סל ניוז

ניו יורק פוגשת שוב את פילי, הפעם בביתה של פילי
הניקס הובילו לאורך רוב המחצית הראשונה אבל פילי הידקה את ההגנה ברבע השלישי וברחה.
יצא לי לצפות בניקס ברוב הדקות של שני המשחקים מול פילי ומדובר בקבוצה קצת עצובה.
הם ברצף הפסדים כרגע למרות שאי אפשר לומר שהם לא מנסים.
ת'יבודו הוא מאמן טוב אבל הוא תמיד נראה מתוסכל ועגום על הקווים. לא נראה שזה כיף לשחק עבורו בשלב הזה.
יש שם תערובת לא ברורה של צעירים ו-ווטרנים שאני באופן אישי לא סובל.
מצד אחד, קוויקלי (שלא ממש ברור לי מה הוא שווה), ברט (מצוין דווקא, הפתיע אותי לטובה), רדיש, טופין, סימס, רובינסון..
מצד שני, בורקס, נואל, גיבסון, פורנייה ואפשר לומר גם רנדל למרות שהוא סוג של דור ביניים כזה. רוז ו-ווקר בתחילת השנה.
הם פשוט בנו שם קבוצה ללא כיוון שבה השחקן הכי טוב הוא בן 21 והם מנסים לחזור לפלייאוף בכח על הגב של ווטרנים בינוניים.

הדור הצעיר ללא ספק סובל מהנוכחות של הדור המבוגר.
רנדל לוקח הרבה יותר מדי על עצמו באחד-על-אחד. הרבה התקפות זה פשוט הוא זורק מחצי מרחק, בעוד שאחרים מסתכלים.
השאר סתם לא רלוונטיים. טופין בקושי משחק, רדיש גם לא מקבל מספיק הזדמנויות. חבל.

הם צריכים לתת את המושכות לברט ככוכב מרכזי ולפזר את כל מי שהוא מעל גיל 23, להחליט מהי רוטציית הגבוהים שלהם (לדעתי טופין פותח וסימס מהספסל בשלב הזה זה מספיק טוב) ולתת לרדיש ולקוויקלי להתבטא יותר כדי להבין אם יש שם משהו.
זה אומר שהם יהיו במשך 2-3 עונות אחת הקבוצות הגרועות בליגה ויוכלו להשיג פוטנציאלית עוד כוכבים מהדראפט.
יכול להיות שזה יקרה גם כך עם קצת מזל מההגרלה אבל ההנהלה שם עשתה עבודה איומה בקיץ האחרון ותקעה את הקבוצה עם כמה משכורות לא סבירות ובלגאן מוחלט מבחינת כיוון.

פילי מהצד השני נראית בסדר.
זה היה משחק לא הכי כייפי לצפייה.

במשחקים אחרים -
גרלנד חוזר אבל קליבלנד מפסידה לשארלוט. מובסת יותר נכון.
מילווקי מנצחת בנקודה את מיאמי. מאצ' אפ מעניין שיכול להופיע גם בפלייאוף.
הירו עולה שוב חזק מהספסל בעוד שבאטלר מנגר לפי הסטט'. אדאביו והירו בזמן האחרון מובילים את מיאמי קדימה.
הפליקנס ממשיכים לנצח, הפעם את סקרמנטו האומללים. טריי ליילס (אחד השחקנים שאני פחות מחבב בליגה) פותח אצל סקרמנטו אינגרם (שאולי קצת אנדרייטד) נותן משחק מעולה. מקולום השתלב שם היטב ובמהירות ונדמה לי שפותח בעמדת הרכז ומעביר את דוונטה גרהאם (שעדיין לא ברור לי מה הוא עושה שם) לספסל. הפליקנס פותחים לאחרונה עם הייז בעמדה 4 ליד ואלנצ'יונאס.
OKC עושה טובה למיניסוטה ומנצחת את דנבר. האחוזים מהשלוש עשו את ההבדל.
ופיניקס משייטת מול פורטלנד.

