזה (כלומר שבקיץ הבא כבר לא אמור להישאר קאפ ספייס).


דירוג החתמות הסופרסטארים

1. שאק ללייקרס, קיץ 1997: חוזה לשבע שנים לשחקן שנכנס לשנות השיא שלו והפך לדומיננטי ביותר בליגה למשך אותה תקופה, או רובה. אורך החוזה סיפק ללייקרס חלון הזדמנויות שנתן להם שקט תעשייתי אחרי שנתיים של הפסדים בחצי גמר ובגמר המערב. אח"כ פיל ג'קסון הגיע ואיתו הת'ריפיט, סיום חורק בשנתיים האחרונות של השושלת, אבל הארכת החוזה שאוניל קיבל לקראת עונתו האחרונה עם הלייקרס, אפשרה להם לחלץ ערך מסוים עבורו - אודום היה חלק מהחבילה שהגיעה בתמורה ממיאמי, וגם חלק משמעותי מהקבוצה שהגיעה לשלושה גמרים רצופים ולקחה שתי אליפויות בסוף אותו עשור.


2. לברון למיאמי, קיץ 2010: כוכב שכבר די בקונצנזוס למס' 2 בהיסטוריה של המשחק, מגיע לקראת שיאו הפיזי ובכלל לשחק לצד שני סופרסטארים נוספים (מה שגם מכליל אותם בהחתמה כזאת, למרות שאני משער כי ווייד ובוש היו נשארים לבדם במיאמי - כפי שאכן קרה בקיץ 2014 - אם לברון היה "משתפן" ברגע האחרון). אומנם לא ארבעה, לא שלושה, רק שני תארים, אבל ארבעה גמרים רצופים ותרומה משמעותית למורשת ריילי ולמיתוג מיאמי היט כאחד מיעדי הפרי אייג'נסי המבוקשים.


3. לברון לקליבלנד, קיץ 2014: ארבעה גמרים רצופים, רק אליפות אחת אבל היסטורית, ותרומה משמעותית לכלכלה של העיר.


4-6. דוראנט (וקיירי) לנטס, קיץ 2019; דוראנט לווריורס, קיץ 2016; לברון ללייקרס, קיץ 2018: פחות סגור איך לדרג כאן, בטוח שיהיו לכם דעות בעניין...הנטס טרם לקחו אליפות, אבל נחשבים לפייבוריטים כרגע ואי אפשר להתעלם מאפקט הדומינו של הצטרפות דוראנט, קיירי ולבסוף הארדן לקבוצה. דוראנט בווריורס הסתיים בשלושה גמרים ושתי אליפויות, מבחינת האפקט המידי זוהי החתמה שעולה על השתיים שלצדה ובעצם גם על שלוש הקודמות...לא היה צורך בשנת הרצה. לברון החזיר את הלייקרס לרלוונטיות אחרי תקופה של דשדוש בשלהי הקריירה של קובי ועם פרישתו, שזה תמיד קריטי מבחינת הפרנצ'ייז האהוד/שנוא הזה, ויש מי שיגידו מבחינת הליגה כולה.


7. קוואי לקליפרס, קיץ 2019: נכון שאין עוד אליפות ואפילו לא גמר, אבל עם כל הכבוד לקבוצה החביבה שהיתה שם עונה לפני, או לקבוצה של פול וגריפין (או של קאסל ובראנד...), אנחנו מדברים כאן על צעד שהפך את הקליפרס, הלוזרים הנצחיים של הליגה, לקונטנדרים - ואנחנו מדברים כאן על הצטרפות של אלוף ופיינלז MVP בפעם השנייה בקריירה שלו, רגע אחרי שהביא תואר ראשון ובלתי נתפס לפרנצ'ייז צעיר יחסית מקנדה, ונתפס ע"י רבים בתור two-way player המוביל בליגה, אם לא השחקן המוביל בליגה בכלל (ואף תואר במונחים ג'ורדניים).


8. ג'ימי באטלר למיאמי, קיץ 2019: החתמה שהובילה לגמר מיד בעונה שאחרי, ועשויה עדיין להוביל לאליפות. צריך לזכור מה היה שם לפני ובמקום מי (ג'וש ריצ'ארדסון) באטלר הגיע, בצעד שדי הגיע אאוט אוף דה בלו אבל הוסיף חותמת נוספת למורשת ריילי ולמיתוג של "היט קאלצ'ר".


