סל ניוז

אני לא יודע מה הקינגס חשבו לעצמם ומה היו השיקולים שלהם.
אם היו אלו שיקולי שיווק אז זו דרך ממש טובה להרוס את השיווק שלך.
בכל מקרה, לגבי כדורסל, אתה או בוחר את השחקן הכי טוב כרגע או את השחקן הכי טוב בעיניך בעוד מספר שנים.
אם אתה שואף לכוכב, אתה לרוב מתחשב בנתונים של השחקן כדי לנבא מה הוא יכול להיות בעוד מספר שנים.
הנתונים של ג'ימר לפי כל הפרמטרים שציינתי כחשובים לכוכבים היו חלשים מאוד.
כלומר, סיכוייו היו קלושים עד לא קיימים להפוך לכוכב, למרות דוגמה מרהיבה מלפני 30 שנה.

אני לא חושב שהקינגס הלכו על אפסייד וניסו לבחור כוכב אבל גם אם כן, הם השתמשו בצורת מחשבה מיושנת ולא רלוונטית ואם היו משתמשים בפרמטרים אחרים, הגיוניים יותר, שמרמזים על אפסייד, הם היו מגיעים לתוצאה אחרת.

בכל מקרה, זה דיון טיפשי במיוחד בואו נחזור לאבדיה

סורי על ההתבטאות, אבל כך מנוסחת הודעה שבא להתווכח לשם ויכוח אבל לא למהות.

כן, אני מכיר בחשיבות הווינגספאן, אבל מרוב שהתאמצת להתחכם לא בדקת את הסטנדינג ריץ' ואז היית מגלה שמיטצ'ל הוא:

1) נמוך

2) בעל ווינגספאן מרשים

3) למרות 2, בעל סטנדינג ריץ' עלוב.

למשל, מיצ'ל גבוה ב3 אינצ'ים מפרנק מייסון שדיברנו עליו קודם כאחלה שחקן אבל גמד, הווינגספאן שלו ארוך משל מייסון ב7 אינצ'ים והסטנדינג ריץ' שלו...3 אינצ'ים יותר. זהו.

אז אחרי שהבנו את הנתון הזה, אני מבקש מכבודו שגם יסלח לי שאת ההודעה הראשונה כתבתי מהראש בלי להסתכל בנתונים אז כתבתי 1.83, ואחרי זה הלכתי לבדוק וגיליתי שיותר גבוה ב2 סנטים שלמים ועכשיו הוא ממש מפלצת גדולה של 1.85. אולי נגלה שהוא 1.90?! אולי, נסתרות דרכי האל, אבל הוא לא.

ואחרי שסגרנו את זה שלכולי עלמא מיטצ'ל הוא לא עילוי גופני נדיר, נגיע ל"גדילה שלו לתפקיד" בלואיוויל, בה הוא שיחק שתי עונות. בעונה הראשונה הוא קלע 7.4 נקודות למשחק ב44% מהשדה, ובעונה השנייה הוא אמנם יותר מהכפיל את הנתון ל15.6 נקודות (לא בדיוק נפלנו מהכסא, כן) אבל עשה את זה בפחות מ41% מהשדה. לא כלכך מרשים, אפילו לא מרשים בכלל. תוסיף לזה שלואיוויל לא בדיוק הדהימה בשנתיים האלה, פעם אחת לא עלתה לטורניר בכלל ובפעם השנייה לא הגיעה לסוויט סיקסטין למרות שדורגה 10, ותסתכל על זה שמיצ'ל לא היה בכיוון של אול-אמריקן בכלל, ונבין שהגדילה שלו כסקורר לא בדיוק היתה כתובה על הקיר ואין שום אינדיקציה של זמן אמת שבאמת מסבירה איך שחקן התקפה בינוני שלא ממש הצליח במכללות הופך לסקורר המטורף שהוא היום בNBA.

