Hacohen כתב:
נשמע סביר שעונת הרוקי של סטף השפיעה לחיוב על בחירה בג'ימר (ואלוהים, איזו בחירה אומללה של סקרמנטו-אחד מעל קליי, חמש מקומות מעל קאווי), אני לא זוכר את זה במובהק אבל אם אתה אומר. אני לא זוכר בכלל השפעה של רדיק על סטף, ושוב אם אתה אומר שכך היה אני אקח את זה, אבל ההשוואה של סטף בדראפטנט לפני הדראפט היתה למחמוד עבדול ראוף-דוגמה לפוינט סקורר עם כדור ביד, לא לשחקן משלים שרק קולע כמו רדיק.
דראפט נט השוו אותו למחמוד עבדול ראוף, שהיה טווינר ולא בדיוק רכז. אבל סטפ גם יותר גבוה מראוף. הדיבורים על סטפ היו כשוטינג גארד כלוא בגוף של רכז והשאלה היא האם הוא יכול לשחק כרכז. לצד ההשוואה כאמור לראוף, היו השוואות שנעו על הציר בין מייק ביבי לבין ג'יי ג'יי רדיק, ג'נארו פרגו וסטיב קר. היו גם השוואות לבובי גיבסון, אם אתה זוכר אותו בריצה המפתיעה של הקאבס לגמר האן.בי.איי ב-2007.
סטפ קארי שיחק 3 שנים בקולג'. בשתי העונות הראשונות הוא היה שוטינג גארד בלבד, לצד השחקן שמסר בממוצע הכי הרבה אס' בקולג (אחד ריצ'ארדס, שלא עשה הרבה אח"כ כמובן). רק בעונה השלישית, סטפ עשה הסבה לרכז. התוצאות היו מעורבות. הוא הראה שליטה בכדור בשביל רכז. הוא הראה גם יכולת מסירה טובה. אבל הוא גם הראה יכולת קבלת החלטות רעה לפרקים, התרכזות בקליעה, בחירת זריקות בעייתית (את כל אלה בהחלט היה ניתן גם לשייך לכישרון שהיה סביבו וכמה דייווידסון הייתה תלויה בכך שקארי יקלע ויקלע ויקלע...ויקלע וכו'). בתום אותה עונה, היו עדיין סימני שאלה מאד גדולים לגבי היכולת שלו להשתלב כרכז באן.בי.איי ולכן ההשוואות לרדיק, או לכל שחקן שחי על הקליעה משלוש בעיקר. דייווידסון גם לא הגיע לטורניר המכללות בתום אותה עונה.
ואני לא הייתי מגדיר את קארי ופרדט כשחקנים שונים בתכלית כשהם יצאו מהקולג'. נכון שלקארי הייתה שליטה בכדור עדיפה בהרבה מזאת של ג'ימר, אבל יותר מכך הם דמו ביכולת שלהם להוציא את השלשה בכל מצב, בכך שלשניהם לא הייתה הגבלה של טווח ובכך שלמרות שהקבוצות שלהם היו בנויות באופן בלעדי עליהם, וההגנות היריבות התרכזו לחלוטין בהם, הם עדיין מצאו את הדרכים לקלוע ולקלוע הרבה. אני באמת מוצא הרבה יותר מהמשותף בין השניים מאשר השונה. הנקודה היא שהשונה בין השניים (לא רק השליטה בכדור, גם ההבנה של המשחק, גם האופי, גם היכולת לוותר על הכדור) זה בדיוק ההבדל בין הקריירות של הצמד.
2 העונות של סטפ השפיעו על הבחירה של ג'ימר, כי סטפ הוכיח שגם ללא אתלטיות הוא יכול להיות סקורר אפקטיבי באן.בי.איי וחשיבות השלשה כמובן עלתה במשחק, אז החסרונות של ג'ימר נלקחו יותר בסלחנות. מה לעשות שתמיד יש אפקט של שחקנים אחרים על בחירות עתידיות. סקיטה נבחר כל כך גבוה בגלל ההצלחה של פאו גאסול ואירופאים אחרים וכן, גם אבדיה נהנה מההצלחה של דונצ'יץ'. לא אומר שזה רציונלי, לא אומר שזה מה שצריך להיות. אבל זה נכנס לקבלת ההחלטות.