9. סטיב נאש לפניקס, קיץ 2004: קשה לי עם המיקום הבלתי מכבד הזה, אבל צריך לזכור שהוא לא נחשב אז לסופרסטאר, מקסימום לאולסטאר. השידוך עם פניקס (ועם דאנטוני כמובן) חולל טרנספורמציה בו ובקבוצה יחדיו. בלי אליפויות, בלי גמר NBA אפילו, אבל איזו תקופה זו היתה.


10. למרכוס אלדריג' לספרס, קיץ 2015: המעבר של גרנט היל לאורלנדו בקיץ 2000 היה משמעותי יותר, אבל אנחנו יודעים איך זה התחיל והסתיים. גם אלדריג' בספרס לא הביא את התוצאות הרצויות, אבל לא באשמתו. שנה לאחר החתמת אלדריג', דוראנט מצטרף לווריורס שפוגשים את הספרס בגמר המערב. משחק מס' 1, זאזא פוצע את קוואי ומשם החלה ההתדרדרות. אבל בזמנו, זו היתה החתמה נהדרת של הספרס, בואכה פרישתו של דאנקן והעברת מושכות הפרנצ'ייז לידי קוואי.

החתמות מוצלחות של אולסטארים ומטה:

מוטומבו להוקס; מילסאפ להוקס; הורפורד, הייוורד וקמבה לסלטיקס; גאסול לבולס; מריון למאבס; מונטה למאבס; אנדרה מילר לנאגטס; גרנט לפיסטונס; איגודאלה לווריורס; ראסל לווריורס; הווארד לרוקטס; ווסט לפייסרס; לאורי למיאמי; צ'אנדלר לניקס; רנדל לניקס; הוראס גרנט למג'יק; בריאן גרנט לבלייזרס; דיבאץ לקינגס; בוגדנוביץ' לג'אז (21 סה"כ).


החתמות מוצלחות של RFA צעירים:
ג'ונסון להוקס; בוגדנוביץ' להוקס; לונזו לבולס; ברוגדון לפייסרס; אודום למיאמי; ריאן אנדרסון לפליקנס; טימאק למג'יק; בוזר ואוקור לג'אז; ארינאס ויוז לוויזארדס (11)


החתמות גרועות: יקרות/ארוכות מדי ו/או לשחקנים מבוגרים ופציעים מדי, או פיט גרוע:
הווארד להוקס; הייוורד להורנטס; וואלאס לבולס; יוז לקאבס; בוזר לבולס; דאמפייר למאבס; מתיוז למאבס; קיי-מארט לנאגטס; ג'וש סמית לפיסטונס; בארון דייויס לקליפרס; פארסונס לגריזליס (2016); מונרו לבאקס; לופז לניקס; נואה לניקס (2016); פג'ה לניו אורלינס; לואיס למג'יק; ביומבו למג'יק (2016); בראנד לסיקסרס; הורפורד לסיקסרס; צ'אנדלר לסאנס; טרנר לבלייזרס (2016); ראנדולף לקינגס; טורקוגלו לרפטורס; קארול לרפטורס; מהינמי לוויזארדס (2016) - סה"כ 25, 20% מהן מקיץ 2016, 40% מהן שייכות לחמש קבוצות: המאבס, הניקס, המג'יק, הסיקסרס והרפטורס.


החתמות שהכזיבו:
הייוורד לסלטיקס; קמבה לסלטיקס; פארסונס למאבס; גורדון לפיסטונס; וילנואבה לפיסטונס; סימונס לבאקס; טיג לוולבס; אמארה לניקס; טייריק אוואנס לפליקנס (9).