מוקים מעניינים, לצורך הדיון הזה, כדי לזהות מגמות שהיו בזמן אמת. ובזמן אמת כולם שמו את ג'ימר מעל קליי, כולם שמו את ג'ימר בלוטרי וכמעט כולם שמו את קליי מחוצה לו. זה שהג'יאם של גולדן יצא גאון כשלקח את קליי כמה מקומות מוקדם מהצפוי, בהחלט שאפו. אבל לנתון שבזמן אמת כולם העריכו שג'ימר ייבחר מעל קליי במובהק יש משמעות ברורה. בסוף כולם רוצים שחקנים טובים יותר בטווח נראה לעין.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

הדיון הזה הוא בעיקר סביב ה"אסטרטגיה" שלך, כלומר אסופת הקלישאות המופרכות ואמירות ה"טוב עדיף מרע" שאתה מביא בדיעבד אחרי הרבה שנים, אז אם זה טיפשי...

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

לגבי החלק שמחקתי מהציטוט - הכל טוב (:

הסטנדינג ריץ' של מיטשל היה מהותי לו היה נדרש לשמור על ביגמנים, אבל כשמדובר בגארד אקספלוסיבי כמוהו, מספיק שיש לו ווינגספאן נהדר + ניתור מרשים מהמקום, בשביל להפוך אותו לאיום ההתקפי שהוא. ווינגספאן אצל גארדים גם מנבא יכולת לשמור ולחטוף היטב (וגם לחסום, כשהוא משולב עם רמת אתלטיות גבוהה).
כך שגם אם אינו "עילוי גופני נדיר", הרי שיש לו נתונים גופניים 'מתקדמים' שיכלו לסייע בניבוי הצלחתו להתגבר על כך שהוא 2 אנדרסייזד לפי הנתונים הבסיסיים של גובה וסטנדינג ריץ'.

הנתונים שהבאת בדיוק מדגימים את מה שאני אומר, מיטשל גדל לתפקיד הסקורר באופן די הדרגתי. תסתכל על ממוצעי הקליעה של באדי הילד בקולג' ותראה מספרים דומים בעונות הפרשמן והסופמור שלו, והוא אפילו דרך במקום בעונתו כג'וניור ופרץ כסקורר רק כסניור (וזו היתה סיבה טובה לחשוד בו).
זה בדיוק היופי של סקאוטינג מעמיק, בהחלט לא היתה דרך לנבא במאות האחוזים שמיטשל יתגלה כסקורר שהוא, אבל הוא כן נראה כמו a diamond in the rough וזה אחד הביטויים של בחירת אפסייד.

מוקים *מסוימים* עשויים לבטא מגמות מאחר והם מבוססים על שמועות והדלפות. תמיד כדאי לקחת בחשבון שחלק מאותן הדלפות הן מכוונות, כלומר שמדובר בהטעיות. אני בהחלט יכול לראות איך ג'יאמים שזיהו את ההסתברות הגבוהה להפיכתו של פרדט לבאסט, פמפמו את שמו באוזני המסקרים של הדראפט. בכל אופן, אתה מדבר פה על אלמנט כ"כ שולי - ג'ימר דורג מעל קליי במוקים, קליי דורג מחוץ ללוטרי ובסוף נבחר 11 - זה לא משהו שמוקים בהכרח יתפסו בזמן אמת.

כאילו, אם אתה אומר שקליי הופיע במוקים מחוץ ללוטרי, בעוד שג'ימר הופיע לפניו, מה זה אומר? שג'ימר שובץ בבחירות 10-14 במוקים? אז מי אלה אותם "כולם" ש"רוצים שחקנים טובים יותר בטווח נראה לעין"? מילווקי שבחרה עשירית במקור? הווריורס שבחרו 11? הג'אז (טוב, כאן בהחלט אפשר לראות את החיבור המתבקש...אבל הם כבר לקחו את הייוורד שנה קודם לכן בתור token white guy...), הסאנס, הרוקטס? האם היה למקורות משם אינטרס להביע עניין מובהק בג'ימר ובכך להסתכן שייבחר קודם לכן? או שאולי הקבוצות שבחרו לפני בחירה 10 ממש רצו את ג'ימר, אבל לא האמינו למזלן ששחקנים כמו ברנדון נייט (הלך שמיני לפיסטונס, וכן, ידוע לי שהיתה תקופה מסוימת במהלך השנה בה דורג בטופ 3 של הדראפט הזה) או קמבה ווקר (תשיעי לשארלוט) נותרו פנויים?