באקס-היט היה משחק אדיר.
מיאמי עם תצוגת קליעה אדירה מ3, 21-44 שהרגישו כמו 43-44. טיילר הירו חזר להיות משהו בין ההירו מהבועה לדובי גל ממלך הסלים, באם מעולה העונה והגייב וינסנטים והמקס סטרוסים של העולם לא מחטיאים כל עוד הם במדים של ההיט. מצד שני, באטלר שוב נעלם מול מילווקי, והפעם יאניס אפילו לא שמר עליו, 6 נק' ב2-14 מהשדה.
ההיט עושים עבודה מעולה על יאניס, מצליחים להישאר מולו כל הזמן, שלושה שומרים קופצים עליו כשהוא מוריד כדור לרצפה בתור readjustment, הרבה פיצוצים - כל זה הספיק להם כדי לעצור אותו על 28, 17 ו-5. הוא טוב היאניס הזה.

מיאמי עוד הובילו 113-99 כשש דקות לסוף, אבל אז הם קצת נחנקו והולידיי שיתק את הגארדים. הבאקס חזרו עד פיגור 118-119, כדור להיט ו13 שניות על השעון. מיאמי בקושי מצליחים להכניס כדור לבאטלר שנופל על הרצפה ויוצא עם ג'אמפ-בול מול יאניס. יאניס לוקח את הג'אמפ בול והולידיי רץ את כל המגרש וקולע לייאפ מרשים מעל אדבאיו.
ג'רו עם 25, 7 ו-11 הוא האקס-פקטור של הבאקס במצ'אפ הזה - היה ההבדל בין התבוסה של הבאקס בבועה לסוויפ שלהם בעונה שעברה ואני מניח שגם העונה, סדרה טובה שלו תהיה המפתח בשביל מילווקי כדי לעבור את מיאמי שוב.

שמע ATT, זו הודעה מאוד משונה...
זה כאילו שאתה מתעלם מהעובדה שרנדל בעונה שעברה היה בחמישיית העונה השניה וסיים עונה של 24.1 נק' 10.2 ריב' ו6 אס' והקבוצה שלו סיימה במאזן 41-31.
נמשיך מזה שהציפיה מקבוצה כזו שהכוכב שלה (רנדל) אמור להיות סביב השיא והשחקנים הצעירים שלה עדיין אמורים להשתפר (בארט, רובינסון, קוויקלי ) וככה להתקדם מעונה שעברה.
בשורה התחתונה כל השחקנים בקבוצה או הלכו אחורה מעונה שעברה (רנדל) או לא התקדמו בכלל (בארט, קווייקלי, רובינסון).

מעבר לזה לניקס אין שום סיבה לבנות מהדראפט מכמה סיבות:
1) הם שוק ענק. זה מועדון שיכול להחתים שחקנים חופשיים בניגוד להרבה קבוצות קטנות (סטייל מיניסוטה נגיד).
2) אין להם שום שחקן שצפוי להיות טוב במיוחד כרגע. אם בארט זה "העתיד" של המועדון בתור השחקן המוביל אז מצבם רע מאוד. כמו שהוא נראה כרגע הוא אמור להיות שחקן סף אולסטאר במקרה הטוב (מאוד) שלו.
3) הניקס בוחרים מזעזע בדראפט. אתה לא יכול לבנות טקטיקה של בחירה מהדראפט כשהיכולת שלך לבחור בדראפט כזאת גרועה.

אני גם אשמח לשמוע איך קבוצה שעולה עם פוקושבסקי בתור סנטר מנצחת קבוצה שעולה עם יוקיץ' בתור סנטר כשהראשון בפלוס 21 בדקות שלו על המגרש והשני במינוס 27.
16-29 ל3 של ת'אנדר זו התחלה להסבר הזה, אני בטוח, אבל אני עדיין מחכה לשמוע מה חוץ מזה, כי אני לא מצליח לדמיין אפילו מה קרה שם. זו אפילו לא איזו ריצה אחת של הת'אנדר - כל ארבעת הרבעים היו צמודים, זה כאילו שבכל פעם שהחמישיות הפותחות עלו למגרש הת'אנדר רצו קצת, עד כדי מינוס 27 לחמישייה של דנבר.

אני חייב להגיד שבשלושת המשחקים שלו מאז הטרייד הארדן פשוט נותן סטט' מדהימות. אמביד ממשיך להיות דומיננטי ומקסי נראה שנהנה מהנוכחות של הארדן. האריס קצת נופל בין הכיסאות. נו שויין.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

הניקס היו הפתעה גדולה בשנה שעברה.
זה התחבר מצוין עם אפקט השנה הראשונה של ת'יבודו.
זה שהגעת לפלייאוף פעם אחת לא אומר שאתה צריך להיות במוד של WIN NOW.
בטח לא כשהגרעין שלהם הוא רנדל (במקרה הטוב) וערימה של סימני שאלה.

