sheky כתב:
טוב. נתחיל דבר דבר:
אטט לא רשם שום דבר על הסקיל סט של קליי לפני הדראפט. הוא רשם (כרגיל) דברים גנרים על קליי של הנבא. עמוס אכן העמיד אותי על ההבדל בין קמינסקי ללופז וכמובן שקיבלתי.
נתחיל מהנותנים הבסיסיים - קנארד שקל לפני הדראפט 89 קילו, קליי שקל 93.2 קילו. 4.2 קילו הבדל שחלקו נכלל באחוזי השומן הגבוהים יותר של קליי...
לוק קנארד 1.94 מ' בעוד קליי 1.97 מ', 3 ס"מ הבדל. ההבדל בווינגספן מהותי, 1.96 לקנארד בעוד לקליי יש 2.05 מ'.
( הנתונים האלו הם ממדידות הקומביין).
מבחינת אתלטיות לא ראיתי משהו פורמאלי אבל אני ממש לא משוכנע שקליי אתלט טוב מקנארד, בטח לא "מאוד".
אז סך הכל ההבדל בין להיות קלי תומפסון לבין להיות ג'ו האריס זה 4.2 קילו (חלקם בשומן), 3 ס"מ הבדל ו9 ס"מ ווינגספן (האחרון
מהותי)? בוא גם נזכור שבעונה האחרונה במכללות קנארד קלע 2.4 שלשות ב43.8% בעוד קליי קלע 2.9 ב39.8%.
בוא תספר לי מי היה התקרה של מיצ'ל או בוקר נגיד ונשווה שם את אותם פרמטרים.
ההשוואה היא לא לקליי של היום אלא לקליי של לפני הדראפט ואם 9 ס"מ ווינגספן זה ההבדל לטעמך בין קליי לג'ו האריס אז סבבה, נשאר חלוקים.
ולא הבנתי מה לא הבנת. אתה טוען שלוק קנארד הוא דוגמא למה כדאי לקחת בחירת אפסייד. שאלתי אם הדוגמא הזאת גם תופסת מול חמידו דיאלו (שחקן עם אפסייד גבוה משל קנארד) או דיוינצ'נזו ( נתונים אתלטיים נדירים ויד טובה בקולג' מכל הטווחים). אם לא אז פשוט נתת דוגמא לשחקן טוב יותר שנבחר אחרי אחר בדראפט. שוקינג.
לגבי קמינסקי אכן עמוס העמיד אותי על טעותי מול לופז, אבל מול ווץ? בוא ספר לי קצת על האפסייד העדיף של ווץ לפני הדראפט (מזכיר - לפני. לא מה שהוא התפתח אליו.)
וההשוואה כמובן לא הייתה קשורה לשלשות, לא יודע למה הלכת דווקא לזה. שלושתם סנטרים שלא נבחרו נורא גבוה, אין להם אתלטיות מיוחד (או בכלל) והם באותו גובה.
קודם כל, מסתבר שטעיתי לגבי המשקל של קנארד לפני הדראפט, מקבל את התיקון. עדיין, כפי שאתה מודה, קיים הבדל מהותי בווינגספאן וכמו שאמרתי, הוא משמעותי גם בהגנה (והרי קליי מתמחה בעיקר בשמירה מול רכזים ושחקני פרימטר לא פיזיים במיוחד), וגם בהתקפה כפי שכבר פירטתי.
לגבי הבדלי האתלטיות ביניהם, אין לי מה לשכנע אותך. מבחן העין ברור למדי. קליי הוא לא פריק אתלטי כמובן, אבל הוא כן מה שנקרא basketball athletic, כמו שברנדון רוי היה למשל, או כמו הארדן ולוקה בימינו. יש לו יכולות אתלטיות-קואורדינטיביות שבאות לידי ביטוי ביכולת העלייה לזריקה ממגוון מצבים קשים.
אתה מתעקש על 'נתונים פורמליים' כמו ממוצעי השלשות ואחוזי הדיוק שלהם (שעדיין משחקים לטובת קליי, אגב...), אבל מה לעשות שסקאוטינג רציני מצריך קצת יותר מכך. במקרה של קליי וקנארד כפרוספקטים, סקאוטינג שכזה מן הסתם הראה שקליי מסוגל להשתחרר טוב יותר לקליעה, ואף לייצר בעצמו מצבי קליעה תוך כדי תנועה, והנתונים הקשיחים של הבדלי ווינגספאן רק מסייעים להבין מדוע זה כך.