כולם זה כולל כולם, כולם רוצים שחקנים טובים יותר בטווח נראה לעין. גם סקרמנטו. בפועל כשלסקרמנטו היה על הלוח את ג'ימר פרדט ואת קליי תומפסון, היא בחרה בג'ימר. זה אומר שהיא חשבה שהאפסייד של ג'ימר יתן לה ערך גבוה יותר מהאפסייד של קליי, פשוט. ברור שזו התגלתה כבחירה איומה, אבל האם בפועל הם שחו נגד הזרם ודפקו הימור חריג? גם ממש לא, כי בכל המוקים ג'ימר דורג בזמן אמת גבוה בכמה בחירות מקליי, כך שזה מה שהיה צפוי. שג'ימר ייבחר לפני קליי, כלומר שקבוצות יראו את האפסייד שלו כעדיף על זה של קליי.

מה זה לשחות נגד הזרם ולדפוק הימור חריג? למשל, שלושת היציאות של קליבלנד שלפחות שתיים התגלו ככושלות מאד ואחת בינונית-מינוס. אני מדבר על בנט ראשון ב2013 ועל דיון ווייטרס רביעי ב2012, והתחלת המסורת עם טריסטאן תומפסון רביעי ב2011 של ג'ימר, קליי וקאווי-האיש שנגנב מחוץ ללוטרי.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אוקיי, לא יודע מה זה "טווח נראה לעין", כי ראינו ממש בשני מחזורי הדראפט האחרונים קבוצה מנוהלת היטב כמו הווריורס מעדיפה את ווייזמן וקומינגה על פני הליברטון, ואגנר ואחרים, למרות שיש לה את התמריץ הכי גבוה לצרף שחקנים טובים בטווח נראה לעין.
אבל גם אם נתעלם מהדוגמה הזאת ומדוגמאות אחרות לבחירות בפרוספקטים גולמיים עם המון אפסייד, אבל שמצריכים זמן די ממושך לפיתוח, עדיין האמירה הזאת לא אומרת הרבה - מזכירה לי את האמירות של אטט שנוטים ללגלג עליהן כאן.

עמוס סיפק שלל סיבות לכך שסקרמנטו העדיפה את פרדט על פני קליי (ואחרים), זה ממש לא אומר כלום על "האפסייד שלהם".
אתה משתמש במיקום במוקים כעדות לכך שסקרמנטו לא היתה הקבוצה היחידה שהיתה מוכנה להסתכן עם פרדט - אני טוען שזו לא הוכחה ושאין ממש דרך לדעת זאת. פרדט דווקא נראה לי כמקרה קלאסי של שחקן מכללות סנסציוני אך בעייתי בהתאמתו לליגה, משלל הסיבות שכבר צוינו, ושבכל סיטואציה אחרת (למשל, כזו שבה הקינגס נשארים עם בחירה 7 ומעדיפים פרוספקט אחר), היה עשוי להחליק עד אזור בחירה 20, למשל.

דירוג במוקים לקראת הדראפט ממש לא מעיד על כלום. הדוגמאות שעולות לי לראש כרגע הן של דני גריינג'ר וג'ראלד גרין בדראפט 2005 - זה מעניין, כי מדובר בפרוספקטים לגמרי הופכיים, אפרופו הדיון באפסייד. גריינג'ר היה סניור, סקורר שלם ומוכח, שאכן הרשים החל מיומו הראשון במחנות האימונים של הפייסרס העמוקים דאז (ארטסט שחזר מהשהייתו ואחרים). גרין היה קפיץ אתלטי שהגיע ישר מהתיכונים, בדראפט האחרון שבו עדיין הותר לתיכוניסטים להירשם. זכור לי ששניהם דורגו כבחירות לוטרי מאוחרות, אם לא יותר מכך, ובסופו של דבר הם החליקו לאזור הבחירה ה18.

כבר לא זוכר איך נקלענו לדיון הזה, כשמבחינתי קליי אכן לא מייצג דוגמה לפרוספקט עם אפסייד בולט, אבל הוא כן פרוספקט שסקאוטינג בסיסי יכול לסייע בהבחנה בינו ובין קלעים אחרים שהוזכרו בהקשרו, כמו רדיק וקנארד. דשתי בכך כבר מספיק בעמודים הקודמים.
מה שבטוח, זה שגם מבחינתי פרדט לא יכול להיחשב לפרוספקט עם אפסייד. אני לא רוצה להישמע כמו אטט עם שלושת הקריטריונים, אבל כשמדובר בפרוספקט עם שילוב של נתונים פיזיים בעייתיים כמו שלו עם סקיל סט מוגבל (הן כרכז והן כסקורר שאמור לייצר לעצמו מצבי קליעה), ובנוסף שיחק בקולג' זניח, אני לא רואה פה קריטריון לאפסייד למעט העובדה שאכן היה מדובר בשחקן התקפה סנסציוני...ברמת הקולג'ים. לא היה הראשון וכנראה שגם לא יהיה האחרון.