נק' ההנחה השגויות האלו גרמו לניקס להיות בתחתית הליגה בעשר פלוס השנים האחרונות. בהצלחה איתן.

לגבי ברט, הוא היחיד שנראה כמו העתיד של המועדון אבל בין הוא יהיה כוכב או לא, זה לא משנה וגם לא מעניין. הם צריכים לבנות מחדש.

Insignifistats בפייסבוק מביאים חתיכת סטטיסטיקה מדהימה שממשיכה בעקבות ההפסד של סקרמנטו הלילה:

עונות במאזן חיובי לסקרמנטו עם ריק אדלמן: 8/8.
עונות במאזן חיובי לסקרמנטו עם כל מאמן אחר: 0/29.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

1) וואלה, הלך להם יופי בקיץ 2016 כשניסו להתחזק סביב מלו-פורזינגיס והסתפקו בג'ואקים נואה וקורטני לי...או בקיץ 2019 כשניסו לצרף קומבינציה כלשהי של קיירי, דוראנט וקוואי. בעשור האחרון, כשהצליחו לפנות קאפ ספייס מספר פעמים לאחר למעלה מעשור של CAP HELL, ההחתמות הבולטות לטובה שלהם היו טייסון צ'אנדלר ורנדל.
3) מי אלה בדיוק "הניקס" שבוחרים מזעזע בדראפט? אין יישות אוטונומית כזאת, יש פרונט אופיס שניתן לעצב מחדש, לרבות סקאוטינג משופר (בטוח שטובי המוחות ישמחו לעבור לתפוח הגדול), ויש את ג'יימס דולאן הבעלים שאומנם ההתנהלות שלו איומה מהרבה בחינות, אבל ככל הידוע לי הוא אינו מעורב בקבלת ההחלטות בדראפט, לעומת ויוק ראנדיב למשל. באותה מידה ניתן לומר "הניקס מתנהלים מזעזע בפרי אייג'נסי".

מה גם שהיו להם לא מעט הצלחות בבחירות לוטרי, כמו גלינארי ופורזינגיס. גם אייזיאה תומאס שיחק אותה בכמה בחירות מאוחרות כשהיה GM (וילסון צ'אנדלר, דייויד לי, לא זוכר מי עוד), אז באיזו נקודה בזמן בדיוק "הניקס" החלו לבחור מזעזע בדראפט?

זה נכון שתמיד דובר על כך שפרנצ'ייז כמו הניקס לא יכול להיכנס לבנייה ממושכת דרך הדראפט, אחרת ייעצר הבאז סביבם.

אני נדהם בכל פעם מחדש מהקלות שבה כל ת'רד פה מוסט הרחק מדיבורים על כדורסל בחזרה לדיונים על אסטרטגיית בניית קבוצות עם אותם טיעונים אמורפיים בלתי ניתנים להוכחה או הפרכה.
זה מאוד כיף ואני מרגיש שאין מספיק כאלו, חבל שזה לא רלוונטי לכדורסל האירופאי, הת'רדים שם יותר מדי פעמים מגיעים לדיון על המשחק עצמו (למרות שבעזרת השם, יש טרויקה ויש גיא הראל, אז לא חסר גם שם דיבורי הנהלות).

אני פתחתי את הת'רד וכתבתי על מה שמעניין אותי. רובו עסק בכדורסל.
אני לא יודע כמה משתמשים כאן ראו את אחד המשחקים אתמול בלילה. אם כן, אז אשמח שירחיבו.

1) זה מועדון שבעשור האחרון הביא אליו את כרמלו בשיאו, אמארה סביב שיאו עכשיו את רנדל. לא חושב שתמצא הרבה מועדונים מחוץ למיאמי/ניו יורק/LA/סן פרנסיסקו (GSW) שהביאו שחקנים בסדר גודל כזה. לשוק גדול יש יתרונות עצומים.
וב2019 לאן הלכו אותם שחקנים בדיוק? לניו יורק (ברוקלין) וללוס אנג'לס, שווקים גדולים כמובן. זה שבקיץ אחד הם לא הצליחו לנצח בקרב על שחקנים חופשיים כי גם שאר הקבוצות מהשווקים הגדולים הלכו עליהם לא אומר שאין להם יתרון עצום בשוק החופשי על מרבית הליגה. זה אומר שבקיץ ההוא הקבוצות האחרות מהשווקים הגדולים גם כן ניצחו אותם בתחרות.

