ראי שעל הקיר כתב:
אז הנה ידיעה חשובה שהתפספסה כאן.
כבר שנים ידוע שסין נמצאת במשבר דמוגרפי חריף, האוכלוסיה העובדת שלה מצטמצמת כבר יותר מ-10 שנים. למעשה היא המדינה שמזדקנת בקצב הכי מהיר בהיסטוריה מאז שהתחילו למדוד את זה.
ועכשיו הגיע הרגע - האוכלוסייה הכללית של סין כנראה עומדת להתחיל להצטמצם כבר השנה, בפעם הראשונה מאז "הקפיצה הגדולה קדימה" של מאו והרעב הגדול של לפני 60 שנה.
שני דוחות מעניינים מצוטטים במאמר הזה ואני אשלב את המסקנות של שניהם - אחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין, ואחד של האקדמיה למדעי החברה בשנגחאי.
אוכלוסיית סין גדלה ב-2021 רק ב-480000 אנשים - שיא שלילי כאמור מאז הרעב הגדול. יחסית לאוכלוסיה של יותר מ-1.4 מיליארד מדובר בכלום. עכשיו הציפיה היא שהאוכלוסיה תתחיל להצטמצם כבר השנה - 9 שנים לפני המועד שציפו קודם.
הילודה בסין ב-2021 עמדה על 1.15 ילדים לאישה - נמוך יותר מה-1.3 של יפן המזדקנת גם היא.
מבט על הנתונים הרב שנתיים מראים את הירידה בקצב הגידול: ב-2020 - האוכלוסיה עלתה בכ-2 מיליון; ב-2018 ו-2019 - בכ-5 מיליון כ"א; ב-2017 - בכ-8 מיליון.
סין לא מקבלת כמעט מהגרים, עניין תרבותי. רק כמה עשרות אלפים בשנה, שזה כלום יחסית לאוכלוסיה. הציפיה היא שאם לא תשנה את מדיניות ההגירה שלה, או שלא יחול שינוי במשבר הילודה שלה - האוכלוסיה שלה תצטמצם לפחות מחצי מהמספר של היום עד סוף המאה.
https://www.bbc.com/future/article/2022 ... -shrinkingההערכות שהודו תעקוף את סין תוך שנים ספורות בגודל האוכלוסיה (כיום סין מוערכת ב1.4 מיליארד בערך, הודו ב1.38).
מההיכרות האישית שלי עם סינים - הירידה המשמעותית בילודה נובעת מ-4 גורמים עיקריים שיוצרים תנועת מלקחיים מכל הכיוונים על הילודה:
1. כפי שהזכרת, מדיניות הילד האחד כבר טבועה עמוק מנטלית באוכלוסיה. אנשים התרגלו לגדול כילדים יחידים וזה מה שהם גדלו לתוכו ומכירים כל החיים. גם עכשיו שהמדיניות בוטלה, הצלקות עדיין טריות ולא ממש מחכים שם בתור לחדר היולדות - בלשון המעטה. מדיניות הילד האחד גם יצרה פער עצום בין כמות הגברים והנשים במדינה, כאשר הורים שגילו שמצפים לתינוקת היו עושים במקרים רבים הפלה, בתקווה שבפעם הבאה יהיה בן זכר שיוכל לעזור יותר בפרנסת המשפחה. ההערות האחרונות אומרות שיש בסין 35 מיליון (!!) גברים יותר מאשר נשים. זה יוצר יאוש ובעיות חברתיות, ומן הסתם מקשה עוד בנושא.
2. יוקר המחייה ממש עלה בסין בעשורים האחרונים, העלות לגידול ילדים למעמד הביניים היא אסטרונומית ביחס למשכורת (גם להייטקיסטים). ילדים זו הוצאה ענקית שהרבה פשוט נמנעים ממנה או משתדלים לצמצם.
3. בדרך כלל במטרופולינים העירוניים, שני ההורים הם קרייריסטים, עובדים שעות ארוכות, רחוקים מההורים והמשפחה המורחבת. הנשים הן כבר לא עקרות בית, הן רוצות לקדם את הקריירה ולא להיתקע עם ילדים קטנים למשך שנים. אין להם כל כך במי להיעזר בגידול הילדים. אחד מהסינים שעבד איתי למשל, היה אב לילד קטן, בן כ-4. בגלל שהוא ואשתו עובדים שעות ארוכות, הוא מסר את הבן שלו לגידול אצל הסבים בעיר אחרת במרחק 3 שעות נסיעה. כל שבועיים ההורים נוסעים לסוף שבוע כדי לראות את הילד שלהם. מטורף? זו השגרה של כנראה מיליוני סינים ב2022...
4. נקודה נוספת היא תופעה גלובלית של בילוי שעות רבות בטלפון, במחשב ובעולם הוירטואלי, פיתוח ביישנות וירידה באינטראקציה הבן אישית. היום חוקרים חושבים שזו אחת הסיבות המרכזיות לירידה באחוז המתחתנים בעולם המערבי.