מסכים לגבי ההימורים החלקיים של הקאבס. כמו שאמרתי, את טריסטן ואת ווייטרס הם לקחו לפי מודלים של סטטיסטיקות מתקדמות שהפרונט אופיס שלהם השתמש בהם באותה תקופה. את שניהם ניתן לאפיין כבחירות אפסייד שלא הצדיקו את עצמן. המקרה של בנט קצת שונה לדעתי. אני חושב שלולא ווייטרס בדראפט 2012, הם היו לוקחים כבר את אולדיפו וזהו. הם פשוט סיבכו את עצמם והחליטו לקחת את הפרשמן שהפגין ניצוצות (והיחיד שנבחר בטופ 5 של הדראפט הזה - נואל נלקח שישי בגלל מצבו הבריאותי המדאיג, מקלמור מיד אחריו וגם הוא לא היה נחוץ לקאבס בגלל שלקחו את ווייטרס), מתוך מחשבה שיצליחו להסב אותו לסמול פורוורד וכך לשלב אותו לצד קיירי, ווייטרס וטריסטן.

מעניין אם היום יתנו לאבדיה לשמור יותר על בריג'ס או על למלו.
בכל מקרה זה מעניין.

זה הודעה יפה שאפשר לרשום אתוה בדיוק בדיוק, רק לשנות את השם של ג'ימר בשם של סטפ.
אתה ובמקום מסויים גם גראנט מתעלמים מכך שסקאוטינג זה דבר לא מדוייק ויש המון טעויות.[
הנק' של נדב בדראפט היא, שלמרות הטיות שקיימות (הטעיות, שהכתבים יודעים גם להכיל בצורה מסויימת), עדיין מראה את המגמה של השחקנים בדראפט ואת ההערכות באופן בסיסי של הג'י.אמים בדראפט על השחקנים. בממוצע באן.בי.איי העריכו את ג'ימר יותר מאשר את קליי. זאת לא הייתה הנפצה של הג'י.אם של הקינגס משום מקום (נניח קאבוקולו בבחירה 20).
אם תבדוק את ההיסטוריה של כל הקבוצות ב-20 השנים האחרונות, תראה הצלחות ותראה טעויות שבמבט לאחור (ולפעמים גם בזמן אמת) נראות מזעזעות. כלומר הביקורת של Att היא בערך כוללת את כל אנשי המקצוע באן.בי.איי שלא יודעים לנהל נכון את תהליך הדראפט. נשמע סה"כ הגיוני.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הדיון על בחירות הדראפט ואיך בוחרים אפסייד הוא די מגוחך כי הוא מתרחש רק בדיעבד.
להגדיר את סטף וקליי ( ואת יוקיץ והיוורד לפי ATT) כשחקנים עם "כישורי משחק" בעוד את ג'ימר כלא זה מגוחך. יותר מזה, אני מוכן להמר שלATT אין מושג מה איך אותם שמות היו לפני הדראפט.

מעבר לזה, בחירת אפסייד במקומות האלו היא די בהגדרה בחירה בהסתברות נמוכה (כי אחרת אותו שחקן היה נלקח גבוה יותר בגלל סיכויים להצליח). רוב השחקנים שנבחרים בבחירות אפסייד לא יצליחו להיות שחקנים טובים בליגה.
לATT קל להגיד שת'ון מייקר וג'ימר פרידט לא היו בחירות אפסייד "נכונות" כי הם לא הצליחו בדיעבד. מניח שהוא יוכל להסביר למה ג'ורג' ומקולום היו בחירות אפסייד מעולות ומובהקות וישר אחרי זה להסביר למה אלפריד פייטון וג'סטיס ווינלואו היו בחירות אפסייד "גרועות".