3) הניקס הצליחו הרבה יותר בפרי איג'נסי מאשר בדראפט. אני לא חושב שאפשר לטעון אחרת התחשב בזה שאני לא זוכר מתי הפעם האחרונה ששחקן שהם בחרו הגיע דרכם לאחת מחמישיות העונה. מעבר לזה אני לא יודע מתי הם החליפו את הסקאוטים שלהם או מי מנהל מה, אני פשוט יודע שב20 שנה האחרונות הניקס בוחרים רע מאוד בדראפט.

וכל רשימת הדראפט שלך היא במקרה הטוב מאוד בינונית. פורזינגס זה כנראה שחקן שבסוף הקריירה שלו ייזכר בעיקר כפספוס... גלינארי מותק של שחקן אבל לא הרבה יותר מזה, כנ"ל דיוויד לי.
אם בשורה התחתונה ב20 שנים של בחירות דראפט הגעת למצב שהכי טוב שלך זה דיוויד לי ופורזינגס ( שהוא מוכשר בטירוף אבל פשוט לא זמין עקב פציעות) והסקנד בסט שלך זה ווילסון צ'נדלר וגלינארי אז אתה לא בוחר טוב במיוחד.

זו לא רק סטטיסטיקה מדהימה, הם אשכרה נראים טוב.
האריס באמת נראה רוב המשחק לא מחובר בהתקפה (בעיקר זרק מעט) אבל ברבע הרביעי נראה שהוא קצת הפשיר.
נראה שהארדן עושה טוב לאמביד... לא במובן של שיפור סטטיסטי (כי אמביד די שמר על הסטטיסטיקה שלו) אלא במובן של מנוחה על המגרש. אמביד נראה הרבה פחות מותש ונראה שהעול שהארדן מוריד ממנו עוזר לו.
והבטחון שהארדן נוסח במקסי בכלל משונה

אני לא בטוח שאתה יכול לטעות יותר אבל אתייחס רק לנקודה אחת שהעלית.
קשה להתייחס לבחירות מבלי להתייחס למיקום שלהן.
אם קבוצה תבחר במקום ה-60 בכל עונה ולא תקבל שחקן תורם, אתה כנראה לא תופתע.
יחסית לקבוצה שמבלה בתחתית הליגה, הניקס בחרו במקומות מאכזבים מאוד.
מעניין אם האסטרטגיה שלהם בשוק החופשי, שאתה משבח, קשורה לכך....

הניקס בחרו במקומות ה-:
2021 - 19 + 21
2020- 8
2019 - 3
2018 - 9
2017 - 8
2016 - אין בחירה בסיבוב ראשון
2015 - 4
2014 - אין בחירה בסיבוב ראשון
2013 - 24
2012 - אין בחירה בסיבוב ראשון
2011 - 17
2010 - אין בחירה בסיבוב ראשון
2009 - 8
2008 - 6
2007 - 23
2006 - 20
2005 - 8
2004 - אין בחירה בסיבוב ראשון
2003 - 9
2002 - 7
2001 - אין בחירה בסיבוב ראשון

כלומר, במרוצת 21 שנים הניקס וויתרו על בחירה בסיבוב הראשון לגמרי 6 פעמים
ובחרו פעמיים בלבד בטופ5 של הדראפט (בחירות מוצלחות בעיניי). די מדהים.

1) צודק, שכחתי מאמארה...אבל בוא לא נשכח שהוא היה לכל היותר הפרי אייג'נט הרביעי הכי בכיר בקיץ 2010, אחרי לברון, ווייד ובוש. בכל הנוגע להנחתת השמות הגדולים ביותר, ההצלחה הכי גדולה של הניקס היתה לצרף את מלו - בטרייד. נכון שהוא סימן את הניקס בתור היעד המועדף עליו, אבל אם לא היה להם את גלינארי וצ'אנדלר לבנות סביבם חבילה אטרקטיבית, בהחלט יתכן שדנבר היתה מסתפקת בהצעה מופחתת אחרת (מהנטס הם רצו את דווין האריס ופייבורס הרוקי).
ובאמת, "עכשיו את רנדל"? ההחתמה שלו היתה האמ-אמא של ברירות המחדל, שנה לפני כן הוא חתם עם הפליקנס, ממש שחקן "בסדר גודל כזה"...