כל שאר ההחתמות נעות בין המוצלחות-אך-לא-נוצצות, טובות עד סבירות, meh וכן הלאה (אנדרה מילר למשל היה פיט גרוע לצד רוי, אבל שנה לאחר מכן רוי גמר את הקריירה כך שמילר נהיה רלוונטי יותר עד שהוחלף בפלטון).
ולמקרה שתהיתם איך הייוורד וקמבה מופיעים גם בהחתמות המוצלחות וגם בהחתמות שהכזיבו, זה בגלל שאלו היו החתמות מוצלחות לאור הרקורד הרפואי שלהם עד אז (ומצבם של הסלטיקס כשהחתימו אותם). יוטה ומיאמי התחרו בבוסטון על החתמת הייוורד, בעוד שקמבה הגיע כתחליף הכרחי לקיירי.
מוזמנים לגזור מסקנות (יש יחס של כמעט 1:1 בין החתמות מוצלחות מכל הסוגים* ובין החתמות גרועות או מאכזבות), או לחלוק על החלוקה שלי לקטגוריות בתגובות (:

* טעות שלי, זה בלי לספור את 10+ החתמות הכוכבים שדירגתי בתגובה הקודמת.

קטגוריה אחרונה - "החתמות חלון הזדמנויות אחרון":

גאלו ובוגדן להוקס
קמבה לסלטיקס (אומנם חלון בלתי מתוכנן, שנוצר בגלל עזיבת קיירי והורפורד, אבל עדיין חלון לפני שבראון וטייטום קיבלו הארכות)
יוז (ודוניאל מארשל ודיימון ג'ונס) לקאבס - בנו על אלן/רד, יכלו לגלגל את הקאפ ספייס לקיץ שאחרי, אבל רצו לקחת צעד נוסף קדימה
איגודאלה לווריורס
טיג לטימברוולבס
לואיס למג'יק
הורפורד לסיקסרס
מילר לבלייזרס
אלדריג' לספרס

פיספסתי את ההודעה הזו, אבל בחייאת זומזום, תן לווריורס לחזור אחורה ליוני 2011, אתה רוצה להגיד לי שהם לא שוקלים אפילו לקחת את קוואי במקום קליי? אני יכול לראות אותם נשארים עם קליי בסופו של דבר, אבל עם ידע על 10 השנים הקרובות של שניהם, הם בטוח לפחות חושבים על זה, ואני לא חושב שהם בסופו של דבר היו בונים קבוצה פחות טובה עם קוואי במקום קליי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

הפוך, גוטה...עם ידע מהעתיד על מה שקוואי עשה לספרס ועל הפציעות שלו, אני בטוח שהם מעדיפים את קליי עם האופי הנהדר שלו והנכונות לקחת תפקיד משני לצד קארי (ודוראנט). אפילו מבחינת פציעות, עברו עליהם שנתיים לא פשוטות וצריך לראות איך קליי יחזור, אבל זה לא שקוואי מגיע עם גיליון פציעות נקי.

ואם לצורך התרגיל ההיפותטי נריץ סימולציה של עתיד אלטרנטיבי, בו שני השחקנים בריאים, קוואי נשאר ילד טוב ונאמן (אולי המפרץ היה יכול להיות מספיק קרוב עבורו לסן דייגו), ואופציית השגת דוראנט לא קיימת - עדיין אפשר לתהות אם השילוב קארי-קוואי היה יוצר סינרגיה כ"כ מוצלחת כמו של הספלאש בראדרס.

ברור שקל לדמיין קבוצה נהדרת שבנויה סביב קארי-קוואי-דריימונד, עם איזה פלאג אין שוטינג גארד. אבל הבחירה בקליי היתה חכמה ומוצלחת יותר, בעיניי.

שוב, אני לא שולל את זה שגם עם כל הידע שהצטבר עד עכשיו הווריורס נשארים עם קליי, אבל אני עדיין לא חושב שזה נו-בריינר, קוואי בסך הכל עדיין שחקן יותר טוב מקליי ולא בקצת, מתאים בדיוק מבחינת עמדה ויכולות ולכל הפחות היה שם דיון מאוד רציני על האופציה הזו. זה שקוואי לא הסתדר בספרס לא בהכרח אומרת שאותו הדבר היה קורה בווריורס, ואם כבר אז אפשר באותה מידה לטעון שעם כל הידע המוקדם הזה, יכלו לטפל בו אחרת מאיך שהספרס עשו ולשמר אותו לאורך זמן וליצור חתיכת שושלת מפלצתית.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

בסדר, אבל נקודת המוצא של הדיון היתה האופן שבו הצגת את הבחירה בקליי כ"טובה, אבל יכלו להצליח יותר עם קוואי" כהמחשה (נוספת ולא העיקרית, אומנם) לכך שתהליך קבלת ההחלטות של הווריורס בדראפט היה רחוק מלהיות מעולה (כפי שמוצג ע"י אנשים מסוימים).
שזו בעיניי הסתכלות מאוד מעוותת ומוזרה על כל התהליך, לא מצליח לחשוב על דוגמאות טובות יותר לרמת הצלחה והתאמה כה גבוהה של פרוספקט לפרנצ'ייז בהינתן הציפיות המוקדמות, החזון והתוצאה.

