B.Grant44 כתב:
עמוס לב כתב:
הבחירות בלאמר אודום ובראשיד וואלאס לא רלוונטיות. הסיבה ששיד ואודום לא שלטו בתקופה בהם הם שיחקו לא הייתה קשורה לכישרון שלהם או להתאמה שלהם למשחק. הסיבה שהם לא הצליחו הייתה האופי שלהם, או עומק השריטה בראש. זה לא היה משתנה אם הם היו משחקים היום.
לא מסכים איתך. קודם כל, מה זאת אומרת "לא שלטו"? אודום היה מס' 2 במיאמי של ווייד ואח"כ צלע שלישית בקבוצת הלייקרס שעשתה שלושה גמרים רצופים ושתי אליפויות. שיד היה אולסטאר בפורטלנד והביא אליפות לפיסטונס.
דבר שני, ברור ששניהם היו סופר מוכשרים כבר אז והתאימו למשחק, אבל אני מסכים עם הכתב מדה רינגר, שכיום היתה להם במה מורחבת לככב בה. שניהם אומנם החלו לשחק סנטר בשלהי הקריירה, אבל היו להם את הנתונים לעשות זאת כבר בתחילת דרכם בליגה של ימינו, כשגם היו אתלטיים ואקספלוסיביים יותר.
השינויים בסגנון ובקצב המשחק, שינוי הגיאומטריה של המגרש (אפרופו הדיון בת'רד על קארי), אלו פקטורים שהיו לגמרי משחקים לטובתם של שחקני עבר מסוימים, ובראשם ביגמנים ורסטיליים עם יד מבחוץ. לומר "מאלון היה מתחיל לשחק כך ועושה כך, כמו זאיון" זה כבר ספקולטיבי יותר.
חשבתי שהכתבה מדברת על שחקנים שאם היו משחקים היום היו שולטים. זה לפחות התרגום שלי למילה dominated שמופיעה בכותרת. להיות פעמיים אולסטאר ולהיות שותף לקבוצה אלופה, זה לא לשלוט. להיות צלע שלישית ואף רביעית (כשביינום היה בריא) מהספסל זה לא לשלוט.
אני לא יודע מה היה מקומו של אודום בהיררכיה בשנת הרוקי של ווייד (העונה היחידה בה הם שיחקו יחדיו), אבל הוא לא היה קרוב להיות השחקנים הטובים בליגה. אפילו לא אולסטאר ומיאמי ההיא ניצחה 42 ניצ', למרות סגל חביב. לאמר אודום היה כישרון מטורף. אני לא יודע להגיד האם הפוטנציאל שלו כסנטר היום יותר גבוה מאשר הפוטנציאל שלו כאולאראונד בזמן שבו הוא שיחק. אני יודע שאודום רק גירד את קצה הכישרון שלו בגלל בעיות "ראש" ולא בגלל התאמה אופטימלית לתפקוד על המגרש. לא רואה את אודום משתנה, גם אם היה לו את האפשרות להיות הסנטר הכי טוב בהיסטוריה. לגבי שיד, זה אותו דבר. הדבר היחידי שעצר את שיד היה שיד עצמו. כששיד התחיל את הקריירה הוא בכלל שיחק בשתי עמדות הפורוורד. היה לו את אחד מהפוסט אפים היותר מלוטשים וקשים לעצירה עם הפייד אוויי עם הידיים ישרות למעלה, בלתי ניתן לחסימה.
https://www.youtube.com/watch?v=4r5dNPD5TUk.
הבעיה הייתה שהוא לא היה אגרסיבי בהתקפה. זרק מעט יחסית, לא השתלט על משחקים והיה אנמי יחסית לכישרון העצום שלו. הוא לא הגיע מעולם ל-20 נק' בממוצע לעונה.
זה לא באמת משנה כמה יתרון היה לו או לאודום על היריבים מבחינת סגנון הכדורסל, היה לשניהם יתרון עצום גם בזמן אמת. הם לא מימשו אותו והבעיות שליוו אותם לא ממש היו משתנות, גם אם הם כיום היו מתפקדים כסנטרים.