ברור ששווקים גדולים מושכים את הכוכבים, אבל אוהדי הניקס קיבלו עוד ועוד שיעור בכך שזה לא מספיק בפני עצמו (כנ"ל אוהדי הלייקרס בתקופה שחונה קצרה יותר שבין פרישת קובי להגעת לברון). צריך להרכיב קודם קבוצה מבטיחה עם שילוב של כישרונות צעירים ונכסים, כמו שהקליפרס והנטס היו לפני שצמדי הכוכבים הצטרפו אליהן בקיץ 2019 (והלייקרס כשלברון הגיע). בשביל לצבור מספיק נכסים, צריך להיכנס לפאזה מסוימת של בנייה מחדש, או לשחק אותה בדראפט (SGA) ובטריידים (עסקת טוביאס האריס), במקרה של הקליפרס.

(3) תלוי איך אתה מגדיר הצלחה וכישלון בכל אחד מהמקרים. החתמה של אמארה יכולה להיות הצלחה למשך עונה אחת, ואז כשהוא נפצע שוב ומלו הגיע, פתאום הניקס נתקעו עם חוזה ארוך וגרוע שתקע אותם כמה שנים טובות. באסט בלוטרי זה מבאס, אבל לפחות זו עלות שקועה שלא מכבידה על הפיי רול שלך שנים לאחר מכן.

פורזינגיס נחשב לבחירה נהדרת בשנים הראשונות, הניקס השכילו לסחור בו בזמן ובתמורה פינו קאפ ספייס וקיבלו שתי בחירות סיבוב ראשון. יתכן שטרייד מוקדם יותר היה מניב תמורה עדיפה. גאלו זה יופי של שחקן בשביל בחירה 8, דייויד לי נבחר במקום 30 להזכירך...
אבל זה לא משנה, ברור שאם נערוך סקירה של כל בחירות הניקס בדראפט לאורך העשורים האחרונים אז נראה המון כישלונות ומעט הצלחות, הפואנטה שלי היא שאין שום "אתה שלא בוחר טוב במיוחד" שבא לידי ביטוי דרך הסקירה הזאת, ככל שמקבלי ההחלטות בניקס התחלפו בתדירות כלשהי לאורך אותה תקופה.


שיהיה ברור, זה לא שכמו אטט אני בעד הגישה הזאת של איטרציות בלתי פוסקות של בנייה מחדש דרך הדראפט כאסטרטגיה לבניית קבוצה מנצחת, ברור שאפשר להיבנות באמצעות טריידים והחתמות. אבל תמונת המראה של הגישה הזאת מגולמת בדיוק על ידי אותם הניקס, שאחת לכמה שנים מצליחים לפנות קאפ ספייס, רק שבלי להחזיק כמה יסודות סבירים לקבוצה מבטיחה ומנצחת קודם לכן, אלא פשוט בונים על האפיל של התפוח הגדול. ולאחר שהפרי אייג'נטס הבכירים בורחים להם, והקאפ ספייס הפנוי בוער בידיים, הם לרוב שורפים אותו על החתמות סתמיות-עד-הרסניות.

1) נו בקיץ 2010 לברון וויד ובוש החליטו להתאחד. זה ברור לך שמבחינת תקרה זה יכל לקרות רק במיאמי נכון\קליבלנד (אולי גם טורונטו?)? זה לא שבאמת למישהו אחר היה צ'אנס.
וכן, עכשיו את רנדל. זו לגמרי הייתה בחירת מחדל אחרי שהכוכבים הגדולים ברחו להם אבל זה עדיין שחקן שהיה בחמישיה השניה של הליגה. אני מסכים שהוא לא בסדרי גודל של ה"גדולים" אבל בוא תסתכל כמה קבוצות מחוץ לשווקים הגדולים החתימו שחקנים מחמישיות העונה?
ואין לי ויכוח שהניקס מועדון מחורבן ואולי הדרך הנכונה היא לאסוף נכסים סטייל הלייקרס דרך הדראפט כדי להשיג את דיוויס או שאולי הדרך היא להשיג נכסים כמו ברוקלין\קליפרס על ידי פיתוח קבוצה תחרותית.
אני פשוט לא מוצא שום היגיון בלטעון שבקיץ הניקס ( שסיימו במאזן 41-31) היו צריכים להעיף את השחקן הכי טוב שלהם ולצלול לתחתית הליגה כדי "לפתח" את אר ג'יי בארט כדי לצמוח מהדראפט או משהו כזה.
לניקס יש פריבילגיה שיש לבערך 4-5 קבוצות בליגה - הם ממוקמים בעיר שהיא יעד נחשק לטריידים\החתמות חופשיות. בעייני הסיכוי שלהם שם להשיג שמות הוא גדול אין שיעור מאשר דרך בחירות דראפט ואני חושב שגם ההיסטוריה שלהם מראה את זה.

