עמוס לב כתב:
ההתמקדות שלך במונחים היא מאד קשיחה. פרנצ'ייז פלייר זה מונח שמשלב שיווק בתוך זה ואילו סופרסטאר או כוכב זה כנראה הגדרה מקצועית פרופר. אני משתמש בפרנצ'ייז פלייר בדיוק כפי שאתה משתמש בטופ 5, 25 או כל טופ אחר. כבר דיברנו על כך הרבה. אתה נותן הגדרה קשוחה של כל 5 שחקנים יורדים דרג. אני הרבה יותר פלואידי ונותן שם שמגדיר את מה שאני מחפש. בדרג הזה יכולים להיות 5 שחקנים, 4, 6 או אפילו שחקן בודד (אם קוראים לו ג'ורדן).
1. אני מנסה להבין מה אתה מגדיר כאפסייד. אני מצטט אותך -
Att כתב:
אתלטיות זה רק פרמטר אחד.
נדמה לי שכוכבים משלבים לרוב שני פרמטרים לפחות שבהם הם הרבה מעל הממוצע.
אם אתה לא אתלטי (באופן יחסי כמובן), אתה צריך כישורי משחק יוצאי דופן + גובה/מוטת ידיים כדי להיות כוכב (יוקיץ', לוקה, אולי לאמלו בעתיד).
אם אתה אתלטי ויש לך כישורי משחק מצוינים אבל אתה לא גבוה באופן יחסי, תוכל להיות מיטשל (אולי אדוארדס בעתיד).
אם יש את שלושתם (אמביד, קוואי, לברון וכו') אז בכלל מעולה.
כלומר 3 פרמטרים. אחד מדיד לחלוטין, מידות פיזיות, אחד מדיד בערך במבחנים וזה האתלטיות ועוד פרמטר חמקמק שאתה קורא לו כישורי משחק. לפי דבריך עמידה בשני פרמטרים צריכה להצביע על אפסייד. לכן למשל לא ברור למה לא היית מתרגש ממייקר. אורך מטורף ואתלטיות טובה מאד לשחקן בסייז שלו וכל זה בשילוב עם כישורי משחק מעניינים, לא איזה שחקן חסר כישרון ורק קפיץ גבוה. כמו שאני מבין את הפרמטרים שלך, מייקר הוא פרוטוטייפ לבחירת אפסייד. אשמח לדעת איפה אני מפספס אותך.
לגבי האסטרטגיה שלך בדראפט, זה מרגיש לי הינקי על ספידים. בעיני האסטרטגיה של הינקי בגדול הייתה - בוא נהיה ממש גרועים כמה שנים, נקבל בחירות דראפט גבוהות מאד (בסבירות גבוהה טופ 3) ומשם נשיג את הכישרון להפוך לקונטנדרית. אני לא מאמין באסטרטגיה הזאת, יש לי השגות עליה, אבל לפחות אני יודע שהיא מגובה על ידי חישוב הסתבורתי מסויים. המודל של הינקי דיבר על כך שהסיכוי לבחור את הכישרון שאתה צריך משמעותית יותר גבוה אם אתה בוחר בטופ 3 ואם תבחר מספיק פעמים בטופ 3, אז בסוף אתה תקלע. זה קצת מזכיר לי את השיטה לנצח את הקזינו ברולטה. כל פעם שאתה מפסיד, תכפיל את הסכום. כשאתה מרוויח תישאר עם אותו סכום. בסוף אתה תרוויח הרבה. הבעיה עם השיטה הזאת היא שאתה צריך כיסים עמוקים, מאד עמוקים. רוב הסיכויים שתפשוט את הרגל לפני הרווחים. זה בדיוק מה שקרה להינקי, הוא פשט את הרגל (קולאנג'לו וכו'). כמובן שיש עוד משתנים שהינקי הצליח להימלט מהם , כשחלק גדול מהבחירות שלו היו על שחקנים שלא שיחקו בשנה, שנתיים הראשונות (נואל, אמביד, שאריץ'). כמובן שאתה לא יכול תמיד לצפות שבבחירות גבוהות יהיו לך שחקנים שמחמיצים עונה וכך מונעים ממך להתרומם. ברגע שאמביד החל לשחק, גם כשזה היה על דיאטת דקות, פילי החלה לנצח. בכל מקרה, כפי שאמרתי, הינקי כן נסמך על סטטיסטיקה של הצלחה בבחירות גבוהות בדראפט.