לא רואה סיבה להיכנס עכשיו לתקרות של מיטשל ובוקר מולך. כבר הסברתי באריכות באיזו מידה שניהם נחשבו לבחירות אפסייד מבטיחות, בטח בהשוואה לשני הפרוספקטים ה(מה לעשות)לבנים ולא אתלטיים שנבחרו לפניהם ושאותם הבאתי כדוגמה לבחירות נטולות אפסייד בעליל (כך שלגביהם אני מסכים עם גישת אטט, אני רק חושב, בדומה לרבים אחרים כאן, שהוא מגזים עם השאיפה למצוא כוכב בכל בחירת לוטרי אשר תהיה, רק כי ניסיון העבר מלמד שתמיד מתגלים כוכבים בבחירות מאוחרות יותר או פחות).
כך שלגבי הניסיון שלך להגחיך את הדוגמה שהבאתי עם העדפת קנארד על מיטשל, אמרתי את זה כבר אך אומר זאת שוב: מיטשל, בניגוד לדיאלו או דיוינצ'נזו (שנבחרו שניהם בדראפט 2018 בכלל), אשכרה היה פרוספקט שעלה על הרדאר של קבוצות ואתרים שעוסקים בסיקור הזה. אין שום חוכמה בדיעבד בדוגמה שהבאתי. חיפשתי כאן ומסתבר שדווקא בת'רד של דראפט 2017, בניגוד לשניים שהיו לפניו ואחריו, לא השתתפתי כאן. אבל אם אתה חבר בקבוצת פורום וואלה NBA עובר לפייסבוק, מוזמן לשלוח לי את שמך ואתייג אותך במוק דראפט שהעליתי שם כמה ימים לפני. שם שיבצתי את מיטשל בבחירה 10 של הקינגס, כחלק מטרייד שלהם עליה ותוספות לניקס בתמורה לפורזינגיס. את קנארד אומנם שיבצתי בבחירה 11 של שארלוט, אבל נראה לי שזה היה יותר כתחזית ומתוך ההקשר הצפון קרולייני (והרי ג'ורדן הראה כבר 8 שנים קודם לכן, עם הבחירה בג'רלד הנדרסון, שאין לו בעיה לקחת בלו דביל).
אבל אם אתה מתעקש, אז אני אומנם לא חושב שדיוינצ'נזו הוא דוגמה לפרוספקט עם אפסייד, אבל כן הייתי מעדיף אותו על פני קנארד בזמן אמת ולו היו באותו מחזור דראפט. את דיאלו לא ממש לא הכרתי בזמן אמת, אז אין לי מה להתייחס אליו (וכמו אטט, גם אני לא מחויב לשיטת ה"נתונים פיזיים ואתלטיים מרשימים = אפסייד בשמיים").
עכשיו שהבהרת איך הגעת להשוואה המופרכת בין קמינסקי לווץ' ולופז, אחזור קודם כל על עניין המאסה. למה ווץ' בחירת אפסייד? כמו שעמוס כבר אמר, השילוב של גובה הבחירה (אמצע דראפט), היסודות האירופאיים מחד והניסיון במכללות מאידך, השיפור שהפגין כג'וניור (17, 10, 1.5 חסימות, כמעט שלשה למשחק), נבא סייז בגיל 20 (סבן פוטר, 260 פאונד), הרשים באימונים אישיים וכך החל לטפס בביג בורדס של קבוצות. ווץ' בא למטה, קמינסקי בא מלמעלה (שחקן השנה במכללות...). לא רואה סיבה להשוות ביניהם, למעט היעדר האתלטיות (שפחות קריטית עבור ווץ', גם כפרוספקט וגם בדיעבד, כי לפחות הוא סנטר מסיבי ולא טווינר שתקוע בין עמדות 4-5). אגב, אני זוכר שאחד הרציונלים ששמעתי לבחירה של שארלוט בקמינסקי, זה שאחרי עזיבת ג'וש מקרוברטס למיאמי בקיץ 2014, חסרונו כסטרץ' 4 עם יכולת מסירה הורגש, לכן רצו לפתח את קמינסקי לתפקיד זה. כלומר, חיפשו רול פלייר בבחירה 9 כתחליף לפרי אייג'נט שעזב בכלום כסף שנה לפני כן...