בכל אופן, מעדיף להניח לדיון הזה...מבאס שרק התנצחויות מעוררות פה תגובות, בעוד שהרשימות והדירוגים שהעליתי בעמוד זה נותרו ללא התייחסות. אז תודה על ההקפצה לפחות (:

מה המסקנות שלך מהרשימות והדירוגים?

יש הרבה מסקנות שאפשר לגזור לגבי החתמות רצויות ופחות רצויות, אבל הן מוכרות ברובן ולא חושב שהיתה נחוצה סקירה ודירוגים בשביל להגיע אליהן.
מזכיר שהמטרה היתה לבחון, לאורך תקופה ממושכת, למה בכלל אפשר לצפות מהפרי אייג'נסי - לא איך אפשר ליפול עם החתמות נמהרות וגרועות.

אנחנו רואים שמבחינת התניידות סופרסטארים, זה משחק של כמעט אך ורק 3-4 לוקיישנים (הווריורס מכוונים להמשכיות, מבלי להיכנס לתקופות ריבילד ממושכות, סטייל מועדוני הכדורגל הגדולים באירופה - נראה בעשור הקרוב אם זה יעבוד להם וישאיר אותם כאחד היעדים הנחשקים בליגה).

שאר הפרנצ'ייזים יכולים להתנחם בהחתמות של אולסטארים ומטה, כמובן שברמות האלה עשויות להגיע גם הנפילות הקשות (חוזה גבוה וארוך מדי לשחקן מבוגר שזהו החוזה הרביעי שלו בליגה - הורפורד, צ'אנדלר; חוזה מוגזם על סמך מוניטין מלפני שנה-שנתיים וללא התחשבות ברקורד הבריאותי - פארסונס בממפיס, נואה לניקס; חוזה שלישי לשחקן מבוגר שהגיעה לנקודת שחיקה - טורקוגלו, דנג שהיה חצי גמור כבר במיאמי אבל שם לפחות חתום לשנתיים בלבד; חוזה כבד לשחקן אחרי פציעה קשה, במיוחד בגיד אכילס - בראנד, מתיוז).


אבל אין כמו מסקנות אופרטיביות: כרגע הקיץ הגדול הבא שנראה באופק הוא קיץ 24'. בוקר, טאונס, סבוניס ג'וניור וג'יילן בראון יסיימו חוזים כשהם בשנות השיא שלהם. קוואי, לילארד וג'ורג' (והולידיי) מחזיקים באופציות שחקן (ויהיו בני 33-34, אבל לפחות לילארד יכול להזדקן היטב ושווה עדיין השקעה גבוהה לשלוש-ארבע שנים נוספות). גם קליי ומידלטון יסיימו חוזים, נקווה ששניהם יהיו מספיק בריאים עד אז. סיאקם, ואן וליט, מקולום, פורזינגיס, טוביאס האריס (אוברפייד כרגע, אבל יהיה בן 32 אז), דריימונד, הילד, ג'ו האריס, לונזו ואנונובי עם אופציות שחקן, בוגדן וטרנט ג'וניור....ואולי כמה RFA ממחזור דראפט 2020, שנחשב לדל בסטאר קווליטי אבל עמוק.
חלק מהשמות הנ"ל עשויים להאריך חוזים, אבל הרשימה נראית מספיק עמוקה בשביל לקיים ולא רק להבטיח.
עכשיו השאלה היא אם ישנן "קבוצות עתיד" שצריכות לשמר קאפ ספייס, או להתחיל לפנות עד אז, בשביל אחד מהשמות הנ"ל?

ולסיכום הדיון:

https://basketball.realgm.com/wiretap/2 ... -You-Fired