3) מסכים איתך לגמרי. הסטייטמנט היה על זה שהניקס הם יעד נחשק לשחקנים בשיאם. אמארה (החתמה) וכרמלו (טרייד שהגיע מדרישה שלו) הם דוגמא לכך. אני מסכים שרנדל הוא לא דוגמא לשחקן בקליבר שלהם בתקופה ההיא אבל הוא בסוף שחקן שהעמיד 24+10+6 שהם החתימו מהשוק החופשי... אני לא בטוח כמה עוד החתמות כאלו תמצא בקבוצות קטנות יותר.

ולגבי הבחירה גם כאן הסטייטמנט שלי פשוט - הניקס לא בחרו אף שחקן שהגיע אצלהם לאחת מחמישיות העונה במשך 20 שנה בערך (מקווה שאני לא טועה פה). אני לא מצליח לחשוב על עוד מועדון שבמשך כל כך הרבה זמן האמירה הזאת נכונה עבורו.
יכול להיות שזה נגזרת של הבעלים, הנהלה, לחץ של הקהל, מסורת או כל דבר אחר. יכול להיות שזה סתם מזל רע.
הנקודה היא שהניקס, בניגוד לכל מועדון אחר בליגה פשוט לא מצליחה לצמוח מהדראפט.

עם הסיפא שלך אני כמובן מסכים ואין לי שום ויכוח. אני חושב שהטרייד על פורזינס והככנה של הקאפ לקיץ 2020 היה מהלך נכון שלא הצליח להם. הם חשבו שהם יוכלו להביא את קיירי ודוראנט וכשלו בזה עבור השכנה שלהם. מה שהם עשו אחרי היה לא טוב, אבל כמו שראינו בנטס\קליפרס יש המון ערך ללבנות קבוצה תחרותית ולהשתמש בשחקנים שאשכרה הראתה שהם טובים כפיסות לטרייד.

לא טענתי שהם היו צריכים להעיף את רנדל (אם כי זה היה בהחלט נחמד) אלא פשוט לא לעשות מהלכי WIN NOW
כי הגרעין של הקבוצה פשוט לא תומך בשאיפות שלהם.
זה שהגעת לפלייאוף עונה אחת לא אומר שצריך להתרגש כל כך.

לפילי יש שורת משחקים סופר קשים מעתה:
קליבלנד
מיאמי
שיקאגו
ברוקלין

וגם ההמשך די מאיים
אחרי אורלנדו, הם פוגשים את דנבר, קליבלנד, דאלאס, טורונטו, מיאמי וכמה משחקים לאחר מכן גם את פיניקס.
תהיה לפילי הזדמנות להבין מה יש לה ביד לקראת הפלייאוף.

שקי, הניקס החתימו את רנדל כפרי אייג'נט ורק אחרי עונה אחת בינונית-מינוס, דומה לזו של העונה, פלוס עונת הפריצה שלו אשתקד, העניקו לו הארכת חוזה. זה לא נחשב להחתמת שחקן מהחמישייה השנייה של העונה כפי שאתה מציג זאת.

לגבי כל השאר אני רואה שאנחנו מסכימים בגדול. רק שים לב שהכי קרוב של הניקס "לצמוח מהדראפט" בשני העשורים האחרונים (או מעבר לכך), היה לבחור באופן כמעט-רציף את פורזינגיס, ניליקינה, נוקס, בארט וטופין בבחירות לוטרי בין 2015 ועד 2020. זה בהחלט לא מעט ולא משהו בכלל, אבל אפילו בתקופה כזו קצרה, היו להם לפחות שני מקבלי החלטות שונים (פיל ג'קסון, ואחריו איזה מילס אם אני לא טועה, יחד עם לאון רוז?). זה לא מעיד על כך ש"הניקס גרועים בדראפט", אלא על כך שבנקודת הזמן הנוכחית הם לקחו ג'יאמים שלא בחרו משהו.