אתה כל הזמן חוזר להשוואה הזאת בין סטף לג'ימר. מודה שלא זכור לי הרבה מדיווחי טרום-דראפט 2011, אבל מהמעט שכן לא ידוע לי על עניין גבוה בפרדט לפני המיקום שבו הוא נבחר (10).
לעומת זאת, וזו נקודה שכבר ציינתי בדיון דומה שהתפתח איפשהו בת'רד אחר, סביב קארי התהווה באז משמעותי בתקופה שלקראת הדראפט. אוקלהומה וסקרמנטו שקלו אותו בבחירות 4-3, אומרים שדייויד קהאן היה לוקח אותו שישי לאחר הבחירה ברוביו, אבל קיבל איתותים מפורשים לא לעשות זאת. הניקס היו חמים עליו עם הבחירה השמינית, ונאלצו להסתפק בג'ורדן היל לאחר שהווריורס הורידו אותו מהלוח בחירה אחת לפני.
זו דוגמה לפרוספקט עם סימני שאלה, שבכל זאת נראה שהרבה ג'יאמים זיהו את הכישורים המבטיחים שלו *ואת יכולתם להיתרגם למעבר למקצוענים*.

פרדט אכן נהנה מאפקט סטף קארי, ועדיין נבחר רק בבחירה עשירית כשאין ערובה לכך שהיה נבחר מיד לאחר מכן במקום להחליק מחוץ ללוטרי. אבל צריך גם לזכור שמחזור 2011 לא נחשב לעמוק במיוחד, בעוד שדראפט 2009 נחשב כמפוקפק מבחינת סטאר קוואליטי מעבר לגריפין, אבל כן כעמוק ובמיוחד בעמדת הפוינט.

אנחנו מדברים הרבה על ג'ימר וקליי בהקשר של דראפט 2011, למה שלא נדבר על הקונצנזוס לבחירה במקום השני, דריק ויליאמס שהיום במכבי ת"א ולא ממש השאיר את חותמו בNBA. ועל אוון טרנר מהדראפט לפניו, שחקן שנה במכללות שגרר הרבה התלהבות. המקום השני ב2012, מייקל קיד-גילכריסט, גם היה נפילה אבל שם בזמן אמת היו תהיות על האם הוא באמת השחקן לבחור במקום כה גבוה. ב2014 המון התלהבות מהכשרון של ג'בארי פארקר. ב2018 מרווין באגלי מביא לשולחן שילוב מלהיב של גובה ויכולות כדורסל, מספרים יפים מאד במכללה איכותית, והוא נבחר מקום אחד מעל שחקן לא אתלטי במיוחד, אטי, שלא ברור מה העמדה שלו בNBA-משהו לוקה.

סתם רשימונת על שחקנים שבזמן אמת היה קונצנזוס שהם שווים בחירה גבוהה ומה שיצא בפועל.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני חוזר להשוואה הזאת, כי למרות שהיו הבדלים בין השחקנים, השליטה בכדור של סטפ הייתה עדיפה בזמן הבחירה על זאת של ג'ימר (וזאת גם הסיבה למה הוא הלך גבוה יותר וכנראה היה פרוספקט יותר נחשק, לא זוכר כבר) ועוד, עדיין היה הרבה מן הדימיון לגבי הטיקט ששני השחקנים נבחרו. 2 כוכבי על, סקוררים אדירים, במכללות עם מימדים ואתלטיות בעייתית לעמדה מספר 2, אבל לא מספיק מוכחים לעמדה מספר 1, כששניהם נבנים על הקליעה משלוש בעיקר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כלומר, הסקאוטינג כן היה מדויק במקרה הזה (;

לא הבנתי את ההודעה.
גם במקרה של סטפ קארי הסקאוטינג פספס לגמרי את השחקן. אף אחד לא חזה את הקריירה של קארי.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גראנט, בוא נשאל את זה אחרת - איזה שחקנים שנבחרו בשני העשורים האחרונים מתחת למקום חמישי היו עם פרופיל דראפט דומה לשל קארי? איזה שחקן שנבחר מתחת למקום העשירי היה לו פרופיל דראפט דומה לשל קליי?

אתה יודע להסביר למה היה ברור מראש שג'ימר לא יהיה סטפ או שקנארד לא יהיה קליי, השאלה אם אתה יכול להצביע על בחירה במקומות האלו שהיה להם מצב סביר להיות סטפ או קליי והם פשוט לא כאלו.