אתה מתנתק מכך. אתה מדבר על בחירת כוכבים במקומות נמוכים בהרבה בדראפט, כששם הסטטיסטיקה הולכת נגדך. אין שום משהו עובדתי או תיאורטי מאחורי הגישה שלך, למעט העובדה שאכן ניתן לבחור כוכבים בבחירות נמוכות יחסית, אבל בהסתברות מאד נמוכה. אם לפי המודל של הינקי תוך 3-4 שנים הייתה לך הסתברות גבוהה להשיג את הכוכב. המודל שלך יכול לנוע בין 10 שנים ל-25 שנים (לא באמת, לא יודע איך לחשב את זה, אבל זה לא יהיה יותר גבוה באמת מכך).
מעבר לכך, אני משתדל, לפחות בדיון הנוכחי, מאד לכבד אותך ומשקיע בתגובות שלי. אשמח אם תכבד אותי בחזרה. כמו למשל להסביר לי את האפסייד שהיה להייוורד מבחינת כישורי משחק בזמן הבחירה בדראפט. הייתי שמח אם היית מסביר לי גם על שחקנים אחרים מהרשימה שלך.
אענה בתפזורת על ההודעות שלך.
פרנצ'ייז פלייר זו הגדרה עמומה מאוד שלא אומרת כמעט כלום.
בוש היה הפרנצ'ייז פלייר של טורונטו ולברון היה של קליבלנד. האם זה שם אותם באותו לבל?
זו הגדרה ריקה כמעט לחלוטין.
אי אפשר לנהל או סתם להשוות בצורה רצינית
עם מושגים כל כך פלואידיים, נתונים לפרשנות אישית ובסופו של דבר חסרי משמעות.
אני לא מדבר בקפיצות של 5.
יש שלוש דרגות מרכזיות מבחינתי.
שתיים חשובות ואחת יחסית שולית.
טופ5 - סופרסטאר (אתה רוצה לקרוא לזה לפעמים טופ6 - סבבה)
טופ25 - כוכב
-
-
-
טופ75 (הגדרה הרבה פחות מעניינת) - טופ15 בעמדה
ממה שאני יודע ומכיר, למייקר יש רק גובה/אורך.
הוא לא אתלט יוצא דופן והוא לא מסוגל לעבור אף אחד באחד-על-אחד וליצור לעצמו ולאחרים.
בנוגע להייוורד, בואו נודה בזה. הוא תמיד היה על סף הכוכבות. אם אני זוכר נכון, הוא אף פעם לא ממש היה בטופ5 של העמדה שלו בימים שבהם כיכבו שם דוראנט, לברון, פול ג'ורג', קוואי ו.. לא זוכר כבר מי אבל אולי פול פירס בעבר ועכשיו טייטום. אני חושב שכן אפשר להחשיב אותו ככוכב ולכן גם ציינתי אותו אבל זה גבולי. כך או כך, בהנחה שהוא כוכב, זה בגלל כישורי משחק מצוינים. הוא מאוד SMOOTH ומסוגל ליצור לעצמו ולאחרים. אם הוא היה אתלט יוצא דופן, הוא כנראה לא היה כוכב גבולי אלא הרבה מעבר לזה. אגב, גם פול ג'ורג', כנראה בעקבות הפציעות, הוא לא האתלט שהיה פעם וזה בהחלט מקשה עליו.
לגבי הינקי, בכל פעם שאתה מנסה להסביר מה הוא עשה, אתה פשוט מתאר את זה בצורה שטחית ושגויה.
הינקי אסף המון המון בחירות. חלקן גבוהות, חלקן בינוניות וחלקן בסיבוב השני.
הוא ידע שכדי להגביר את הסיכויים לבחור כוכב בדראפט, הוא צריך כמה שיותר הזדמנויות וכמה שיותר נכסים.
אתה כמובן לעגת לכך במשך תקופה ארוכה.
אני מזכיר שמבחירות הסיבוב השני שלו, יצאו ג'רמי גראנט והולמס
ואם היה פוגע, במקרה או שלא במקרה, גם יכול היה לצאת יוקיץ'.
אישית אני חושב שהינקי לא לקח מספיק סיכונים על אפסייד של שחקנים בדראפט (וכאשר לקח עם אמביד זה השתלם ובגדול).
הזכרתי קודם את שאריץ' מול לאווין וכמובן שהדוגמה של פורזינגיס מול אוקאפור בולטת גם כן (אם כי כאן סביר מאוד שהוא איבד את מעמדו בקבוצה ובחרו בשבילו) ואפילו אפשר לחשוב על יאניס. הוא היה מחטיא יותר אולי אם היה מהמר יותר אבל האפסייד הכללי היה גבוה יותר.