אני גם מסכים שהניקס לא היו צריכים לפרק אחרי העונה שעברה, מן הסתם. הם פשוט לא היו צריכים לחזק את ההתקפה על חשבון ההגנה.

סבבה, אז בוא נשאר רק עם כרמלו ואמארה... אני טוען שמספר המועדנים מחוץ לניו יורק\מיאמי\לוס אנג'לס\סן פרנסיסקו שיכולים להשיג שחקנים כאלו הם אפסיים עד לא קיימים.

את ההחתמה של אמארה אפשר להקביל, פחות או יותר, להחתמות של דווייט הווארד וגרנט היל ע"י יוסטון ואורלנדו. אולי גם בראנד בפילדלפיה, אם כי הוא הגיע מיד לאחר פציעה משמעותית, בעוד שאמארה כן חזר לשחק במשך ארבע עונות במדי הסאנס לאחר הפציעה המשמעותית הראשונה בקריירה שלו.

את הצירוף של מלו בטרייד, כשהוא לקראת סיום חוזה ומוכן כמובן להאריך אותו במדי הניקס בלבד, ניתן להקביל לטרייד של התאנדר עבור פול ג'ורג'.

את הטרייד על כרמלו אי אפשר להקביל לטרייד על פול ג'ורג', הדנבר העבירו את מלו לניקס בגלל שמלו הודיע להם שהוא הולך לעזוב בקיץ לניקס, הם הסכימו להעביר אותו לשם כבר באמצע העונה רק כדי לוודא שהם מקבלים משהו בחזרה.
כרמלו הגיע לניקס בזכות המשיכה שלהם כיעד פרי-אייג'נטס, פול ג'ורג' לא היה חותם בכל מקרה בת'אנדר ולא רצה להגיע לשם במיוחד, הוא פשוט הועבר לשם בטרייד ורצה להשיאר שם בגלל עונה טובה מאוד לצד ווסטברוק.

לא מבין מה הטענה שלך.
ברור שלערים מרכזיות כמו ניו יורק יש יתרון בשוק החופשי
וחוסר ההצלחה של הניקס בליגה רק מבליט כמה האסטרטגיה של הקבוצה במהלך השנים הייתה גרועה.

השוק החופשי מלא בבורות. אתה יכול מאוד בקלות לרכוש שחקנים בינוניים במשכורות גבוהות למשך שנים ארוכות כמו שהניקס עשו הקיץ (אם כי נדמה לי שהם אפילו לא רכשו שחקנים בינוניים אלא חלשים אבל זה כבר סיפור אחר) וכמו שעשו פעמים רבות בעבר.

הניקס היו צריכים - ועדיין צריכים לעשות זאת - פשוט ללכת על הדראפט ותוך כדי לנקות קאפ ספייס למקרה שכוכבים ירצו לקפוץ על העגלה. סביר שהם יקפצו בשמחה כאשר הניקס יראו התקדמות סוף-סוף ולא למראית עין.

זה לא 1:1, אבל עובדתית התאנדר הוכיחו שקבוצה משוק קטן יכולה לצרף כוכב בטרייד ולהחתים אותו מחדש.
ברור שהנאגטס הסכימו להעביר את מלו במהלך העונה, הם הבינו שהוא לא מתכוון להישאר שם. אבל הצד השני של המשוואה הוא שמלו התעקש להגיע לניקס בטרייד, כדי לקבל מהם הארכת חוזה משודרגת. מה שגם סיבך את הפיי רול שלהם בהמשך הדרך, וגם עלה להם בנכסים רבים (כולל בחירה 7 בדראפט 2016, שבה הנאגטס לקחו את ג'מאל מוריי).

נו אם הגענו עד גראנט היל לאורלנדו ואת האוורד אחרי עונה פצועה גרועה אז אני חושב שהטענה שלי די ואלידית
בכל מקרה נראה לי שהגענו לשלב שאנחנו די מסכימים אבל עדיין רבים על הדיטיילס, ככה שמבחינתי קח את הנצחון בדיטיילס