אגב, אם אין שחקנים עם פרופיל דראפט דומה, אתה יכול להצביע מה כל כך מיוחד בפרופיל הדראפט של קליי וסטפ? (אנחנו מדברים על פרופיל דראפט כמובן, ברור לכולם מה הייחוד שלהם בתור שחקני NBA)

עוד נצחון לדני והקוסמים. דני הפעם לא שותף בדקות הסיום.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אמרת שהשליטה של קארי בכדור (ואני בטוח שגם אלמנטים אחרים שהפכו אותו לרכז ואת פרדט לא) נחשבה לעדיפה מזו של פרדט. אני אומר שאלה בדיוק הניואנסים שסקאוטינג מדוקדק נכנס אליהם, וכך בוררים את המוץ מן התבן.

סקאוטינג טוב לא יכול לחזות קריירה שלמה. באותה מידה שאתה אומר "הסקאוטינג פספס לגמרי את השחקן", ניתן לומר "מארק ג'קסון פספס לגמרי את השחקן". קארי נראה נהדר כבר כרוקי, אבל לא חושב שהקריירה שלו עד להגעתו של קר והלאה היתה מעל ומעבר למה שציפו לו. בכל זאת הילד נבחר שביעי בדראפט, וכמו שכתבתי, גם קבוצות שבחרו גבוה יותר שקלו לקחת אותו.
מה שסקאוטינג טוב אמור לחזות זו יכולת התאמה של שחקן לליגה, עד כמה הדברים שהוא עשה ברמות נמוכות יותר ניתנים לתרגום (באנגלית נשמע יותר טוב) מול הרמות הגבוהות ביותר של כישורים ואתלטיות. במקרה של קארי, לפחות חמש קבוצות שבחרו בטופ 8 העריכו במידת ביטחון גבוהה יחסית שכן (אוקלהומה, סקרמנטו, מינסוטה, הווריורס והניקס. שתי הראשונות העדיפו פרוספקטים אחרים, מבטיחים לא פחות, במינסוטה העדיפו את פלין על פני התעסקות עם פרוספקט שלא רצה להגיע לשם). במקרה של פרדט, אנחנו יודעים בוודאות שלפחות שבע קבוצות שבחרו בטופ 10 של הלוטרי לא רצו בו (ניפיתי את הקאבס שמן הסתם בחרו את קיירי ראשון ולפיכך גם לא הזדקקו לגארד נמוך נוסף עם הבחירה הרביעית; ואת מינסוטה שלקחה את מי שנמשח כפרוספקט מס' 2 בדראפט הזה).

אני יכול בכיף לחפש דוגמאות, לא מבטיח שאמצא, אבל השאלה היא מטרת התרגיל הזה?
בהחלט יש מצב שפרדט הוא הפרוספקט הכי דומה לקארי מבחינת סקיל סט וקריירת מכללות, לא חולק על עמוס בעניין הזה. אבל זה לא אומר שאין לסקאוטינג מוצלח יכולת לאתר את היתרונות הלא-ממש קטנים שהיו לקארי *כבר כפרוספקט* על פני פרדט.

ונניח שאצביע על פרוספקטים שנבחרו מחוץ לטופ 5 עם "מצב סביר להיות סטף או קליי והם פשוט לא כאלו", מה זה בדיוק יוכיח לשיטתך? שזה עניין של מזל ואי אפשר לדעת מראש? אבל מה לגבי הקונטקסט של כל מה שקורה לאחר הבחירה בדראפט, מבחינת פיתוח הפרוספקט?

רוצה את התשובה הקלה למה כ"כ מיוחד בפרופיל הדראפט של הספלאש בראדרס? אבות עם קריירת NBA מוצלחת (;
וברצינות, ברור שמה שמיוחד אצל סטף זה ההתפתחות שלו כבר כשחקן מכללות, העובדה שהוא סחב את דווידסון כסקורר בשנתיים הראשונות ואז בשנתו השלישית והאחרונה שם עשה את הטרנספורמציה לתפקיד הרכז.
על קליי כפרוספקט אני לא חושב שניתן היה לדבר במונחים של "מיוחד", אלא פשוט כקלעי עם יסודות כדורסל טובים מאוד, סייז ואורך טובים לעמדה. לא זוכר מה היתה השוואת ה-NBA שלו בזמנו, אבל לא נראה לי שלומר "רג'י מילר עם הגנה" בתור בסט קייס סנריו היה מוגזם - וניתן לומר שזה מיוחד מבחינת הנדירות של פרוספקטים כאלה.

גראנט, תומפסון נבחר במקום ה-11. אם מישהו היה חושב שרג'י מילר משודרג הוא בסט קייס סצנריו הוא היה הולך יותר גבוה. לא שהם התורה לפרופילי דראפט, אבל ההשוואה של דראפטנט הייתה למרקו בלינלי, רק לשים קונטקסט על מעמד הדראפט של קליי. היו גם מי שבאותו משפט השוו אותו לריי אלן לעניים, או קייל קורבר משודרג במקצת.

אם נחזור לקארי/פרדט. ברור שהשליטה בכדור היא חלק מניואנסים שסקאוטינג מדוקדק נכנס אליהם. דוגמא - קארי הלך במקום ה-7 ופרדט במקום ה-10. הבדל. אני גם התחלתי את הסיפור לגבי פרדט, שהיתה פה טעות סקאוטינג (ולא רק של הקינגס, הוא לא היה נופל מאד בדראפט). לגבי הקריירה של קארי עד קר, היא עדיין הייתה הצלחה מסחררת. אחד מהסקוררים הכי טובים בליגה, הופעת פלייאוף נדירה, שהזכירה את טורניר המכללות שלו עם דייווידסון. נחשב לאחד הכוכבים העולים בליגה. בדירוגים באתרים השונים לפני 2015 הוא היה ברשימת הטופ 10. באי.אס.פי.אן הוא דורג במקום השישי. זה הרבה יותר ממה שאתה מצפה מבחירה במקום השביעי וממה שציפו מקארי. ברור שאחרי שקר הגיע הקריירה עלתה עוד מדרגה. אבל גם לפני כן קארי היה הצלחה מסחררת.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

דיים דמיאן לילארד. בגלל זה בחרנו בו, כי הוא הציג מספרים דומים לשל קרי

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

הנקודה שלי היא שקל מאוד להגיד כמה ברורים היו היתרונות של סטפ וכמה ברורים החסרונות של פרידט כשאנחנו יודעים אחרי שאנחנו יודעים מה יצא מהם. מטרת השאלה היא לראות אם בעיניך יש בכלל בחירת ב"מודל" של סטף או של קליי שלא היה ברור מראש שהיא תכשל והיא אכן נכשלה.
אתה יודע להסביר למה התקרה של קליי היא "רג'י מילר עם הגנה" ( הפתעה - זה מה שהוא הגיע אליו בערך) אבל אין אף שחקן אחר שנבחר שהתקרה שלו היא קליי למרות שבפרופיל הדראפט שלו לא היה משהו חריג עד כדי כך לחיוב.

וכמובן שיש פה אלמנט מהותי של מזל כמו שברור לחלוטין שיש פה אלמנט מהותי עוד יותר של יכולות סקאוטינג... לא סתם הווריירס הרימו את סטף קליי ודריימונד בבחירות 7 11 ו35, יש פה יכולות סקואטינג מעולות לגמרי מצד אחד אבל מצד שני את כל אלו הם עשו ב3 שנים, מה עם שאר הבחירות בשאר הזמן? פה נכנס אלמנט המזל (כי יכולת בחירה אנחנו יודעים שיש).

מה זה שאר הזמן?
חלק נכבד מהיכולות האלו הלכו עם ג'רי ווסט...

ווסט הצטרף אחרי הבחירה בסטף. אותו ווסט הגיע גם לקליפרס באותו תפקיד ולא ממש הראה את אותן יכולות.
הGMים של גולדן סטייט היו לארי ריילי (הבחירות בסטף ובקליי) ובוב מאיירס שבחר את גרין והוא עדיין הGM.

אני לא עפתי על המהלך של פול ג'ורג' אבל הפרונט אופיס של הקליפרס השתפר באופן ניכר מאז שווסט הגיע כיועץ והביא אותם למצב מצוין. אני כתבתי כאן שהם יהיו קונטנדריים ברגע שעשו את הטרייד על טוביאס האריס.
אני מאוד מחזיק מווסט.